בשבע 452: שפתרשת

מה פירוש '5שiן הק!Tש', מהו 'כתיבור' ומדוע יש חוקרי לשון שלא מפחדים מהעברית האינטרנטית

ירעם נתניהו , י"ט בתמוז תשע"א

עברית אינטרנטית, כרמל וייסמן ואילן גונן, הוצאת כתר, 257 עמ'

כולנו עדים לכך שברשת האינטרנט קורסות אט-אט המחיצות שבין הדיבור לכתיבה - השפה הכתובה ברשת הופכת לשפה מדוברת, מקוצרת ומקודדת. עד כדי כך שיש חוקרים המכנים זאת 'כתיבור' = כתיבה-דיבור, ויש שתוהים אם נחשול האינטרנט יכה בעברית בעוצמה ויהפוך אותה לסרח עודף של האנגלית הגלובלית.

הנה דוגמות לכתיבור ולקיצורים ולקידודים מסוגים שונים: 100מם, 5שiן הק!Tש (לשון הקודש), סתומרת (זאת אומרת), ת'קטע (את הקטע), כֶּה (כן), מישו (מישהו), נראלי (נראה לי), אפחד (אף אחד), ממצב (מה המצב), גמני (גם אני), בצפר (בית ספר).

הדוגמות הנ"ל לקוחות מהספר המרתק 'עברית אינטרנטית' מאת כרמל וייסמן ואילן גונן. הספר מציג את השפה האינטרנטית מראשיתה, דן בכתיבה ובדיבור, בתרבות השיח והשנאה, עולם התגוביות (טוקבקים), שפת גוף דיגיטלית ועוד. כמו כן הספר מלווה במילון העברית המקוונת.

המחקר האקדמי אינו רואה בעולם הרשת גורם שהורס את השפה ומדלדל את כישורי האוריינות בקרב הנוער, אלא הוא רואה בשינויים התפתחות טבעית של השפה החיה. כמו כן המחקר טוען כי השיבושים לכאורה רק מעשירים את אפשרויות התקשורת האנושית. גם מחברי הספר מציעים פרשנויות שאינן רואות בשינוי הזה דבר רע או דלות תרבותית, אבל הם עצמם מציינים כי שינוי זה "צפוי להכחיד רובדי משמעות ועושר תרבותי שיש להם משמעות מקומית". הם לא מרחיבים בעניין, אבל במקרה של העברית המשמעות המקומית היא ניתוק מהמקורות שלנו. אמנם הכתב הומצא מלכתחילה לייצג את הדיבור, אבל אם כבר היום קשה לצעירים (ולמבוגרים) להבין את הסגנון המקראי והחז"לי, אם היום לצעירים כבר אין סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים ומורכבים, מה יהיה בדור החדש שנולד כשאייפון בידו וכשהוא מחובר לאינפוזיית פייסבוק, טוויטר, וצ'טים?

מנגד, האינטרנט והכתיבור הם עובדה קיימת, ולא נראה שיש פתרון ברור שלא ידאג רק לעכב את השינוי אלא לשלוט בו.

אבל השינוי גדול עוד יותר ממה שנהוג לחשוב. מעבר להדגמה החד-משמעית של הכתיבור, הספר מציג גם תופעה מפתיעה ומוזרה, ואולי אף מדאיגה. למשל ש"לא רק הדיבור קרס לתוך הכתיבה אלא גם הכתיבה קרסה אל תוך הדיבור והתנועה". והדוגמה לכך היא שבמסגרת מפגש פנים מול פנים של בלוגרים, לעתים העדיפו הבלוגרים לפנות זה לזה לא בדיבור ישיר, אלא לכתוב או לצייר מסרים ורגשונים (סמיילים) על גופם ולהסתובב בשלטי נייר המכילים מסרים שונים! והנימוק לכך הוא שהאלמנטים בשפה הכתובה השתרשו כל כך עד שהם משמשים חלופה למקור שנועדו להחליף מלכתחילה – שפת הדיבור!

yiramne@gmail.com