בשבע 454: למנוע את החורבן

ממשלת נתניהו חייבת להתייצב מול שיתוף הפעולה בין הערבים והשמאל לממסד המשפטי, לגבש מענה לבעיית המאחזים ולמנוע חורבן במגרון

עמנואל שילה , ד' באב תשע"א


האיסור הגורף והדרקוני שהוטל על פיתוח ההתיישבות הוא שהפך את הקמת היישובים החדשים, שכונו מאחזים, למוקד פעילותם של צעירים נלהבים ומיליטנטים שאינם נרתעים מעימות עם החוק

1.  באווירה פייסנית המבקשת לבער כל בדל של שנאת חינם, הגיעו השבוע כמה מרבני הציונות הדתית לפגישה עם פקידים בכירים במשרד המשפטים. בפגישה, שהתקיימה בלשכת המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) שי ניצן, השתתפו בין השאר גם המשנה ליועץ המשפטי רז נזרי, המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) יהושע למברגר והפרקליט הצבאי הראשי האלוף אביחי מנדלבליט. כיאה למפגש שבו נרשם רוב של שומרי מצוות גם מצד נציגי הממסד המשפטי, צוין בהודעת דוברות משרד המשפטים כי חשוב שהפגישה, שהתקיימה מתוך רצון להרבות הבנה ולצמצם מחלוקות, קוימה דווקא בימי בין המצרים.

אך בעוד זרועו האחת של הממסד המשפטי מנצלת את רצונם הטוב של רבנים כדי להציג את עצמו כרודף שלום ושוחר טוב, פועלות זרועותיו האחרות כדי להצית אש וללבות שרפה.

יום אחד בלבד לפני הפגישה המפויסת הורה הרכב בג"ץ בראשות הנשיאה בייניש להרוס כליל את היישוב מגרון לא יאוחר מעוד שמונה חודשים. ההחלטה חסרת האחריות, שתוצאתה עלולה להיות מערכה עקובה מדם בנוסח עמונה, ניתנה בטרם יבשה חתימתו של אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי על צווי הרחקה דרקוניים נגד לא פחות מ-12 מתנחלים. למרות שימי בין המצרים נמצאים בעיצומם, לא שופטי בג"ץ ולא האלוף מזרחי מצאו לנכון לדחות את מועד פרסום החלטתם עד לאחר תשעה באב.

צווי ההרחקה הם דוגמא בולטת למדיניות האכיפה המפלה שננקטת נגד מתנחלים. גם אם נתייחס כאמת לטענות השב"כ הקושרות בין המורחקים לבין פעולות של השחתת רכוש פלשתיני שבוצעו תחת הכותרת 'תג מחיר', עדיין לא ברור מדוע ננקטים רק נגדם צעדים דרקוניים מהסוג הזה ללא ראיות משפטיות. האם ערבים החשודים בעבירות רכוש נגד יהודים מורחקים מהכפר שלהם? ומדוע נגד משפחות הפשע בישראל, שפעילותן העבריינית גובה חיי עבריינים וגם חיי אזרחים תמימים, לא מופעלים צווי הרחקה? האם בגלל שמדובר במתנחלים ניתן לפגוע בזכויותיהם ללא ראיות, רק בגלל חשד לעבירות רכוש?

2.  את ההחלטה על הריסת מגרון קיבלו שופטי בג"ץ על פי בקשת תנועת השמאל הקיצוני 'שלום עכשיו', שבשנים האחרונות עייפה מלהשכין שלום בין יהודים לערבים ועוסקת בעיקר בליבוי סכסוכים בין מתנחלים לפלשתינים. הערבים הטוענים לבעלות על קרקעות היישוב מגרון לא עיבדו את האדמות הללו מעולם. הם לא ידעו שעושקים אותם עד שאנשי השמאל באו ושכנעו אותם בכך. לא פחות מאנשי השמאל ומהשופטים  שהפכו לזרוע המבצעת של 'שלום עכשיו', אשמים גם נציגי הפרקליטות בתוצאה המשפטית החמורה, הגוזרת חורבן על יישוב שלם ועל בתיהן של קרוב לחמישים משפחות. בבואם להציג את תשובת המדינה לעתירה, במקום להילחם על חייו של יישוב יהודי שהוקם בסיועם ובברכתם של גופים ממשלתיים רבים, הודיעו נציגי הפרקליטות שהם תומכים בהריסת היישוב, ובכך הותירו את התושבים ללא תמיכה משפטית בעמדתם.

חרפת שיתוף הפעולה נגד ההתיישבות של הערבים, השמאלנים, הפרקליטים והשופטים מוטלת גם לפתחם של הפוליטיקאים. במקום לגלות מנהיגות ולחתור לפתרון ציוני של הבעיה, ראש הממשלה ושריו הבכירים מעדיפים לשבת על הגדר ולהפקיר את המתנחלים לציפורניו של הממסד המשפטי העוין.

