גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 451ראשיהפצה

איך שגלגל מסתובב לו - שולחן עורך

אז מה יותר חשוב, חופש הביטוי או שלטון החוק? תלוי אם מדובר בחוק הגזענות וברבנים או בחוק החרם ובארגוני שמאל
14/07/11, 17:40
עמנואל שילה


הרוב היהודי-לאומי בכנסת צריך לזקוף את קומתו ולהעז להשיב מלחמה מול המתקפה המשולבת של ארגוני השמאל ותומכיהם בעולם. להמשיך להעמיד במקומם את מארגני החרמות ומוציאי צווי המעצר נגד בכירים ישראלים בחו"ל
1.  בשבוע שעבר עוד היה זה הימין בישראל שיצא לרחובות כדי להפגין נגד סתימת הפיות ולמחות על שלילת חופש הביטוי שלו. הארץ סערה לאחר שמשטרת ישראל נשלחה לעצור לחקירה רבנים חשובים בגלל הסכמה שנתנו לספר 'תורת המלך' השנוי במחלוקת. הציבור הדתי מחה על הפגיעה החמורה בכבוד הרבנים ובחופש הבעת הדעה התורנית, בעוד אנשי השמאל והממסד המשפטי מובילים מסע ציבורי של הטפה נגד הרבנים 'החצופים' שלא נענו לדרישת המשטרה להתייצב לחקירה. באגף הקיצוני של מגיני החוק והדמוקרטיה מטעם עצמם התחולל מסע הסתה, ונשמעו קריאות אלימות לצאת למלחמה עקובה מדם נגד המחנה של הרבנים ותלמידיהם, עד לכניעתם המוחלטת ללא תנאי.

2.  איך שגלגל מסתובב לו. כאילו כדי להמחיש לאנשי השמאל איך מרגיש מי שנשללת ממנו חירות הביטוי והמחאה, אישרה השבוע הכנסת את 'חוק החרם', אשר מטיל סנקציות על מארגני חרמות בארץ ובחו"ל נגד מוסדות וגופים ישראליים ונגד ההתנחלויות. אל דאגה, זה לא שגופי השמאל המלשינים ומחרחרי האיבה יהיו צפויים מעתה להאשמה בפלילים, כפי שנגד הרבנים נפתחה חקירה פלילית. אף אחד לא יעלים אותם לפתע באמצע נסיעה או ייקח מהם טביעת אצבעות. מדובר בחוק מרוכך הרבה יותר, שמתייחס אל ההחרמה כאל עוולה אזרחית אשר ניתן לתבוע פיצוי כספי ולמנוע תקצוב ממשלתי מהגופים שמארגנים אותה.

כצפוי, מקהלה של יללנים פצחה בנהי בעקבות אישור החוק. אנשי השמאל בממסד הפוליטי, המשפטי, התרבותי, האקדמי והתקשורתי מתקוממים נגד תוצאות ההליך הדמוקרטי בבית המחוקקים הישראלי. כנופיית שלטון החוק, אשר מורגלת להשתמש בחוק ובמשפט לקידום מטרותיה הפוליטיות, מתקשה להסתגל למציאות הפוכה. הרי החוק הוא שלהם, ההליך הדמוקרטי הוא שלהם, הדמוקרטיה עצמה היא ירושה להם מאבותיהם, ומי הם זאב אלקין או בנימין נתניהו שיעזו להפעיל את הדמוקרטיה נגד אדוני הדמוקרטיה? הבוטים שביניהם, אלה שבשבוע שעבר הטיפו לרבנים ולתומכיהם שאיש בישראל אינו עומד מעל לחוק, מצהירים כעת בגלוי על כוונתם להפר את החוק החדש.

האם אנשי השמאל לא מבחינים בסתירה הזאת? האם אינם רואים שתמיכתם בחקירת הרבנים ובהגבלות על חופש הביטוי שלהם לא עולה בקנה אחד עם התנגדותם לחוק החרם - בשם חופש הביטוי והמחאה? ואם אף אחד אינו עומד מעל לחוק, מדוע הם מעמידים את עצמם מעל לחוק שהכנסת חוקקה זה עתה?

3.  כמה מדוברי השמאל התלוננו השבוע על כך שבמצב החוקי החדש יהיה מותר להטיל חרם על גוף או אדם בגלל כל סיבה שהיא, רק לא בגלל אזור מגוריו. הם שכחו שכבר שנים קיים כאן חוק שמגדיר כעבירה פלילית ממש, ולא רק כעוולה אזרחית, כל התבטאות נגד אדם בגין השתייכותו האתנית. זהו החוק נגד גזענות - אחד מכלי העבודה שמשמשים תדיר את שי ניצן וצוותו. במציאות שיצר החוק נגד גזענות מותר להסית נגד אדם על רקע דתו, מקום מגוריו, עמדתו הפוליטית או ערכיו, אבל לא על רקע גזעו. מותר להתארגן ולצאת בקריאות כדי למנוע מגורי חרדים בשכונה חילונית, אבל לא כדי למנוע מגורי מוסלמים בשכונה יהודית. מותר לדבר בהכללות נגד אברכים, מתנחלים, חרדים, חיילי צה"ל, חברי מרכז הליכוד, אבל לא נגד ערבים.

