בשבע 453: דיור בר השגה? בברזיל ובבלגיה זה כבר עובד

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ו בתמוז תשע"א

אחת הסיסמאות המרכזיות המובילות את המחאה על יוקר הדיור היא הצורך ב"דיור בר השגה". מדובר בסיסמה הנזרקת פעם אחר פעם לחלל האוויר, אולם נדמה כי לא לכולם ברור מה מסתתר מאחוריה. רן שביט, מנכ"ל חברת ברזיל ישראל, מציין כי אין צורך להמציא שום גלגל וכבר כיום פועלים בעולם כמה מודלים כאלו במדינות שונות. לדבריו, "בבלגיה יזם שבונה פרויקט מחויב על פי התב"ע (תוכנית בניין עיר) להקצות חלק מהשטח למגורים מוזלים כאשר מוגדר מחיר מקסימום לדירה. יתרה מכך, גם יזם המקים פרויקטים של משרדים או היי-טק בצמוד לאזורי מגורים מחויב לבנות שטחי מגורים במחיר מקסימאלי המוגדר מראש, ולא כפי שנהוג כיום שהדירה נמכרת ב'החל' ממחיר מסוים. כל יזם בלגי יודע שמלכתחילה היתר הבנייה שלו מותנה בבניית דירות עם מחיר מקסימאלי".

מדינה נוספת אשר לדבריו של שביט מצאה פתרון לדיור בר השגה היא ברזיל.  "שוק העבודה בברזיל גדל מיום ליום וזאת בזכות עליה ברמת החיים של האוכלוסייה. הירידה באבטלה, צמיחת התמ"ג וירידה דרסטית באחוז העניים הגדילו את כמות רוכשי הדירות במדינה אשר מונה כ-200 מליון איש. המדינה לא השאירה את שוק הנדל"ן ל'כלכלה החופשית'. הנשיא בברזיל, לולה דה סילבה, הבין שהיעדר התערבות ממשלתית עלול לגרום לשכבה שנחלצת מציפורני העוני לחזור אליו, אם אנשיה לא יוכלו לרכוש קורת גג משלהם. ב-8 שנים האחרונות יצאו מעל 20 מיליון איש ממאגר העוני בברזיל והתווספו כ-36 מיליון איש למעמד הביניים. מצב זה יצר גאות בשוק הנדל"ן והמדינה הגיבה ופיתחה את תוכנית 'הבית שלי - החיים שלי' שעוזרת במימון רכישת דירות חדשות לציבור שיוצא משכונות העוני".

שביט סבור כי מה שמסוגלות לבצע בלגיה וברזיל ניתן לביצוע גם בישראל, אך הדבר מותנה בשיתוף פעולה גם מצידם של הרוכשים הפוטנציאליים. "בכדי להצליח ולהוציא לפועל תוכניות אלו יש צורך גם בהסכמת ציבור מבקשי הדיור, שכולל זוגות צעירים, סטודנטים וכו'. אם המדינה תשכיל להקים מוסדות ציבור ראוים גם בפריפריה ולא רק בערים המרכזיות, הביקוש למגורים יתפזר בכלל הארץ. בנוסף, השיפור במערך הסעת ההמונים וברשתות התחבורה הציבורית מאפשר כיום העתקת אזור המגורים מסמיכות למוסדות הלימוד וממוקדי התעסוקה, לשולי הערים".

שביט מאמין כי מדובר בפתרונות אפשריים המצריכים שילוב זרועות בין המדינה לשוק הפרטי. בין השאר יש להביא למצב שבו מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי תשווק קרקעות במחיר סביר והקריטריון למכירה לא יהיה מחיר אלא הצעת היזם למחיר מקסימום של דיור מוזל. היזימים מנגד יבנו פרויקטים משולבים עם דירות במחיר מקסימום. המדינה מצידה תחזור ותעניק מימון לרוכשי הדירות, כמו הלוואות מקום של משרד השיכון שניתנו בעבר.

