גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 451ראשיהפצה

מלחמת האזרחות

ד"ר צבי צמרת ביקש להוביל מהפך ציוני בתוכנית הלימודים, אבל חש חוסר גיבוי מול לחצי השמאל | השבוע הוא התפטר מתפקידו
14/07/11, 17:40
עפרה לקס


פרופ' אשר כהן: המכללה למדינאות בירושלים צריכה לקחת חלק בהכשרת מורים, בדיוק כמו 'בצלם' ו'האגודה לזכויות האזרח'. אני רוצה שארגון 'יסודות' ו'המכון לאסטרטגיה ציונית' ו'משפט לעם' בשדרות ילמדו את המורים על יהדות ודמוקרטיה והחיבור ביניהן

יש מי שמפנים אצבע מאשימה לשר החינוך ומזהירים אותו שהוא אמנם עושה צעדים נכונים במינוי אנשים הקרובים לאידיאולוגיה שלו, אבל ברגעי האמת משאיר אותם להתמודד לבד מול הביקורת, כדי לא לספוג את המחירים הפוליטיים. השר, הם אומרים, צריך להתעשת ולזכור מי בחר בו ועל איזה טיקט

ד"ר צבי צמרת: ערב סיום המינוי, קראתי לפרופ' שטרן והודעתי לו כי הוא צפוי לקבל הודעה בכתב על סיום כהונתו. הבהרתי כי בוועדות המקצוע נהוג בכל שנה-שנתיים להחליף שליש מן החברים, וכך ננהג גם הפעם. כבר אז פרופ' שטרן 'הזהיר' אותי שהוא יגייס את גייסותיו וייצא למאבק ציבורי
התפטרותו המפתיעה של ד"ר צבי צמרת מתפקיד יו"ר הוועדה הפדגוגית של משרד החינוך, היא רק קצה הקרחון של מסכת לחצים, מחאות ומאבקים שמנהל המחנה הליברלי-דמוקרטי נגד מהלכים ומינויים בעלי גוון ציוני יותר בתוך משרד החינוך |  אחד ממעוזי המאבק הוא מקצוע האזרחות, ויו"ר ועדת המקצוע החדש, פרופ' אשר כהן, מסביר כי בכוונתו להזכיר לתלמידים כי ישראל היא גם מדינת הלאום היהודי, וקורא למגזר הדתי לגלות יותר מעורבות בהשפעה על התכנים הנלמדים

אתמול (ד') בבוקר הניח ד"ר צבי צמרת, יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, את המפתחות על השולחן והתפטר. הצעד הדרסטי הזה, שמתבצע רק שנה וחצי אחרי כניסתו לתפקיד, מגיע אחרי ניסיונות שלו לשנות את המערכת מבפנים בתחומים מגוונים. הניסיונות לא תמיד צלחו והביקורת של צמרת החלה לבצבץ על פני השטח. לפני כחודש הוא דיבר בכנס בגבעת וושינגטון בגנות המירוץ אל המדידה של משרד החינוך. לא הכל ניתן למדוד בסרגלים, אמר אז, ובאותה נשימה קבל נגד העובדה שמדינת ישראל היא אלופה במספר המקצועות שניתן לעשות בהם בגרות. צמרת מתנגד לרייטינג תוצאות המבחנים אחריו רודף המשרד, ואף הביע תרעומת על כמות השעות המתבזבזת על הכנה למבחנים כמו 'פיז"ה' וה'מיצ"ב'. בשעות האלה, כך הוא חושב, ניתן וצריך להשתמש לחינוך הילדים ולהעשרת הידע, ולאו דווקא עם הפנים אל הבחינות בלבד.

צמרת ניסה כאמור לבצע שידוד מערכות בכמה תחומים, ונראה כי בחלקם נתקל בחומת ברזל של אנשי המשרד, או ראשיו, אבל נראה כי אחד הקטליזטורים שבהחלט קידמו את הרצון שלו להגיד שלום ולא להתראות למשרד בירושלים היתה פרשיית לימודי האזרחות. פרשייה שמבטאת נקודת מבט לא רק חינוכית, אלא גם אידיאולוגית. צמרת החליט לערוך שינויים בתכנית הלימודים וגם לדאוג שמישהו ישגיח שהדברים נעשים כמו שצריך. הוא החליט שלא המשיך את כהונתו של יו"ר ועדת מקצוע האזרחות, פרופ' ידידיה שטרן , והחליפו בפרופ' אשר כהן מן המכון לאסטרטגיה ציונית. הדמוקרטים סערו, פופוליטיקה כמעט קרסה, מורים ומרצים למקצוע שאמור לשקף זכויות אזרח אבל גם יכולות שלטוניות נעמדו על הרגליים האחוריות ו'הארץ' רטן בזעם. מנגד, חתמו 70 מורים על עצומה שתומכת בצמרת ובשינויים שהוביל. בימים הסוערים האלה שר החינוך בחר לשתוק ומנכ"לו לא הצליח להתאפק והביע הסתייגות מעמדתו של יו"ר המזכירות הפדגוגית. התוצאה הישירה, כאמור, נודעה אתמול. אבל כמו בכל סיפור טוב, זו רק ההתחלה. 

