בשבע 457: כוכב מוחה

פרשת מרגול, מרגלית צנעני, שהסעירה את הברנז'ה בימים האחרונים, קשורה ביותר ממובן אחד לסיקור מחאת האוהלים

עדי גרסיאל , כ"ה באב תשע"א

כוכב מוחה

פרשת מרגול, מרגלית צנעני, שהסעירה את הברנז'ה בימים האחרונים, קשורה ביותר ממובן אחד לסיקור מחאת האוהלים. צנעני, שהסתייגה תחילה מקבוצת המוחים בשדרות רוטשילד, שילמה בריבית דריבית על 'חוצפתה'. מעצרה סוקר באינטנסיביות, או יותר נכון באובססיביות, בדיוק באותם כלי תקשורת שמלבים את המחאה – כלומר כמעט בכולם.

אך כאן לא נגמרים הקשרים. מרגול, כמו המחאה, הפכו במובנים מסוימים לקורבנות של פרסום היתר של עצמם. לפני שבועיים הערכנו כאן שהרוח הגבית המאסיבית למאהלים תיפגע בהם בסופו של דבר. זאת מכיוון שהיא העניקה להם ביטחון מופרז בניצחונם המהיר ומנעה תכנון מושכל של הצעדים הבאים. בנוסף, היא יצרה ציפיות בלתי אפשריות לצדק חברתי מוחלט שבהכרח יתנפצו אל סלעי המציאות. גם מרגול, השופטת ב'כוכב נולד' עתירת הרייטינג, מגלמת באישיותה את תרבות תוכנית הריאלטי – כישרונות צעירים שעולים באחת לגדולה, זוכים לפרסום אדיר ומשודרגים למעלת סלבס. ומשם הדרך 'למעלה' פתוחה בפניהם: הנחיית תוכניות בטלוויזיה, מסע פרסום עתיר מזומנים או עיצוב קו אופנה. אלא שברוב המקרים הכוכב הנוצץ, שעלה מהר מדי, מסתנוור מהברק המדומה של עצמו, מאבד כיוון ונופל. והתקשורת, שהעלתה אותו, תהיה שם כדי לתעד את נפילתו, באותה חדווה ממש. ולפעמים אפילו יותר. זה מה שקרה גם למרגול. זה מה שמתחיל לקרות לדפני ליף וחבריה.

עדי גרסיאל

מי ילחם בטייקוני התודעה?

כלי התקשורת רגילים לעונת מלפפונים בקיץ – חם, מהביל, אין כנסת, אין אירועים מעניינים. הקיץ הזה היה לוהט אצל הבראנז'ה. כל כך לוהט, שהם אפילו עוזרים להצית את הלהבה: ההודעות בימי חמישי והלאה על אירועי המחאה בשבת, הלו"ז המדויק, מקום היציאה של ההסעות, והודעות על ביטול נוכח אירועים חדשותיים אמיתיים. זכורים לי מקרים בעבר, בהם ניסו מארגני הפגנות מהמחנה הלאומי להעביר הודעות על הפגנות שאמורות להתקיים. תשובתם העקבית של מערכת החדשות ברשת ב' וכלי תקשורת אחרים: איננו מודיעים על אירועים עתידיים. לאחר קיום הפגנה, נוכל לשדר סיקור. את התשובה הזו לא תשמעו הפעם, גם לא מרשות השידור. להיפך: בעקבות תלונה של קטלין כהן לאומבודסמן (נציב התלונות) של רשות השידור השיב הלה: "המידע באשר להפגנה הצפויה היה מידע מהימן וממוקד. ההכנות לקראת ההפגנה היו מעשים שאומנם נעשו באותו זמן והמידע עליהם היה חיוני לאוכלוסייה רחבה ביותר שמפוזרת בערים רבות בישראל... ראוי לציין שמדובר בהפגנות ובמחאות שהולכות ומתפשטות בכל רחבי המדינה, שרים וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית חוזרים וטוענים שמדובר במחאה ספונטנית ואותנטית...".

עוד מוסיף האומבודסמן, אלישע שפיגלמן, משפט מלא הערצה: "תופעת המחאה הנוכחית הנה חסרת תקדים ומכאן גם הטיפול בתופעה על ידי כלי התקשורת בישראל". תמהני איפה היה שפיגלמן בקיץ תשס"ה, כשבמשך קיץ שלם יצאו מאות אלפי בני נוער ומבוגרים למפגנים והפגנות, כשמשפחות שלמות עזבו את בתיהן, על תינוקותיהן וילדיהן ועברו להתגורר בגוש קטיף. ההבדל בכיסוי התקשורתי מדהים שקוף וברור לכל בר דעת. התקשורת עמדה אז מנגד, חיפשה את האלימות (שלא היתה), גימדה את גודל ההפגנות והכפישה עד כמה שניתן, שלא כמו היח"צנות המונוליתית ל'מחאת האהלים' הצבועה.

