בשבע 457: בעיטת הקרן בחינוך הדתי

פורום הורים לתלמידי הממ"ד שקם לאחרונה, מבקש לחזק את ההעצמה התורנית במוסדות החינוך הממלכתיים דתיים

חגית רוטנברג , כ"ה באב תשע"א


הרב יעקב אריאל: אני איש תורה ועבודה, חונכתי על ברכי תורה ועבודה, הייתי רב מושב 25 שנה. אני לא מבין איך אפשר לפרש אחרת את 'תורה ועבודה' מאשר זה שהתורה נמצאת בראש, ואחר כך העבודה – הנחוצה מאוד. כל מי שהוביל את הסיסמה של תורה ועבודה, חשבו כך, שה היה פשוט וברור שקודם כל התורה, אני לא מבין מה הוויכוח בזה

איתי קרמר, 'הורים בעד הממ"ד': יש מגמה ארוכת שנים בחמ"ד של העצמה תורנית, זה המיינסטרים של המערכת. לא מדובר בקבוצות בודדות של הורים תורניים. אנחנו רואים את המגמה הזאת באולפנות ובישיבות התיכוניות, ואברהם ליפשיץ מעצים אותה. אנשי תורה ועבודה נלחמים לא רק עבור ילדיהם, אלא מבקשים ליצור רוח נגדית לחמ"ד כדי להסיג את כל ההעצמה הזו אחורה

ניר אורבך, 'פורום הממ"דים': "למורשה נכנסה קבוצה עם אג'נדה שלא קשורה לשכונה, הם תפסו טרמפ על הסיפור. אני לא מגדיר אותם בפירוש, כי הם לא חברים פורמלית ב'נאמני תורה ועבודה', אבל זו הרוח שלהם. בשכונה שלנו מעולם לא השתמשו במושגים של 'התחרדלות' ו'כפייה דתית'. אבל כשאותם חברים החליטו לנהל מאבק, אז כדי להחזיק אותו צריך מושגים שיחזיקו תקשורתית
פורום הורים לתלמידי הממ"ד שקם לאחרונה, מבקש לחזק את ההעצמה התורנית במוסדות החינוך הממלכתיים דתיים, ומתריע מפני השתלטות האג'נדה של 'נאמני תורה ועבודה' במימון הקרן החדשה לישראל, בתוך החינוך הדתי | מאבקים מתוקשרים של 'נאמני תורה ועבודה' ותומכיה נגד תגבור שעות קודש ונגד הפרדה בבתי הספר הממ"ד, מעוררים ביקורת גם בקרב הורים מהזרם הדתי המתון, שקובלים נגד ליבוי המחלוקות | הרב יעקב אריאל תמה על ההתנגדות להפרדה, שהיתה מקובלת בחינוך הדתי עוד לפני קום המדינה, וקובע כי מאבק בלימודי קודש נוגד את יסודה של היהדות

בסוף השבוע הקרוב ייתקלו צרכני כלי התקשורת המגזריים בפרק נוסף בקמפיין שמנהל פורום ההורים החדש שהוקם לאחרונה - 'הורים בעד הממ"ד'. המודעות שפרסם הפורום בשבועות האחרונים שמרו עד כה על אלמוניות מחבריהן, אולם השבוע ייחשפו בהן לראשונה חתימות של שמונה ראשי ועדי הורים של בתי ספר ממ"ד מכל רחבי הארץ, מאחוריהם עומדים עוד הורים וחברי ועד רבים. בין ראשי הוועדים החתומים: יוסף כהן, ממ"ד "הראל" בית שמש; איתי קרמר, ממ"ד "אורות התורה" בת ים;  שלום דרין, ממ"ד "עקיבא" בת ים; אשר אופנהיימר, ממ"ד "נועם" חדרה; יוסי שי, ממ"ד "חומת שמואל" ירושלים; אילן חזן, ממ"ד "רמב"ם" קרית גת; איתמר רוזנברג, ממ"ד "אהרן הראה" קרית שמואל וליז בטיטו, ממ"ד "קשת יהונתן" בית שאן.