3.  זה לא רק מגרון. ממשלת נתניהו כבר הוציאה את רוב ימיה ועדיין לא עשתה פעולה ממשית כדי להסדיר את בעייתם של עשרות מאחזים, שאת רובם ניתן לאשרר ולתת להם גושפנקא חוקית. גם במקומות בהם נבנה יישוב בטעות על קרקע בבעלות פלשתינית, ניתן וצריך לחוקק חוקים שיאפשרו חלופה של תשלום פיצויים לבעלי הקרקע.

ככלל, תופעת המאחזים כמו גם הופעתו של 'נוער הגבעות' הן תוצאות ישירות של הצרת צעדיה של ההתיישבות. המצור הפוליטי והמשפטי שהוטל על היישובים מנע כל התפתחות והפך את הפרת החוק לבלתי נמנעת. האיסור הגורף והדרקוני שהוטל תחילה על הקמת יישובים חדשים ולאחר מכן אפילו על הקמת שכונות חדשות הוא שהפך את הקמת היישובים החדשים, שכונו מאחזים, למוקד פעילותם של צעירים נלהבים ומיליטנטים שאינם נרתעים מעימות עם החוק. המציאות הקשה והמתעמרת הזאת הותירה את צעירי ההתיישבות ללא פתרונות דיור הולמים שנים לפני מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד. פוליטיקאים הם שיצרו את המציאות המעוותת הזאת, ועליהם מוטלת החובה לתקנה ולהחזיר למעשה ההתיישבות את מקומו הראוי לו כמעשה ציוני מכובד וחוקי.

4.  ואם אזנו של נתניהו אינה קשובה לטיעונים המבוססים על ערכי העם והארץ, כדאי לפחות שיהיה ער להשלכות הפוליטיות שעלולות להיות למהלכי החורבן שבג"ץ דוחף אותו אליהם. הטלטלה הנוכחית של מחאת האוהלים סוחפת המונים וכובשת את התקשורת, אך מבחינת השמירה על הרוב הקואליציוני שלו עדיין מצבו של נתניהו נותר איתן. לעומת זאת קשה לראות את מפלגות הבית היהודי, ש"ס וישראל ביתנו יושבות בנינוחות על הכסא הקואליציוני כאשר במרחק רבע שעה מירושלים מתנהלת מלחמת אחים בנוסח עמונה. ואם נתניהו לא מבין זאת, מן הראוי שהח"כים מהאגף הימני בליכוד יובילו את המהלך החקיקתי להכשרת מגרון ויתר המאחזים. זה חשוב לא פחות מהחוק נגד החרמת תוצרת ההתנחלויות.

ראייה מצומצמת

"הפתרון ביהודה ושומרון" - זו היתה כותרתה של אחת ההפניות משער 'בשבע' לפני שבועיים שהתייחסה למחאה על מחירי הדיור. בכותרת המשנה הפנינו לדבריהם של יו"ר 'האיחוד הלאומי' ח"כ יעקב כ"ץ וראש מועצת שומרון גרשון מסיקה. ח"כ כ"ץ ביקר את מנהיגי מחאת האוהלים על כך שבגלל נטייתם הפוליטית הם לא מדברים על הצורך והאפשרות לבנות ביהודה ושומרון. גרשון מסיקה הציע כפתרון למצוקה לבנות 35 אלף יחידות דיור בשומרון תוך שנה.

ידידי היקר אלישיב רייכנר, כתב 'מקור ראשון', לא אהב את הכותרת שלנו ואת דבריו של מסיקה כי הפתרון הריאלי היחיד הוא בנייה בשומרון. "התבטאויות כאלה משקפות ראייה צרה ומצומצמת של החברה הישראלית", כתב רייכנר במדור לענייני תקשורת שהוא מפרסם בעלון בתי הכנסת 'מעייני הישועה'. לשם איזון תקף רייכנר גם את דבריו של בן כספית מ'מעריב' שהאשים את הבנייה ביו"ש במשבר הדיור, וקינח בקביעה כי "כל מי שמתקומם, ובצדק, על הראייה הצרה של כספית, צריך להבין שהכותרת הפסקנית ב'בשבע' מקוממת באותה מידה".

המתפללים שהגיעו בשבוע שעבר לקבלת שבת בבתי הכנסת יכלו לקרוא את הגיליון השבועי של 'מעייני הישועה' ולהסכים או לא להסכים לדבריו של כתב מקור ראשון נגד הכותרת הקטנה בשער 'בשבע' מהשבוע הקודם. אלו מביניהם שמנויים על 'מקור ראשון' קיבלו כמה שעות קודם לכן את גיליון סוף השבוע שלו, ויכלו בין השאר ליהנות מקריאת מוסף הכלכלה בעריכתו של ידידי ערן בר-טל. על שער המוסף התנוססה כותרת ראשית גדולה - "הפתרון: יהודה ושומרון". ועל כך נאמר כי מי שגר בבית זכוכית אל ישליך אבנים. או במונחי שדרות רוטשילד של הימים הללו: אם חשוב לך להירדם בלילה באוהל, אל תפריע בצהריים למנוחת השכנים.