בשבע 455: הפרקליטים יוצאים לרחובות

ארגון הפרקליטים בשירות המדינה, שלא מזמן סיים שביתה לא מוצדקת בהישגים נאים מאוד, מודיע על הצטרפות למחאת רוטשילד

יאיר שפירא , י"א באב תשע"א

ארגון הפרקליטים בשירות המדינה, שלא מזמן סיים שביתה לא מוצדקת בהישגים נאים מאוד, מודיע על הצטרפות למחאת רוטשילד * אפשר רק לשער מה היה קורה אילו עובדי המועצות הדתיות היו מעזים להודיע על תמיכה במאבק הכתום * כאשר צריך להרגיע את תחושת האפליה של סרוגי הכיפה, משרד המשפטים מציג נבחרת של סרוגים משלו

דמיינו לרגע את המחאה הגדולה נגד תוכנית ההתנתקות, שהגיעה לשיאה לפני שש שנים. לא, אל תנסו לדמיין את חובשי הכיפות הסרוגות מנסים להקים מאהל ללא רישיון בעיבורה של עיר. גם אל תנסו לדמיין אותם מנסים לעלות על משרד ראש הממשלה - זה דמיון חולני, הוא עלול היה לעלות בדם. אל תעלו על סף דמיונכם אפילו את אחד מפרקליטיהם של אנשי גוש קטיף מזהיר כי אם המחאה לא תיענה היא עשויה להפוך למחאה של קליעים. לא קשה לשער באיזו מהירות היו מגיעים אליו אנשי השב"כ.

דמיינו רק את ארגון העובדים של המועצות הדתיות, או של המשרד לענייני דתות, מודיע כי הם מצטרפים למאבק נגד גירוש יהודי גוש קטיף. דמיינו את הסערה התקשורתית שהיתה פורצת בתוך דקות. את הטענה כי לא יתכן שבשירות המדינה יתקיימו מתחמים פוליטיים מובהקים. אלו שהיו מוותרים ברוחב לב על הדרישה לפרק כליל את המשרד ואת המועצות, היו עומדים בתוקף על גיוון חברתי בגיוס כוח האדם שלהם, כדי למתן את הקו הפוליטי המובהק של העובדים.

כעת פיקחו את  העיניים וחיזרו אלינו. אל ההפגנות הרבות ללא רישיון אך גם ללא יס"מ. אל מתחמי מחאה שאינם חוקיים אשר פוגעים קשה בתושבי הרחובות הסמוכים, ובכל זאת נהנים מתמיכה לוגיסטית של הרשויות המקומיות. מאנשים הקוראים לפגיעה בחוק, הרומזים לדם, ובמקום בחדרי חקירות מוצאים את עצמם באולפני טלוויזיה. אווירה אנרכיסטית שכזו מותירה את רישומה, כך מסתבר, גם בשירות המדינה, ומתחמים פוליטיים מובהקים שם מתחילים להתעורר.

"ארגון הפרקליטים בשירות המדינה", הארגון שמאגד את כ-900 הפרקליטים שעובדים בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוזיות ברחבי הארץ, קרא לחבריו להצטרף למחאת רוטשילד. גם שם הבינו כי הצטרפות למאבק פוליטי בטיעון כי "גם הם חלק ממעמד הביניים" הוא בלתי מספק. על כן עידנו הפרקליטים את המסר וקראו להצטרף להפגנות בהם תהיה מעורבת הסתדרות העובדים הכללית, וזאת בשל "פרסומים שונים מהם נדמה שיש רצון לפגוע בזכויות העובדים, בין היתר על-ידי כוונה למסות את קרנות ההשתלמות".

נזכיר כי אך לפני מספר חודשים סיים מעמד הביניים הקורס של פרקליטי המדינה שביתה מהפחות מוצדקות שהיו כאן בשנים האחרונות, עם הישגים נאים מאוד. לפני השביתה ערך ארגון פרקליטי המדינה סקר מקיף, ממנו עלה כי הפרקליטים מרוויחים משכורות גבוהות יותר מאלו שמרוויחים עורכי דין במשרדים הקטנים שבשוק החופשי. זאת כמובן בנוסף לתנאים הנלווים הנדיבים שמציע שירות המדינה: 35 ימי חופשה בשנה, עשרה ימי הבראה לפרקליט מתחיל, תשלום עבור ביגוד עד לסכום של 3200 שקלים לשנה, וקרן השתלמות. אשר על כן מיקדו בארגון הפרקליטים את מאבקם בדרישה להשוות את משכורותיהם לאלו המקובלות במשרדי עורכי הדין הגדולים של השוק הפרטי - מקומות העבודה עם השכר הממוצע הגבוה במשק.

