בשבע 455: שאלת השבוע

מה צריך לעשות הציבור הדתי-לאומי כדי לקדם את השידוכים במגזר?

עורך: ירעם נתניהו , י"א באב תשע"א

הרבנית ענבל מלמד - שדכנים במשרה מלאה / לתשובה יש כמה מוקדים:

שדכנים - בכדי לקדם את השידוכים צריך לאחר חיזוק ערך הנישואין בלימוד וחינוך, שבכל קהילה ובכל יישוב יהיו אנשים שיעבדו כשדכנים, שיכירו את הצעירים ואת המשפחות שלהם ויהיו איתם בקשר. כדי שהשדכנים יצליחו צריכים להתקיים שני תנאים: האחד, שלאנשים הללו יהיה הכישרון לשדך (ולא רק להציע הצעות), והשני שהציבור ישלם להם, בעיקר עבור ההצלחות.

אי אפשר להתמסר לשידוכים כאשר צריך לעסוק בזה לאחר עבודה במשרה מלאה והשקעה במשפחה. כדי שהאנשים המתאימים יוכלו לפנות זמן לשידוכים הם צריכים להוריד בשעות העבודה האחרת שלהם.

ליווי - כדי שהשידוך יצליח צריך מלבד התאמה טובה בין שני אנשים גם ללוות את הקשר. לפעמים נוצרת אי הבנה. לדוגמה: הבחור מעוניין מאוד בבחורה ונראה לו שהיא לא רוצה בו, ולכן הוא מפסיק את הקשר. אך אם היה משתף את השדכן והיה שומע ממנו שהבחורה שמחה בו, היה ממשיך.

לפעמים אנשים מחפשים את ה'דגם המבוקש המושלם' ולא באמת את מה שמתאים להם. שדכן טוב יודע לכוון את המשודכים לפני הקשר ובזמן הפגישות. ובכדי שהשדכן יתפנה גם לליווי הקשר הוא זקוק לעוד יותר זמן, כמו שציינתי בתחילה.

ואסיים בשני טיפים: לבחורים - תיקחו יותר אחריות, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה תורנית-רוחנית. אם לקחת אחריות ואתה לומד מקצוע, אינך צריך להיחלש מבחינה דתית. קבע עתים לתורה, וכך אתה תישאר חזק והבחורה תוכל להישען עלייך. אם אתה לומד בישיבה, כדאי שתדע מהן התוכניות שלך, והבחורה תדע שיש לה על מי לסמוך.

לבחורות - כשאת באה לפגישה תחשבי איך תהיה אווירה נעימה. אל תתחילי ב'תחקיר' (שאותו יעשו השדכנים) היוצר אווירה של ריחוק ואי אמון. אם הבחור אומר דבר שאינך מסכימה איתו, במקום לסתור את דבריו, את יכולה לשאול מדוע הוא חושב כך? לנסות להבין אותו, כך את תתקרבי אליו והוא אליך.

______________________________________________________________________________________________

שירת מלאך - ראש עמותת 'ישפה' / להעז להציע

לו היום בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמי שילה ומשק אחיה, כמה בנים היו באים לאירוע מכונן זה?

בהתחשב במספר הבחורים המגיעים לאירועי פו"פ, אני מרשה לעצמי לשער שגם בין כרמי שילה מספר הבנות היה גדול פי כמה ממספר הבנים.

הבנות פותחות לעצמן עוד ועוד דרכים להכיר, לעומת בחורים רבים הסובלים מעודף הצעות ולכן לא ייסעו עד שילה כדי להיפגש בכרמים.

שתי סיבות מרכזיות לעודף ההצעות לבנים.

א. הנורמה שלפיה מציעים הצעה קודם לבחורים יוצרת מציאות שבה הבחורים מוצפים בהצעות. בסיום חתונה של חבר מקבל בחור רווק שלוש הצעות בממוצע.

ב.  בחורים יוצאים בעיקר עם בנות צעירות מהן, ולעתים צעירות מאוד, ולכן כל שנה נוספת מגדילה את מספר האפשרויות שלהם להצעות. לעומת הבנות שכל שנה שעוברת פחות בחורים יראו בהן אופציה בגלל גילן.

להצפה בהצעות לבחורים יש עוד השלכה. מי שמוצף מתקשה לנשום ולחשוב בבהירות. לצאת לדייט כשיש עוד הצעות ב'כיס' לא יוצר מוטיבציה להתמודד עם קושי שעולה בקשר, ומאוד מפתה לסיים אותו ולעבור הלאה, כי ההצעה האחרת יכולה להיות טובה הרבה יותר.

וזו עוד סיבה חשובה ליצור את השינוי. השינוי צריך לבוא מכולנו – מציעי ההצעות ומקבלי ההצעות. להעז להציע לבחורה לפני הבחור. וכן, גם אם היא שנתיים - שלוש  מעליו. ההתאמה לא קשורה בהכרח לגיל. התאמה היא הרבה מעבר לגיל. ואחרי שהזוג הראשון יתחתן תספרו לכולם. כי כך שינוי מתחיל.

