בשבע 453: להתפלל עם דודו

סידור מהודר ומאיר עיניים, סרט בנושא התפילה וגם קריוקי הופכים את הדיסק ה-16 של 'בגן של דודו' לפרויקט מוצלח במיוחד

אמציה האיתן , כ"ו בתמוז תשע"א


'תפילת הלב - בגן של דודו 16'
כמדי שנה, ישנה כוונה נוספת בתפילה שלי לבניין ירושלים. מעבר לשאיפה הכללית של בניין בית המקדש, וגאולה שלמה של ארץ ישראל ועם ישראל, אני מתפלל ששוב לא אצטרך לשבור את הראש בכל תקופת ימי בין המצרים, ולהתלבט על מה אפשר לכתוב בעיתון, ומה ממש לא מתאים לתקופה. לשבוע הקרוב אני מסודר. הגיע לידי פרויקט מרהיב עיניים, המיועד לילדי ישראל, ונושא את השם הבלתי מקורי בעליל – "בגן של דודו 16 - תפילת הלב". מדובר במארז שלם המכיל שני דיסקים וסידור, כך שגם מי שמקפיד על ילדיו שלא ישמעו מוסיקה בתקופה זו, לא יוכל לתבוע אותי על הפרת הגבולות. מה, גם על סידור אי אפשר לכתוב?

את דודו פישר והחיבור שלו לילדים אני מניח שכולנו מכירים. חמישה עשר דיסקים של סרטים מכל הסוגים והמועדים חוסכים ממני את הצורך לתאר את היכולת השירתית שלו, את החיבור הזורם שלו אל הקטנטנים, ואפילו את מי שעומדת מאחורי כל השירים והלחנים – אורית וגנפלד, שנדמה שאין גבול למעיין הנובע מנשמתה. ולמרות כל אלה, הפעם החליטו אנשי ההפקה של חברת 'וידאו-קט' ללכת בגדול, והצליחו להפתיע גם אותי. כבר לא מדובר בסרט בלבד, אלא במארז שלם (למי שמחליט לרכוש את כל המארז ולא רק חלקים מתוכו) שמקיף את נושא תפילת הילדים מכל הכיוונים. הסידור המודפס באמת מאיר עיניים. הדפסה איכותית על נייר כרומו עבה, יותר ממאה עמודים של תמונות צבעוניות מאוד מושקעות וחלוקה מובנית של התפילות והברכות לימי החול, לשבת, לבוקר ולערב. כל אלה הופכים אותו לאחד הסידורים המרהיבים ביותר, לפחות מבין אלה שאני פגשתי.

שלא תבינו לא נכון, הסרט עצמו אינו מקיף את כל הסידור ואפילו לא את חלקו. הוא עוסק בנושא התפילה, מספר סיפורים על כוחה של התפילה, ומשתף אותנו במסיבת סידור הנערכת לילדים המצולמים, יחד עם ה'גננת' שלהם – דודו פישר, בעל אלף הפרצופים. מניסיון אישי אוכל לספר שהילדים מוכנים לראות את הסרט שוב ושוב, ובמשך הזמן הם כבר מתחילים לדקלם את השירים (נו טוב, את 'אדון עולם' הם הכירו כבר לפני כן). אנשי ההפקה החליטו ללכת עוד צעד אחד קדימה והוציאו דיסק שני, שבו מבוצעים השירים בצורה פשוטה יחסית ובליווי כתוביות, המסמנות את המילים הנאמרות – דבר הנקרא בלעז במקומותינו  'קריוקי'. נראה לי שהחלק הזה יותר מתאים לגני ילדים ופחות לבית הפרטי, אבל אולי ישנם בתים שבהם נושא הקריוקי יותר מפותח, וימצאו פה כר נרחב לחגיגה.

לפני סיום, תרשו לי להעיר על נושא אחד שהפריע לי לצפות בנחת בסרט. ההתאמה בין תנועות השפתיים של השחקנים לבין השיר הנשמע לא ממש מוקפדת, בלשון המעטה. לעיתים זה בולט יותר ולעיתים פחות, אבל לי זה ממש הפריע. אני חייב לציין שאינני בטוח שהילדים חשו בכך, והם ודאי לא התלוננו על כך, אך נדמה לי שבזה יש מקום לשיפור.

בקיצור, 'תפילת הלב' מזכה אותנו בסידור מצוין לילדים, סרט חביב ואפילו מופע קריוקי, ובימי החופשה הגדולה, מה אנחנו יכולים לדרוש יותר מזה.

seret@etrog.tv