שפיגלמן מוסיף כי "דומה שהטיפול התקשורתי במחאה בישראל הינו טיפול הולם והדרך שהדבר נעשה בערוץ 1 הנה בהחלט מרוסנת בהשוואה לכלי תקשורת אחרים". הוא צודק – אכן ערוץ 1 מרוסן בהרבה מערוץ 2, ידיעות האחרונות ו-ynet. ברוני התקשורת הם המרוויחים העיקריים ממחאה זו, והוכיחו שוב כי טייקוני התודעה הם שקובעים את סדר היום הציבורי, ומשפיעים יותר מכל מהלך דמוקרטי על המהלכים השלטוניים במדינה.

ועוד עניין: שמתם לב שחייל שנהרג בקרב מפסיק עם מותו להיות 'מתנחל'?

חני לוז

 

זרים בתוכנו

יחסי הגומלין בין העיתונות הישראלית לכתבים הזרים נדונו רבות, בעיקר מן ההיבט הביטחוני.  מוכר היה המנהג המגונה של עיתונאים ישראלים המוגבלים עפ"י חוק מלדווח על נושאים צבאיים, שיזמו העברת מידע לעמית מכלי תקשורת זרה. הוא פרסם ידיעה בחו"ל ובעקבות זאת, יכלה התקשורת המקומית ל'צטט' את מה שהם בעצם יצרו במהלך סיבובי. השיטה רק השתכללה לאחרונה עם תופעת הבלוגרים. למשל, אמיר מחול,  שנחשד במאי לפני שנה כמרגל ותחת צו איסור פרסום נעצר ונחקר. מחול, מנכ"ל אתיג'אה - ארגון גג של ארגוני החברה האזרחית הערבית ופתאום, בגלל שהיה 'כוכב' של הקרן החדשה לישראל ושות' (המימון הישיר הופסק ב- 2002 אבל פרויקטים פרטניים כן הצליחו לזכות בכספי התורמים מחו"ל) זהותו פורסמה בידי בלוגר אנטי-ציוני וכל המחנה המתקדם בארה"ב התקומם נגד הרודנות הישראלית, עד שמחול הודה באשמה. 

תופעה בעייתית אחרת היא הדיווח לפי הפריזמה האידיאולוגית של הליברליזם הרדיקלי שהוא ביתם הרוחני-פוליטי של רוב הכתבים הזרים, כך שהמציאות הישראלית 'זוכה' לעיוות מובנה.

לאחרונה, המצב אף החמיר. כתב מרכזי של רשת אל-ג'זירה, ערוץ תקשורת שאינו מהידידים הגדולים של מדינית ישראל, בשם איימן מוי-ילדין, הצטרף לרשת NBC.  ואם היה חשש שאל-ג'זירה תורשה לשדר לאמריקנים דרך תחנות הכבלים שם וכך להחדיר את ההשקפה האיסלמית לאזרחי הדמוקרטיה הגדולה בעולם, הנה נמצא הפתרון: בהתגנבות יחידים, אל-ג'זירה נכנסת לתוך-תוכו של ה'מיינסטרים' התקשורתי שם.

ישראל מידד

 

  • ביקורת הנקרא

כתבנו מדווח מסיני: "המצרים יעשו סדר"

ynet

כן, כן, ובהפגנות המחאה היו 300 אלף איש וההתנתקות היתה בכלל הצלחה היסטרית

 

באר שבע היתה בכותרות לפני שבוע... כי המחאה החברתית כבשה את רחובותיה, כי תל אביבים נסעו לשם להפגין

עינת פישביין, ידיעות אחרונות

הנימוק האחרון הוא העיתונאות העברית בקליפת אגוז

 

הטקטיקה של כל מי שהמחאה הזאת חשובה לו צריכה להיות חדה וברורה: עין תחת עין. הסלמה במהלכי המחאה מול כל הסלמה ביטחונית

הבמאי רני בלייר, nrg

מזל שבלייר לא ביקש הסכמות מרבנים לדבריו, אחרת שי ניצן כבר היה מטפל בו

 

  • חדשות בחדשות

ניר חפץ ימונה לעורך מעריב, חפץ, שהיה ראש מערך ההסברה הלאומי  במשרד ראש הממשלה ועורך '7 ימים' בידיעות אחרונות, מחליף את יוסי משולם שכיהן בתפקיד פחות משנה.

המשטרה חוקרת מי הדליף את תמונתה של מרגלית צנעני כשנקלטה בבית המעצר. היועץ המשפטי הודיע כי הוא רואה את הפרשה בחומרה והשב"ס מסר כי אם המדליף יאותר הוא יפוטר.

גלן בק, השדרן השמרני הפופולרי מארה"ב המבקר בישראל, יערוך היום (ה') אירוע תמיכה המוני בישראל בכותל. 'שלום עכשיו' הודיעו כי הם יקיימו הפגנת נגד במקום.