לאחר שעבריינים רבים שולחו לחופשי כשהתביעה לא התייצבה בבית המשפט, נכנעה המדינה לפרקליטיה. לבד מהגדלת התקנים בפרקליטות, זכו הפרקליטים גם לתוספת בהחזר הוצאות הרכב שלהם ובהשתתפות המדינה בתקשורת סלולרית, אך בעיקר בתוספות שכר של שבעה וחצי אחוזים. חמישה אחוזים כבר נוספו לשכרם. היתרה תתווסף בשתי פעימות, האחת בתחילת שנת הכספים הבאה והשנייה בזו שתבוא אחריה. אשר על כן, הרי לכם מצבם המעודכן של הפרקליטים היוצאים לרחובות. הפרקליט הזוטר ביותר עם ותק של שנתיים וחצי חוצה בקלות את השכר הממוצע במשק, ותלוש השכר שלו עומד בממוצע על כ-9700 שקלים ברוטו. כעבור ארבע שנים, עם התקדמות סבירה אך עדיין בתפקיד זוטר, הוא ירוויח כ-12 אלף שקלים ברוטו. לאחר 14 שנה של ותק, יחד עם קידום המתנהל בעצלתיים, יקבל הפרקליט משכורת של כמעט 20 אלף שקלים לחודש. קריירה מבריקה יותר יכולה להביא אותו באותן שנים להיות בין מאה פרקליטיה הבכירים של המדינה, המרוויחים שלושים אלף שקלים ויותר. 45 אלף שקלים - זוהי משכורתם המכובדת מאוד של פרקליטי מחוזות והמשנים לפרקליט המדינה בעלי ותק רב בשרות הציבורי.

מפגש כיפות במשרד המשפטים

את נפשו של הציבור הדתי לאומי למדו במשרד המשפטים כבר מזמן. אין דבר שמרגיע ומעורר אמון בכיפה סרוגה יותר מכיפה סרוגה אחרת ובעלת שררה היושבת מולו. כך במשרד המשפטים ישושו תמיד לסדר לעיתונות הדתית פגישת רקע עם פקיד דתי במשרד. כך תגלה כי קיבצו לכבודך כיפה ומטפחת לתדרוך. ראש המערכת, גלוי ראש בדרך כלל, ישמח להתפנות לענייניו האחרים.

וכך, בשעה שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מפנה את זמנו לפגישה עם קבוצת פורעי החוק של סולדריות שיח ג'ארח, נקבצו להם בכירים וחשובים בציונות הדתית וזכו לפגישה גם הם. אומנם עם דרג שני ושלישי, אך כזה שלא נדרש מאמץ מיוחד כדי לקבץ בו מספר חובשי כיפה. היה שם כמובן שי ניצן, שמנהל אורח חיים דתי וגם מנהל את המחלקה הממררת את חיי מתיישבי יהודה ושומרון. היו שם גם שני חובשי הכיפות הבכירות של משרד המשפטים - רז נזרי, המשנה לעניינים פליליים של היועץ המשפטי לממשלה, ושוקי למברגר, המשנה לעניינים פליליים של פרקליט המדינה. אליהם צורף חובש כיפה נוסף, הפרקליט הצבאי הראשי האלוף אביחי מנדלבליט, המייצג בין השאר את המנהל האזרחי - הגוף היחיד שיכול לתת תחרות של ממש לפרקליטות המדינה במידת העוינות שהוא מפגין כלפי ההתיישבות היהודית ביו"ש.

חובשי הכיפות נדרשו להסביר לחובשי הכיפות מדוע הפעולות המשפטיות הקיצוניות הננקטות בשנים האחרונות נגד המתיישבים והימין הן נצרכות, ומדוע אין מדובר ברדיפה פוליטית של חובשי כיפות. אלא שיום לפני קיום הפגישה הורחקו או הוגבלו בצו מנהלי לא פחות מתריסר מתושביה של יצהר. חלקם הוגבלו לתחום היישוב בלבד, חלקם הורחקו ממנו, ונגד חלקם קבע הצו כי לא יוכלו להגיע אל אזורי יו"ש כלל. 

מההודעה שהוציא השב"כ לתקשורת עלה כי הצעד הקיצוני ננקט בשל חשש לפגיעה ברכוש. ההרחקה אומנם יכולה למנוע מבוכה נוספת של השב"כ, שנכשל שוב ושוב באיסוף ראיות נגד חשודים בפעולות ונדליזם נגד ערבים. אך קשה לדמיין סיטואציה בה מוציאים צווים על רקע דומה נגד אזרחים ישראלים שאינם חובשי כיפה. לפחות שניים מבין משתתפי הפגישה, ניצן ומנדלבליט, היו ככל הנראה מעורבים בהוצאת הצווים הללו.