אבל חוק הגזענות הוא חוק 'שמאלני', הוא פוגע בחופש הביטוי כדי להגן על הערבים, ולכן מציאותו בספר החוקים של מדינת ישראל היא כאילו מובנת מאליה. מכוח החוק הזה נשללה מתומכי מפלגתו של הרב מאיר כהנא הזכות לבחור את נציגם לכנסת על פי השקפתם. על סמך החוק הזה מצרה משטרת ישראל את צעדיהם של פעילים למען עבודה עברית. בשם החוק הזה קמה סערה ציבורית ומשפטית לאחר שעשרות רבני ערים חתמו על קריאה נגד השכרת בתים לערבים בערים יהודיות. את ההגבלות על חופש הביטוי שמטיל החוק הזה מקבלים בשמאל באהבה, שהרי לא אותם הוא מגביל אלא את יריביהם הפוליטיים.

4.  יש לברך על כך שהרוב הלאומי בכנסת אזר סוף סוף אומץ להשתמש בחקיקה כדי לקדם את תפישת עולמו. הוא עושה את זה עדיין בהיסוס רב, ומשתמש בכלים הרבה יותר מתונים מאלה שנוהג להשתמש בהם השמאל. החוק שהתקבל השבוע אינו מצויד בשיניים חדות במיוחד, ועיקר תועלתו היא הצהרתית. טמונה בו קביעה כי ההתיישבות ביו"ש היא לגיטימית והחרמתה היא עוולה, כשם שגם החרמת גופים ומוסדות ישראליים על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי היא עוולה.

המנגנון הפוליטי שהביא השבוע להישג הזה צריך להמשיך ולפעול גם בחודשים ובשנים שלקראתנו. הרוב היהודי-לאומי צריך לזקוף את קומתו ולהעז להשיב מלחמה מול המתקפה המשולבת של ארגוני השמאל ותומכיהם בעולם. להמשיך להעמיד במקומם את מארגני החרמות ומוציאי צווי המעצר נגד בכירים ישראלים בחו"ל.

הקואליציה היהודית, שחוקקה השבוע חוק שעיקר ערכו הוא עקרוני, צריכה להמשיך הלאה ולהגיע להישגים  מוחשיים שיקבעו עובדות בשטח. אחד מהצעדים הבאים של יו"ר הקואליציה, שהוא גם אחד משני ראשי 'חזית ארץ ישראל', צריך להיות גיוס הרוב הפטריוטי בכנסת כדי להחיל בשלב ראשון את החוק הישראלי על ההתיישבות היהודית ביו"ש. במקביל, יהיה צורך להעמיד חזית איתנה מול הניסיון לחתור תחת סמכות בית הנבחרים באמצעות האוליגרכיה המשפטית.

5.  המיעוט השמאלני שמתקומם נגד תוצאות ההליך הדמוקרטי נושא כעת את עיניו אל שופטי בג"ץ. הם מקווים שדורית בייניש וחבריה יעמדו לצדם כמנהגם, וישתמשו בסמכות החוקתית שניכסו לעצמם כדי לבטל את החוק החדש שקיבלה הכנסת.

כידוע, עצם תפקודו של בג"ץ כבית משפט לחוקה שנוי במחלוקת קשה. בעקבות חקיקת חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' הכריז אהרון ברק על המהפכה החוקתית בישראל, תוך שהוא מנכס לו ולחבריו בבית המשפט סמכות שמרבית הח"כים כלל לא התכוונו להעניק להם. חסידי האוליגרכיה המשפטית טוענים שבית המשפט העליון נוהג באיפוק רב ונמנע כמעט לחלוטין מביטול חוקים של הכנסת. אך גם אם נכונה הטענה, עצם קיומה של אפשרות לבטל חוקים גורם לכך שחוקים רבים כלל אינם נחקקים מתוך חשש שבג"ץ יבטל אותם. ראינו זאת השבוע כאשר היועץ המשפטי של הכנסת ניסה למנוע את חקיקת חוק החרם בטענה שהוא לא חוקתי, בעוד היועץ המשפטי לממשלה אמנם מסכים בטובו לייצג את הממשלה, אך רומז שיהיה לו קשה להגן על עמדתה.

טוב עשו הח"כים שלא נבהלו מהנפת השוט המשפטי, והזהירו כי ביטול החוק בידי בג"ץ ייענה בחקיקה שתגביל את זכות ההתערבות של השופטים בהחלטות הכנסת ותתנה את בחירתם באישור הכנסת.

יש מקום לגישות שונות בשאלה האם באופן עקרוני ראוי שתהיה לבג"ץ סמכות פיקוח על חוקי הכנסת. אך ברור למדיי שהמחוקק הישראלי לא התכוון להעניק לשופטים סמכות כזאת, וגם ברור שהענקת סמכות כזאת מחייבת שינוי רדיקאלי בהרכב השופטים ובשיטת מינויים. אין להשלים עם המשך המצב של בית משפט אקטיביסטי שהרכבו הבלתי מאוזן בעליל נקבע בשיטה לא דמוקרטית. אם השופטים רוצים להשליט את תפישת עולמם, יש לדאוג למינוי הרכב שופטים שייצג את רוח העם ואת רצונו. השינוי הזה זה יעד חשוב בזכות עצמו שהקואליציה הנוכחית צריכה לחתור גם אליו.