בשבע 450: כשאמריקה חולה

שלמה פיוטרקובסקי , ה' בתמוז תשע"א

ארצות הברית של אמריקה הפכה במהלך 70 השנה האחרונות למעצמת העל

של העולם, גם מבחינה תדמיתית, גם מבחינה צבאית, ונדמה שאולי בעיקר מבחינה כלכלית. הכלכלה המפותחת בעולם, אשר שרדה משבר אחר משבר ויכלה להם, קיימה תעשייה מפותחת, שוקי הון משגשגים והבטיחה לאזרחיה רמת חיים גבוהה ביותר. אולם, מתברר שגם הכלכלה החזקה בעולם נמצאת בעיצומם של ימים אלו בתוך משבר כבד, שעיקרו הוא כלכלי, אך מועצם ומתפתח גם מסיבות פוליטיות. בעיית הבעיות של ארצות הברית בעיצומם של ימים אלו היא החובות הכבדים שנטלה על עצמה, והקושי המתהווה ללוות כספים נוספים על מנת להשיב את החובות הקיימים. על מנת להבין את עומק הקושי התקציבי בו מצויה ארה"ב מספיק להביט על הנתונים של חודש מאי האחרון. הגירעון התקציבי של ארה"ב בחודש זה עמד על 57.6 מיליארד דולר. למרות מגמת הירידה בגירעון, הממשלה האמריקנית הוציאה הרבה יותר מרמת ההכנסות בחודש מאי שהסתכמו ב-175 מיליארד דולר, לעומת הוצאות של 233 מיליארד דולר. בתקופה המקבילה אשתקד המצב היה עוד הרבה יותר קשה, והגירעון התקציבי עמד על 135.9 מיליארד דולר.

אם מי מכם תהה כיצד מצליחה ארה"ב להשיב את חובותיה השוטפים במצב כזה, התשובה היא נטילת חובות נוספים. אלא שבימים אלו ממש מתקרבת ארה"ב ל'תקרת החוב', אותו סכום שקבע הקונגרס, המגביל את יכולתו של הממשל ללוות, והעומד כיום על 14.3 טריליון דולר. מצב זה מכניס ללחץ את נשיא ארה"ב, כפי שמספר רון אייכל, כלכלן ואסטרטג מאקרו ראשי בבית ההשקעות מיטב. "בעוד שהעולם הכלכלי נושא עיניו ליוון ולאישור תוכנית הצנע, הנשיא האמריקני, באקט מסוים של לחץ, קיים בשבוע שעבר מסיבת עיתונאים, בה הזהיר את השומעים מפני 'תוצאות חמורות', אם הכלכלה האמריקנית תיעצר עקב כישלון של הקונגרס לאשר לממשל להגדיל את תקרת ההלוואות". מתברר שהשיטה האמריקנית, אשר יצרה אפשרות של קונגרס לעומתי לממשל, מקשה על הגדלת התקרה, "הרפובליקנים דורשים קיצוצי תקציב בהיקף של 4 טריליון דולר בעשור הקרוב, ללא העלאת המסים. לדבר זה הנשיא לא מוכן. הוא מעדיף לנקוט בגישה של העלאת מסים".

אייכל מציין כי "לעת עתה, עדיין נראה הדבר כמשבר פוליטי. אולם עד מהרה הוא יעלה מדרגה לכדי משבר פיננסי, אם הנשיא לא ימצא דרך לדבר אל ליבם של הרפובליקנים. מדבריו של אובמה עולה כי על העניין להיסגר עד ה-2 לאוגוסט. אם לא כן, הסבירות לאירוע של חדלות פירעון בארה"ב תעלה משמעותית. אולי בכדי למנוע מהדבר מלהתרחב למימדים לא צפויים, יצאה ביום ה' קריאה של קרן המטבע הבינלאומית, לפיה על ארה"ב להעלות במהרה את מגבלת הגירעון. אם לא יעשה כן עלול גל ההדף האמריקני לפגוע בשוקי ההון באופן חמור ביותר".

