בשבע 457: המחאה כופפה את המדד

עם ראשיתה של מחאת הקוטג', ציינו מעל במה זו כי מבחנה האמיתי של המחאה יהיה רוחבי ולא נקודתי

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ה באב תשע"א

עם ראשיתה של מחאת הקוטג', ציינו מעל במה זו כי מבחנה האמיתי של המחאה יהיה רוחבי ולא נקודתי. השאלה האמיתית שעמדה אז במבחן היא האם תצליח המחאה לגרום לבלימה של עליות המחירים בכל ענפי הצריכה, או שמא הצלחותיה תהיינה נקודתיות בלבד. מדובר בשאלה קריטית, מכיוון שאם משפחת ישראלי תשלם בחודש 15 ש"ח פחות על גביעי הקוטג' אותם היא צורכת, אולם במקביל תשלם 22 ש"ח יותר על הירקות, בחשבון הכולל מצבה של משפחת ישראלי לא ישתפר, למרות הצלחתה לכאורה של המחאה. מי שבאה לעזרתנו כמו תמיד היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר פרסמה בשבוע שעבר את מדד המחירים לצרכן. כבר מהכותרת, ירידה של 0.3 אחוז במדד, לעומת קונצנזוס כמעט מוחלט של ההערכות המוקדמות אשר דיבר על עלייה קלה במדד, ברור שמשהו קרה כאן, וכי המחאה, לפחות נכון לזמן התרחשותה, לא היתה לשווא.

אולם, כמו במקרים רבים, הנתונים המעניינים יותר מסתתרים דווקא בפרטים הקטנים, והם אלו המספרים את הסיפור המלא. דוגמה ראשונה לכך היא מחירי הירקות, אשר רשמו בחודש יולי הוזלה של 1.2 אחוז, לעומת התייקרות של 14 אחוז במחיריהם הסיטונאיים. משמעותו של הנתון הזה היא כי הקמעונאים בענף הבינו שאין ברירה אלא לספוג את ההתייקרויות ולא ניתן לגלגל אותן על הצרכן אשר כורע תחת הנטל. דוגמה שנייה, הקשורה לחלק אחר של המחאה נוגעת לסעיף 'שירותי הדיור', אשר התייקר ביולי ב- 0.2 אחוז בלבד לעומת 1.1 אחוז ביולי שעבר ובהשוואה להתייקרות ממוצעת של 1.9 אחוז ב-5 השנים האחרונות. ניתן לראות כי מחאת הדיור מצליחה להשפיע לא רק על בעלי עסקים אלא גם על אנשים פרטיים, ובמקרה הזה משכירי הדירות.

השאלה השנייה שנותרה בהקשר הזה היא עד כמה יתמידו השינויים, ועד כמה תיצורנה המחאות השונות אפקט מצטבר, אשר ישפיע על מפת המחירים בישראל. במקרה הזה ברור שתשובה חד משמעית לא ניתן לתת, מכיוון שהנבואה כידוע ניטלה מאיתנו כבר לפני אלפי שנים. מה שכן ניתן לדעת, לפחות בקירוב, הוא מהי הערכת השוק בהקשר הזה, שמתגלמת בציפיות לאינפלציה. שיעור האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הקרובים ירד לראשונה השנה מתחת ל-3 אחוז ומוערך על ידי קונצנזוס הכלכלנים ב-2.5 אחוז. כך עולה מנתונים שפירסם השבוע בנק ישראל. בשוק ההון הציפיות דומות, כאשר צפי האינפלציה ל-12 החודשים מוערך ב-2.6 אחוז. ברור שלא ניתן לייחס את כל הירידה בציפיות האינפלציה למחאה החברתית, וברור שישנה גם השפעה מצטברת להעלאות הריבית שבוצעו בשנה האחרונה על ידי בנק ישראל ולחששות ממיתון עולמי. אולם אין ספק כי גם למחאה ישנה חשיבות בניתוח נתונים אלו.

התאוששות מהמשבר

הטלטלה העוברת על שוקי ההון בעולם, יחד עם סאגת הורדת דירוג האשראי של ארה"ב וקולות משבר החובות באירופה מעלים בלב רבים את החשש מגלישה למיתון חוזר, דומה לזה שחוותה ישראל במחצית השנייה של שנת 2008. פרופ' בן ציון זילברפרב, דיקן בית הספר לבנקאות במכללת נתניה ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שותף אמנם לדאגה מהמתרחש בעולם, אולם מרגיע את עומק החשש. לדבריו, "המשבר שנוצר בארה"ב סביב הורדת דירוג האשראי הוא אכן משבר מדאיג. לא עקב הורדת הדירוג עצמה, שהיא אירוע חסר משמעות בטווח הארוך, אלא עקב הסיבה להורדת הדירוג. הקיפאון הפוליטי בארצות הברית לא מאפשר לממשל להציב תכנית כלכלית שתהיה מקובלת על הקונגרס ועלול להציב בעיה אמיתית בפני הכלכלה האמריקנית. המשבר שנוצר במקביל באירופה, כתוצאה מהחששות ליכולתן של כלכלות גדולות ומשמעותיות כדוגמתן של ספרד ואיטליה, מעיב גם הוא על המצב בכלכלה העולמית. נתון מדאיג נוסף, ייחודי למשק הישראלי, הוא המצב הביטחוני המתערער, אשר גורם חוסר יציבות בשווקים בגלל דאגת המשקיעים".

