חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 451ראשיהפצה

בידיים שלהם

נתניהו לתוקפיו בכנסת: אני אישרתי את חוק החרם; מזכיר: חברי קדימה תמכו בהצעה המקורית
14/07/11, 17:40
ניצן קידר

הסערה סביב חוק החרם נמשכה השבוע גם יומיים לאחר אישור הצעת החוק. אתמול, יום רביעי, יזמה האופוזיציה הזועמת דיון מיוחד, לבקשת 40 חברי כנסת. כפי המתחייב מהחוק, בדיון השתתף ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהקשיב לביקורת שמתחו עליו חברי הכנסת, בעיקר על רקע חוק החרם, וכן על כוונתו של השר אביגדור ליברמן להעביר בקרוב את ההצעה להקמת ועדה שתחקור את מימון ארגוני השמאל.

נתניהו הודה לראשונה מעל בימת הכנסת כי "אני אישרתי את העלאת החוק", אך לא הסביר מדוע בחר שלא להיות נוכח במליאה בזמן ההצבעה. "אם לא הייתי מאשר את החוק, הוא לא היה עובר, הוא אפילו לא היה מגיע למליאה. אישרתי את החוק כי אני נגד חרמות המכוונים נגד מדינת ישראל ונגד קבוצות בה, בין אם מדובר בחרדים, ערבים או מתנחלים. זהו לא צעד לגיטימי. למה שמוחרמים יממנו בכספי המיסים שלהם מחרימים?" אמר נתניהו, והוסיף "החוק הזה הוא תולדה של תהליך דמוקרטי במדינה דמוקרטית. במקום לתקוף את יוזמי החקיקה, מי שחרד לתדמיתה של ישראל צריך להתייצב נגד אזרחים ישראליים שמעלילים עלילות על חיילי צה"ל מול ועדות בינלאומיות וקוראים לחרמות עליה".

נתניהו גם חשף נתון מביך מבחינת חברי 'קדימה', ממובילי ההתנגדות לחוק, לפיו ח"כים של קדימה היו חתומים על לשון הצעת חוק החרם המקורית. הוא תקף את חברי קדימה שבתחילה תמכו בחוק ואף היו חתומים עליו, ובהמשך התקפלו והחליטו להתנגד לחוק בשל לחצים של גורמי השמאל והתקשורת.

נתניהו הדגיש כי לשון ההצעה המקורית היתה אף חריפה יותר מזו הנוכחית. נתניהו גם תקף את חברת הכנסת חנין זועבי, שהשתתפה במשט לעזה בחודש מאי. "יש מי שאומר שישראל היא לא דמוקרטית - אצלנו יש חברת פרלמנט שהשתתפה במשט שניסה לשבור מצור ימי-בטחוני בארץ", הצהיר נתניהו. זועבי עצמה הורחקה מהמליאה אחרי שנקראה לצאת ממנה, והתעמתה עם הסדרנים שניסו להוציאה.

יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני השיבה לנתניהו כי "עכשיו החרם בעולם יהיה נגד מוצרים מיוקנעם ובאר שבע. הממשלה שלך לא יודעת לעשות את ההפרדה בין יצהר לטבריה, איך אפשר לצפות שמישהו מבחוץ יעשה אותה? אתם גורמים נזק למדינת ישראל. לא היה לך את האומץ - בחרת לברוח", אמרה לבני ורמזה לאי נוכחותו של נתניהו בהצבעה.

 אייל ינון מנסה לטרפד

47 חברי כנסת הצביעו השבוע בעד הצעת החוק, ו-38 חברים התנגדו לה. נתניהו עצמו, כמו גם שר הביטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן, החליטו כאמור שלא להיות נוכחים במליאה ברגע ההצבעה.

"חוק החרם" קובע כי מי שקורא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי נגד יישובי יהודה ושומרון, יוטלו עליו מגבלות בהשתתפות במכרזים ממשלתיים. בנוסף, מי שרואה עצמו נפגע מהחרם יוכל לתבוע את הקורא לחרם בתשלום פיצויים. החוק נולד בעקבות פניות רבות של תעשיינים ויצרנים מיו"ש אשר פנו לשדולת ארץ ישראל בכנסת במטרה לפעול נגד תופעת החרמות על תוצרת יו"ש.

