בשבע 449: שליטים בתקשורת

צריך להוריד את הכובע בפני מטה שליט ומערכות התקשורת: להצליח להחזיק נושא כזה במרכז הדיון הציבורי במשך 5 שנים הוא הישג יוצא דופן

עדי גרסיאל , כ"ח בסיון תשע"א

שליטים בתקשורת

אין מה לומר, צריך להוריד את הכובע בפני מטה שליט ומערכות התקשורת המשתפות איתו פעולה: להצליח להחזיק נושא כזה במרכז הדיון הציבורי במשך חמש שנים הוא הישג יוצא דופן. איזו יצירתיות דרושה כדי לחשוב על הגימיק המפתיע (הפרעה לטקס ממלכתי, ישיבה בצינוק, סמ"סים לנתניהו - רשימה חלקית מאוד) או המרואיינים שיביאו זווית שונה (חטופי אנטבה, בתו של רחבעם זאבי הי"ד). וכמה תחכום דרוש כדי לרתום את צמרת הידוענים להפקות שיועילו לשני הצדדים (אמנים שרים/כותבים/מעצבים/יוצרים לגלעד). וכל זה כשבעצם כמעט כלום לא קורה בפועל בשטח.

אך מה יהיה ביום שאחרי - כשתוצאות העסקה יתפוצצו לנו, חלילה, בפנים? אל דאגה, היצירתיות העיתונאית לא תיעלם: פרשן אחד ינזוף ב'לאומנים' ש'רוקדים על הדם'; אחר יסביר כי "הימין צדק במקרה זה" - טוב, אחרי כל כך הרבה טעויות, זה רק מתבקש שיצליח להם פעם; ושלישי יצטנע ש"אנחנו בסך הכל כותבים, מי שמקבל את ההחלטות וחשוף לכל השיקולים הם הקברניטים, אז מה רוצים מאיתנו..."

 יהיו כנראה עוד הרבה תירוצים, מקוריים, חדשניים ומשכנעים עוד יותר. אבל מכיוון שמישהו במטה שליט כבר יושב מן הסתם ומכין את התדרוכים לעיתונאים לתרחיש הזה, נחסוך אותם מכם.

עדי גרסיאל

 

שדרן או שרירן

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה השבוע כדי לדון האם להאריך את האישור לשידור חסויות בגלי צה"ל. ומי הופיע לדיון? לא עורכי דין או אנשי כספים מטעם גל"צ. בוועדת הכלכלה ישב בכיר המגישים בתחנה - רזי ברקאי, ומחליפו השבועי -  רינו צרור. ברקאי דאג לשבת יחד עם יצחק טוניק, מפקד גל"צ המודח, בשולחן הוועדה מול הח"כים והתנהל כבן בית. כשנציג של התחנות האזוריות דיבר, שאל ברקאי בנימתו המזלזלת "מי האיש הזה?".

מכבש הלחצים לא זקוק למילה נוספת. נוכחותו של ברקאי מול חברי הכנסת הכריעה את ההצבעה כבר מהרגע הראשון. מביש היה לראות את מצעד הח"כים, אלה שגמגמו בקושי מילת ביקורת על גל"צ, אלה שהתחנפו והתחנחנו, וגם את חברת הכנסת היחידה שנאבקה באופן אמיץ לאורך כל הדיון, ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ. כולם לבסוף הרימו יד לתמוך בהמשך החסויות, המאפשרות לתחנה להמשיך לקבוע סדר יום. אגב, חברי הכנסת מהאיחוד הלאומי, שמתחו ביקורת נוקבת על התחנה, אינם בעלי זכות הצבעה בוועדה. 

גל"צ היא אימפריית חדשות עם שש שעות יומיות של מגזיני חדשות, לא פחות, בנוסף  לחדשות מערוץ 2, ותוכניות הנושקות לחדשות בענייני משפט, צבא ועוד. זו התחנה עם אחוזי ההאזנה הגבוהים במדינה. במילים אחרות - התחנה המשפיעה ביותר בתחום האקטואליה. בכירי התחנה נמצאים שם לא בגלל המשכורות הגבוהות, אלא מסיבה אחרות: כוח והשפעה. ברצותם הם סותמים פיות, ברצותם עורכים מסעות צלב, וברצותם - ממליכים שרים ונשיאים. בשידורי האקטואליה - גלי צה"ל היא הבית של עמותות הקרן לישראל חדשה, ועוינת לחיילים בשטח, בייחוד לאלה שבאים ממגזרים בעלי אחוזי גיוס גבוהים לשירות קרבי, כמו המגזר הדתי-לאומי.

