בשבע 452: מהטכניון תצא תורה

המעוז האקדמי החילוני במורדות הכרמל, הפך בשנים האחרונות למרכז שוקק חיים תורניים ופעילויות שמושכות אליהן גם חילונים רבים

רבקי גולדפינגר , י"ט בתמוז תשע"א

המעוז האקדמי החילוני במורדות הכרמל, הפך בשנים האחרונות למרכז שוקק חיים תורניים ופעילויות שמושכות אליהן גם חילונים רבים, שחלקם אף חוזרים לבסוף בתשובה |  מאחורי המהפך עומדים סטודנטים דתיים בטכניון שייסדו את ארגון ביח"ד, והם גם מסבירים מדוע הם לא מפחדים ללמוד ולגור עם עמיתיהם החילונים | שעות נפרדות בבריכה, בית מדרש עם מאות שיעורים, שבתות קמפוס המוניות והתנדבות עם עולים וניצולי שואה בחיפה – כך נראים החיים הסטודנטיאליים במוסד הנחשב

כשתמר רמתי (20) סיימה את שנת השירות שלה כקומונרית בסניף בני עקיבא, היה עליה להחליט על הצעד הבא בחייה - בחירת מוסד לימודים אקדמי. "היה לי ברור שאני רוצה ללמוד מתמטיקה ופיסיקה ברמה הכי טובה שיש", מספרת תמר. "התקבלתי ללימודים בטכניון, אבל למרות שהבנתי שזהו המקום האידיאלי עבורי מבחינה מקצועית, מאוד חששתי ללמוד במקום שנראה כל כך חילוני ומנוכר. שאלתי את עצמי בשביל מה לצאת מהחממה בה הייתי עד אז", היא אומרת, ומתארת כיצד גם חלק מבני משפחתה ומחברותיה ניסו להניאה מכך. לאחר בירורים והתלבטויות החליטה תמר, למרות חששותיה הכבדים, לעשות מעשה ולהירשם ללימודים בטכניון.

להפתעתה, גילתה תמר מהר מאוד כי למרות הדימוי החילוני לו זוכה הטכניון, הוא נהנה גם מ"חיי תורה שוקקים", כהגדרתה. "אנשים לא יודעים, אבל מתברר שלומדים כאן בקמפוס המון סטודנטים איכותיים מכל הגוונים של הציבור הדתי-לאומי. הם באים ללמוד בטכניון מתוך רצון להגשים את הרעיון של 'תורה ועבודה', במקום שבו גם העבודה נמצאת במקסימום. הם שואפים להגיע לטופ של המדע והתעשייה אבל כל זאת מתוך תורה. והם דואגים כל הזמן גם ללמוד תורה, להתקדם ולהטעין מצברים. יותר מזה, הם גם תורמים לאווירה הדתית של כלל האוניברסיטה. קודם כל, מעצם המפגשים היומיומיים שלהם עם שאר הסטודנטים בפקולטות, וגם בלימוד משותף בחברותות, בשיעורים התורניים ובעוד פעילויות שהם מארגנים לכלל הסטודנטים", מתארת תמר חיים אקדמיים מלאים בעשייה תורנית.

"לא באנו לפה להיסגר בגטאות"

ואכן, נראה שהטכניון החיפאי הניצב בסמיכות למורדות הכרמל, לא ידע מאז היווסדו פעילות תורנית-תרבותית עשירה ומגוונת כבימים אלו. בית הכנסת 'אוהל אהרון' ובית המדרש השוכן לצידו, מהווים את מרכז החיים היהודיים בקמפוס. סביב בית הכנסת המקומי התגבשה קהילה תוססת ופעילה של סטודנטים. בבית המדרש מתקיימים שיעורים שבועיים ויומיים קבועים והוא כולל ספריה תורנית עשירה, ומהווה מוקד משיכה לסטודנטים, דתיים ושאינם דתיים, הרוצים להעשיר את עולמם הרוחני. בנוסף, פועלת גם מדרשה המיועדת לסטודנטיות הדתיות ומעניקה למעוניינות עוגן רוחני-אמוני לצד הלימודים המקצועיים.