המחטף של תמיר

כדי להצליח בבחינת הבגרות באזרחות ילדי ישראל צריכים לשנן את המשפט הבא: "השסע בין יהודים לערבים בישראל נובע מעצם הגדרתה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית, שסמליה, דוגמת ההמנון, קשורים רק לעם היהודי". העובדה הזאת כתובה בספר 'להיות אזרחים בישראל' אותו לומדים יהודים וערבים, דתיים וחילונים, והוא המקראה המרכזית עליה מתבססים לימודי האזרחות. את הפרק על הסכסוך הישראלי-ערבי בספר הזה כתב אסעד ג'אנם, שהוא, לפי המכון לאסטרטגיה ציונית, ממחברי מסמך החזון המכנה את מדינת ישראל 'ישות קולוניאליסטית'.

כך, בפרק העוסק בדרוזים, קודם כל ניתן מקום ל'ועד היוזמה הדרוזי' הרואה בעדה הדרוזית "חלק בלתי נפרד מן העם הפלסטיני..." ורק אחר כך מצוין כי בעצם רוב העדה משתתפת בבחירות ומצביעה למפלגות ציוניות, אה, וגם מתגייסת לצה"ל. כל אלה על קצה המזלג.

צבי צמרת החליט שלא להשאיר את העיוותים על כנם, והתערב ישירות בלימודי האזרחות. כך למשל הורה לגנוז את הפרק על הדרוזים, והתכוון להעמיק את המבט הפטריוטי על המדינה. צמרת הנחית לתוך תכנית הלימודים כמה פריטים אותם הורה ללמד כבר בתחילת השנה הזאת. מהלך שגוי מבחינה דידקטית אבל אולי הכרחי מבחינה חינוכית. בין הפריטים, למשל, מאמר של פרופ' רות גביזון על כך שחוק השבות הוא לגיטימי מבחינה משפטית, זאת בניגוד לספר הלימוד הטוען כי הוא חוק המפלה את ערביי ישראל. או למשל בפולמוס על החוקה, לצד הצעת החוקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא הורה ללמד גם את הצעת המכון לאסטרטגיה ציונית ואפילו... את הצעתו של ארגון עדאללה.

שלוש שנים כיהנה פרופ' יולי תמיר כשרת החינוך של מדינת ישראל. שלוש שנים שבהן לא היתה ועדת מקצוע לנושא אזרחות. ב-1 לפברואר 2009, עשרה ימים לפני הבחירות, החליטה תמיר למנות לפתע ועדה מייעצת למקצוע. כיו"ר היא מינתה את פרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אחד החברים נמנה על הנהלת 'בצלם', וחבר אחר היה מאנשי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. ומי שמריח התערבות פוליטית גסה - כנראה שיש בזה משהו.

בכתב המינוי של שטרן, כך כותב צבי צמרת בבלוג שלו, נכתב כי הוא קצוב לשנים 2009-2010. למרות הצעד השערורייתי-פוליטי במובהק של תמיר, החליטה הנהלת משרד החינוך להאריך את כהונתו של שטרן בעוד חצי שנה. "ערב סיום המינוי", כותב צמרת "קראתי לפרופ' שטרן והודעתי לו כי הוא צפוי לקבל הודעה בכתב על סיום כהונתו. הבהרתי כי בוועדות המקצוע נהוג בכל שנה-שנתיים להחליף שליש מן החברים, וכך ננהג גם הפעם: נחליף שליש ונחליף אותו. כבר אז פרופ' שטרן 'הזהיר' אותי שהוא יגייס את גייסותיו וייצא למאבק ציבורי. אמרתי לו מראש: כולנו ניפגע מכך".

