בשבע 453: משפחה וחיות אחרות

הלל גרשוני , כ"ו בתמוז תשע"א

בכנס שהתקיים לאחרונה במכללת 'אורות ישראל', נחשפה תוכנית חדשה ללימוד חיי משפחה בחינוך הממלכתי-דתי. מדובר במהפכה של ממש: עד כה הועברו שיעורי "חינוך לחיי משפחה" (חלמי"ש) לבנות בלבד, והתוכנית החדשה מיועדת גם לבנים, ושמה דגש על הדרכה חינוכית כוללת המכינה לחיי המשפחה.

התוכנית, שעליה עמל הרב יהודה זולדן ביחד עם צוות מחנכים ומחנכות, עוסקת בחיי משפחה במגוון תחומים, מן המקורות ועד המשמעות של הדברים בימינו. היא עוסקת בקשר שבין האיש לאישה, בהתמודדות עם יצרים, בשאלת גיל הנישואין ובמצוות שבין איש לאשתו, ועוד.

נחמד, נכון? תשמעו מה יש לעיתון 'מעריב' לומר על זה.

"האישה מחויבת להציע את מיטת בעלה, לסרוג עבורו ולשטוף את הכלים בבית, אסור לגבר ולאישה לשחות בבריכה בו בזמן או לרקוד באותה הרחבה, ובכלל, תפקידה של האישה בראש ובראשונה הוא ללדת והרבה. לא מדובר בהלכות הלקוחות מישיבה חרדית, אלא בחומר הלימוד לבחינת הבגרות בבתי הספר הממלכתיים-דתיים".

האיסור על שחייה וריקודים מעורבים באמת מצמרר. אבל האם אכן התוכנית מטיפה לחיובים הללו בין האישה לאיש, שנראים בימינו קצת אנכרוניסטיים? כצפוי, המציאות שונה לגמרי: ההלכות על חיובי האישה לבעלה צוטטו מן המשנה, רק כדי לומר שבימינו המצב שונה בתכלית.

ומה אומרת הכתבה על החידוש שבלימוד התוכנית גם לבנים? "כעת הוחלט לבצע שינוי מהותי, וגם הנערים ילמדו על זכויותיהם וחובותיהם בבית, ובעיקר על מעמדם ההלכתי העליון".

לכתבה צורפה גם טבלה גדולה, ובה ציטוטים נבחרים מפרקים בתוכנית. למשל: "'מתי להינשא?' - עדיף להתחתן בגיל צעיר כדי לא להיכנע ליצרים אסורים". שוב, כצפוי, התוכנית מביאה את עניין החתונה המוקדמת כעצה נגד היצר, שהובאה כידוע במקורותינו, רק כדי לסייג אותה ולהגביל אותה מאוד.

איך הפכה תוכנית תמימה וחדשנית לסמל של חושך ופונדמנטליסטיות? אולי הדברים טמונים גם בזהות החתום על הכתבה, עמרי מניב. הלה היה אחראי גם על כתבה מלפני כמה חודשים, על תופעה של 'עשרות גלוחי ראש' מהימין הקיצוני שמסיתים נגד ערבים. גלוחי הראש, התברר, לא היו עשרות אלא שניים לכל היותר, שגילחו את ראשם כתחפושת לפורים, כמקובל אצל חלק מצעירי ארצנו. הנה כי כן, רק עמרי מניב ו'מעריב' מסוגלים להפוך מהתלת פורים לכתבת אימים, ותוכנית חינוכית חדשנית למהתלה עגומה.