בשבע 457: ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי

ועדת טרכטנברג החלה בדיוניה; חוק הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי העביר מסמך המלצות שגיבש; ח"כים חרדים: לא נקבל את המלצות הוועדה

ניצן קידר , כ"ה באב תשע"א

 

 

כותרת: השמינייה החליטה לפעול בצורה נקודתית כדי לא להבעיר את הדרום; לבני: ישראל יצאה חלשה יותר מהסבב הזה

 

ניצן קידר

 

במערכת המדינית מרוצים מהעובדה שהניסיון של ארגוני הטרור להבעיר את השטח בדרום לא גרר את המערכת הצבאית למבצע רחב היקף בעזה.

לאחר הפיגוע בשבוע שעבר התכנסו מספר פעמים חברי פורום השמיניה וקיבלו החלטה אסטרטגית שלא לפעול בצורה רחבה כדוגמת ב'עופרת יצוקה', אלא בצורה נקודתית מול מנהיגי הטרור, כפי שאכן נעשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו רמז על כך בדבריו ביום חמישי שעבר. אז הביא כדוגמה את חיסולם של ראשי ועדות ההתנגדות העממית בתגובה למתקפת הטרור ואמר כי ישראל תגיב ותפגע במי שישלח טרוריסטים לכיוונה. חשוב לציין כי מערכת הביטחון העלתה בפני הדרג המדיני את האפשרות של מבצע נרחב ברצועת עזה, אך היא נפסלה בסופו של דבר.

מליאת הכנסת התכנסה השבוע לדיון פגרה מיוחד, שהיה אמור לעסוק בנושאים הכלכליים אך הוסט לנושא הביטחוני.

יו"ר האופוזיציה ציפי לבני טענה כי "מצער אותי לומר, אבל מדינת ישראל יצאה חלשה יותר מהסבב הזה". השר מיכאל איתן שהשיב בשם הממשלה אמר בתגובה: "ניסיתי בצורה הכנה והאובייקטיבית ביותר להבין מה לבני רוצה? אילו טענות יש לה נגד התנהלות הממשלה במשבר האחרון? ניסיתי להיזכר לרגע אחד בתקופה שהיתה שרה בכירה בממשלת קדימה? כיצד היא נהגה אז, כיצד ממשלת קדימה ולהשוות למצב הנוכחי?. האם ממשלת נתניהו היתה צריכה לנהוג כמו שאולמרט נהג בפתח מלחמת לבנון השנייה? מדינת ישראל הגיבה באופן מיידי, עם כל הכאב, הצער והקשיים. אולי אנחנו לא מדגישים מספיק את ההישג הצבאי המודיעיני שתוך שעות ספורות חוסלו מי שהיו האחראים לביצוע פעולת הטרור נגד ישראל".

 

ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי התכנסה השבוע פעמיים כדי להקשיב לרחשי הלב של הציבור בקשר למחאות החברתיות ולמצוקות של מעמד הביניים.

בפתח הדיון הראשון אמר יו"ר הוועדה, פרופסור מנואל טרכטנברג, כי בתוך שבוע בלבד קיבלה הוועדה יותר מ-100 אלף פניות להצעת רעיונות ופתרונות. "רבים מבקשים להופיע לפנינו ואנו שמחים על כך. לצערנו רק עשרות יעשו זאת בפועל בשל קוצר הזמן".

"העוצמות שבהם הדברים נאמרים יעזרו לנו להסיק מסקנות חשובות. הציבור רוצה חינוך, רוצה מענה לדיור ורוצה טיפול בגיל הרך. העובדה היא שיש לנו מדינה אחת ואוצר אחד. מי שרוצה יותר מ-א' צריך פחות מ-ב'. צריך שינוי משמעותי שיבוא רק אם נציב גבולות קשיחים שיכריחו את המערכת הפוליטית ואת כולנו לבחור במשהו אחד", הסביר טרכטנברג.

