בשבע 456: נדל"ן בדרך למטה

בעוד מובילי המחאות בתביעה להוזלת מחירי הדירות, באוצר טוענים כבר מזה זמן כי השוק נכנס להאטה והנה סוף סוף עליית המחירים נבלמת

שלמה פיוטרקובסקי , י"ח באב תשע"א

אתר בנייה בתל אביב צילום: פלאש90'

בעוד מובילי המחאות השונות 'מבעירים' את המדינה, בין השאר בתביעה להוזלת מחירי הדירות, באוצר טוענים כבר מזה זמן כי השוק נכנס להאטה והנה סוף סוף עליית המחירים נבלמת. אולם, אם עד לאחרונה הערכה זו היתה נחלתם של אנשי האוצר בלבד, בשבועות האחרונים מצטרפים להערכה זו גם גורמים נוספים, שאינם בעלי עניין. לטענתם, שילוב של צעדים מסוימים שעשתה הממשלה על מנת לעודד את ההיצע, בעיקר מתחום המיסוי, יחד עם הצעדים שנקט בנק ישראל לדיכוי הביקוש (על ידי העלאת הריבית והגבלת היכולת ליטול משכנתאות) הביאו לצינון השוק שלהט עד אז. רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב, מצטרף גם הוא להערכות הללו. אייכל מציין כי ישנם כבר סימנים ברורים להתמתנות בכל הקשור לפעילות בתחום הדיור למגורים, זאת למרות שבכל הנוגע לתחום השכירות השוק עוד רחוק מאוד מלהצטנן.

אייכל טוען כי אם הממשלה תקיים את הבטחותיה, שוק הדירות למגורים צפוי להיכנס לתרדמת למשך כמה שנים. לדבריו, "בחודש האחרון, בהמשך למגמה שנרשמת בחודשים האחרונים, ישנה ירידה בכמות המבוקשת של דירות. רק בחודש הנסקר צנחו הביקושים ב-18 אחוז בהשוואה לחודש הקודם. אם נשווה את הרבע השני, לעומת הראשון, נראה כי נרשמה ירידה של 21 אחוז בהיקף הדירות שנמכרו. מנגד, בצד ההיצע, לפי הדיווח של אתר המכירות Yad2, נראה כי מספר הדירות המוצע למכירה רשם עלייה משמעותית בחודשים האחרונים. כך, בחודש יולי היה מספר המודעות גבוה ב-14 אחוז, לעומת הרמה של תחילת השנה. בשני אינדיקטורים אלו ניתן בהחלט לראות כאלו המעודדים התייצבות במחירי השוק".

אייכל מוסיף כי ישנו אינדיקטור נוסף המצביע על רגיעה מסוימת בשוק הדיור, והוא מספר חודשי ההיצע. "נתון זה מחושב כיחס שבין מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף החודש לבין מספר הדירות שנמכרו במהלך החודש. אינדיקטור זה מייצג את מספר החודשים שיידרשו בכדי למכור את כל מלאי הדירות במשק, בהנחה שלא יתווספו דירות חדשות למכירה. על פי נתונים מנוכי עונתיות מספר חודשי ההיצע עמד ביוני על 8.8. זהו הנתון הגבוה ביותר מתחילת שנת 2009 והוא מצביע על שיעור המכירה הנמוך ביותר של דירות באופן יחסי להיצע הקיים בשוק, בשנתיים וחצי האחרונות". להערכות אלו על האפקט המצטבר של פעולות הממשלה עד כה, מצרף אייכל גם את הצעדים הצפויים לאור המחאה הציבורית הנמשכת. לטענתו, מעבר לכל האינדיקטורים המוכיחים את ההאטה, "מהלכי בנק ישראל, המחאה הציבורית, וקיומן של הבטחות הממשלה, נותנים את כל הסיבות להאמין כי שוק הדיור צפוי להיכנס לתרדמת חורף, בכל האמור במחירי הדירות, וזאת למשך שנים".

פנסיה על מים סוערים

ימים של טלטלות חריפות וירידות שערים חדות בשוק ההון גורמים חרדה גדולה לא רק למשקיעים הכבדים, אלו אשר מחזיקים ניירות ערך באופן ישיר, אלא גם לאזרחים רבים החוששים לגורל חסכונותיהם לטווח הבינוני והארוך. נדמה שהיום, בניגוד למצב לפני מספר שנים, כבר אין איש מהחוסכים לפנסיה שאיננו מודע לכך שהכספים האמורים לקיים אותו לעת זקנה ושיבה מושקעים בשוק ההון בהשקעות מסוגים שונים. הטלטלות החדות משפיעות באופן ישיר על ערכם של החסכונות השונים, בין אם מדובר בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות. כל מי שיביט בדיווח הרבעוני השלישי לשנת 2011, אותו יקבל לביתו בעוד מספר חודשים, יראה באופן ברור את השלכותיה של הסערה בשווקים, אשר כולנו מקווים שלא תימשך עוד זמן רב. אולם, בניגוד לתחושה הרווחת אצל רבים, לפיה מדובר בסוג של גזירת גורל, כמו להבדיל סערה בים או רעידת אדמה, מתברר שהדברים יכולים להיראות גם אחרת.