פרופ' אשר כהן מן המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, נבחר להחליף את שטרן בתפקיד. ההתמחות של שטרן, משפטן, היא בדיני מיסים וחברות; ההתמחות של כהן, איש מדעי המדינה, היא במדיניות ומשטר בישראל. אבל ההבדל המהותי יותר הוא ששטרן שייך למכון הישראלי לדמוקרטיה, וכהן כאמור, משתייך למכון לאסטרטגיה ציונית. ובנקודה הזו אפשר לתלות את שורש המהומה הציבורית-תקשורתית שחולל מחנה מסוים מאוד בשיח הדמוקרטי, בעקבות מינוי פרופ' כהן.

כתוצאה ישירה מן המהלכים כינס המכון הישראלי לדמוקרטיה פורום שולחן עגול כדי לדון בנושא, ונשיא המכון, ד"ר אריק כרמון, אמר שאם אנשי המכון לא יגיבו עכשיו - "האויבים ינצחו". אחרי מלמול מחאה רפה של מי מהקהל, הוא תיקן את עצמו ואמר "טוב, יריבים".

העיתונים ציטטו את ד"ר ריקי טסלר, יושבת ראש 'הפורום ללימודי אזרחות' שתקפה את כהן ברמה האישית ואמרה שאמנם יש לכהן הכישורים הנכונים, "אך הבעיה היא עם הדעות שלו".

כהן, אגב, נפגש עם 'הפורום' הנכבד. בחדר לא גדול הוא פגש 5-6 אנשים בלבד, "וזה עוד בזמן מאבק".  

כלפי חוץ הדיון תפס איצטלה של חשש לקיצוץ בשעות לימודי האזרחות וקיפוח לימודי הדמוקרטיה לטובת הלאומיות. בכל רחבי התקשורת גויסו דיונים ונמרחו כתבות מחאה, ומורים ומרצים ערכו כנסי חירום. אווירת מלחמה של ממש. צמרת, כך היה אפשר לחשוב, רוצה לחסל את המקצוע ולהקים כאן דיקטטורה. בפועל כותב צמרת כי הוא הבהיר לשטרן שהנהלת המשרד איננה מתכוונת לפגוע בלימודי האזרחות.

"לא נשנה את היקף שעות הלימוד (שהוכפלו ב-2009) ואת ליבת המקצוע. אולם, נחתור ליותר פלורליזם של חומרי הלמידה. נדאג לכך שלקראת שנת הלימודים תשע"ב יהיו כמה ספרי אזרחות לבגרות ולא ניוותר רק עם ספר אחד ('להיות אזרחים בישראל') שראה אור בשנת 2001 ומצאנו כי הוא חד-צדדי, מלא טעויות והטעיות ודורש עידכונים רבים".

בימים אלה יושבת ועדה לשכתב את הספר, והיא מעדכנת אותו ומתקנת את הטעויות שלו. ההחלטה על מינוי הוועדה המשכתבת, כמו שינויים רבים המתחוללים במקצוע כבר בימים אלה, אגב, הם פרי החלטתה של הוועדה הקודמת בראשות פרופ' שטרן עצמו.

עד לפני מספר שנים מקצוע האזרחות לא הטריד אף אחד והוא לא נמנה על מקצועות החובה לבגרות חיצונית. לפני 3 שנים ביצעה השרה יולי תמיר מהפך ביחס אליו, הוא הפך למקצוע חובה ברמה של 2 יחידות לימוד ופותחו גם מגמות מוגברות לתלמידים. או אז הוא החל למשוך אליו אש, כי כאן מדובר על תפישת המדינה, הגישה אליה והחזון שלה.

מורים דתיים לאזרחות כבר קובלים כמה שנים על האופן בו נלמד המקצוע, על חוסר מתן מקום ליהדות ועל דגשים מאוד מסוימים של הדמוקרטיה. יוסי לונדין, מורה לאזרחות ומרכז מגמת הוראת האזרחות במכללת 'אורות', מסביר: "אנחנו מדברים על כך שתכנית הלימודים מקפחת את מדינת הלאום היהודי ומדגישה את הדמוקרטיה. נקודה שנייה היא, שפרק על דמוקרטיה לא יכול לעסוק רק בזכויותיו של האזרח. צריך לדבר גם על חובותיו של האזרח, ועל זכותו ויכולתו של השלטון לשלוט. בנוסף, לא ייתכן שלחבר'ה שלומדים אזרחות והם בסוף התיכון, לא יהיה פרק גדול על שירות משמעותי בצבא. לא יכול להיות שמעבר לכל הזכויות הם לא ילמדו על השירות בצה"ל, עם כל הקבוצות והמורכבויות של העניין".