לשפע יש מחיר

חרם הקוטג' ומחאת הדיור, שתי התופעות החברתיות אשר מסעירות את המדינה בתקופה האחרונה, נותנות פורקן לתחושה שמלווה רבים מאיתנו, לפיה היום קשה הרבה יותר מבעבר 'לתחזק' רמת חיים בינונית. ישראלים רבים לא מצליחים להבין איך קורה שלמרות שהכנסתם גדלה והולכת יכולתם לשרוד כלכלית ולגמור את החודש נחלשת משנה לשנה. אחת הבעיות בהקשר הזה היא נתונים כלכליים מטעים, אשר גורמים לאותו חלק בתוכנו שמודע יותר להכנסותיו, הוצאותיו, ומצבו הכלכלי, בלבול גדול.

בניסיון לתת מעט תשובות לשאלות, אני רוצה לצאת יחד איתכם למסע קצר בנבכיהם של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני מזהיר מראש שמדובר במסע לא קל, ומי שמספרים אינם השטח שלו מוזמן לעבור לפסקת הסיום. אולם מי שמוכן למעט מאמץ יגלה כמה נתונים מעניינים. מדי שנה מבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר מקיף אודות הוצאות משקי הבית. על פי סקר זה, בשנת 2009 הוציא משק בית ישראלי ממוצע 13,009 ש"ח על התצרוכת החודשית השוטפת (זהו הנתון המעודכן ביותר הקיים כיום). נתון זה, של ההוצאה החודשית הממוצעת, נותן אינדיקציה טובה לעלותה של רמת חיים ממוצעת בישראל, כזו שאיננה רמת חייהם של עשירים מחד, ומאידך איננה מייצגת חיי עוני.

עשור בלבד קודם לכן, בשנת 1999 הוציא משק בית ישראלי ממוצע 9,345 ש"ח על התצרוכת החודשית השוטפת. אם ניקח את הנתון של שנת 1999 ונתרגם אותו במונחים ריאליים לערכי שנת 2009, נגלה שערכו של סל המוצרים שצרכה משפחה ישראלית כל חודש בשנת 1999 עמד בשנת 2009 על 11,363 ש"ח. כך ניתן לראות, כי על מנת להדביק את הפער, ולהמשיך 'להחזיק' רמת חיים ממוצעת, צריך היה משק בית ישראלי בעשור האחרון להגדיל את הכנסותיו ב-1646 ש"ח מעבר להצמדה לאינפלציה. במילים אחרות ניתן לדבר על צורך להגדיל את ההכנסה הריאלית ב-12 אחוזים וחצי, זאת על מנת לשמור על המיקום הממוצע ברמת החיים.

כיוון שההצמדה לאינפלציה מבטאת את התייקרותו של סל הצריכה, עולה ממילא השאלה מה גרם לעלייה העודפת בהוצאות משקי הבית. כאן נדמה שהתשובות ברורות לכולנו, אולם למרות זאת באו הסטטיסטיקאים לעזרתנו. אם בשנת 99' ל-62 אחוזים מהישראלים היה מיקרוגל, ב- 2009 עלה השיעור ל-83 אחוזים. אם בשנת 99' לפחות ממחצית הישראלים היה מזגן, הרי שבשנת 2009 ללמעלה משלושת רבעי הישראלים יש מזגן בביתם. שיעור מחזיקי המחשב הביתי עלה במהלך העשור המדובר מ-40 אחוזים ל-75 אחוזים ממשקי הבית, ותופעות דומות ניתן לראות גם במוצרים אחרים. מבחינות רבות זהו מחירה של חברת השפע, אשר גורמת לנו לרצות יותר, ומכריחה אותנו לעבוד הרבה יותר בגלל זה.

טוב שמן

משק אחיה, בית הבד היהודי הראשון ביו"ש, משלב בין חזון, ציונות ועסקים

לפני כחמש עשרה שנה נטעו יוסי ורונית שוקר עשרות דונמים של עצי זית במזרח שילה. הם הקימו את בית הבד היהודי הראשון ביהודה ושומרון. יוסי נפצע אנושות בבית הבד, שהה בבית החולים שש שנים ונפטר בתשס"ז. מילותיו האחרונות לאחר שנפצע היו: "עם ישראל חי, קיים וינצח!"