לפני יותר מעשור הוקם על ידי מספר סטודנטים נמרצים ארגון 'ביח"ד - יהדות חברה ודעת בקמפוס', שמטרתו לקיים פעילויות תוכן יהודי לכלל ציבור הסטודנטים בטכניון ולגבש קהילה סביב בית המדרש. ההוגה ונשיא הארגון הוא רב הטכניון, הרב ד"ר אליהו זיני. ביח"ד מנוהל על ידי ועד המורכב מעשרות סטודנטים וסטודנטיות מתנדבים, המקדישים מזמנם הפרטי לפעילות זו לצד לימודיהם האקדמיים האינטנסיביים.
תמר רמתי: לומדים כאן בקמפוס המון סטודנטים איכותיים מכל הגוונים של הציבור הדתי-לאומי. הם באים ללמוד בטכניון מתוך רצון להגשים את הרעיון של 'תורה ועבודה', במקום שבו גם העבודה נמצאת במקסימום. הם שואפים להגיע לטופ של המדע והתעשייה אבל כל זאת מתוך תורה

למרות כל אותן פעילויות תורניות בקמפוס, לא נכון יותר לבוגרי הישיבות והאולפנות להעדיף דווקא מוסד אקדמי בו סגל המרצים והסטודנטים יהיו מלכתחילה כדמותם, ואף האקלים הרוחני ורמת הצניעות בו תהיה ראויה יותר?

הרב ד"ר אליהו זיני, המכהן כרב הטכניון מזה 31 שנים ואשר שימש עד לא מזמן כמרצה למדעי המתמטיקה במקום, משיב בנחרצות האופיינית לו: "בחור שלמד במשך שנים בישיבה, ולא ספג בכל אותה תקופה את המטען הרוחני המספק כדי ללמוד לצד אחיו היהודים, אז מה הוא לקח מהישיבה?" תמה הרב. "מה עם כלל ישראל? אם הציבור ירא השמיים ינתק את עצמו מהציבור הכללי, איך נוכל להשפיע על העם? האם באנו לארץ ישראל כדי להיסגר שוב בגטאות?" שואל הרב זיני בחוסר השלמה. "במשך השנים פעלתי שעולם ישיבות ההסדר ייפתח ללימודים בטכניון. דאגתי להביא לכאן חבר´ה מצוינים. הקמתי בית מדרש גדול שלומדים בו ומתחזקים באורח קבע. בשיעורים שלי אני מחייב את התלמידים לשאול שאלות ולהתעמק כדי שימשיכו להתקדם מבחינה רוחנית, לא פחות ממה שהם מתקדמים במישור האקדמי".

הרב זיני מדגיש כי בוגרי טכניון רבים תופסים עמדות ניהול בכירות בחברות הייטק ובעולם המדע והמחקר, בארץ והעולם. "שימי לב לנתון המדהים הזה, יותר משבעים אחוזים ממייסדי תעשיות ההייטק בישראל וממנהליהן הם בוגרי הטכניון. את הציבור החשוב הזה אני מלווה כבר ארבעה עשורים. זו השפעה על מאות אנשים שמחר יהיו בעמדות מפתח בחברה הישראלית. לכן אני רואה חשיבות עליונה לבנות גם כאן, בין כותלי הטכניון, קשר אמיתי בין הציבור הכללי שלא זכה לחינוך יהודי לבין הציבור שומר המצוות. בקמפוס מתקיימים עשרות שיעורים בכל שבוע, שפתוחים לכלל הציבור. אין יום שאין בו כמה וכמה שיעורי תורה. אני מעביר שיעורים בתלמוד ובמחשבת ישראל, שמהווים חלק אינטגראלי ממסגרת הלימודים וכבר השתתפו בהם מאות רבות של סטודנטים דתיים וחילונים. אני מתייחס לכך במבט היסטורי, לא פחות. מבחינתי, זו השקעה בבניית עתידו של עם ישראל", אומר הרב זיני בהתרגשות.