הפרישה מוועדת הפרישה

בשבוע שעבר הגישה ועדה מיוחדת בראשותו של הממונה על התקציבים היוצא, אודי ניסן, את המלצותיה בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים. המנדט המקורי של הוועדה נגע לחוק הקיים, לפיו בראשית שנת 2012 יועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 ל-64. על פי החוק צריכה היתה לקום ועדה אשר תבחן את יישום ההעלאה הקודמת, מגיל 60 ל-62, ולהמליץ אם וכיצד לבצע את המשך ההעלאה, אשר נקבעה כבר בחוק. הוועדה שהקמתה נדחתה במשך השנים, הוקמה בדקה ה-90, ואף הגישה תוך זמן קצר יחסית את המלצותיה. אלא שהוועדה, אשר הוסמכה לדון בשאלת העלאת גיל הפרישה ל-64 החליטה לעשות מעשה, ולהמליץ על העלאת הגיל ל-67 והשוואתו לגיל הפרישה הקיים כיום אצל גברים. על פי ההמלצה אשר הוגשה לממשלה, גיל הפרישה לנשים יועלה ל-64 בתהליך הדרגתי שימשך עד שנת 2017, ולאחר מכן יועלה בהדרגה ל-67 בתהליך שימשך עד שנת 2026.

עם הגשת ההמלצות הסביר יו"ר הוועדה, אודי ניסן, כי "להעלאת גיל הפרישה חשיבות מאקרו-כלכלית רחבת היקף. אני סבור כי העלאת גיל הפרישה תתרום לנשים בישראל, באופן שישפר את מצבן הכלכלי ויאפשר להן לצבור יותר משאבים לתקופת הפנסיה".

ניסן הוסיף והסביר כי המצב החוקי הקיים היום פוגע בנשים ומפלה אותן לעומת גברים. לטענתו, למרות העובדה שגם כיום אישה זכאית לפרוש בגיל 67 בדומה לגבר, העובדה שהיא יכולה לפרוש כבר בגיל 62, גורמת לעיתים קרובות להפעלתו של לחץ סמוי כלפיה לפרוש כבר אז, ובכך לאבד יתרונות כלכליים רבים אותם יכולה היתה להפיק מהארכת משך עבודתה. עוד טוען ניסן, כי גיל הפרישה המוקדם לנשים מעצים את אפלייתן של נשים בקבלה לעבודה בשנים בהן גם לנשים וגם לגברים קשה מאוד למצוא עבודה, גילאי ה-50 וראשית ה-60. ההנחה היא כי מעסיק יעדיף לקבל לעבודה מי שאופק התעסוקה שלו ארוך יותר על פני מי שכבר עומדת על סף פרישה.

אך הוגשו ההמלצות וכדברי המשוררת "קם יריד בבית". ההמלצות אמנם התקבלו על דעת רוב חברי הוועדה, אלא ששלוש חברות התנגדו להמלצות, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ורד סוויד, אשר צפויה להגיש בעניין דעת מיעוט, ונציגות ההסתדרות ונעמ"ת אשר לא הסתפקו בהבעת דעתן החולקת, והחליטו לפרוש מהוועדה בהפגנתיות, תוך מתקפה תקשורתית כבדה על התנהלותה. למתקפה  נדמה שהצטרפו כלל 'מייצגי הנשים' ללא כל אבחנה. פוליטיקאיות מכל הזרמים התחרו זו בזו מי תשמיץ את המסקנות במילים חריפות יותר. גם שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, אמרה השבוע כי "נשים הן גם אמהות שמטפלות בילדים, הם נמצאות בכפל משרה כי הן גם עובדות בחוץ. בנוסף רבות מהן משתכרות שכר מינימום ועובדות בעבודות עם שחיקה גבוהה ולכן אין שוויון. נראה כאילו הרכב הוועדה נועד לדאוג לחיסכון של כסף לקרנות הפנסיה ולא לוקח בחשבון את אותן בעיות ייחודיות של נשים בשוק העבודה".

פרשנות- הנוער העובד

בני נוער, עובדים בקיץ? דעו את זכויותיכם/ עו"ד אורן בס

עם התרגש עלינו חופשת הקיץ, שבה רבים בני הנוער המבקשים לעבוד ולהשתכר מעט, נסקור בקצרה חלק מן הכללים הנוגעים לעבודת נוער כפי שהם מוסדרים בחוק. ככלל, דיני העבודה תקפים גם לגבי עבודת נוער (בני נוער – מי שלא מלאו להם 18 שנים). ברם, בנושאים מסוימים הם מספקים הגנה נרחבת יותר לנער העובד מזו המוענקת למבוגר. ומאידך שכר המינימום לנוער נגזר משכר המינימום המשולם למבוגרים אך נמוך ממנו.