בשנת 2004, לאחר מספר שנים בהן הפעילה רונית לבדה את המשק ואת בית הבד, התגייסו כמה צעירים תושבי היישוב עלי לסייע לפיתוח 'משק אחיה' והקימו חברה חקלאית-מסחרית לעיבוד ושיווק שמן זית. הקמת החברה לוותה בסיוע שני אנשי עסקים שהתחברו לעשייה, למרץ ולחזון הגדול שעמד בבסיס החברה. השניים, מוני ליימן (מבעלי ליימן-שליסל) והיהלומן משה נמדר, ראו בפעילות זו שליחות ציונית ממעלה ראשונה ואפשרות מיוחדת להעמקת האחיזה בקרקע, פיתוח האזור ויצירת מקום עבודה לעשרות מתושבי האזור היהודיים.

מטעי הזיתים מתפרשים על פני שטח של כארבע מאות  דונם באזור שילה, ובהם כ-14,000 עצי זית מזנים שונים, סורי, ברנע, פיקואל ועוד. יאיר הירש, מנכ"ל 'משק אחיה', אומר כי "אנו מטפלים באהבה ובמסירות באדמות ובעצים באמצעות עשרות חקלאים יהודים, אשר רואים בעבודה העברית ערך עליון, מצליחים בעז"ה להביא מדי שנה לבית הבד אלפי טונות יבול זיתים מטובי החקלאים ברחבי הארץ ומפיקים שמן זית משובח שזוכה כבר שנה שנייה ברציפות למדליות זהב בתחרויות בינלאומיות".

כיום, בית הבד של 'משק אחיה' מייצר יותר מ-12 אחוז מכמות שמן הזית האיכותי הנמכר בישראל. בשנת 2010 מכרה החברה כ-320,000 בקבוקי שמן זית. בכוונתה להגדיל את מחזור המכירות באופן משמעותי, וכבר השנה מחזור המכירות גדל באופן ניכר (יותר מ-25 אחוז). החברה משווקת את מוצריה ברשתות השיווק ובחנויות טבע מובחרות וכן באמצעות מערך של 160 מפיצים בכל רחבי הארץ לשיווק עד פתח הבית.

בנוסף למטעי הזיתים, נטעה החברה לפני כחמש שנים 400 דונם של כרמי ענבים ליין. יבול הכרמים, בשל הטיפול האיכותי והמסור ובשל בית הגידול המיוחד של הרי השומרון, נמכר לטובי היקבים בארץ כדוגמת 'יקב תבור' שבשליטת קבוצת 'קוקה קולה', יקב 'טפרברג 1870' וליקבי בוטיק נוספים.

מבזקי כלכלה

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ ושר התמ"ת, שלום שמחון, החליטו לאשר עקרונית מתן מענק לחברת אינטל בגובה של כמיליארד שקלים לצורך הכפלת מפעל הייצור בקריית גת והקמת מפעל הרכבה חדש בצפון הארץ. היקף ההשקעה במפעלים מסתכם בלמעלה מ-5 מיליארד דולר.

בנק יהב הוא הבנק הזול ביותר בפער משמעותי מיתר הבנקים; ואילו בנק ערבי-ישראלי, איגוד והבינלאומי הם היקרים ביותר. כך עולה מנתונים שפרסם המפקח על הבנקים. מבין חמשת הבנקים הגדולים הפועלים הוא הזול ביותר, ולעומתו הבינלאומי הוא היקר ביותר.

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, החליט כי ריבית בנק ישראל לחודש אוגוסט תישאר ללא שינוי ברמה של 3.25 אחוז. בבנק מציינים כי הערכת חטיבת המחקר של הבנק היא שהאינפלציה בשנה הקרובה צפויה לעמוד על 2.9 אחוז, תוך העלאת הריבית לרמה ממוצעת של כ-4 אחוז בעוד שנה.