גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 451ראשיהפצה

המחירים מטפסים על העצים - תכל'ס

מי שניגש בעיצומם של ימים אלו למדפי הפירות בסופרמרקט חש כי רבים מהפירות יקרים מאוד, באופן מוחלט ואפילו ביחס למחיריהם בשנה שעברה
14/07/11, 17:40
שלמה פיוטרקובסקי

מי שניגש בעיצומם של ימים אלו למדפי הפירות בסופרמרקט חש פעמים רבות כי רבים מהפירות יקרים מאוד, גם באופן מוחלט ואפילו ביחס למחיריהם בשנה שעברה. אילן אשל, מנכ"ל איגוד מגדלי הפירות, מציין כי אמנם חלק מפירות הקיץ השנה יקרים יותר, לדוגמה האפרסקים, אולם מנגד ישנם פירות שמחיריהם אולי אינם נמוכים אך גם אינם גבוהים באופן חריג יחסית למחיר בשנים הקודמות. אשל מציין כי יבול הפירות השנה במבט כלל ארצי לא נפגע, ועל כן לא צפוי נכון להיום מחסור בפירות אשר יזניק את המחירים באופן חריג כלפי מעלה. "ישנם אזורים ספציפיים שבהם נוצר נזק כבד לחקלאים כמו המנגו באזור הבטחה או השזיפים בגליל. אולם באופן כללי מצב היבולים טוב ואיננו שונה מהמצב שהכרנו בשנים האחרונות". אשל מוסיף כי חלק מהמחירים הגבוהים יחסית הם מחירים של תחילת עונה, ובהמשך אנחנו צפויים לראות ירידה משמעותית במחירי אותם פירות. "מי שזוכר בתחילת העונה היה רעש גדול על מחירי הדובדבנים שהאמירו ל- 50 ואפילו 60 שקלים לק"ג, אולם מי שהסתכל בימים האחרונים שם לב בוודאי לצניחה החדה במחיר, אשר היום הוא משקף מחירי כמעט הפסד לחקלאים המגדלים".

במענה לשאלה מדוע אין יבוא של פירות לארץ במטרה להוזיל את הפרי, עונה אשל כי במרבית המקרים יבוא של פירות איננו כדאי ולכן הוא מוגבל רק למינימום המתחייב מהסכמי הסחר של ישראל עם המדינות השונות. "את מרבית הפירות לא כדאי לייבא לישראל, וזאת משום שיבוא מוטס עלותו רבה והוא איננו מסוגל להתחרות במחיר עם הפירות מהשוק המקומי, ויבוא באונייה מביא לירידה באיכות הפרי, דבר שהופך אותו ללא תחרותי לשוק המקומי. עיקר היבוא של פרי לישראל נובע מהצורך לייבא ממדינות אליהן אנחנו מעוניינים לייצא, ולכן למשל מייבאים לישראל מדי שנה כ-5,000 טון תפוחים בשעה שהשוק המקומי מספק 150 אלף טון תפוחים בשנה. אמנם, גם לכלל זה ישנם חריגים כמו למשל האננס, אשר כמחצית מהפרי המשווק בישראל ממין זה מיובא, זאת עקב חולשת הענף בישראל".

אשל מעריך כי המשבר אליו נקלעה חברת הייצוא החקלאי הממשלתית 'אגרקסקו' לא ישפיע באופן ניכר על המחירים בשוק המקומי. "אני מעריך שאגרקסקו לא תצא מהמשבר וכי הפירוק שלה הוא עניין סופי. למרות זאת, כרגע ההשלכות של העניין הן מינוריות משום שבימים אלו אין כל כך יצוא של פירות מישראל. עונת האבוקדו כמעט תמה ועונת המנגו, האפרסמון, התמרים והרימונים טרם החלה. אם הרבה חקלאים לא יצליחו למצוא פתרונות יצוא חלופיים עשוי להיווצר בישראל עודף סחורה שיביא לירידת מחירים. אולם להערכתי יש לחקלאים מספיק זמן וכולם ימצאו פתרון באחת מעשרות חברות היצוא החקלאי הפועלות כיום בישראל".

מחקר: אין בועת נדל"ן בישראל

האם התפתחה בישראל בועה בשוק הנדל"ן? שאלה זו, הנשמעת לכאורה פשוטה, מעסיקה מזה זמן רב את טובי המוחות הכלכליים בישראל. שר האוצר ובכירי הכלכלנים במשרדו, נגיד בנק ישראל ושורת הבכירים הנושאים עמו בנטל האחריות על המדיניות המוניטרית, שר השיכון ואנשי משרדו ועוד רבים וטובים מבין מעצבי המדיניות והחוקרים העוסקים בשוק הישראלי מוגיעים את מוחם במתן תשובה לשאלה זו. השלכותיה עשויות להיות משמעותיות בכל הנוגע לקביעת מדיניות בנושאים אלו. בין השאר נציין כי צעדים מסוימים אותם נקט האוצר, ואף יותר מכך, צעדים אותם נקט בנק ישראל, נועדו בעיקרם להתמודדות עם 'הבועה' המדוברת. אולם, למרות ההפחדות והדיבורים האפוקליפטיים, מחקר שערכו שלושה חוקרים במחלקת המחקר של בנק ישראל, פולינה דובמן, יוסי יכין וסיגל ריבון, דווקא סותר את ההערכה לפיה העלייה החדה במחירי הדיור בישראל מקורה בבועה, אשר כדרכה עלולה 'להתפוצץ' וליצור גלי הדף אשר יפגעו בשוק כולו. לדעת החוקרים, נכון לחודש אוגוסט 2010 לא התפתחה בישראל בועת נדל"ן, למרות העלייה החדה במחירים.

