בשבע 452: דירה להשכיר – אבל בדיזינגוף

לצד סטודנטים יאפים שעומדים על זכותם לגור בשינקין, יושבים מחוסרי דיור אמיתיים ותושבי שכונות דרום העיר שמוחים נגד מסתננים מסודן

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ט בתמוז תשע"א


מתברר כי לחלק ממובילי המחאה ישנה אג'נדה פוליטית ברורה. את המאבק מלווים, ובמידה מסוימת אף מובילים, שורה של ארגוני שמאל, מסוגים וממינים שונים, אשר מנצלים את הזעם לפעולה פוליטית, על גבם של מפגינים אשר חלקם הגדול דווקא בעל אוריינטציה פוליטית ימנית
לא ברור מה בדיוק מטרתו של מאהל המחאה המתוקשר שהוקם השבוע בתל אביב | לצד סטודנטים יאפים שעומדים על זכותם לגור בשינקין, יושבים מחוסרי דיור אמיתיים ותושבי שכונות דרום העיר שמוחים נגד מסתננים מסודן | מי שחולש על המחאה הזו וממנף אותה לכיוון הפוליטי, היא תנועת 'השמאל הלאומי' שמשקיעה משאבים לא מעטים כדי למשוך צעירים למחאה | פתרון מעשי? ראש מועצת שומרון כבר הגיש תכנית מפורטת לשרי הממשלה, לפיה בניה של מאות אלפי יחידות דיור בשטח המועצה תיתן את המענה הנדרש 

הביקור במאהל מחאת הדיור בשדרות רוטשילד בתל אביב נוסך תחושה של אופטימיות מסוימת. מאות אנשים היוצאים לרחוב למחאה חברתית שנמשכת יותר משעתיים או שלוש, איננו חזון נפרץ בישראל של שנת 2011, הקוטבית, המפולגת והנהנתנית. אולם פרץ האופטימיות מתפוגג במהרה. אחרי כמה שיחות קצרות עם יושבי המאהל, מתברר שבעצם יש פה קואליציה של כמה מחאות, צודקות יותר וצודקות פחות, אשר מתכנסות למאהל אחד עם מטרה שאיננה ברורה.

ההבדל בין דירה לקוטג'

ראשיתו של המאבק בכמה סטודנטים, אשר עם פרוץ הקיץ ועונת סיום חוזי השכירות, גילו כי בשנה הבאה לא יהיו מסוגלים להרשות לעצמם אפילו בדוחק לגור בעיר העברית הראשונה, פשוט מפני שמחירי השכירות בה כבר הגיעו לרמות בלתי נתפשות. המעונות, אשר אמורים להוות את האלטרנטיבה המתבקשת לסטודנטים, גם הם כבר לא מה שהיו פעם. המחירים בשמיים, הסטנדרט עלוב, וההיצע קטן מאוד ורחוק מלענות על הביקוש. אולם, במקום ליזום מחאת סטודנטים ממוקדת החליטו מובילי ומובילות המאבק, בהשפעתו של חרם הקוטג' הגדול, ללכת על מחאה חברתית רחבה המכנסת לתוכה את כל עוולות הדיור באשר הן. כך תוכלו לפגוש במאהל המחאה את גיא, סטודנט שנה ב' באוניברסיטת תל אביב, אשר קורא לפיקוח על מחירי השכירות ויצירת פתרונות דיור להשכרה בתל אביב. הוא למעשה נאבק על זכותו "לגור בשינקין ולשתות בקפה תמר". לצידו יושב דוד, תושב ותיק כבן 55 אשר מתלונן על היעדרו של דיור בר השגה גם למי שלא נולדו עם כפית של זהב בפה.

וגר סטודנט עם חסר דירה, ומפגין נגד סודנים משכונת התקווה עם פעיל שמאל מצהלה ירבץ, והמחאה עצמה מתפזרת לכיוונים ולדרישות שונות. אחד האייקונים שעשו את המחאה הוא תמונה של חולצה שצוירה באמצעים ביתיים, עליה נכתב "קוטג' 8 שקלים, קורת גג 1,500,000 שקלים", ואשר הופצה בכל רחבי הרשת. התמונה הזו היא מצד אחד סיפורה של המחאה אשר מנסה לגעת במקומות הכואבים ביותר, אולם מנגד מבטאת החולצה גם את נקודת החולשה הגדולה של המחאה: דירה איננה גביע קוטג', עליו ניתן לוותר בקניות במשך חודש. פתרון של מצוקות בשדה מורכב כמו שדה הדיור, הוא עניין של חשיבה לטווח ארוך ודורש שינויים מערכתיים בגופים כבדים וקשים לשינוי.