______________________________________________________________________________________________

הרב יואב מלכא - מכון 'מאיר' / מסתורי הרווקות המאוחרת

איני יודע! פשוט איני יודע פשר סודה של הרווקות המאוחרת, ממש כהעלם סוד ניחוחם של גללי חמורו של משיח המשתרך לאטו, אשר בלי משנתו הבהירה של הרב קוק לא היינו מוצאים ידינו ורגלינו בתעלומו.                                                                               

כמה מפתה לבקר רווקים ורווקות המשרכים רגליהם בדרכם אל החופה ולומר  "עד מתי הם יתבוססו בבוסריותם וימאנו להיכנס בעול המחויבות הזוגית". או לטעון כלפיהם בטון מוכיח ולא סלחני ולקבוע  שטביעת אצבעותיה של תרבות המערב יצרה בקרבם גישה "צרכנית-בררנית" וכי הַפְסילה הפכה לחם חוקם. ואולי הם  שבויים ברשתה של גישה 'אנטומית' מנתחת, מבתרת ופירודית ביחס לזולת. תפישה המציגה אותו לעיניהם "צו לצו קו לקו" וגורמת להם לפסול, לפסול ולפסול. ואולי "לקו מאורותיהם" בהבנת "עיקר וטפל"  וזה משבשם מלקלוט את "בת הקול" החפצה לנווטם אל "חציים השני" ולגואלם מבדידותם המשמימה,

ושמא הם פשוט חסרי רצון אמתי להתחתן. כן. פשוט לא רוצים להתחתן!

ואולי "תור הזהב" של פרטיותם מתמתח בלי גבול ו"טוב להם היות לבדם". חצופים שכמותם! הן פסוק מפורש הוא: "לא טוב היות האדם לבדו" ו"לא טוב" פירושו רע!

אודה ולא אבוש שרבים מהמאמרים שכתבתי בשנים האחרונות ודברים שנשאתי בעל פה התמקדו בהנחות אלה, אבל יש שאני מתחרט על הטון השיפוטי שנדף מהם. והריני מתוודה "על חטא שחטאתי" ברגל גאווה על שנכנסתי להיכל מסתורין זה של סוגיית הרווקות המאוחרת '"שתוי יין" ושגיתי בדבר הוראה כשלא דנתי כראוי לכף זכות, ולא ירדתי לסוף דעתם ולא "עמדתי במקומם" טרם חרצתי משפט.

כמה צריך להישמר בעומדנו אל מול תופעות נוראות הוד בכמותן ובאיכותן שלעתים דווקא דומיית הכבוד נכחן היא המאפשרת להקשיב את סודם.

לכן זו תשובתי לשאלה זו: יודע אני שאיני יודע! מעניין כיצד היה משיב הרב קוק בעינו הטובה על שאלת השבוע.

לשדך באהבה

ב"ה אשתי רויטל ואני זכינו לשדך מספר זוגות במהלך 9 שנות נישואינו למעלה מעשרה זוגות.
הסוד בשידוכים הוא כמו בחומוס, "לעשות זאת מאהבה". לכל אחד מאיתנו יש במעגלי החיים - עבודה משפחה ישיבה צבא -  עמיתים רווקים ורווקות, שמייחלים שיפנו אליהם בהצעת הכרות . ולכן, כל אחד יכול זו לא סתם סיסמה. מוטל עלינו הנשואים וגם הרווקים להציע הצעות לסובבים אותנו , להושיט להם יד תומכת ולא לחפש יותר מדי התאמות. מניסיון, כל הזוגות שחיתנו, על פניו לא הייתה ביניהם התאמה.

______________________________________________________________________________________________

אביב מימון, נתיבות / לייבש את הביצות

לדעתי תופעת ה'ביצות' היא זו שתורמת לתופעת הרווקות המאוחרת. הבחורים והבחורות יוצאים מהבית וגרים בדירות משלהם ואז הם מתרגלים לחוויית הנוחות שבחיים לבד, ולא מרגישים צורך ממשי להתחתן ולהקים בית.
בדור הזה יש תופעה של 'אגואיסטיות' שכל אחד לכאורה דואג לעצמו ולא מעוניין לחיות בשותפות עם בן המין השני.

הרבנים ומנהיגי הציבור צריכים להוקיע את ה'ביצות', ואולי אם הרווקים והרווקות יחושו תחושת אי נוחות במגורים עם הוריהם זה יזרז אותם לבנות בית משלהם.

______________________________________________________________________________________________

מרים טנא, אשדוד - שדכנות קהילתית / הפתרון לענ"ד הוא הקמת מערך שדכנות ממוסד ומסודר.

עלינו לקחת אחריות על צעירי הציבור שלנו ולהושיב שדכנים מקצועיים בכל מקום.

כמו שיש לקהילה רב ומדריכת כלות ובישובים רכזת קהילה ורבש"צ, כך לכל ישוב/קהילה/בית כנסת צריך להיות שדכן מקצועי עם משכורת קבועה ומסודרת. תפקידו יהיה לשדך וללוות את בני ובנות קהילתו לאורך התהליך.

במקביל בכל מסגרת  חינוכית דתית  ינהלו רשום מסודר של בוגריהם. מי שיוכל להושיב שדכן משלו מה טוב ומי שלא ידאג לכך שבוגריו יופיעו ברשימות של שדכנים אחרים

כך יווצר מצב שדואגים לכל אחד מהמגזר.

כמובן, כל נושא שאלת המימון צריכה לבוא על פתרונה. המשרה צריכה להיות ממומנת ומתוקצבת ע"י מיסי קהילה או באחריות מוניציפלית אחרת [מועצה דתית/ מועצה מקומית וכיו"ב]. בנוסף כל זוג שמתחתן ישלם דמי שדכנות.

צופיה מלאכי, נריה