נוכחותו של רזי ברקאי בישיבה בכנסת היתה דוגמה קטנה לרמיסה הגסה של הדמוקרטיה על ידי אותם בריוני מיקרופונים. שלטון העם, הדמוקרטיה, מ-פו-חד, והפך לעושי דברם של בכירי התקשורת השמאלנית.

חני לוז

שניים פרשנות ואחד תרגום

לפי פרשנות בחב"ד, התמיהה על חטא המרגלים שבסך הכול דיווחו אמת, מוסברת בצורה זו: ציפו מהם לקבל הערכה מודיעינית על הכנעני היושב בארץ בצורת העובדות היבשות, ללא תוספת תחושות אישיות. בנוסף, היה עליהם למסור את הפרטים למשה לבדו ולא בפומבי, בשידור חי. בצורה שבה הם דיברו, אכן היתה דיבה.  והדיבה הזאת הביאה בסופו של דבר למרידה של בני ישראל עד כדי "ונשובה מצרימה".

בעצם לפנינו אב-טיפוס לסוגיה מקבילה: התנהלותם של האחראים על התקשורת ושל אנשי תקשורת.  למשל, בתחילת החודש, לי-אור אברבך ('גלובס') יצאה להגנתה של יונית לוי בעקבות הביקורת נגדה על ההערות שהוסיפה לתרגום נאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס האמריקני. בעיני אברבך קיימת משטרת מחשבות, והבעיה היא לא עצם הפרשנות של לוי אלא העובדה שהפרשנות לא התאימה לאנשים מסוימים.

אלא שזאת כן הבעיה. נניח שבמקום יונית לוי היו מביאים לאולפן מתורגמן שהתמחה בלימודים אקדמיים של תרגום סימולטני, והוא היה מוסיף כהנה וכהנה פרשנויות. גם זה היה בסדר? או שהדבר היה פוגע בכבודה המקצועי ובמעמדה של הגב' לוי? והרי אברבך בעצמו מודה "שמגישי הטלוויזיה אינם מתורגמנים סימולטניים, וגם כשהם לא מפרשים הם מפספסים משפטים ולפעמים רעיונות שלמים".  אז לא רק שיש בעיה בהוספה של דברים, יש בעיה חומרה עוד יותר של החסרה.

התוצאה היא שלא רק שאין לצרכני התקשורת פיקוח הוגן ומועיל אלא שגם מבקרי התקשורת כושלים ומכשילים. וכך יוצאת דיבה.

ישראל מידד

 

ביקורת הנקרא

  • ישנן סיבות טובות להתגולל על ראש הממשלה נתניהו... אופן טיפולו בעניין שליט אינו אחת מהן

(אמנון אברמוביץ', ידיעות אחרונות)

אתרוג חדש נולד?

 

  • הישראלים משלמים עד פי 4 על מוצרי חשמל, צעצועים, אופטיקה וטואלטיקה

(כותרת בגלובס)

ספרו לנו משהו שאנחנו עוד לא יודעים

 

  • ל-ynet אין אג'נדות פוליטיות או כלכליות

(יון פדר, העורך הראשי של ynet, 'מוצש')

על זה נשיב במילה אחת משפת האתר: פחחח

 

חדשות בחדשות

אגודת 'לדעת' פנתה למפקד גל"צ בדרישה לחשוף את נתוני השכר של השדרנים הבכירים בתחנה. זאת לאחר שטוניק הודיע  בוועדת הכלכלה על התנהלות שקופה יותר של גלי צה"ל.

משרד ההסברה והתפוצות תרגל השבוע תרחיש לקראת הגעתו של המשט לעזה. במסגרת התרגיל הוזעק שר ההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין, לחדר המצב המיוחד שהוקם במשרד לצורך התמודדות תקשורתית עם המשט. כך דיווח ערוץ 7.

בעקבות התבטאויותיו כנגד בעלי נטיות הפוכות, בוטל טורו של מנחם בן במגזין 'רייטינג'. כמו כן הושעתה השתתפותו של בן בתוכנית 'דיבור ישיר' של זכיין ערוץ 2, קשת.