על מנת להבין מדוע טוענים החוקרים כי בישראל לא קיימת בועת נדל"ן (בניגוד למשל למצב שוק הנדל"ן בארה"ב, אשר כזכור סבל מפיצוץ 'בועה' בשנת 2007-2008, שהיווה את הטריגר למשבר הכלכלי הקשה שחוותה ארצות הברית וחווה העולם כולו החל ממחצית שנת 2008), צריך קודם כל להבין מהי 'בועה'. לטענתם של החוקרים, 'בועה' מוגדרת כמצב שבו "עליית המחירים מנותקת מגורמי היסוד של השוק ומבוססת על ציפיות לרווחי הון". במילים פשוטות יותר ניתן לומר כי מדובר במצב שבו אנשים רוכשים דירות (או כל דבר אחר) במחיר המנותק מהשווי ה'אמתי' שלהן, מתוך מחשבה שהמחיר ימשיך לעלות ותיווצר הזדמנות לרווח קל.

הבעיה הגדולה ביותר במקרה כזה היא להחליט מהו אותו שווי 'אמתי', אשר ממנו ניתר לגזור את התשובה לשאלה האם אכן מתפתחת 'בועה'. שלישיית החוקרים הגיעה למסקנה כי השווי של נכס למגורים נמדד למעשה על פי ערכו של הנכס במונחי שכר דירה לאורך זמן, כשהוא מחושב לפי ערכו של זרם שכר הדירה הצפוי בנקודת הזמן הנוכחית (פעולה המכונה בשפת הכלכלנים 'היוון'). לטענת החוקרים, שכר הדירה אינו מקנה חלק בבעלות על הדירה ולכן הוא לא יכול לייצר רווחי הון לשוכר, ממילא לא תיתכן 'בועה' במחירי השכירות, כך שערכם משקף שווי אמתי של הנכס. לאור זאת מצאו החוקרים כי לאורך כל התקופה שבין דצמבר 2007 לאוגוסט 2010 נעו מחירי הנכסים בממוצע סביב שיעורים שבין 3 אחוז מתחת למחיר הריאלי (בלשונם: המחיר הפונדמנטלי) ל-10 אחוז מעליו, שיעורים שאינם מעידים על התפתחותה של בועה. האם זה הזמן להירגע? לא בטוח.

 

צעד קטן לנדל"ן

השפעת מהלכי הריסון של בנק ישראל והאוצר בענף הנדל"ן אינה מספקת

איציק פלגר

במהלך החודשים האחרונים בוצעו שני מהלכים שלטוניים עיקריים אשר ניסו להשפיע על הביקוש וההיצע בשוק הנדל"ן בישראל. את הצעד הראשון ביצע בנק ישראל, אשר הקשיח במידה ניכרת את התנאים לקבלת משכנתאות ובעיקר יצר דרישה קשיחה להון עצמי לא קטן, דבר שאמור היה להקטין את הביקוש לדירות באמצעות הקטנת היצע האשראי. את הצעד השני ביצע משרד האוצר, אשר שינה את מערך המיסוי על מנת להגדיל את היצע הדירות בשוק ולפתות מחזיקי דירות להשקעה למכור אותן. שילוב שני המהלכים האלו יחד, הקטנת הביקוש והגדלת ההיצע, אמור היה להשפיע על רמות המחירים ולהביא לבלימת העלייה במחירים ואולי אף לגרום לירידת מה.

בפועל ניתן לראות כי הצעד בו נקט בנק ישראל אכן משפיע, בעיקר על הזוגות הצעירים, אשר מרביתם אינם מסוגלים לעמוד בדרישות ההון העצמי החדשות ונמנעים כתוצאה מכך מרכישת דירות. מדובר במגמה המורגשת היטב מאז נכנסו ההוראות של בנק ישראל לתוקף ואחת ההשפעות המובהקות שלה היא לחץ על שוק הדירות להשכרה. במצב כזה, בו זוגות צעירים מוותרים על חלום הדירה משלהם, הם נאלצים להוציא סכומים גדלים והולכים על שכירת דירה. מנגד, הצעד אותו ביצע משרד האוצר: הודעה על ביטול עתידי של הפטור ממס שבח למוכרי דירות להשקעה, במקביל להרחבת הפטור בטווח הקצר, אשר נועד לגרום למחזיקי דירות להשקעה להוציא את דירותיהם לשוק ולנסות למכור אותן, מתחיל אמנם להראות את אותותיו, אך בשלב זה במידה מוגבלת. ניתן בהחלט לראות בשבועות האחרונים יותר מחזיקי דירות להשקעה אשר מנסים להעמיד את דירתם על המדף ולבדוק את מצבו של השוק. אולם, בשום פנים ואופן לא מדובר בשלב זה בשטף של דירות המציף את השוק ומביא לשינוי אמיתי ברמות המחירים.

הכותב הוא יועץ נדל"ן הפועל באזור ירושלים