החוק מתיר העסקת נערים בני 14 ומעלה בתקופה של חופשת לימודים בלבד. במשך שנת הלימודים מותרת העסקת נערים רק מגיל 15 ומעלה. אין להעסיק נער אלא אם כן הציג אישור מרופא משפחה, ונרשם בלשכת העבודה לנוער וזו הנפיקה לו פנקס עבודה.

יום עבודה של נער לא יימשך יותר מ-8 שעות, חמישה ימים בשבוע. במקום עבודה שבו יום העבודה הרגיל הוא יותר מ-8 שעות, מותר להעסיק עד 9 שעות נער שמלאו לו 16 שנה. נער העובד לפחות 6 שעות ליום זכאי להפסקה (ללא תשלום) של 45 דקות. כאשר חרף הוראה זו, הועסק נער בשעות נוספות, הוא זכאי לגמול שעות נוספות בהתאם לחוק.

אין להעסיק נער בשעות הלילה, כלומר בין בשעות 22:00 עד 6:00 לנער שמלאו לו 16 שנה וסיים כיתה י', ובין השעות 20:00 עד 8:00 לנער שטרם מלאו לו 16 שנה או טרם סיים כיתה י'. אין להעסיק עובדים נערים במנוחה השבועית, ואיסור  זה חל גם במקום עבודה שיש לו היתר להעסיק עובדים בוגרים בשבת.

שכר המינימום לנוער שונה מהשכר לבוגר, ונקבע כחלק משכר המינימום לבוגר בתלות בגיל העובד. שכר המינימום לשעה לנער מחושב לפי חודש עבודה בן 173 שעות בלבד, ועבודה של 40 שעות בשבוע נחשבת למשרה מלאה. בהתאם לכך שכר המינימום לנוער הוא (החל מחודש יולי 2011):

נער שטרם מלאו לו 16 שנה: 16.59 ש"ח לשעה.

נער שמלאו לו 16 שנה וטרם מלאו לו 17 שנה: 17.77 ש"ח לשעה.

נער שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 18 שנה: 19.67 ש"ח לשעה.

חניך, שהוא נער עובד הלומד לפחות יומיים בשבוע שיעורי מקצוע בהתאם לחוק החניכות: 14.22 ש"ח לש

שכר המינימום לבוגר (מי שמלאו לו 18 שנה): 22.04 ש"ח לשעה.

נציין גם כי ישנם ענפים שבהם אסור להעסיק בני נוער, למשל עבודות בתוך רשת ביוב או עבודות ריתוך. ישנן גם עבודות שנדרש היתר מיוחד מטעם שר התמ"ת כדי להתיר עבודת נערים בהן.

מבזקי כלכלה

ד"ר יוסי יכין מבנק ישראל אמר השבוע כי אין בועת נדל"ן במדינה. את דבריו ביסס יכין על מחקר לפיו מדד מחירי הדירות ביחס למדד המחירים לצרכן במשך 40 שנה האחרונות נע בקצב של 1.7 אחוז לשנה עם מחזורים איטיים של גאות ושפל. לדבריו, התופעה אינה ייחודית לישראל ודומה לארה"ב ובריטניה.

סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את דירוג האג"ח של פורטוגל בארבע רמות לרמת אג"ח זבל. זאת בעקבות חששות לפיהם תזדקק פורטוגל לחבילת סיוע נוספת. כמו כן הודיעה מודי'ס כי היא מודאגת ממצב החובות של הרשויות המקומיות בסין, אשר עומד להערכתה על סכום של 540 מיליארד דולר.

משטרת רוסיה פשטה על משרדיהן של חברות התרופות נוברטיס וטבע וכן Valenta ו-Akrikhin. הפשיטה נעשתה, על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, בחשד לתיאום בחלוקת מכרזים מרוכזים של משרד הבריאות הרוסי להספקת תרופות.