מגוון ההורים החברים בפורום החדש מבקש מזה מספר שבועות להעביר מסר של תמיכה וגיבוי מלא לראש מינהל החינוך הדתי, אברהם ליפשיץ, ומדיניותו החינוכית-תורנית בבתי הספר הממ"ד. לאחרונה ניצב ליפשיץ מול מתקפה ציבורית ותקשורתית ומסכת לחצים מכיוונים שונים, נגד החלטות פדגוגיות המתקבלות תחת סמכותו, הנוגעות לצביונם התורני של בתי הספר הממ"ד. המנוע המרכזי מאחורי המאבק הוא תנועת 'נאמני תורה ועבודה', שבאופן ישיר או עקיף דוחפת קדימה את ההתנגדות להפרדה בבתי הספר ולחיזוק שעות לימודי הקודש.

פורום חדש נולד

הפורום החדש 'הורים בעד הממ"ד', מצטרף לשני פורומים קיימים – 'פורום הממ"דים' שנחשב למרכזי ו'ממ"ד לכתחילה' בקצה הליברלי. הגוף החדש שם לעצמו למטרה "לחזק את החינוך הממלכתי דתי בראשות אברהם ליפשיץ, מתוך אמירה עקרונית של שיפור וחיזוק החינוך התורני לצד החינוך הכללי, כפי שהיה נהוג בחמ"ד כל השנים", אומרים גורמים בפורום, ומדגישים כי "הורים אלה רואים את פעילותם של נאמני תורה ועבודה ללא לאות, ואת השתיקה מצד פורום הממ"דים ואף ההיגררות אחריהם, ולכן החליטו לממן על חשבונם מודעות תמיכה בחינוך הממלכתי דתי, בהמשך הקו של ריבוי שעות הקודש".  

תזכורת: בשנת תשנ"ו התפרסם חוזר של מינהל חינוך דתי בו נקבעה במפורש מדיניות החלוקה של השעות בביה"ס הממ"ד, שעומדת על 40 אחוז שעות קודש ו-60 אחוז שעות חול. גם השנה יצא חוזר מנכ"ל המאשר את המתכונת. לקראת חודש ניסן הוציא משרד החינוך למנהלים מארז חדש בשם מתנ"ה (מערך תכנון וניהול היערכות) בו פורסמה טבלה מפורטת של חלוקת השעות בין קודש לחול בבתי הספר הדתיים ואלו החילוניים. הפירוט היה נגיש גם ברשת האינטרנט, וקבוצת הורים לתלמידי ממ"ד הזדעקה כאשר הסתבר שלתלמידים הדתיים יש מעט פחות שעות במקצועות החול מאשר לאלו החילונים, בשל חובת תגבור לימודי הקודש. טענתם היתה נגד מה שכינו 'התחרד"לות' של הממ"ד, והשלטת קו תורני מדי לטעמם, בתוספת של שעות קודש. הקבוצה יצאה בקמפיין לאמצעי התקשורת הכללית ובמקביל הפעילה לחצים על שר החינוך גדעון סער ויו"ר ועדת חינוך זבולון אורלב. הללו פנו לאברהם ליפשיץ, וביקשו תשובות באשר לפגיעה לכאורה בלימודי הליבה בשל שעות הקודש. הלחצים הניבו החלטה של ליפשיץ לאפשר להורים ולקהילה להתערב בשיקול הדעת שיינתן למנהלים לתמרן בשיעור של 20 אחוז בין שעות הקודש והחול. החלטה זו הניבה לחצים מידיים מצד הורים על מנהלי בתי הספר, וליפשיץ חזר בו והודיע כי שיקול הדעת יישאר בידי המנהלים בלבד.

כך או כך, ההצדקה להתחוללות הסערה מוטלת בספק: העובדות מוכיחות כי חלוקת השעות בין קודש לחול למעשה נותרה כפי שהיתה בשנים הקודמות, ולא מדובר בפגיעה בלימודי החול בממ"ד, כפי שביקשה להציג אותה קבוצת הורים המזוהה עם 'נאמני תורה ועבודה'. זאת ועוד: ל'בשבע' נודע כי על פי הפירוט במארז מתנ"ה, כמות שעות הקודש אף הצטמצמה, והיחס עומד על 33-66 אחוז לטובת לימודי החול.    

