בשבע 453: האֶרֶ''ז שבכרמל

בתגובה ל'מהטכניון תצא תורה', גיליון 452

מכתבים למערכת , כ"ו בתמוז תשע"א

כתבתהּ של רבקי גולדפינגר שימּחה ורינּנה את ליבי. היא עוררה בי זכרונות נעימים ממפגשים שהשתתפתי בהם לפני שנים אחדוֹת עם סטודנטים מהטכניון בחיפה ועם תלמידי ישיבת-ההסדר 'אוֹר וישועה'. מחזות מרהיבים ביופיָם ראו אז – ועדיין רואים –  אנשי הכרמל, שלא היו מורגלים בכך בעבר: המוני אנשים צעירים ובני משפחותיהם צועדים מן הישיבה אל הטכניון, מרחק קילומטר אחד או שנַיים,  בכל שבת בבוקר לאחר תפילת שחרית ומוסף. זאת כדי לשמוע קידוש, שיעור והרצאה מפי רבם הנערץ, הלא הוא ראש הישיבה שהוא גם רב הטכניון כה''ר ד''ר אליהו רחמים זיני (אני קורא לו  ''האֶרֶ''ז שבכרמל''). גם  תפילות-החג ההמוניות ביום העצמאות או ביום שחרור ירושלים, שעורך הרב בלב הטכניון הן מחזות יוצאי-דופן ובלתי-נשכחים בסביבה הזרה לכאורה.

אכן, כמשתמע מן הכתבה, השינויים המבורכים שחלו בעשרות השנים האחרונות באווירה האוהדת למורשת היהדות ברחבי הקמפוס ובַשכונה, הם בעיקרם פרי עמלו של הרב זיני, למרות ניסיונות רבים להצר את צעדיו באקדמיה ובתקשורת, וגם בחוגים ''חרדיים'' מסוימים,  בשל דיעותיו הציוניות והלאומיוֹת 'מדי'.

כבר אמרו חכמים: ''הגדולה בשמחותינו היא הגשמת דבר, על אפם ועל חמתם של אותן בריות שכפרו ביכולתנו להגשימו''.                      

ישראל  והב,ירושלים

הרפתנים משלמים והטייקונים נהנים

דווקא המחאה הצודקת ביותר אינה זוכה לכותרות גדולות ותמיכה תקשורתית- כוונתי למחאת הרפתנים. אולי משום שהרפתנים הם אנשי צנועים השייכים לגזע הולך ונעלם- אנשי עמל החיים מיגיע כפיהם. העבודה ברפת היא אחת העבודות הקשות בחקלאות. חלק גדול מהרפתות נמצא בפריפריה, ואין רבים המוכנים לעסוק בתחום זה. אולם  בעקבות 'מחאת הקוטג'' החליטה הממשלה להוריד את מחיר מוצרי החלב ודרשה להפחית את המחיר עבור ליטר חלב המשולם לרפתנים. הדבר קל לביצוע משום שזה המחיר היחיד בשרשרת הייצור הנמצא בפיקוח. זאת למרות שהרווח של הרפתנים שולי. בעוד  שהטייקונים בעלי המחלבות ורשתות השיווק מרוויחים הון מפערי התיווך. הזהו צדק חלוקתי נוסח ישראל? 

אדוה נוה,שערי תקוה

מצחקי מילים

מחה על הדיור ונפל.

 אוהל מועד

 *   קריאת המפגינים לנתניהו: "תצא, לחוץ".

אריאל שרפר, ירושלים