בשבע 454: שאלה אקטואלית

מה הסיבה לכך שהציבור הדתי והימני שומר מרחק ממחאת האוהלים?

עורך: ירעם נתניהו , ד' באב תשע"א

הרב יובל שרלו - ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה / להצטרף למען הצדק החברתי

יש הרבה סיבות לציבור הדתי שלא ליטול חלק במחאה: הוא חש בחושיו הבריאים כי מדובר בניסיון בפוטש פוליטי, ובניסיון חוזר ונשנה לערער על תוצאות הבחירות בדרכים שונות; הוא חווה את הבדידות בשעה שהוא פעל במפעל ההתיישבות בגוש קטיף ונותר לבד; הוא חש כי המארגנים אינם רוצים בו, ותעדנה על כך ההפגנות בשבת. הציבור הדתי רגיל בפעילות התיישבות, בנייה וחינוך ולא בצעקות נגד; הוא כבר שומע את פתרון הקסם "הכה במתנחלים והצל את מדינת ישראל"; הוא יודע כי אף על פי שחלק גדול מפתרון בעיות הדיור מצוי ביהודה ושומרון – בנושא זה תהא המחאה פוליטית מאוד; ובעיקר – שיח המחאה ושפת ההפגנה המסוימת שנוקטים בה המארגנים, וכן גיבורי התרבות שבראשה – רחוקים ממנה מאוד מאוד.

כל עוד דובר בתופעה של מחאה – יש בטיעונים אלה ממש. ואולם, שעת כושר גדולה היא כעת לפרוץ ממחאה לתיקון, ותיקון אמתי אכן נדרש: נדרש תיקון בהתערטלות הממשלה מחובותיה כלפי הציבור, בתחומי החינוך, הבריאות והדיור. נדרש תיקון אמתי בהתעלמות מהנגישות הלא הוגנת למשאבי הציבור, וריכוז ההון אצל קבוצה מצומצמת של אנשים. נדרש תיקון אמתי באחריות החברה לגר, ליתום ולאלמנה שבקרבם, וכן לקשישים ובעלי המוגבלויות. נדרש תיקון אמתי במבנה החברתי החומרני, ובהתנהגות האישית של כל אחד מאתנו בתחומי רמת החיים – כל אלה הם דברים שקשורים אלינו מאוד.

קריאות הנביאים ל"ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" אינן עוסקות רק בהחלפת שופטי בג"ץ, אלא ובעיקר בצדק החברתי הכולל. יש אפשרות ליצירת שיח חברתי כולל המתאים מאוד לזהותה היהודית של מדינת ישראל. יש אפשרות שייפרצו הקווים בין שמאל לימין פוליטי. אם אכן יתחולל המהפך מתנועת מחאה לתנועת תיקון – זהו הזמן להתעלות מעל כל חילוקי הדעות הפוליטיים החשדנות המסורתית והפחדים הקמאיים, אל שילוב ידיים גם עם השמאל הישראלי, בחתירה אל מדיניות יותר צודקת ושקולה ומאוזנת, ויותר קרובה ברוחה לתורת ישראל. זה יהיה המימוש האמתי של החזון שלנו ביחס למדינת ישראל, גם מתוך אמונתנו שמהות ההתיישבות בארץ ישראל היא ללכת בדרכו של אברהם אבינו, לעשות צדקה ומשפט.

 

____________________________________________________________________________________________

ארז אשל - ראש מדרשת עין פרת / מטרת המחאה: הפלת הממשלה

תנאי יסוד לשימור החירות בחברה דמוקרטית נעוץ במאבקים חברתיים. המתח בין העם לשלטון הכרחי לשלמות החברה ולהעצמת החירות. המאבק בין כוחות אידאליסטיים לראליסטיים משמש מחסום בפני היהירות הטבעית המתפתחת באנשי שלטון, שררה ואצולה. המאבק מזכיר להנהגה את תפקידה לשרת את הציבור באמונה, שהמדינה שייכת לעם, והעם אינו שייך לקומץ מנהיגים. מאבקים ערכיים חשובים, אבל גם יש מאבקים מסוכנים.