בהתייעצות קואליציונית של שעות הבוקר המוקדמות של יום שני הוחלט להעלות את הצעת החוק, ונשיאות הכנסת נקראה לדיון מיוחד. מי שניסה לטרפד את העלאת הצעת החוק באותן שעות היה דווקא היועץ המשפטי של הכנסת, עורך הדין אייל ינון, שטען כי "ההגדרה של 'חרם על מדינת ישראל' בנוסח הרחב בצירוף עם העוולה הנזיקית, הינן בבחינת פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל, המביאה מרכיבים אלה בהצעת החוק אל סף האי-חוקתיות וייתכן שאף מעבר אליו". עם זאת, נשיאות הכנסת החליטה שהצעת החוק, שהביא לדיון יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין, תועלה לדיון ואף להצבעה.

הדיון בנושא נמשך שעות ארוכות ובמהלכו אף קבעו חברי הכנסת את הקיזוזים ביניהם. שניים מחברי הכנסת של קדימה – עתניאל שנלר ויוליה שמאלוב ברקוביץ', הודיעו כי הם אינם מסכימים להתנגד לחוק מסיבה מצפונית. יואל חסון, שהיה מיוזמי הצעת החוק הראשונה בנושא, נעדר כיוון ששהה בחו"ל, ועוד שני ח"כים מקדימה מצאו סיבות להיעדר. גם מפלגת העבודה דאגה להתקזז עם חברים בקואליציה שלא ממש הסכימו עם נתניהו, אך לא רצו גם להצביע נגד החוק, כמו השרים דן מרידור ומיכאל איתן. היו גם בקואליציה מי שניצלו את חברי הכנסת הערביים לשם קיזוז.

אבל עבודת השטח שעשו אלקין ואנשיו עשתה את שלה – והצעת החוק אושרה בתום דיון סוער.

קדימה הענישה באופן חמור שניים מהנעדרים בהצבעה: ח"כ עתניאל שנלר הושעה מחברותו בוועדה לביקורת המדינה ומכהונתו כממלא מקום יושב ראש ועדת החוץ והביטחון לתקופה של חצי שנה. יוליה שמאלוב ברקוביץ' הושעתה למשך שלושה חודשים מחברותה בוועדת הקליטה ונשללה ממנה הזכות להגיש הצעות לסדר עד לתום המושב.

חבר הכנסת שנלר אמר בתגובה כי "עונש זה מהווה תמרור אזהרה לחברי קדימה ותומכיה אשר הגיעו כמוני מימין המפה הפוליטית, מתוך כמיהה לעיצוב מפלגת מרכז. שוב הוכח שאין מקום בקדימה לאנשים ורעיונות אידיאולוגיים שאינם מתיישבים עם שמאל המובהק".

"החוק יפגע בפלשתינים"

בסביבתו של נתניהו חוששים מהאפקט של החוק הזה, ופועלים למגר כל העלאת הצעת חוק נוספת שתגרום למהומה, הן במישור המדיני והן במישור הפוליטי. בין החוקים שעל הפרק: הצעת החוק של ח"כ אופיר אקוניס לפיה תישלל האפשרות של מדינות זרות לתמוך בעמותות, במטרה לפגוע בארגוני שמאל, וכן ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת ארגוני השמאל, שלה מתנגד נתניהו וככל הנראה לא תאושר במליאה.

חוק נוסף שעלה בהקשר זה הוא הצעה של חברי הכנסת אלקין ויריב לוין מהליכוד, כי הכנסת תקבל סמכות לפסול מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון. נתניהו אמר מעל בימת הכנסת כי יתנגד להצעה. העלאתה לסדר היום אתמול בקול רעש גדול על ידי התקשורת דווקא בעיתוי זה, היתה בגדר ספין של ממש, שכן היא מונחת על שולחנה של הכנסת כבר חודשים ארוכים.

יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, פנה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ וביקש ממנו לפרסם לאלתר תקנות על פי חוק החרם, אשר ימנעו מחברות ישראליות שנכנעו לחרם הפלשתיני מלהשתתף במכרזים ממשלתיים. "מי שהעדיף להתנכר לישראלים כדי להרוויח כמה שקלים מן הערבים, אסור שממשלת ישראל תפרנס אותו. אנא הפעל את הסעיף בחוק החרם המסמיך אותך לפעול כך", דרש דיין.

תנועת גוש שלום מצידה עתרה לבג"ץ בדרישה לביטולו של החוק, בטענה לפגיעה בעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה. המדינה התבקשה להגיש את תגובתה בתוך חודשיים.

ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, שיחד עם צוותו פעל מאחורי הקלעים לאישור החוק, אמר ל'בשבע' כי "אזור התעשייה ברקן, כמו כלל אזורי התעשייה ביו"ש, מהווה את אחד מעמודי התווך של הכלכלה והיצוא הישראלים. מועסקים בו ששת אלפים עובדים, מחציתם יהודים ומחציתם ערבים. החרמות לא פוגעים באזור התעשייה - כרגע ממתינים  בתור למעלה מעשרים מפעלים. החרמות הללו פוגעים בעובדים הפלסטינים, כי ליהודים יהיו מקומות עבודה אחרים. בראש ובראשונה פוגעים המחרימים במדינת ישראל בעולם, ואת זה כאזרחים אנו לא נסכים לקבל".