מתנחלת, ערבי ואתיאיסט

סיפורו האישי של שאול טייב (33), לשעבר יו"ר ארגון 'ביח"ד' ובוגר תואר שני במדעי המתמטיקה בטכניון, מאיר זווית נוספת בשאלת השתלבותם של דתיים במוסד אקדמי חילוני: "הרמה הרוחנית והצניעות הם בהחלט שיקולים חשובים מאוד כשבוחרים היכן ללמוד, אבל יש גם שיקולים אחרים לא פחות חשובים", טוען טייב. "אני גדלתי בבית חילוני, והגעתי ללימודי תואר ראשון בטכניון מתוך מטרה ללמוד במקום הכי טוב מבחינה מקצועית. כשהגעתי לטכניון הופתעתי מאוד מהחבר'ה הדתיים. זו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנחשפתי אליהם ואל מה שהם מייצגים. מצאתי את עצמי יותר ויותר מסתובב בחברתם, משוחח איתם, לומד, עושה איתם שבתות... התחברתי לאידיאלים, לאמונה ולערכים שלהם, ולאט לאט הבנתי היכן המקום האמיתי שלי. לאחר תהליך פנימי ארוך, זכיתי וחזרתי בתשובה". הוא מספר.

"אפשר לומר שאם לא היו דתיים עם אידיאלים שמוכנים, על אף כל הבעיות, לבוא לצפון וללמוד כאן - אזי הטכניון היה נשאר מקום חילוני לגמרי. לא היו כשרויות למסעדות, לא היו שיעורי תורה כל יום, לא שבתות מאורגנות ולא הפרדה בבריכה ובחדר הכושר", קובע טייב, כיום עובד חברת הייטק, נשוי ומתגורר בפדואל שבשומרון. "יש עניין להיות בכל מקום שיש בו חילוניות, כדי להשתדל ולתקן עולם במלכות ש-די. רק כך אפשר לגעת בלב של יותר ויותר סטודנטים ולדבר אל נפשם המשוועת לערכים יהודיים...".

ומה עם הדתיים שעלולים לשלם מחיר אישי על כך?

טייב לא מתחמק: "בואי נודה על האמת, הטכניון הוא מקום חילוני וזה לא תמיד כל כך פשוט וכן, לפעמים גם יש נפילות. אבל בזכות המסגרת התורנית וגיבוש החברים סביב התורה והעשייה, חוזרים ועולים למעלה. כיום יש לסטודנטים הדתיים בטכניון פעילות במשך כל השנה כדי לרומם את החול לקודש, וב"ה בהצלחה רבה. לכל מי שחפץ, קיים בטכניון כר מאוד פורה להתפתחות רוחנית. אנשים חוששים: 'יש חילונים, איך אני אסתדר?' אבל נבנתה קבוצה חמה ומגובשת של חבר'ה דתיים שיוצרים סביבה בריאה ומחזקת, שמקרינה גם כלפי פנים אבל גם כלפי חוץ".
הרב ד"ר אליהו זיני: יותר משבעים אחוזים ממייסדי תעשיות ההייטק בישראל וממנהליהן הם בוגרי הטכניון. זו השפעה על מאות אנשים שמחר יהיו בעמדות מפתח בחברה הישראלית. לכן אני רואה חשיבות עליונה לבנות גם כאן, בין כותלי הטכניון, קשר אמיתי בין הציבור הכללי שלא זכה לחינוך יהודי לבין הציבור שומר המצוות
                                                                                                      