מאבקים משפחתיים או תעסוקתיים, מטרתם לחזק לשפר את המקום, והרצון אינו להרוס את הבית או את מקום הפרנסה, אלא להגיע להבנה ולתיקון. סימנים רבים למאבקי אמת, ואחד מהם שאינך עובר קו שמסכן את אחדות המשפחה, הבית, מקום הפרנסה או הקהילה שבה אתה חי.

מחאת הדיור נוגעת בנושא אמת: משפחות המשועבדות למשכנתאות אכזריות, טייקונים המתעשרים בתרגילים מסחריים ממולחים מהשתלטויות על חברות שאחרים הקימו. קבוצת משפחות קטנה המונעת מתאוות בצע בלתי מרוסנת היכולה לסכן מבנים בחברה בישראל ופוגעת בפועל בחירויות האזרח. הנושא אמתי, אך החבורה המנווטת אינה פועלת מכוונת אמת.

רבים מאוהבי הארץ, הציונים, המשרתים בצבא, משלמי המסים – כל אלה אינם מצטרפים בהמוניהם למאבק. גם אנשי עיירות הפיתוח, אינם חלק מן המאבק. מערכת יחסי הציבור אגרסיבית אינה מוציאה אותם לרחובות. אינטואיציית האזרחים מבינה שצריך טיפול שורש לנושאים אלו, אך גם השכל מזהה את החבורה קטנה הנראית בתקשורת כבעלי הבית של המאבק, כחבורה המנווטת על ידי כוחות פוסט-ציוניים. בתום ההפגנה בתל אביב נמנעה החבורה מלשיר את 'התקווה', באמירה שזהו לא מאבק ציוני.

על 'המנהיגים' משפיעה חבורה קטנה המטעה את הציבור במסרים מבלבלים, אך מטרתה בפועל להחליש את היסודות היהודיים-הדמוקרטיים-הציוניים של המדינה.

המשפיעים אינם רוצים באמת לפעול לחברת מופת, יש להם מטרה אחת – להפיל את הממשלה. הם רוצים שלטון. אותם באמת לא מעניין דיור, הם לא כואבים את צורכי החלש בחברה. הם לא מאמינים במדינה יהודית ציונית.

היהדות מחנכת לעושר בשכל, בנפש וברכוש. ומזהירה מעושר חזירי. לכן חשוב להיאבק, אבל בעזרת מאבק ראוי, נחוש וציוני. יש לנו ראש ממשלה אמיץ, יש להחזיר אותו כמו את שאר המנהיגים ליסודות ערכיים שעוצבו מבן גוריון, למנחם בגין.

חשוב שעוד אזרחים ציוניים יצאו להיאבק, למען מטרות ערכיות ולמען חברת מופת ציונית בארץ ישראל.

 

____________________________________________________________________________________________

יוני שֶטְבּוּן - יו"ר תנועת 'רעננים' / הפוסט-ציונות השתלטה על המחאה

מלחמת תרבות היא הגדרה לא נעימה כל כך, אך לצערנו מדויקת לתיאור המגמות של מובילי ומנהיגי ה'המחאה החברתית'. אכן, רובם ככולם של משתתפי הצעדות והמחאות זועקים זעקת אמת הנובעת ממציאות מורכבת של קשיי מחיה יום-יומיים. עם זאת, יש לזהות ולהבין את מ'אחורי הקלעים' של ההצגה הלא מבדרת, המתקיימת בעיקר על מסכי הטלוויזיה בימים אלו.

אין זה סוד שקבוצת מיעוט בעלת נגישות בעיקר למערכת התקשורתית והמשפטית  מנסה זה שנים לקדם אג'נדה פוסט ציונית – תוך מחיקת סממנים לאומיים ויהודיים מאופייה של מדינת ישראל. כאשר הכלי התורן שנבחר, ויש להודות הפעם שגם מוצלח, הוא 'תדלוק' הרחוב בעצבנות בלתי שקולה הנובעת כאמור ממצוקה אמתית, ועל גביו לבנות את כוחו.

