בשבע 457: רפאל הלפרין - כוח התורה

הרב רפאל הלפרין ז"ל שהלך לעולמו בשבת האחרונה, שילב בחייו קידוש ה' כאלוף היאבקות, לימוד תורה ומאבקים למען קדושת השבת

דניאל אוחיון , כ"ה באב תשע"א


"אבא לא היה עושה שום דבר מבלי להתייעץ עם החזון איש", אומר הבן יעקב. "הוא הלך אליו והתייעץ איתו האם זה בסדר, האם מותר לו להתחרות באופן מקצועי. ה"חזון איש" השיב לו כי הדבר מותר רק אם הוא ישתמש בזה לקידוש השם, ואף הבטיח לו כי אם יעשה כן, יצליח בכל דרכיו"

הרב הלפרין הדגיש כי דווקא העיסוק בספורט עזר לו להתמקד בהשקעה בלימוד התורה: "הספורט נתן לי כוחות של ריכוז והתמדה, עוצמה פנימית, כוחות נפש. זה התווה לי דרך איך לא להיכנע, לא להישבר. אם היום אני לומד 18 שעות תורה בריכוז מלא ולא נשבר באמצע, זה מתוך עוצמה פנימית שפיתחתי בספורט"
הרב רפאל הלפרין ז"ל שהלך לעולמו בשבת האחרונה, שילב בחייו קידוש ה' כאלוף היאבקות, לימוד תורה של 18 שעות ביום, ומאבקים למען קדושת השבת במרחב הציבורי בישראל | לבניו הוא ציווה להמשיך את מורשת החסד והצדקה שקיים בחייו, בין השאר באמצעות מעצמת האופטיקה שהקים למען חסרי האמצעים

הרב רפאל הלפרין ז"ל, שהלך בשבת שעברה לעולמו, היה דמות מלאה בניגודים וקצת חריגה במגזר החרדי, אליו השתייך. הוא נולד בבית חרדי אך ליברלי, להורים ממקימי העיר בני ברק, למד בישיבות נחשבות, אך בגיל הנעורים שינה את מסלולו ובחר דווקא בעולם האיגרוף. לאחר שנים בהן עסק בתחרויות הספורט, עבר הרב הלפרין לעולם העסקים ואף התמודד לראשות העיר ת"א. גם בעולם העסקים לא מצא הלפרין מנוחה ולקראת שנותיו האחרונות חזר אל מקומו, יש יאמרו הטבעי – בית המדרש .

 אימונים בישיבת 'חברון'

הלפרין נולד בווינה שבאוסטריה בשנת 1924 למשפחה חסידית שורשית המיוחסת לרש"י. אביו, יעקב, היה איש עסקים מצליח וממקימי שכונת זכרון מאיר בבני ברק. לימים, ירש הלפרין הבן מאביו לא רק את החוש העסקי, אלא גם את מחויבות העזרה לזולת, בה נהג אביו.

הלפרין הבן למד בתלמודי תורה חרדיים ולאחר מכן עשה תקופה מסוימת בישיבת "חברון" היוקרתית, ואף נחשב למתמיד בלימודו. בגיל 18 התרופף מהתמדתו וגם תמריץ כספי - 50 לירות לחודש שהוצעו לו על ידי הוריו, לא הצליח להחזירו אל הבית ואל ספסלי הישיבה. הקשר אל ה"חזון איש", הרב אברהם ישעיהו קרליץ,  אליו היה קשור כבר מגיל 13, היה הגורם העיקרי שהשאיר אותו מחובר אל החינוך ממנו צמח גם לאחר שעזב את הישיבה. לימים, יהיה זה ה"חזון איש" שיתן לו את התוקף ההלכתי להשתתף בתחרויות ההיאבקות.

כשהיה בן שש, חווה הלפרין מאורע שגרם לו להיכנס למסלול ההיאבקות. בנו הגדול, יעקב הלפרין, מספר ל"בשבע" על האירוע המכונן שגרם לאביו להיכנס לקריירה ארוכת שנים בתחום.

"יום אחד, כאשר הלך ברחובות וינה, ניגש אליו גוי אחד ושאל אותו אם הוא יהודי. כשהשיב בחיוב, הוא קיבל מהגוי סטירה חזקה מאוד. הוא חזר הביתה אל אביו כשהוא בוכה ושאל אותו מדוע זה קרה". לאחר שחווה את האנטישמיות על בשרו, החליט הלפרין כבר בתור ילד שלעולם לא ייתן שירימו עליו יד. לימים, בעת לימודיו בישיבת "חברון", נתקל הלפרין בחוברות לפיתוח גוף ומאז החל להתאמן בצורה מקצועית.