תמר רמתי, המסיימת בימים אלו את שנתה הראשונה בטכניון, מסבירה שהחיכוך היומיומי בין העולמות איננו מחליש, אלא בונה ומקשר. "אם תיכנסי בשעת צהריים לאחת המסעדות בטכניון, תמיד תוכלי למצוא שם מסביב לשולחנות הרבה ויכוחים ודיבורים על אידיאולוגיה, דת ואקטואליה. אני זוכרת פעם שבה הלכנו להרצאה בנושא: השינויים במזרח התיכון. בסוף ההרצאה נשארנו כמה סטודנטים לדון על כך. כשקמנו ללכת אמר אחד החברים "תראו מה זה פה. יש לנו פה ערבי, שתי מתנחלות, חילוני ושני אתיאיסטים". אחרי שבועיים פגשתי את אותם 'אתיאיסטים' בפעילות בשבת שארגנו..." מחייכת תמר. "אני חושבת שהמפגשים האלו לא זרים לאף סטודנט דתי בטכניון. מנגד, תמיד יש לו גב תומך של חבר'ה איכותיים ורבנים שאפשר להתייעץ איתם".

 לפגוש דתי לא דרך הטלוויזיה                                                                                              

"הטכניון הוא מודל של כבוד הדדי וחיבור שצריך ליישם בעוד מקומות במדינה", אומר עדיאל שאול (23), היו"ר הנוכחי של ארגון ביח"ד, עתודאי במסלול ההצטיינות של פסגות, המסיים תואר כפול בפיסיקה ובחשמל. יחד עם זה, הוא מוצא זמן גם לעשייה התורנית והחברתית בטכניון. "קשה להבין במה מדובר עד שרואים את זה במציאות. יש כאן נתינה ועזרה הדדית גדולה. לא מדובר רק בדאגה לחברים 'שדומים לי' וש'חושבים כמוני', אלא דאגה אמיתית לכלל ישראל. בגלל זה בחרתי לגור במעונות עם חבר'ה לא דתיים, כי אני מאמין שזו הדרך הנכונה. מדובר בחברים מאוד ערכיים וטובים, ששואלים שאלות ומתעניינים בכל מה שקשור ליהדותם. הרבה פעמים אני הדתי הראשון שהם פגשו לא רק דרך אמצעי התקשורת, אלא באופן אישי. וזהו האידיאל", מדגיש עדיאל.

במסגרת הארגון שהוא עומד בראשו מתקיימות פעילויות שבועיות ופעילויות סביב מעגל השנה, כמו: טקס הדלקת נרות חנוכה, סדר ט"ו בשבט ומסיבת פורים. ביום העצמאות נערכת תפילה ברוב עם ואחת לכמה חודשים מתקיימת 'שבת מאורגנת', אשר בה נשארים הסטודנטים בקמפוס ושובתים בצוותא. "השבתות האלו הן שם דבר בטכניון, והרבה סטודנטים מגיעים לשבת הזו גם אם הם לא מגיעים לשאר הפעילויות במשך השנה. במהלך השבת בנוסף לפעילויות הרגילות, מתקיימות שלוש סעודות יחד. את השבת מלווה מרצה אורח ומועבר שיעור ע"י רב הטכניון הרב זיני. בשבתות כאלה משתתפים למעלה מ-200 סטודנטים, וכמות המשתתפים רק גדלה והולכת משבת לשבת".

הלימודים בטכניון תובעניים מאוד, כיצד אתם מוצאים זמן לכל הפעילויות הללו?

"אנחנו רואים חשיבות גדולה בפעילויות מהסוג הזה, ולכן דואגים לפנות להן זמן ולקיים אותן. באים לכאן חבר'ה ששואפים למצו
שאול טייב: כשהגעתי לטכניון הופתעתי מאוד מהחבר'ה הדתיים. זו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנחשפתי אליהם. מצאתי את עצמי יותר ויותר מסתובב בחברתם, משוחח איתם, לומד, עושה איתם שבתות... התחברתי לאידיאלים, לאמונה ולערכים שלהם. לאחר תהליך פנימי ארוך, זכיתי וחזרתי בתשובה
ינות מבחינה ערכית, תורנית ואקדמית".

