בשבע 450: משרד המשפטים מגן על אנשיו

בני זוגם של בכירי משרד המשפטים חומקים שוב ושוב מהעמדה לדין.

יאיר שפירא , ה' בתמוז תשע"א

במהלך החקירה הנגדית שנערכה השבוע לאהוד אולמרט רמז התובע, עו"ד אורי קורב, כי להערכתו מקורבו של אולמרט, עו"ד אורי מסר, נמנע מלמסור למשטרה את כל הידוע לו על עלילותיו של ראש הממשלה לשעבר, והסתיר מהחוקרים מידע מפליל נוסף על אולמרט.

הערתו של קורב מוסיפה הרהור על הרהורינו הנוגים בעבר אודות היחס הסלחני של  הפרקליטות לעורך הדין מסר, ששמו משתרבב מעת לעת לפרשיות הפליליות בהן הסתבך אולמרט, אך בכל פעם מחדש יד נעלמה מחלצת אותו מהעמדה לדין. איכשהו הפרקליטות מצליחה להעמיד לדין את מתאמת הנסיעות של ראש הממשלה לשעבר, אך לא את יד ימינו, יועצו הקרוב ואיש סודו, שמעורבותו בדרכיו הנפתלות של אולמרט הולכת ומתבררת עם התקדמות הדיונים. כפי שכבר ציינו בעבר, העובדה שמסר הוא בעלה של עו"ד דידי לחמן-מסר, המשנה לשעבר של היועץ המשפטי לממשלה המקושרת היטב לראשי הפרקליטות ומערכת המשפט, עשויה להאיר את תעלומת חסינותו של האיש.

לפני שנים אחדות היה זה עו"ד יחזקאל ביניש, בעלה של פרקליטת המדינה בעבר ונשיאת בית המשפט העליון בהווה, שחמק מהעמדה לדין לאחר שבפרקליטות הצליחו לחלץ אותו מציפורני רשויות המס. והאתגר הנוכחי היא אביבה וינשטיין, רעייתו של היועץ המשפטי לממשלה. הגברת וינשטיין נחקרה לפני ארבעה חודשים בחשד להעסקה לא חוקית של עובד זר בניקיון הבית. למרות שהבית המצוחצח הוא גם ביתו של היועץ המשפטי עצמו, הסתפקו הרשויות בהטלת החשד על האישה.  אנחנו מכל מקום ממתינים בסבלנות ומצפים לראות האם הגברת וינשטיין תהיה בת הזוג הראשונה של בכיר במשרד המשפטים המצליחה לא רק להסתבך בפלילים אלא גם לעמוד לדין כאחד האדם.

וינשטיין מחפה על ניצן

מצד אחד, וינשטיין לא רואה את עצמו כמי שצריך להתעניין בכל עובד הודי המתרוצץ בביתו שבהרצליה פיתוח. מצד שני, הוא לוקח על עצמו אחריות מלאה בכל הקשור למתרחש במשרד המשפטים. במכתב לחברי ועדת החוקה של הכנסת  שקראו לפרק את הצוות של עו"ד  שי ניצן הצהיר ויינשטיין כי הוא, ולא שי ניצן, האחראי לאכיפת החוק המיוחדת על אנשי ימין, מתיישבי יו"ש, או סתם חובשי כיפות סרוגות.

ההצהרה הזו נכונה כמובן ברמה של האחריות הכללית. היא נכונה גם במובן זה שהחלטות רגישות רבות עוברות דרך וינשטיין, בעיקר כאלו הקשורות בעברות שבתחום חופש הביטוי. אבל הניסיון של וינשטיין, כמו של גורמים בכירים נוספים, להוריד את נטל האחריות לאכיפה הסלקטיבית מכתפיו של ניצן בטענה כי המילה האחרונה נתונה להם, היא בעייתית בלשון המעטה. נסיונותיו של שר המשפטים יעקב נאמן, כמו גם של קודמו דניאל פרידמן, לפצל את משרת היועץ המשפטי לממשלה, לא נבעה רק מההשקפה כי עוצמה רבה מידי נתנה בידי פקיד בכיר אחד. הצורך בפיצול נובע גם מהעובדה שהמבנה הנוכחי של התפקיד מטיל על כתפי היועץ המשפטי לממשלה עומס בלתי אפשרי. היועץ מופקד על קביעת המדיניות בתחום המשפט, משמש גם כתובע כללי של מדינת ישראל, גם מייעץ לממשלה ומייצג אותה בבית המשפט, וגם מפקח על תקינות פעולותיה. על כל אחת מהמשימות הללו אפשר היה להפקיד אדם מוכשר וחרוץ במיוחד, ולהיות סמוכים ובטוחים שידיו יהיו מלאות עבודה. חוקים שנחקקו במהלך השנים הטילו על היועץ חובות נוספים, וגם אם חלקם נמסרו בידי הכפופים לו, הרי שהפיקוח על ביצועם עדיין מוטלת לפתחו.

