בשבע 450: הערת שוליים

למרות הנושא ה'קטן' והמשעמם לכאורה, יוסף סידר הצליח ליצור סרט אנושי, חכם ונקי על היחסים המורכבים בין אב ובנו.

חיים אקשטיין , ה' בתמוז תשע"א


'הערת שוליים', בימוי ותסריט: יוסף סידר; שחקנים: שלמה בראבא, ליאור אשכנזי, מיכה לוינסון ועוד
כלל זה יהא נקוט בידך: אם מבקרי הקולנוע אומרים על סרט שהוא משעמם, הרי זה סימן עבורך - חובש הכיפה - שכדאי ללכת אליו.

'הערת שוליים', סרטו החדש של יוסף סידר, זכה עד כה לשבחים רבים, אבל גם לביקורות לא מעטות. מצד אחד הוא קיבל פרס בפסטיבל 'קאן' היוקרתי (בקטגוריית התסריט הטוב ביותר), ומצד שני לא לכולם ברור מה מעניין בו. לא מדובר בסרט אהבה, בטח שלא בסרט פעולה, וגם לאקשן אי אפשר לצפות בסרט שגיבוריו הראשיים הם שני חוקרי תלמוד. כמו כן, בניגוד לסרטיו הקודמים של סידר ('ההסדר', 'מדורת השבט', 'בופור'), שזכו להערכה בארץ ובחו"ל אך לא בציבור הדתי - הסרט החדש נקי מביקורת על צה"ל או על המתנחלים. במקום פעלולים, רומנטיקה או מסרים פוליטיים, אפשר למצוא ב'הערת שוליים' הרבה אנושיות, דילמות, חכמה, קנאה וחומר למחשבה.

הסרט מספר על אב ובנו שעוסקים באותו התחום, אבל ההבדלים ביניהם תהומיים. האב (שלמה בראבא) הוא פרופסור ותיק, יסודי, קפדן וחסר פשרות. לעומתו, הבן (ליאור אשכנזי) הוא מרצה מבריק, פופולארי, מושך קהל, שהרצאותיו ממלאות את 'בית אבי-חי' ו'אוהל נחמה'. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים מורכבת: מצד אחד, שניהם עדיין חלק ממשפחה אחת; מצד שני, הבוז שרוחש הפרופסור המבוגר כלפי הדור הצעיר (באקדמיה ובכלל), והכבוד שהבן זוכה לו בעוד האב סובל מחוסר הערכה, מעיבים על היחסים ביניהם.

בגאוניות רבה, סידר מפגיש את הקהל עם נבכי נפשותיהם של הגיבורים, וגם של שאר בני משפחתם. חלק מהדמויות שומרות על שתיקה כמעט מוחלטת לאורך הסרט, אבל הבימוי המתוחכם, המשחק המצוין והמוזיקה הקולעת, מוציאים החוצה את כל המחשבות והתחושות שמתחבאות עמוק בפנים. יחד עם האותנטיות של סידר, בוגר ישיבת 'נתיב מאיר' שמכיר את הגמרא מקרוב, הצופה יכול להרגיש עמוק בתוך הסיפור.

חוץ מהעובדה שמדובר באחד הסרטים הנקיים יותר בתולדות הקולנוע, ומעבר לציטוטים החז"ליים שגורמים לקהל הדתי להרגיש בבית, 'הערת שוליים' הוא סרט מוצלח בפני עצמו. הוא אמנם אינו מספק תשובות לאף התלבטות, אבל מעלה הרהורים על יחסים בתוך המשפחה, על התמודדות עם קנאה ועל יחסי הדור הוותיק והעולם המודרני.

ועוד הערת שוליים קטנה: בשנים האחרונות נשמעו במגזר לא מעט ביקורות על לימודי מדעי היהדות באקדמיה. סרט אחד שמציג את כל התככים, האגו ומלחמות הכבוד שבעולם חקר התלמוד, גם אם אין לראות בו תמונה מייצגת, שווה יותר מאלף מילים בנושא.