מלבד הפעילות האינטנסיבית בתוככי הטכניון, הסטודנטים מתחברים גם לתושביה המקומיים של העיר חיפה ויוצאים להתנדבויות מחוץ לקמפוס. "כאנשים שומרי תורה ומצוות אנחנו רואים משמעות בפעילות של נתינה וחסד, ולכן ישנן פעילויות רבות היוצאות מבית המדרש שבהן אגב, נוטלים חלק כלל הסטודנטים בטכניון ולא רק הסטודנטים הדתיים", מציין עדיאל. בשכונה הסמוכה לטכניון, למשל, פועל מרכז קליטה בו מתגוררים עולים מאתיופיה, ואחת לחודש מתכנסת קבוצת סטודנטים לשבת שלמה במרכז הקליטה. "זו פעילות מרגשת. הסטודנטים מלווים את הילדים לתפילות, משחקים איתם ומעבירים להם פעילויות במהלך השבת", מספר עדיאל.

תמר מוסיפה: "בחיפה מתגוררים גם ניצולי שואה הזקוקים לתמיכה, חלקם בודדים וללא משפחות. כל זוג סטודנטים מבקר אחת לחודש אצל ניצול ומביא לו ארגז של מוצרי מזון. חשוב לציין, שהרבה פעמים הביקור הזה, אחת לחודש, הוא הביקור היחידי לו זוכים אותם ניצולים בודדים".

הדתיים מצטיינים

לפני כארבע שנים הוקמה בטכניון מסגרת נוספת בשם 'חברותא', בה לומדים יחד מדי שבוע סטודנטים דתיים ושאינם דתיים. הלימוד מקנה לסטודנט שאינו דתי מלגה סמלית. שילה נוסבוים, סטודנט לאדריכלות ורכז הפרויקט, מתאר צימאון ליהדות הקיים בקרב רבים מהסטודנטים. "התוכנית מיועדת לסטודנטים חילונים או כאלו שמתקרבים לדת ומעוניינים להעמיק את ההיכרות שלהם עם היהדות. השנה השתתפו בה כארבעים סטודנטים, והיא מתקיימת בבית המדרש".

הפרויקט נוסד במטרה לענות לדרישה מהשטח, מסביר נוסבוים. "הרב ד"ר אלעד דוקוב ובוגר נוסף שלנו, שלמה אברג'יל, שמו לב להתעניינות גדלה והולכת של חבריהם הסטודנטים, שניגשו ושאלו שאלות באמונה ובמושגים בסיסיים ביהדות. בעידודו ותמיכתו של הרב זיני הם החליטו למסד את העניין". את המימון הנדרש הם מגייסים מקרובי משפחה וחברים, שמאמינים בחשיבות הטמונה בלימודי יהדות למנהיגי העתיד. "כל המנחים והסטודנטים הדתיים שמשתתפים בפרויקט עושים זאת בהתנדבות מלאה וב"ה, אנחנו רואים פירות", אומר נוסבוים בסיפוק.

לאורך השנים פעל הרב ד"ר אליהו זיני גם להשגת כשרות בחנויות והקפיטריות המפוזרות בקמפוס רחב הידיים של הטכניון. הישג, כך מסתבר, שכלל איננו מובן מאליו. "לקח המון זמן לשנות את טעמו ואת התייחסותו של המוסד הזה לדת", מודה הרב זיני. "אני יכול להצהיר, כי לאחר מאבק עיקש זכינו לכשרות שהיא מן המעולות ביותר במדינה. לאט לאט, בתהליך ממושך, נעשה שינוי בגישה. כיום כבר מבינים בטכניון את החשיבות הגדולה והתרומה הרבה של הציבור הדתי במקום. הכמות של הסטודנטים המצטיינים בטכניון שהם חובשי כיפה היא מאוד משמעותית", מדגיש בגאווה הרב זיני.

-------------------------------------------

Rivkig.besheva@gmail.com