ציונות היא כבר לא מילה גסה / בצלאל סמוטריץ'

חוק החרם שעבר השבוע בכנסת הוא בראש ובראשונה הוכחה לכך שמחסום הפחד הפסיכולוגי שמשתק מזה שנים את הימין במאבקו מול האליטה השמאלנית השלטת, מתחיל להיסדק. אין ספק כי בסיומו של השבוע הפרלמנטרי הנוכחי מותר לנו להיות אופטימיים קצת יותר ביחס לסיכויינו בקרב האיתנים הניטש בשנים האחרונות על דמותה היהודית והציונית של מדינת ישראל. הקרדיט הפעם מגיע ליו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין, שבתמרון פרלמנטרי חכם, מחושב ומתוחכם צלח את משוכת הקמפיין הצעקני והדמגוגי של ארגוני הקרן החדשה, והעביר את החוק על אפם ועל חמתם של 'אבירי הדמוקרטיה כשהיא טובה לנו' בתקשורת ובממסד המשפטי.

על חשיבותו הרבה של החוק ניתן ללמוד דווקא מעוצמת ההתנגדות שקמה לו, וכאן המקום להבהיר - חוק החרם אינו אוסר הטלת חרם וגם אינו קובע שקריאה לחרם היא עבירה פלילית. מסיבה זו הוא אינו פוגע בחופש הביטוי והטיעונים הדמגוגיים הנשמעים בהקשר זה הם פשוט לא אמת. חוק החרם קובע רק שקריאה לחרם היא עוולה אזרחית ושמכאן והלאה יהיו לה משמעויות כלכליות. לא הפכנו ל'מדינה חשוכה', ולכן הקבוצה הקטנה והמטורללת של הישראלים אכולי השנאה העצמית תוכל להמשיך ולקרוא לחרם על אחיה ובני עמה, ואיש לא ישים אותה מאחורי סורג ובריח בשל כך. אלא שמכאן והלאה היא תידרש לשלם על כך מכיסה. האם ייתכן שכסף הוא קורבן גדול מדי עבור שוחרי זכויות האדם?! האם המחיר הכלכלי שיידרשו לשלם ימנע מהם מלהמשיך במלחמת הקודש שהם מנהלים נגד המדינה הציונית?!

ולגופם של דברים, חוק החרם יותר משיש לו השלכות מעשיות, וכאלו יהיו לו ככל הנראה מעט מאוד, יש בו אמירה ערכית חשובה וזה מה שמטריד באמת את האליטה השלטת. חוק החרם מבטא אמירה ערכית, ציונית ולאומית של ממשלת ישראל וכנסת ישראל - הלא הם מוסדותיה הממלכתיים והרשמיים של מדינת היהודים - ולפיה הזדהות עם האויב והצטרפות למאבקו נגד מדינתך שלך אינם לגיטימיים, ועל החברה והמדינה להוקיעם. חוק החרם הוא בעיקר אמירה ציבורית ולפיה ציונות, פטריוטיות ונאמנות למולדת אינן מילים גסות ולא אבד עליהן הכלח. זו חשיבותו הדקלרטיבית של החוק וזה מה שהוציא מכליו את 'הציבור הנאור' שזנח כבר מזמן את הערכים הללו והמיר אותם בערכי נהנתנות ועכשוויזם מערבי.

כמו חוק החרם, על שולחנה של הכנסת ממתינים חוקים והחלטות רבות אחרות שנושאים את השדר הממלכתי החשוב הזה, ויש לקוות כי גל האומץ הפטריוטי שהציף את מסדרונות הכנסת השבוע יחזיק מעמד מול המתקפות הצבועות של 'אבירי זכויות האדם אם הוא מהצד הפוליטי הנכון', וכי מהלכי החקיקה הציונית יימשכו באופן שיבטא את עמדות רוב העם כפי שאלו באות לידי ביטוי בכל מערכות הבחירות האחרונות.