בנסיון לקבל לגיטמיציה לבחירתו, הלך הרב הלפרין אל ה"חזון איש", אליו היה מקורב, בכדי להתייעץ עמו בעניין.

"אבא לא היה עושה שום דבר מבלי להתייעץ עם החזון איש", אומר הבן יעקב. "הוא הלך אליו והתייעץ איתו האם זה בסדר, האם מותר לו להתחרות באופן מקצועי. ה"חזון איש" השיב לו כי הדבר מותר רק אם הוא ישתמש בזה לקידוש השם, ואף הבטיח לו כי אם יעשה כן, יצליח בכל דרכיו".

ואכן, הלפרין הצעיר קיים את דברי הרב והקפיד לעלות לתחרויות כאשר הוא לבוש במכנסיים עליהן מוטבע מגן דוד. בנו של הלפרין אף מספר כי בשבוע שעבר, כשחיתן את בנו, נזכרה אחת האורחות במעמד בו היתה נוכחת, כאשר הרב הלפרין קרא פרקי תהילים לפני אחד מהקרבות שהשתתף בהם, לעיני אלפי אנשים במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, כשלראשו מגבת בתור כיסוי ראש. על פי עדותה, מעשה זה הותיר בה רושם עמוק.

אחד האירועים המסוכנים בו השתתף הלפרין היה כאשר נכנס לגוב אריות בדרום אפריקה. הבן מספר כי אביו האמין בכל כוחו כי כל עוד הוא עושה את הדברים לשם קידוש השם – מובטח לו כי לא ייפגע. "שאלתי את אבא לאחר מכן - אבא, איך לא פחדת? מהיכן היה לך האומץ להיכנס לגוב האריות? הוא ענה לי שברגע שאתה מאמין במשהו, ואתה בטוח בו, אתה תצליח".

הלפרין עשה חיל בענף ההיאבקות, וזכה פעמיים באליפות העולם. הוא השתתף בתחרויות רבות, כאשר המוטיב החוזר בהן היה הרצון שלו לעשות "קידוש השם". בראיונות מאוחרים, הסביר הרב הלפרין את ההתמודדות עם הסתירה לכאורה בין דת לבין ספורט. בראיון שנתן לפני מספר שנים ל"בשבע", הוא הדגיש את העובדה שגם חכמי ישראל, ביניהם ריש לקיש ורבי יוחנן, עסקו בשחייה ובספורט לצד הלימוד בבית המדרש. עוד אמר הרב הלפרין כי "אפשר לשמור את כל תרי"ג מצוות. אפשר להתגבר על הכל. אם יש רצון – יש דרך. לדעתי יש בזה גם קידוש ה', להראות לגויים מי זה עם ישראל".  

הרב הלפרין אף הדגיש כי דווקא העיסוק בספורט עזר לו להתמקד בהשקעה בלימוד התורה. לדבריו: "הספורט נתן לי כוחות של ריכוז והתמדה, עוצמה פנימית, כוחות נפש. זה התווה לי דרך איך לא להיכנע, לא להישבר. אם היום אני לומד 18 שעות תורה בריכוז מלא ולא נשבר באמצע, זה מתוך עוצמה פנימית שפיתחתי בספורט".

בין לבין, התנסה הלפרין במסחר, ניסה את מזלו בפוליטיקה המקומית (עיריית תל אביב) והארצית (כנסת) עד שמצא את מקומו בבית המדרש. בנו מספר כי הוא חיפש משמעות יותר עמוקה מאשר תחרויות ספורט. ואכן, בתחילת שנות ה-70 עזב הלפרין את הזירה ואת העסקים והקדיש את השנים הבאות לכתיבה תורנית. אחד הספרים היותר מוכרים שהוציא היה ה"אנציקלופדיה לבית ישראל", 20 כרכים של ערכים יהודיים ומדעיים, שנערכה על ידו, בביקורת של ועדה תורנית שכללה רבנים בעלי שם מכל פלגי המגזר החרדי.  ספר אחר שלו, "דיוקים בתורה", עורר מחלוקת בקרב רבנים חרדיים, שטענו כי הספר מציג פירושים מסולפים ואף "דברי כפירה", אך הלפרין סירב לתקנו או להתנצל.

