בשבע 455: אגדת אמיתית עד אימה

באמצעות תיאור חלקת יער בגרמניה מתארת ג'ני ארפנבק את ההיסטוריה המודרנית של מדינתה, ולא פוסחת על אימי השואה

טלי וישנה , י"א באב תשע"א

היער של קלרה, ג'ני ארפנבק, מגרמנית: טלי קונס, כתר

כך מתחיל סיפור האגדה של ג'ני ארפנבק, אחת הסופרות הגרמניות המוערכות כיום:

"עלמה שמתחתנת אסור לה לתפור את שמלת הכלה שלה במו ידיה. אסור גם ששמלת הכלה תותקן בביתה שלה. עליה להיתפר מחוץ לבית ושום מחט אסור שתישבר בעת התפירה. את הבד לשמלת הכלה אסור לקרוע בעת התפירה, יש לגזור אותו". לאחר הוראות מפורטות על האסור והמותר בדיני כלות וחתונות, מגיעה המספרת לעניין עצמו: חלקת אדמה בעיירה גרמנית נידחת, שהוריש ראש הכפר לבתו הצעירה, קלרה. אלא שבמקום להפוך לכלה צעירה ומצודדת, קלרה יוצאת מדעתה. את הטיפול בה מממן ראש הכפר באמצעות אותה חלקת האדמה.

חלקת האדמה הזו, המכונה היער של קלרה, היא העומדת במוקד הספר כולו. אירופה, וגרמניה במרכזה, עוברת טלטלות רבות במהלך המאה העשרים, והעיירה הגרמנית ובכללה אדמתה של קלרה עוברות מיד ליד ליד במהלך שנים אלה. מנקודת המבט המצומצמת של חלקת אדמה ליד האגם, מובילה אותנו המחברת דרך ההיסטוריה הקשה והאלימה של גרמניה בשנים אלה. חלקת האדמה זוכה לבעלים גרמנים בני המקום, אך גם כאלה המגיעים מהעיר הגדולה. היא נמצאת בידיים פרטיות, אך בהמשך מולאמת על ידי השלטון של גרמניה המזרחית. במהלך הכיבושים היא עוברת לידיים רוסיות. הסופרת מאפשרת לנו להציץ לתוך מחשבותיו וזכרונותיו של קצין הצבא הרוסי המשתכן בבית, והצצה זו מציגה את הפן האלים, הדורסני והאכזר של הכיבוש הגרמני ברוסיה. זכרונות אלה הופכים למעין-הצדקה לנקמה בבעלי הנחלה.

הסופרת הגרמניה אינה מתעלמת מיהודי גרמניה בבואה לצייר את ההיסטוריה של מדינתה. טרם מלחמת העולם השנייה, היא משכנת על הקרקע משפחה שיש לה דודנים יהודים, הבאים לבקר. בהמשך, באחד התיאורים הקשים והמרטיטים ביותר, היא מתארת את התגלגלותה של המשפחה היהודיה בימות השואה, האב, האם, הילדה הצעירה. את החפצים שהולאמו על ידי המדינה בעת איסוף היהודים היא מונה, פריט אחר פריט, כולל תג המחיר שהוצמד לכל אחד מהם בעת שנמכר על ידי הממשלה. נורא מכל הוא תיאור הילדה הקטנה במקום מחבואה, מחכה בחשכה להוריה, ונזכרת בעץ ששתלה ביער של קלרה בזמנים אחרים לגמרי.

היער של קלרה הוא סיפור אמיץ ומקורי על ההיסטוריה של גרמניה, המוצג כאגדת עם ההופכת לסיפור אימה. בדיוק כמו המציאות.