 כלבי התקיפה של הדמוקרטיה

"על 90 אחוזים מהדברים אני מסכים עם פרופ' שטרן", אומר יו"ר ועדת המקצוע הנכנס, פרופ' אשר כהן "השאלה היא בעיקר במינונים בין המדינה היהודית לדמוקרטית". כהן מסביר שזו לא מלחמת הימין בשמאל או להיפך, אלא "באגפים הרדיקליים שלה היא מדברת על ציונות או לא". צמרת בדעותיו אינו נמנה על אנשי גב ההר ואפילו על ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים יש לו מה לומר (נגד, כן?), אבל זה לא העניין.

"קיימות שתי גישות. האחת מדברת על ללמד את מה שמשותף לכולנו: הדמוקרטיה, ואין צורך להתעכב על כך שהמדינה היא מדינת לאום. הגישה שלנו אומרת שהחינוך לאזרחות הוא קודם כל לימוד של ערכיה הבסיסיים, שבאים לידי ביטוי בעקרונותיה החוקתיים: המדינה היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אני לא מוכן לשחוק את לימודי מדינת הלאום היהודית בגלל הלחצים ללמד על הדמוקרטית".

ועדת המקצוע, מסביר כהן, החליטה שלא תהיה יותר בלעדיות לגישה הליברלית-אינדיווידואליסטית המדגישה את הפרט וזכויותיו בלבד. "יש גם גישות אחרות והן יילמדו, כמו למשל הגישה הרפובליקנית, המביאה את הפן הדמוקרטי ממקום של הקבוצה וערכיה. לפי זה, גם לקהילה יש זכויות ובתוכן לקהילה הלאומית, וזו גישה שיותר מתואמת עם מדינת הלאום".

כבר בשנה הבאה, כך נראה, לא תהיה בלעדיות לספר 'להיות אזרחים בישראל' על רשימת הספרים לבגרות, וכרגע עומדים לצאת שני ספרים נוספים ממכבש הדפוס שמבקשים להוות אופציה אחרת לתלמידים. נראה כי גם המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח עומדים להוציא ספרי לימוד, אבל כהן לא מתבלבל. "כל גורם שמוציא ספרים מחויב להיות מותאם עם תכנית הלימודים, ואם צריך לדבר על הצדקה דמוקרטית למדינת לאום, זה חייב להופיע גם בספרים האלה".

האם באווירה שנוצרה תצליח לתפקד? הכלבים ינבחו והשיירה תעבור?

"אלה כלבים מסוג מאוד מסוים. לא כלבי שמירה של הדמוקרטיה אלא כלבי תקיפה שלה". ובכל זאת כהן כמעט תמה על השאלה: "ב-12 ביוני קיבלתי את המינוי, 8 ימים אחר כך כונסה ועדת המקצוע, נערך הדיון האחרון בנושא תכנית הלימודים, הכנסתי עוד כמה שינויים והתכנית אושרה. כעת יש מערך שלם שצריך לטפל בו". כהן מדבר על כך שמורה שיוצא מן האקדמיה, סופג במשך 3 שנים גישה מאוד מסוימת ללימודי אזרחות. מאוחר יותר, בהשתלמויות, הוא שומע את אותה הגישה, ותכנית הלימודים גם היא שרה באותו הטון. המסר העובר לתלמידים לא יכול להיות מגוון. את אלה, אומר כהן, צריך לשנות. החל מבחינת הבגרות עצמה - שהרי ספר לימוד מעניין בעיקר בהקשר לבחינת הבגרות והמיקוד שבה, המשך בהשתלמויות מורים, תכניות העשרה, עזרי למידה ועוד.

"בנושא הזה יש לי ביקורת קשה על המחנה הלאומי- ציוני", הוא אומר "לצערי הרב אין לו מספיק קונטרה לארגוני העזר כמו 'זוכרות', שנכנסות אל בתי הספר במסגרת תכניות העשרה. המכללה למדינאות בירושלים צריכה לקחת חלק בהכשרת מורים, בדיוק כמו 'בצלם' ו'האגודה לזכויות האזרח'. אני רוצה שארגון 'יסודות' ו'המכון לאסטרטגיה ציונית' ו'משפט לעם' בשדרות ילמדו את המורים על יהדות ודמוקרטיה והחיבור ביניהן".