כל אלו מציבים לדעתו של פרופ' זילברפרב אתגר משמעותי מאוד בפני כלכלות העולם, ובמיוחד בפני הכלכלה הישראלית, אולם לא צריך להפריז בחששות. "אמנם כיום אנחנו הרבה פחות אופטימיים מכפי שהיינו עד לפני חודשיים. אז סברו כמעט כולם שארצות הברית עומדת על סף התאוששות מהמשבר שפקד אותה. אולם מצבנו עדיין רחוק מזה שהיה בשנת 2008. אמנם האינדיקטורים הכלכליים המתפרסמים בארה"ב מעידים על האטה בקצב היציאה מהמשבר, דבר שכבר מביא לירידה ביצוא מישראל, אולם לא מדובר על נתונים דומים אפילו לאלו של המחצית השנייה של שנת 2008. בדומה לכך, גם העצבנות המתגברת בשווקים איננה באותה הרמה של שנת 2008 וכך גם ירידות השערים".

זילברפרב מציין כי האטה בקצב הצמיחה בישראל, אשר בהחלט צפויה לאור הנתונים הכלכליים, עשויה להשפיע בכמה דרכים על מצבם הכלכלי של האזרחים. "ההשפעה הישירה ביותר היא על שוק העבודה. בישראל ישנו צורך בצמיחה של לפחות 2 אחוז בשנה על מנת לשמור על רמת תעסוקה יציבה. צמיחה נמוכה מזה משמעותה עלייה באבטלה. במצב הנוכחי קשה להאמין שנרד מתחת לרף הזה, אולם גם התקרבות אליו משמעותה ירידה בהיצע המשרות וממילא גם לחצים למיתון עליית השכר. ככל שקיים יותר צורך במשרות חדשות כוח המיקוח של העובדים עולה, ולהיפך - במצב של ירידה בביקוש לעובדים חדשים הם יאלצו להתפשר על תנאי שכרם. השפעה משמעותית נוספת היא על נכסי הציבור המוחזקים בשוק ההון, בחיסכון הפנסיוני ובנכסים נזילים יותר. ירידה בערכם של הנכסים הללו פוגעת בציבור ישירות, ובעקיפין גם ממתנת את הצריכה וממילא ממתנת את הצמיחה".

 

תעשיו"ש

 בדרך לפסגה

 יקב פסגות שכרמיו נטועים על טרסות גיר בצפון הרי ירושלים מנצל את האקלים והקרקע המיוחדים להפקת יין בוטיק יוצא דופן

יקב פסגות הינו יקב בוטיק אשר הוקם לפני שבע שנים ע"י יעקב ונעמה ברג. היקב מתמקד בעשייה של יינות איכותיים מן השורה הראשונה, ושוכן על צלע הר במרומי נחלת בנימין, צפונית לירושלים.

יקב פסגות החל את דרכו כיקב גרא'ז וייצר בשנתו הראשונה כ-4000 בקבוקים. כיום מייצר היקב כ-100,000  בקבוקים בשנה, כשחלק ניכר מן היינות מופנה ליצוא. בין המדינות שאליהן מייצא היקב: ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, אוסטרליה, צרפת ואנגליה.

לאחרונה חנך היקב מרכז מבקרים יפהפה הצופה לנוף מרהיב - הרי אדום שבמזרח וירושלים מדרום. אזור זה היה משופע בכרמים וביקבים בעת העתיקה ששרידיהם קיימים עד היום. היינות המשובחים ביותר מתיישנים במערה עתיקה מימי בית שני הנמצאת בלב כרמי היקב.

כרמי היין של היקב נטועים על טרסות גיר עתיקות בגובה 900 מטר מעל פני הים בצפון הרי ירושלים. הגפנים הגדלות בכרם ייחודי זה נטועות בתוך סלע בו נקדחו חורים עבור כל שתיל ושתיל. שורשי הגפן החודרים אל תוך הסלע כמעט ואינם מושקים ובכך משפיעים על איכות הענבים הנדירה ועל המורכבות הייחודית של יינות היקב. הבציר כולו ידני ומתבצע בשעות הבוקר המוקדמות והטיפול ביין נעשה בעזרת מכשור איכותי מן השורה הראשונה, תוך שמירה קפדנית על איכות היין.

קו היינות של יקב פסגות כולל את פסגות אדום, פסגות קברנה סוביניון, פסגות מרלו, פסגות קברנה פראנק, פסגות פרת, פסגות קברנה סוביניון מכרם יחידני, וויונייה. את היינות של 'יקב פסגות' ניתן להשיג בחנויות היין ברחבי הארץ.

מבזקי כלכלה

  • שותפות חיפושי הנפט 'גבעות' הפיקה ומכרה במהלך הרבעון השני של השנה 7,500 חביות נפט ומכרה אותן במחיר ממוצע של 111 דולר לחבית. נתונים אלו עולים מהדוחות הכספיים שפרסמה השותפות. מכירת הנפט סייעה לשותפות לצמצם את ההפסד הרבעוני מ-19.7 מיליון שקל ל-4.5 מיליון שקל.
  • הממונה על שוק ההון פרסם טיוטת הוראות המאפשרת כיסוי ביטוחי גם בקופות גמל, כך שיהוו אלטרנטיבה לאפיקי הביטוח הפנסיוני. טיוטה זו מצטרפת לטיוטות קודמות שפרסם הממונה במהלך השנה האחרונה שמטרתן להגביר את התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.
  • ראש מינהלת סל"ע בנצי ליברמן, ועזרי לוי, מי שכיהן בעבר כמנכ"ל רשות הפיתוח של ירושלים, מועמדים לראשות מינהל מקרקעי ישראל. כך עולה מהחלטת ועדת ההמלצות שהוקמה לצורך איתור מנהל חדש לרשות המקרקעין. נתניהו, שטייניץ ואטיאס יקבלו החלטה בנושא בקרוב.