העם, ומה שקרוי גם ה'רחוב הישראלי', במהותו ציוני ולאומי אשר אצלו מורשת ישראל והתנ"ך הם מקור ערכי וחשוב, אך לעת עתה הוא מזהה את מובילי אג'נדת השמאל הפוליטי כמשענת יציבה המספקת לו מענה. יש להודות על האמת, ההתעוררות ב'רחוב' שיצרו מובילי מאבק הדיור הפתיעה אותנו. במודע או שלא במודע בחרנו להיאלם דום ולהסתפק בקריאה סתמית מתמשכת כי "זהו מאבק של השמאל הפוליטי, שלא שייך לנו ובטח יסתיים בקרוב". להערכתי (בתקווה שתהיה שגויה), נוצרה מציאות חדשה במאזן הכוחות התרבותי בחברה הישראלית. החומה הראויה שהרחיקה עד היום את 'עמך ישראל' מארגונים ומבעלי תפישה המקדשים  את ערכי הדמוקרטיה בצורה אלילית, התחילה להיסדק.

הציבור הלאומי והציוני חייב לקחת אחריות, לא להירתע, ולהאמין בדרכו ובעצמו כי בע"ה ניתן להוביל את מערכת הערכים החברתית והציבורית למקום אמתי יהודי ולאומי כאחד.

בשבוע האחרון בחרנו שלא לעצום עיניים. ברוך השם הצלחנו לגבש פורום נרחב של תנועות וארגונים ציוניים שכבר החל לפעול ויזום בזמן הקרוב פעילות ציבורית וחברתית שיבטאו את 'העם' ברוח הראויה לו באמת.

 

____________________________________________________________________________________________

להצטרף למשמיצינו?

מעבר לניצול הציני של השמאל של המרירות נגד הממשלה, בסך הכל המחאה היא של מעמד הביניים. גם עיני שלא החמיץ את ההזדמנות לעשות הון פוליטי, דיבר על משפחות שיש להם ארבע עשר אלף ולא גומרות את החודש. מסכנים.
הציבור החרדי והדתי הערכי - ציבור המתנחלים, שייך ברובו הגדול לעשירון תחתון הרבה יותר. בציבור הזה אנשי מעמד הביניים אינם שורפים את משכורתם על בידור ותקשורת, אבל כבר שמענו שהציבור הזה, בעצם, לוקח את הכסף והדירות מכולם!
להם להצטרף?

מנחם ציון, ירושלים

____________________________________________________________________________________________

מבחן טוהר הכוונה

כדי לבחון את טוהר כוונותיו של אדם יש שאלה פשוטה: "אם לי היו המניעים האלה, כיצד אני הייתי פועל?" אם הייתי במצוקת דיור, מה אני הייתי עושה? סביר להניח שהייתי מפגין, חוקר את הסיבות שהביאו למצב זה ודורש תיקון שלהן. בטוח שלא הייתי דוחה על הסף כל פתרון, ומנסה להביך ולהשפיל את ראש הממשלה ככל שאפשר! אז למה הם כן? מסקנה: יש מניע אחר למחאה, והם מתחבאים מאחורי מצוקת הדיור.
והם עוד שואלים למה לא מצטרפים אליהם.

דניאל דגני, פתח תקווה

____________________________________________________________________________________________

יותר מדי שאלות

אדם דתי אוהב לקבל תשובות. במחאת האוהלים ישנם הרבה שאלות.
א. האיחוד האירופי על סף התפרקות כלכלית. ארצות הברית הייתה השבוע מרחק כמה שעות לפני קטסטרופה כלכלית (שאולי עוד תבוא). ואילו במדינת ישראל ישנם אחוזי אבטלה שלא היו מאז שנות ה-80, האם מוחים על המדיניות הכלכלית בשעה כזו?
ב. למה הקרן החדשה מממנת מחאה זו? ולמה הארגון 'ישראל שלי' פרש מהמחאה כבר מימיה הראשונים?
ג. למה מנסים להרחיק את השומרון כל הזמן מהדיון הציבורי?
ד. האם לחשוד בעצם הגיוס הכללי של התקשורת לטובת המחאה?
כשיספקו תשובות, נשתתף במחאות.

חיים ויסמן, ברכה

____________________________________________________________________________________________