בשבע 457: מדורת השבט, גרסת ר' נחמן

האוסף של מיטב השירים מהופעותיו של יוסף קרדונר, הברסלבר המזמר מ'שיר למעלות', יוצר אווירת חיבור מוסיקלי ורוחני מענגת

אמציה האיתן , כ"ה באב תשע"א

 'קומזיץ', יוסף קרדונר

אם תשאלו ברסלבר אמיתי איפה החיבור הכי גדול שלו לאלוקיו או לעצמו, התשובה תהיה ודאי – בהתבודדות. ללא מתווכים, ללא מפריעים, בלי מסיכות ומכל הלב. אם ננסה למצוא לזה את המקבילה בעולם המוסיקה, נגיע לכיוון של המוסיקה האקוסטית, או בגרסה דומה - זאת הנקראת באנגלית Unplugged. השימוש יהיה בכלים טבעיים, קרוב לקהל, והכי חשוב – קרוב ללב. אם תרצו, אפשר להכניס כאן גם את ז'אנר השירה בציבור. עם אקורדיון אחד, שירונים מודפסים וקהל שמרגיש קרוב ומשתתף בעצמו ביצירה המוסיקלית. את האווירה הזו בדיוק רוצה יוסף קרדונר לשמר באלבום 'קומזיץ'.

מי שהשם קרדונר לא אומר לו כלום, ודאי ישנה את דעתו כשתגידו לו 'שיר למעלות'. זהו השיר שהעלה אותו על המפה המוסיקלית החסידית, והציב אותו בין פורצי הדרך, בימים שהמוסיקה החסידית כללה בעיקר את ורדיגר ופריד. הוא החל את דרכו בתור נער ככדורגלן צעיר, אבל פציעה קלה דחפה אותו לעולם המוסיקה, וכשהתגלה כשרונו, הגיע ללהקת פיקוד צפון, ולאחר מכן ללהקה הייצוגית של פתח תקוה, תחת שרביטו של עוזי חיטמן. לימים התברר כי מי שהשפיע עליו וגרם לו לחשוב מחדש על דרכו בחיים הוא לא אחר מאשר אביו של עוזי חיטמן, בשיחות סלון רבות שהיו ביניהם. כשחזר בתשובה, הובילה אותו דרכו לתורתה של ברסלב, והניגון המפורסם של 'שיר למעלות' התנגן בראשו, איך לא, במהלך התבודדות בין עצי ההדר. אז גם החליף את שם משפחתו מקרדוניס, לשם שבו הוא מוכר היום – קרדונר – כשמו של רבו של הרב ישראל דב אודסר.

קרדונר צעד בבטחה בדרך המוסיקלית שסלל לעצמו. הוא הוציא אלבום אחרי אלבום, קנה לו קהל מאזינים מושבע, ומדי פעם היה מתפרסם בעוד שיר שהתקבל בקהל הרחב, לעיתים מבלי שידעו אפילו מי עומד מאחוריו. לאחר סבב הופעות ברחבי ארצות הברית החליט, יחד עם המפיק המוסיקלי יהודה קונסמן, להוציא אלבום עם מיטב השירים מתוך ההופעות האלה, כאשר הקהל הוא חלק בלתי נפרד מהמופע. התוצאה מאוד מעניינת, ובעיקר מאוד נעימה לאוזן. קרדונר הוא זמר נשמה, והחיבור הטבעי שלו לקהל עובר יפה למאזינים, גם מבלי להיות איתם יחד באולם. הגיטרה, הקלידים ובעיקר החליל של בנימין סגל, לא מקלקלים את האווירה המשפחתית, והשילוב של שירת הקהל נעשה במידה הנכונה והבלתי מכבידה.

הייתי מוותר על קטעי הקישור, שנאמרים באנגלית עם מבטא ישראלי בולט, מושמעים בעוצמה מאוד נמוכה, ולא ממש מוסיפים לאלבום. על השירים, לעומת זאת, לא הייתי כלל מוותר. קרדונר שר את 'תשמח' – שיר הנושא של האלבום 'סימנים בדרך', 'צדיק כתמר' וכמובן 'שיר למעלות' הבלתי נשכח. שישה עשר שירים מכיל האלבום והסיום השמח של  'אילו יהודי היה יודע' – משאיר בלב טעם של עונג אמיתי.

seret@etrog.tv