וינשטיין מקדיש את חלק ניכר מזמנו ללימוד יסודי של  סוגיות בעלות חשיבות עליונה, כמו ההחלטה האם להעמיד לדין את שר החוץ אביגדור ליברמן. את שאר התיקים, גם החשובים שבהם, הוא לא יכול, עם כל כישרונו, ללמוד מהיסוד. גם כשהוא נדרש אליהם, הם מגיעים אליו מעובדים ומגובשים. בכירי משרד המשפטים, איש איש בתחומו, הם הקובעים האמיתיים של מדיניות התביעה. ואכיפה פוליטית היא התחום עליו מופקד שי ניצן.

ניצן יחפה על וינשטיין

למרות עיסוקיו הרבים הצליח וינשטיין להתפנות לפגישה עם הפעילים הפרו-פלשתינים של 'סולידריות שיח ג'ארח'. הם ביקשו להיפגש עם וינשטיין כדי לטעון ליד קשה מדי שנוקטת המשטרה בניסיונותיה לרסן את הפגנות השמאל בשכונת שמעון הצדיק בירושלים. הגבות שהורמו בעקבות פגישת היועץ עם אנשי השמאל הקיצוני נענו בהודעת דובר משרד המשפטים כי דלתו של וינשטיין פתוחה בפני כולם. איתמר בן גביר וברוך מרזל נענו לאתגר וביקשו להיפגש גם הם עם היועץ כדי להלין על מדיניות האכיפה הסלקטיבית של ניצן ואנשיו. כבר שלושה שבועות שגם אנחנו מנסים לשווא להתעניין ולדעת האם דלתו של וינשטיין תיפתח גם לקיצונים מימין. השבוע קיבל בן גביר הודעה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה כי הבקשה להיפגש עם וינשטיין הועברה לטיפולו של המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן. אם כן, לא רק ניצן מסתתר מאחורי סינרו של וינשטיין, אלא גם וינשטיין יודע למצוא מחסה מאחורי סינרו של ניצן.

אברבנאל יחפה על ניצן

גם אם ניצן הוא זה שיקבל את פניו של בן גביר במשרד המשפטים, הרי שבבית המשפט הוא מסרב לפגוש אותו בכל תוקף. לפני יותר מעשור נתפסו במשרד ששכר בן גביר בירושלים חומרים כתובים שנחתמו בשם תנועת 'כך' ו'כהנא חי', אשר על פי החשד יש בהם משום הסתה לגזענות. כעבור חמש שנים החליטו בפרקליטות להעמיד את בן גביר  לדין, והדיונים בתיק מתנהלים בימים אלו. בן גביר טען לאכיפה מפלה לא רק לעומת אנשי שמאל אלא אפילו אל מול חבריו. באותה תקופה נתפסו כרוזים דומים בעוד בשני אתרים שונים, ונגד המחזיקים בהם לא הוגשו כתבי אישום. הוא ביקש לזמן לעדות בבית המשפט את שי ניצן ולחקור אותו על השיקולים שבהגשת כתב האישום. הפרקליטות התנגדה בתוקף, אך שופט בית משפט השלום בירושלים, אלכסנדר רון, נענה לו וציווה על ניצן להתייצב בבית המשפט. השבוע הגישה הפרקליטות בקשה לעיון חוזר שבה היא מבקשת מהשופט להניח לניצן. בבקשתה טוענת הפרקליטות כי הפסיקה מורה שאין לזמן לחקירה בבית המשפט פרקליט כדי שיסביר את שיקוליו בהגשת כתב האישום. אך המעניין יותר הוא כי בבקשה שבים ומדגישים אנשי הפרקליטות כי הגם שההמלצה להעמיד לדין היתה של ניצן, הרי ההחלטה הסופית היתה של פרקליטות מחוז ירושלים. הפרקליטות מעמידה בחזית את פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, ובלבד שיניחו לשי ניצן לנפשו.