בשבועיים האחרונים צפה ועולה מחדש התביעה מצידם של גופים שונים להחזיר לימי תפארתן את אגרות החוב המיועדות. למי שלא שמע מעולם במה מדובר, נסביר כי מדובר בסוג של נייר ערך אותו מנפיקה הממשלה, ואשר איננו נסחר בשוק החופשי אלא נמכר רק לגופים המנהלים את חסכונות הציבור לטווח הארוך, כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה. אגרות חוב אלו נושאות תשואה קבועה של מעט פחות מחמישה אחוזים לשנה, אשר מבטיחה לאורך שנים לחוסכים שמירה על ערכם של החסכונות ואף רווח מסוים שאמנם איננו גבוה, אולם מנגד איננו תלוי בגחמותיו של שוק ההון. עד שנות ה-80 נהנו מהיכולת להשקיע באגרות חוב שכאלו גם קופות הגמל, חברות הביטוח ובעיקר קרנות הפנסיה אשר השקיעו במהלך השנים את החלק הארי של כספי החוסכים באגרות החוב הללו. במהלך שנות ה-80 החליטה הממשלה להפסיק להנפיק אגרות חוב אלו לקופות הגמל, ובשנת 1991 הפסיקה המדינה להנפיק אותן לחברות הביטוח. במחצית הראשונה של שנות האלפיים נקבע כי גם קרנות הפנסיה יוכלו להחזיק אגרות חוב שכאלו רק עד ל-30 אחוזים מסך נכסיהן.

למרות הנטייה המובנת מאוד להתרפק על העבר ולרצות מעט ביטחון ושקט נפשי, לפחות בכל הנוגע לכספי הפנסיה, חשוב לדעת כי לחזרה למודל הישן עלולים להיות מחירים כבדים מאוד. הכנסתם של כספי הפנסיה של הציבור לשוק ההון היא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של המשק, ומאפשרת לציבור להתחרות בבנקים ביכולת 'להרוויח' ממתן אשראי. ללא כספי הפנסיה והחסכונות השונים לטווח הבינוני והארוך שוק ההון הישראלי היה מתכווץ במידה ניכרת. במצב כזה הבנקים, אשר כבר כיום התחרות ביניהם נמוכה, היו מעמיקים את שליטתם בשוק בעיקר על חשבונו של שאר המגזר העסקי. מנגד, המדינה היתה צריכה לשוב ולנהל את כספי הציבור, דבר בו נכשלה בעבר, מה שעלול היה להעמיס עוד נטל ניכר מאוד על תקציב המדינה.

 

תעשיו"ש

בציר חברוני משובח

יקב רמת חברון מחדש את מסורת היין הקדומה של האזור ומוכר אפילו בצרפת, איטליה ויפן  

בלב איזור יהודה, בגובה של 1000 מטר מעל פני הים, שוכנת העיר חברון. האקלים בעיר מושפע מהאזור ההררי, מהבריזה הקרירה הנושבת מקו החוף ומן החום והצחיחות המגיעים מהנגב. זהו אחד המקומות האידיאליים לגידול ענבים בארץ.

אדמת הרי חברון פורייה ומתברכת בכרמי יין וזית הגדלים בה. עוד בתנ"ך מוזכרת חברון כאזור שבו גידלו הכנענים ענבים, סימוכין לכך ניתן למצוא בסיפור המרגלים ששלח משה רבנו לתור את הארץ. הם חזרו והביאו מחברון אשכול ענבים עצום.

אחד מהענפים העיקריים באוזר בתקופת התנ"ך היה ייצור יין, שנודע באגן הים התיכון והגיע עד רומא. גם לאחר חורבן בית המקדש השני, גידול כרמי יין המשיך להיות הפעילות החקלאית המרכזית לאורך כל התקופות - הרומאית, הביזנטית, הערבית, הנוצרית, הממלוכית ועד היום.

יקב רמת חברון, שהחל פעול בבציר 2001 תורם להמשך המסורת הקלאסית של האזור – גידול ענבים טובים ויצוא יינות משובחים.

ההשקעה להקמת יקב חדש בחברון נעשתה ביוזמה של קבוצת צרפתים אוהדי ארץ ישראל. היקב הוקם על בסיס מודל צרפתי המשלב טכנולוגיות מתקדמות ביותר לייצור יין עם מסורת של ייננות צרפתית. במרתף היקב כ-350 חביות עץ בהן מתיישן היין.

היקב מייצא לארה"ב, צרפת, בלגיה, הולנד, איטליה, ספרד ויפן. יינות היקב אינם נמכרים רק לקהל יהודי, אלא גם לקהל לא יהודי המעריך יין איכותי.

היקב מייחס חשיבות לקשר בין היינות להיסטוריה ולגיאוגרפיה של ארץ ישראל, אותה הוא מבטא במתן שמות תנ"כיים ליינותיו ובעיצוב התוויות הייחודי על גבי הבקבוקים.

יינות היקב כשרים בהשגחת הרב דב ליאור, בד"צ הרב מחפוד ובד"צ הרב ווסטהיים ממנצ'סטר וניתן להשיג אותם בחנויות יין מובחרות.

מגוון היינות כולל: רמת חברון 2002, מכפלה 2005, הר חברון סירה רזרב 2004, יצחק רם קברנה 2005, פרדס מרלו 2005, רמת ירושלים קב'-מרלו 2005, רמת יהודה 2005, אלוני ממרא שרדונה 2010 , גייקוב מוסקט 2010 ועוד.