בשבע 457: מרגול כמשל

שימוש בעבריינים לגביית חובות לא מוגבל רק לעולם המוסיקה המזרחית

יאיר שפירא , כ"ה באב תשע"א

שימוש בעבריינים לגביית חובות לא מוגבל רק לעולם המוסיקה המזרחית * סיפורו של איש עסקים חרדי שנקלע לחובות והתפתה להלוואה 'קטנה' שמאחוריה עמדו עבריינים גדולים ממחיש את עוצמתה של התופעה המסוכנת

גם אם קשה שלא לבוז להתנהלות התקשורתית של משטרת ישראל בפרשת מעצרה של מרגלית צנעני, אסור להקל ראש בעבירות המיוחסות לה. פגיעתם הרעה של אנשי העולם התחתון אינה צריכה ראיה, אך מסוכנים לא פחות מהם הם אלו הפותחים להם פתח ומאפשרים להם לצוד קורבנות מבניה הנורמטיביים של החברה. הנה סיפור, אחד מני מאות, והוא אמיתי עד אימה ואין סופי עד ייאוש.

פגשתי אותו לראשונה בביתו לפני שנים. התרשמתי מהדירה הנאה המעוצבת בקפידה. היה בה את ההדר והקפדנות האופיינית לבתי אצולת הממון החרדית, אך גם עידון הנעדר בדרך כלל מבתים כאלה. ניכר היה כי האמנות אינה זרה שם  והיא חיה בשלום לצד אורח החיים התורני. המידה הטובה והמדויקת לא נעדרה גם מבני הבית עצמם. במאור הפנים לא נמצא קורטוב של מלכותיות. צניעות וידיעת ערך עצמם נמזגו במינון השמור רק לאלו שלא עמלו על גינונים אציליים, אלא ירשו אותם מדורות קודמים. הוא לא היה צריך להוכיח דבר לאיש. בן למשפחת ראשי ישיבות, מהבולטים שבעולם התורה הליטאי. בנעוריו עשה חיל בישיבה נחשבת. שודך, כמקובל, עם בת בעלי ממון אך לא שקט על שמריו. לבד מעסקים מגוונים בארץ הוא הצליח לבנות עסקים בחו"ל המפוזרים בשלוש יבשות. הוא לא הזניח את חובתו לחברה בה חי, תרם מכספו ולא פחות ממרצו. ולעת ערב, בכל יום, ובמשך שעות שקע עם חברותא או בלעדיה אל בין דפי הגמרא. הוא לא היה תלמיד חכם מובהק וגם לא עשיר של ממש. אבל הרשים אותי מאוד כשהגדיר את חייו בביטחון וללא שמץ של התנשאות. "אני חי חיים מלאים", הוא אמר אז.

לפני כשלוש שנים פרץ משבר המשכנתאות בארה"ב וערער את מערכת הבנקאות המקומיות ואיתה את כלכלת העולם כולו. פקיעת הבועה הפיננסית בארה"ב החישה את פקיעתן של בועות כלכליות נוספות. המערכת הממנפת של הבנקאות האיסלנדית, מחירי הנדל"ן במערב אירופה והיזמות הנדל"נית במזרחה, קרנות השקעה מזויפות כמו זאת של מיידוף, כולן התגלו במערומיהן ומאות מיליארדים התנדפו מהכלכלה העולמית בתוך חודשים אחדים. המשבר לא פסח גם עליו. מיזמים עליהם עמל במשך שנים עלו בעשן ואיתם כספים רבים שהשקיע. פרויקטים אחרים נקלעו לקשיים והצריכו הזרמת כספים כבדה. קופתו הצטמקה אך רוחו לא נפלה. הוא מכר, לווה וחיפש אפיקים עסקיים חדשים. ובעזרת שמים, שמו הטוב חריצותו וכישרונו העריך כי הוא קרוב לצלוח את האתגר שהעמיד בפניו המשבר.

גם אזרחים נורמטיביים עלולים ליפול בגלל טעות קטנה. מרגלית צנעני בדיון על הארכת מעצרה בבית המשפט  צילום: פלאש90'

אלא שברגע קטן, הרף עין של שכחה, כשחסרו לו עשרות אלפים אחדים, הוא פנה אל אדם משכונתו ולווה סכום בריבית קצוצה. הוא חשב שהוא לווה לשבועיים, לחודש אולי, והמחיר אומנם גבוה אך כזה שהוא יוכל לעמוד בו. מחיר טוב כדי לא להיעזר בקרוביו או לגמגם אל מול משקיעים. ראשיתן של טרגדיות רבות ברגע קטן, בהרף עין של שכחה. וממנו נשכח כי האופטימיות נוטה לראות לא פעם חודשים כשבועות. השבועות הפכו לחודשים, וכשעשרות האלפים הפכו למאות אלפים הבהיר המלווה כי הכסף אינו שלו, הוא רק מתווך. הכסף, כך גילה, שייך לאחד מראשי משפחות הפשע במרכז. ולמרות שעשרות אלפים כבר הוחזרו ידו קצרה מלהושיע.