 יוסי לונדין, שחולק עם כהן את אותו חזון בעניין הזה, כבר עשה צעד לקראת מימושו. לפני כשנתיים הוא פתח מסלול להכשרת מורים לאזרחות במכללת 'אורות', קמפוס 'סמינר הדרום'. "זה מסלול של שנה, שבסופה מקבלים מורים הסמכה ללימודי אזרחות במבט תורני-לאומי". לונדין מסביר כי התכנית מורכבת משני צירים. האחד עוקב אחר תכנית הלימודים ובכל מקום מדגיש את המבט היהודי. "כשמדברים על זכויות האדם, למשל, נוגעים בבעייתיות שנוצרת כשהזכויות הופכות לערך מוחלט. כשמדברים על חופש הביטוי מתעכבים על כך שלעיתים זכויות האדם נפגעות על ידי הביקורת הציבורית המופיעה בתקשורת. בתכנית, למשל, מדגישים את חשיבותו של בג"ץ אבל עם זאת לא מסתירים את העובדה שהוא איבד את האמון של חלק משמעותי מהעם". מסביב קיימים קורסים אקדמיים שתפקידם להעמיק את המבט התורני על יהדות ודמוקרטיה, יסודות חוקתיים של המדינה כיהודית ודמוקרטית - מה שנהוג להציג תמיד כסתירה בלתי מתיישבת, ועוד.

לונדין מבקש-דורש מן המורים בציבור הציוני דתי שלא להתחבא מלימודי האזרחות ולא לדחוק אותם הצידה, אלא לנצל את השיעורים האלה באומץ ובאופן נכון, כדי לבנות את התלמידים כאזרחים נבונים ומודעים. "לתלמידים עם ראש טוב ויצירתי כמו תלמידי החמ"ד יש יכולת להתמודד"- אבל נכון, צריך להקנות את הכלים הנכונים לתלמידים, ואולי בראש ובראשונה למורים.

 שר החינוך נעלם

אז למה התפטר צמרת? במשרד החינוך הודיעו כי הוא בעצם רצה לפרוש לפנסיה עם הגיעו לגיל 67 וכי הוא מבקש לפעול לטובת העם והמדינה בהתנדבות, בירוחם. את ההסבר הזה קצת קשה לקנות, כי כשצמרת הגיע למשרד לפני שנה וחצי, גילו היה ידוע לכולם.

 במשרד החינוך אומרים כי הפרישה ועיתוייה נקבעו בהסכמה עם השר ומנכ"לו. בהודעה מטעם המשרד נאמר גם כי השניים הודו ליו"ר המזכירות הפדגוגית "על תרומתו לעבודת המשרד במהלך כהונתו".

יועצי התקשורת של השר, שהבינו כי ההתפטרות תמשוך אש ותקושר אוטומטית לפרשיית האזרחות, טרחו והוסיפו כי השר והמנכ"ל גיבו את החלטתו של צמרת להחליף את שטרן אל מול ההתקפות ה"בלתי ענייניות", כהגדרתם. גיבוי? לא בדיוק. במכתבו של המנכ"ל שושני לשטרן נאמר כי לצמרת "יש עמדה מסוימת לגבי לימודי האזרחות. אין היא בהכרח זהה בכל דבר ועניין עם עמדת השר ועמדתי".

כך או כך, התוצאה עצובה. שוב התקפה מתוקשרת ומתוזמרת של האנשים התופסים את המילה ציונות ולאומיות כמילה גסה - ניצחו.

יש מי שכבר מפנים אצבע מאשימה לשר החינוך ומזהירים אותו שהוא אמנם עושה צעדים נכונים במינוי אנשים הקרובים לאידיאולוגיה שלו, אבל ברגעי האמת (גבי אביטל, וכעת צבי צמרת) משאיר אותם להתמודד לבד מול הביקורת, כדי לא לספוג את המחירים הפוליטיים. השר, אומרים הגורמים, צריך להתעשת ולזכור מי בחר בו בתוך המפלגה ועל איזה טיקט. כל שנותר לראות כעת, הוא מי יחליף את צמרת ומה יקרה לו במשבר הראשון מול הדמוקרטים.

את תגובת פרופ' ידידיה שטרן לכתבה לא ניתן היה להשיג עד סגירת הגיליון.