המשוכה הבאה, והגבוהה יותר, שיצטרכו לעבור אלקין וחבריו לאגף הציוני בכנסת בדרך להחייאת החזון הציוני, היא משוכת בג"ץ, שעמדותיו בעניין ידועות. התבטאותו הנחרצת של אלקין לאחר העברת החוק ולפיה אם בג"ץ ישכח את גבולות סמכותו לא תיוותר לכנסת ברירה אלא להסדיר זאת בחוק, מלמדת כי הוא נחוש לעבור גם אותה ולנו לא נותר אלא לאחל ולקוות שכך אכן יהיה. בדרך יהיה עליו לטפל ביועץ המשפטי לממשלה, שכבר מזמן שכח אף הוא את מקומו ותפקידו במבנה המשטר הדמוקרטי בישראל. אלקין ושותפיו יידרשו להזכיר ליועץ כי את הנורמות ואת ערכי היסוד עליהן מושתתת מדינת ישראל קובעים הם ולא הוא. בהתאם לכך יהיה עליהם להכריח אותו לעשות את המוטל עליו ולהגן על עמדת המחוקקים בבג"ץ.

אין הבדל בין פגיעה פיזית לפגיעה בכיס/ השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן

אני לא חושב שהחוק הוא אנטי דמוקרטי. הרי מה הוא אומר במהותו? שמי שמפרסם קריאה פומבית להטיל חרם על ישראל, והקריאה עלולה להביא להטלת חרם – מבצע עוולה אזרחית, אפילו לא פלילית. כמו כן נאסרה פגיעה במוסדות או אנשים בתחומי ישראל, שיכולה להיות כלכלית, תרבותית או אקדמית.

אם היה חוק שאומר שאסור לאף אדם לקרוא בפומבי להכות את ישראל – ברור שזה היה מקובל. אז למה שלא יהיה חוק שאוסר להכות בכיס של ישראל?

ולגבי הטענות על פגיעה בחופש הביטוי: במסגרת חירות זו, מותר לאדם לומר על המדינה שהיא איננה דמוקרטית, שאין לה זכות קיום, שהפלשתינים צודקים ושהמוסלמים צריכים לשלוט בכל העולם. אבל אסור לומר "הכו בישראל". החוק הזה לא הטיל איסור על הוויכוח האם צריך או לא התנחלויות, האם צריך לתקצב מרכז אוניברסיטאי באריאל או לא. הוויכוח הוא מותר ולגיטימי, ואם יהיה להם רוב בכנסת כדין – נצטרך לקיים את מצוות הרוב. אבל מוויכוח אקדמי ועד לקריאה לפגוע בישראל ובמוסדותיה, או ביהודים בהתנחלויות – המרחק רב. וכשם שאסורה הכאה פיזית, אסורה גם הכאה כלכלית. עובדה, אפילו היועץ המשפטי לממשלה לא אמר שלחלוטין אין מקום לחוק הזה.    

לגבי התוצאות העונשיות של העוולה האזרחית, לא בדקתי את החוק בצורה מסודרת, יש מקומות שאולי ניתן להקל או להחמיר פחות, אבל אני לא רואה הצדקה לביטול החוק.

התעשיינים ביו"ש: החוק חסר, מה עם החרם הפלשתיני?

יהודה כהן, מנכ"ל חברת ליפסקי, המתמחה בייצור מוצרי אינסטלציה וממוקמת באזור התעשייה ברקן, מביע אכזבה מהחוק החדש. "מדובר בחוק שמשרת את האגו הישראלי, וזה נכון וצודק, אך בהחלט לא מספק. החוק הנוכחי אינו משרת אותנו, באזורי התעשייה ביהודה ושומרון. אין לו השפעה משמעותית עלינו. החוק קובע כי יוטלו סנקציות כבדות על ישראלים שיוזמים או מקדמים הטלת חרם בשטחי מדינת ישראל ומתייחס אך ורק לאזרחים ישראלים, אבל מה בנוגע לפעולות כנגד החרם של הרשות הפלסטינית?".                                                                                       

כהן מציין כי חלה פגיעה משמעותית במכירותיו בעקבות החרם שהטילה הרשות הפלשתינית. "אנחנו חשים על בשרנו את החרם של הרשות. מאז תחילת החרם לפני שנה וחצי ספגנו ירידה של שבעה עשר אחוזים במחזור המכירות. כתוצאה מכך, צמצמתי את המפעל ונאלצתי לפטר עובדים. החוק החדש הוא חסר", אומר כהן וקורא להפעיל הדדיות בחרם. "לא ייתכן שאת המוצרים שלנו הם ישרפו ויחרימו ומוצרים פלסטיניים ייכנסו באופן חופשי לישראל. חייבים לפעול להדדיות. הרי זה אבסורד, המתחרה שלי מחברון יכול למכור בחופשיות בכל הארץ. אני קורא לממשלה להתעשת ומנגד, לדאוג להחרים את מוצרי הרשות".