בניגוד להפגנות וימי זעם סטנדרטיים, מאהלי מחאה אינם מלאים בדרך כלל עד גדותיהם בזעם קדוש, והאווירה השולטת בהם היא של הפנינג מתמשך. כך היה במאהלי מועצת יש"ע במחצית הראשונה של שנות ה- 90 וכך קורה גם היום בלב תל אביב. גיטרות, מוסיקה, שתייה ואפילו הופעות מאולתרות של אמנים מוכרים הן חלק מהווי המאהל. אולם כל אלו אינם מכסים על המחאה עצמה, אשר מצליחה לעורר ולהלחיץ גם את הפוליטיקאים. ראש הממשלה נתניהו, אשר סוגיות של דיור ונדל"ן נמצאות על סדר יומו מאז עלה לשלטון לפני כשנתיים, ניסה בראשית השבוע לשכנע את יושבי המאהלים כי הרפורמות אותן הוא מוביל הן אלו אשר ישנו את פני השוק, יביאו להוזלת המחירים ויתנו מענה לבעיות הבוערות. נתניהו, אשר ביקש לגייס את יושבי המאהלים לתמיכה בתוכניותיו, הבטיח אלפי דירות וגם הפתעות. "נביא לכנסת בימים הקרובים רפורמה במיסוי של אנשים המחזיקים בעשרות אלפי דירות כדי להוציאן לשוק. אני מבקש שיתוף פעולה של הקואליציה ואם אפשר גם של האופוזיציה. אנחנו עובדים למציאת פתרונות נוספים. צריך להשאיר כמה הפתעות גם כן. אנחנו נפתור את מצוקת הדיור. אנחנו יכולים להביא אלפי דירות לשוק עם החקיקה שנביא בעזרתכם, בעזרת השם".

געגועים לבגין

תומר מוסקוביץ', מנכ"ל חברת הבניה משהב, סבור כי ניסיונותיו של נתניהו לפתור את המשבר בדרך של הגדלת ההיצע יכולים לתת פתרון חלקי בלבד לבעיה של האמרת המחירים. ההתייקרות משפיעה גם על מחירי הדירות ובעקיפין גם על מחירי השכירות. מוסקוביץ' טוען, כי מחירי הדירות עלו במהלך השנים בגלל התייקרות של שלושה מרכיבים, אשר ההיצע והביקוש משפיעים רק על אחד מהם. "המרכיב הראשון שהתייקר מאוד הוא סטנדרט הבניה. בחלק מהמקרים מדובר בייקור של הסטנדרט כתוצאה מעליית רמת החיים, וכתוצאה מכך גם עלייה ברמתן של הדירות. אולם חלק גדול מעליית הסטנדרט נובע מדרישות של הרגולטור. חשוב להבין שכל דרישה שכזו, ובכל דרישה ישנו היגיון וכל הדרישות מוצדקות כשלעצמן, מביא לייקור נוסף במחירה של הדירה לצרכן. אם אני מחויב לבנות שני חדרי מדרגות במקום אחד, אם אני מחויב לסטנדרט בניה ירוק, שזה דבר נפלא כשלעצמו, כל דרישה כזו מייקרת בעוד משהו את המחיר, וכל הדרישות ביחד מביאות לייקור משמעותי מאוד". המרכיב השני שהתייקר, ולדברי מוסקוביץ' הממשלה יכולה לטפל באופן ישיר בהוזלתו, הוא מרכיב המיסוי, אשר לטענתו גבוה היום מאוד ובהחלט ניתן להקל בו.

לא מתרגשים מקריאותיו של נתניהו. מאהל המחאה בתל אביב | צילום: עופר עמרם

המרכיב השלישי שהתייקר מאוד בשנים האחרונות הוא מרכיב עלות הקרקע, אשר בה בא לידי ביטוי חריף הפער בין הביקוש וההיצע. "כיום מנהל מקרקעי ישראל משווק קרקעות בשיטת המכרזים, אשר ככל הנראה היא השיטה הטובה ביותר האפשרית לשיווק קרקע בצורה נכונה. במצב נורמלי המחירים המוצעים במכרזים היו צריכים לשקף פחות או יותר את הערך הריאלי של הקרקע על פי הערכות שמאי המינהל. אולם מתברר, כי בפועל המחירים מזנקים לעיתים עד פי שלוש מהערכות השווי של המינהל. הסיבה לכך היא פשוטה, החשש של הקונים מכך שאם הם לא ירכשו את הקרקע הזו, לא תהיה להם בעתיד הקרוב קרקע זמינה לבניה". הטיפול בבעיה זו נעוץ לדברי מוסקוביץ' בשינוי האוריינטציה המובילה את מוסדות התכנון. "היום לוקח לתכנית בין חמש לעשר שנים כדי לעבור את כל השלבים עד לאישורה הסופי. מדובר בטווחי זמן בלתי נתפסים שאין להם שום סיבה. אם מוסדות התכנון לא ישנו את גישתם ויבינו שהם אלו אשר צריכים לייצר תכניות ולא לעמוד בעמדה של שיפוט של תכניות, התהליך הזה יכול להיות מקוצר לשנתיים. קיצור הליכי התכנון, אשר יאפשר את שחרור הפקק ושיווק סדיר של קרקעות בקצב גבוה, יוריד באופן טבעי את מחירי הקרקע ובכך יביא באופן ישיר להוזלת מחירי הדירות".