השבוע גם העביר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי לידי הוועדה מסמך שבגיבושו השתתפו חברי החוג וגם פרופ' יקיר פלסנר, ששימש בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמואל סלבין.

המסמך קובע כי המשק הישראלי סובל מקשיחויות ועיוותים שאינם מוצדקים, יש לפרק קשיחויות אלו. אך בשום פנים ואופן אין להקריב את ההישגים החברתיים הנובעים ממדיניות מקרו כלכלית שקולה ונכונה בניסיון "לפתור" בעיות במבנה השוק המקומי - באמצעות מיסוי והעברה שהם מתכון בטוח לכישלון אומרים בחוג.

המסמך מתייחס למספר נקודות עיקריות המשפיעות על מעמד הביניים בישראל, ביניהן הוזלת מוצרי הצריכה, הורדת האינפלציה, עידוד העסקים הקטנים, המשכה של מדיניות מוניטארית של הבנקים והמדיניות הפיסקאלית בישראל תוך דרישה להכנסת בנקים נוספים, הורדת עמלות, קיצוץ בהוצאות הממשלה והורדת מיסים – כשכל אלה ייעשו על פי המסמך תוך שמירה על מסגרת התקציב.

יו"ר החוג, הד"ר גבי אביטל, הסביר כי המפעל הציוני לא נועד רק לקיים רמת חיים גבוהה לתושביו, אלא להגשים יעדים לאומיים הנגזרים מן החזון הלאומי מדורי דורות. לכן הפעולה המתאימה למשק הישראלי היא קיום שוק חופשי תחת מגבלות שיכוונו חלק מן העוצמה של השוק להגשמת היעדים הלאומיים, לרבות אחיזה באדמת המולדת, הבטחת הקיום הלאומי ובניית חברה על בסיס מערכת הערכים של עם ישראל. לשם כך ראוי לדון בתיקון עיוותים מבניים במערכות הממשל. לדברים אלה הצטרף חבר החוג הפרופ' ישראל אומן שציין כי "מעמד הביניים לא נשחק, המעמד העליון הוא לא כל כך גדול והמעמד הנמוך גם כן. מה שנכשל הוא הסוציאליזם, ומה שהצליח מאז מלחמת העולם השנייה ולפני כן היא כלכלת השוק. אסור להרוג את האווז שמטיל ביצי זהב".

במקביל נמשכו המחאות נגד אי שילובם של כל המגזרים בוועדה. ח"כ הרב ישראל אייכלר (יהדות התורה) הודיע כי הציבור החרדי לא יקבל את המלצות ועדת טרכטנברג לאחר שראש הממשלה סירב לשלב בה נציג מהמגזר החרדי.

"אנחנו ביקשנו מראש הממשלה שיהיה שם נציג חרדי והוא מסרב. עכשיו שמענו שצירפו אישה ערבייה לוועדה. אולי היא תייצג אותנו טוב יותר מהמגזרים שממדרים בכוונה את החרדים ומחברים בעל כורחם את הערבים והחרדים. אני רוצה להודיע כאן מעל דוכן הכנסת שאין לנו אמון בוועדה הזאת. לא נתחשב במסקנותיה ונעשה הכול כדי להדוף את הגזירות שלה", אמר אייכלר.

יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, תקף גם הוא את פעילות הוועדה. "כולנו יודעים מה צריך לעשות, אין צורך בוועדה הזאת. הוועדה הזאת טובה למי שרוצה למשוך זמן - בסוף נעשה מה שהכנסת תחליט. כבר דיברנו בוועדת הכספים על שינוי סדר העדיפויות וקיבלנו החלטות בנושא, אנחנו יודעים מה הנוסחה כדי לפתור את הבעיות. אנחנו עושים את העבודה של הוועדה במילא, ואף אחד לא יגלה בה איזה פיתרון פלא".

גפני שב וציין כי אין נציג חרדי בוועדה וגם אין נציגי ימין ואנשי המגזר העסקי שאמורים לשבת בגוף מכריע שכזה.