 גם זהבי מספיד

אחד המאבקים היותר מתוקשרים של הרב הלפרין היה נגד חילול השבת. הלפרין העלה על נס את קדושת השבת, ערך שלדעתו נרמס. בשנת תשס"ה ערך כנס באצטדיון יד אליהו בו השתתפו בכירי הרבנים מכל הפלגים, בכדי לזעוק את זעקת השבת. בכינוס, נשא הרב הלפרין נאום בעד השבת ואף קרא להעניש מחללי שבת.

"עם הקואליציה החדשה שקמה נחייה את חוק השבת", הכריז בכנס "אנחנו נחייה את החוק ונעניש את מחללי השבת. אחרי זה למאסר על תנאי עד שיישבו בבית הסוהר על פי החוק, שבע"ה נעביר אותו. כולנו כאיש אחד - לא עוד זעקת 'שבעס' (בעגה האשכנזית), זה יפה אבל אין לזה פירות, אין זה לשיניים. אנחנו כוח כלכלי חזק של חצי מיליון איש".

הלפרין אף הכריז על תרומה של 5 מליון שקלים לטובת המאבק, וקרא למשתתפים להחרים כלכלית את מחללי השבת. "נוסעים לחו"ל לא יעזו להיכנס לדיוטי פרי, לא יעזו לקנות בהום סנטר, בשום חנות שמחללת שבת. אנחנו אי"ה במצב החדש נאחד את כל עם ישראל הדתיים שיקבלו הנחות בכל המקומות שמקבלים שבת. כל קניון, כל תחנת דלק שלא יהיה שם הפתק "שומר שבת" - נדע שאסור להיכנס לשם".

צד נוסף באישיותו של הרב הלפרין היה נדיבותו הגדולה. הבן יעקב, מוסיף ומספר על מעשי החסד של אביו. "כל מהות הקמתה של רשת האופטיקה של המשפחה, היתה בשביל מעשי חסד".

לדבריו, "אבא הקים את העסק של המשקפיים בשבילי, וגם בעיקר בגלל צרכים שהתעוררו במגזר הדתי והחרדי למשקפיים זולות. גם שם הוא הקפיד על קדושת השבת, ובשל כך נמנע מלהקים סניפים בקניונים, בטענה כי פתיחת הסניפים במוצאי שבת תגרום לחילול שבת של העובדים המגיעים לחנות".

כשהתעניינו בהיקף התרומות שהעניק הרב הלפרין בחייו, חתנו, מאיר גל, מבעלי משרד הפרסום גל – אורן, התקשה לאמוד אותן אך אמר כי "תאר לעצמך כמה עולה מקווה ותכפיל במאות. תעריך כמה עולה בית כנסת וגם את זה תכפיל במאות, ואז אולי תקבל סדר גודל". עדות לנדבנותו חוצת המגזרים ניתן היה לשמוע ביום ראשון השבוע, כאשר לא פחות משדרן הרדיו נתן זהבי, שאינו חשוד על קרבה למגזר החרדי, הספיד את הרב בתוכניתו וציין את עזרתו הרבה.

"הלך לעולמו איש, ידיד ותיק, הרב הלפרין זכרונו לברכה בגיל 87", פתח זהבי "הצעירים לא זוכרים את עברו, אדם שהחל את דרכו כמתאבק מקצועי, אלוף עולם כשעל גופו בגד ים ועליו מגן דוד. מאוחר יותר עבר מהפך ענק והחל להתמסר ללימודי תורה. הוא היה אדם נדיב מאוד, במבצעים שהיינו עושים פה ברדיו, הלפרין ובנו היו הולכים לקראתנו ועוזרים לאנשים, בעיקר לילדים וקשישים שהיה חסר להם -  גם אם זה היה כרוך בעלויות גבוהות מאוד".

בשנים האחרונות חלה הידרדרות במצבו הרפואי של הרב הלפרין. הבן יעקב מספר על כינוס מיוחד של אחים בו נתן להם אביהם כללים ואבני דרך כיצד יחיו את חייהם ויצליחו. בין הדברים המרכזיים היה הקפדה על הפרשת מעשר לצדקה ולא להשתעבד לכסף, וכן  על חשיבות האמונה ועשיית חשבון נפש מדי יום. הלפרין ביקש שדברים אלו, שהתבטאו באורחות חייו ואותם למד מאביו, יהיו גם נחלתם של בניו אחריו.

בשבת האחרונה החזיר הרב רפאל הלפרין ז"ל את נשמתו לבוראו והוא נטמן מיד במוצאי השבת. לרחובות בני ברק יצאו אלפי מלווים שפגשו בו בצמתים שונים של חייו כדי ללוותו בדרכו האחרונה.