הביקור הראשון הגיע במפתיע. על הדלת דפק גברתן בעל חזות שלא מותירה דבר לדמיון. אם הייתה זו בכוונת מכוון, או שמא עניין של מזל, אשתו וילדיו לא היו בבית באותה שעה. הוא סקר את הבית, התיישב והזמין את בעל הבית לשבת לידו. הוא היה מנומס אבל בהיר. הוא שלט בנתונים הכספיים כמו פקיד בנק. הוא ידע פרטים אישיים כמו חוקר במשטרה: על מצב העסקים השונים ועל יתרת המשכנתא בבנק. ניכר כי הוא מכיר את הקשרים העסקיים ושולט בקשרים המשפחתיים. הוא הסביר כי עשה בירור מקיף בטרם 'חתם' עליו אל מול הבוס האימתני. והבטיח כי הקשר ימשיך ואפילו התהדק. הוא לא הרים קול, אפילו לא איים ובוודאי שלא הפעיל אלימות. אך לאחר שעזב הוא הותיר אדם שהזקין באחת וחושש ממשמעות הדבר כי אותו בריון 'חתם עליו'.

את מה שידעתי הסברתי בעצמי, ואת מה שהחסרתי הסביר עסקן חרדי המעורה בנושא. יתכן שמלכתחילה היה המלווה מתווך שתפקידו לדוג עבור אנשי העולם התחתון דגים שמנים. יתכן כי מכר את החוב בדיעבד כשהבין כי העלה ברשתו קורבן אידיאלי. מכל מקום, ראש משפחת פשע שקנה את החוב או העניק את קרן ההלוואה אינו מסתכן בענייני גביה. לאחד מאנשיו מוענקת הזכות לערוב להחזרת חובו של הקורבן. הוא 'חותם עליו' בז'רגון עבריני. הוא מתחייב לגבות עבור העבריין הבכיר סכום מסוים, ובתמורה מקבל את האפשרות לסחוט את החייב ככול הניתן. עבריין אחראי בודק היטב את הקורבן בטרם 'יחתום' עליו כדי להבטיח את השקעתו. וההשקעה הפעם הייתה משובחת במיוחד, אדם שיוכל להחזיר כספים משמעותיים במשך שנים ארוכות מבלי להצליח להחזיר את החוב התופח לעולם.

הביקורים המשיכו ואליהם נוספו שיחות טלפון. הוא ניסה להגביר את הזרמת הכספים אך לא עמד בקצב המצופה. איומים של ממש נשמעו רק מפיו של המתווך. הוא סיפר איך היכו לידו בפראות חייב אחר בלובי של מלון ירושלמי. לכן, כשהוזמן האיש לשיחה בדירה פרטית באחת מערי השינה במרכז הארץ כמעט ופרחה נשמתו. הוא ירד לשפלה כמי שכפאו שד ונכנס לדירה בה חיכו לו שלושה, החותם ושניים מחבריו. הוא חיכה לגרוע מכל. הם הסתפקו בלחיצת ידו עד כאב בעת שקיבלו את פניו. אחד ישב מולו, שניים חגו מסביבו ושלושתם הסבירו את החשיבות שבהשבת כספים ועמידה בהתחייבויות. מדי פעם, כשעבר אחד מהם מאחוריו, הוא זיכה אותו בלחיצה חזקה בכתף, כזו שהייתה יכולה להתפרש כחברית לולי הייתה מכאיבה. כזו שאינה עילה לתלונה במשטרה אך מעבירה את המסר היטב. הוא חזר לביתו כמי שהורד מעמוד התלייה. רעייתו שלא ידעה דבר ראתה את בעלה קמל מול עיניה ולא חשדה בדבר זולת מחלה קשה. בתחילה הוא נאלץ להיענות לה ולחזר על פתחיהם של רופאים ומרפאות. לבסוף נשבר וסיפר לה את האמת. את האמת הוא נאלץ לספר גם למשפחתו המורחבת שרואה אותו עובד בפרך כדי לנסות ולפדות את נפשו מעת לעת. את האמת יודעים גם רבים ממכריו ומשכניו שמשתדלים להתרחק כדי לא למצוא את עצמם נשאבים גם הם למעגל האימים. רק רשויות החוק אינן יודעות דבר.