יושבי המאהלים, ובמיוחד מובילי המאבק, לא ממש מתרגשים מקריאותיו של ראש הממשלה אליהם לתמוך ברפורמות אותן הוא מוביל. ייתכן שיש מי ששבע מהבטחות, יש בוודאי גם מי שפיתח חשדנות מובנית כלפי רפורמות גרנדיוזיות שאינן מובילות לתוצאות המקוות. אולם מתברר כי לחלק ממובילי המחאה ישנה אג'נדה פוליטית ברורה, כזו שאיננה מתחילה במחירי הדיור ברחוב דיזינגוף ומסתיימת בעלות המעונות באוניברסיטת תל אביב. את המאבק מלווים, ובמידה מסוימת אף מובילים, שורה של ארגוני שמאל, מסוגים וממינים שונים, אשר מנצלים את הזעם לפעולה פוליטית, על גבם של מפגינים אשר חלקם הגדול דווקא בעל אוריינטציה פוליטית ימנית. קחו לדוגמה את גבי, אשר מתגעגע בכל ליבו לימיו של ראש הממשלה לשעבר בגין. "זה ממשלת טייקונים, לא אכפת להם מזוגות צעירים, באים מדברים פה כמה חברי כנסת ואחר כך הולכים. בגין שעלה לשלטון טיפל בבעיות, עשה שיקום שכונות. היום הממשלה לא אכפת לה מאף אחד, רק מהעשירים". בין תנועות השמאל אשר משחקות תפקיד מרכזי במחאה ניתן למצוא את "השמאל הלאומי". תנועה זו, אותה תוכלו למצוא בכל מקום בו ישנה מחאה מתוקשרת שניתן למנף למאבק בממשלה, נותנת בעיצומם של ימים אלו את הגב העיקרי למאהל בתל אביב. מי שעקב אחרי דף הפייסבוק הרשמי של התנועה, נתקל בוודאי בהזמנה להצטרף למאהל, הזמנה אשר גובתה בנכונות (מרשימה, יש לציין) לסייע ברמה הלוגיסטית למי שזקוק לכך. בין ה"סטטוסים" שהתפרסמו על ה"קיר" מטעם התנועה ניתן היה למצוא את אלו: "היום בערב אנו מגיעים למאהל המחאה ברוטשילד עם 20 אוהלים - מי שרוצה ואין לו או לה אוהל מוזמן אלינו בשמחה. תביאו גיטרות, בירות ומצב רוח. ביום שישי אנחנו מארגנים מסיבת רחוב ברוטשילד בסמוך למאהל המחאה, תבואו". "התחלנו בהקמת המאהל שלנו בשדרות רוטשילד - מתכוננים לכמה ימים בשטח, בואו לבקר". "חברנו ישראל ברייט מלהקת 'השמחות' הודיע שיבוא לנגן ולשיר הערב במאהל המחאה בשעה 21:00. אנחנו מודים לו על האומץ לקחת עמדה ועל המוכנות לתרום - בואו הערב בתשע".

האלטרנטיבה לגוש דן

ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, סבור כי גבעות השומרון הן המקום שממנו עשויה לבוא בשורת הטיפול במצוקת הדיור. מסיקה הגיש השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס תכנית מיוחדת שגובשה ע"י היחידה האסטרטגית במועצה, לפתרון בעיית מחירי הדיור לזוגות צעירים במרכז ע"י תנופת בניה בשומרון. הרקע לתכנית שהוגשה הוא הפוטנציאל הלא ממומש של אזורי לווין לערים הגדולות, הנמצאים מעבר לקו הירוק. הייבוש דה פקטו של ערים כמו מעלה אדומים ואריאל, אשר החל שנים רבות לפני כניסתה לתוקף של ההקפאה המתוקשרת, מנע פיתוח אלטרנטיבות ראויות וזמינות למגורים בירושלים מחד ובפתח תקוה וכפר סבא מאידך.

במכתב ששיגר לנתניהו ואטיאס מציין מסיקה, כי "מבדיקה שקיימה היחידה האסטרטגית במועצה האזורית שומרון, בהתבסס על השטח בישובים ואדמות המדינה המוקצות להתיישבות, עולה כי באופן מיידי, ללא הפרעות ומכשלות פוליטיות על הבניה, ניתן לבנות בשומרון בלבד בשנה הקרובה כ-35,000  יחידות דיור. מניסיון, כל בית שנבנה בשומרון 'נחטף' ונקנה מייד עקב הביקוש הגדול וחוסר ההיצע המספק את הדרישה. כך ניתן לפתור רק בשומרון,  שלא לדבר על כלל יו"ש, בכל שנה פער של שלוש שנים במחסור הארצי ביחידות דיור. בניה של 100 אלף יחידות דיור נוספות בשומרון במשך שלוש שנים, תגרום לצעירים רבים להעדיף לצאת מתל אביב והמרכז הצפוף גם כך, ולשכור דירה במרחק של עשרים דקות עד חצי שעה מתל אביב בשכירות של כאלף עד אלפיים שקלים".