ובטרם שככה סערת לימודי הקודש, נפתחה חזית נוספת נגד מדיניותו של ליפשיץ בנושא הפרדה בין בנים לבנות בבתי הספר הממ"ד. בשל גידול נרחב במספר התלמידים בבית הספר 'מורשה' בפתח תקווה, עמדה ההנהלה בפני השאלה כיצד לחלק את בית הספר בין שני קמפוסים, האם לפי מפתח מגדרי או לפי מפתח גילאים. יצוין כי במהלך השנים התקדם בית הספר לכדי הפרדה מלאה בכל הגילאים, דבר שהיה מקובל על ההורים. ועד ההורים העדיף כעת דווקא את החלוקה הגילאית, בשל מה שכונה "שמירה על לכידות שכונתית". אולם כאשר התגלגלה הסוגיה לפתחו של משרד החינוך, הוחלט במינהל חינוך דתי לפצל את בית הספר לקמפוס בנים וקמפוס בנות.

ניר אורבך, יו"ר ועד ההורים ב'מורשה' המשמש גם כחבר הנהגת פורום הממ"דים הארצי, מספר כי בסיס הוויכוח לא היה דתי-אידיאולוגי אלא נגע יותר לשאלה הקהילתית. לאחר שנפלה החלטת משרד החינוך, הוא מספר, ניאותו רוב ההורים לקבל את ההחלטה, ובכל מקרה ניתן לומר שאין רוב בקרב הורי 'מורשה' נגד הפרדה בין המינים בבית הספר.

"ודאי שבשכונה שלנו אין אנטי להפרדה. מה שקרה הוא שלמורשה נכנסה קבוצה עם אג'נדה שלא קשורה לשכונה, הם תפסו טרמפ על הסיפור. אני לא מגדיר אותם בפירוש, כי הם לא חברים פורמלית ב'נאמני תורה ועבודה', אבל זו הרוח שלהם והם מקבלים סיוע ממקומות אחרים", אומר אורבך "בשכונה שלנו מעולם לא השתמשו במושגים של 'התחרדלות' ו'כפייה דתית'. אבל כשאותם חברים החליטו לנהל מאבק, אז כדי להחזיק אותו צריך מושגים שיחזיקו תקשורתית. כך נכנסו גורמים זרים לשכונה". אורבך מודע לכך שאותם גורמים יכחישו קשר ל'נאמני תורה ועבודה', אולם לדבריו "בעתירה שהוגשה לבית המשפט מטעמם נגד ההפרדה (על ידי עורך דין אביעד הכהן, ח"ר) מדובר על מגמה של התחרדלות, ולכן ברור איזה גורמים נכנסו לפה. ההורים הללו הם גרעין אידיאולוגי שמתנגד להפרדה, אולם אינו מייצג את הרוב".

"מיעוט סהרורי"

מאחורי המאבקים הללו, כאמור, עומדים נציגים או כאלו המזוהים עם תנועת 'נאמני תורה ועבודה' – תנועה דתית ליברלית, הממומנת מכספי הקרן החדשה לישראל. מכתב שנשלח לאחרונה מטעם התנועה דרך הדואר האלקטרוני להורים, פונה אליהם בבקשה לעקוב אחר שינויים ומגמות בבתי הספר הממ"ד סביב הוספה של שעות קודש, ואגירת נתונים לגבי הפרדה בבתי הספר. זאת במטרה להפעיל לחץ נגדי במידה ותסתמן מגמה לא רצויה מבחינתם. גם באמצעי התקשורת הכללית, מייצגים על פי רוב אנשי התנועה את חוד החנית של המאבק בהנהלת חמ"ד. לאחרונה, למשל, פורסם דו"ח מעקב של התנועה, המציג בדאגה מבחינתם מגמה של הפרדה בין המינים ביותר ויותר ממ"דים ברחבי הארץ.   

בשיחה עם 'בשבע', תוקף אחד ממנהלי בתי הספר הממ"ד את 'נאמני תורה ועבודה' ומאבקם בצביונם הדתי של בתי הספר הממ"ד: "בשבועות האחרונים מתחוללת מתקפה תקשורתית חסרת תקדים, הנדחפת על ידי נאמני הקרן החדשה לישראל, תנועת נאמני תורה ועבודה. מדובר בתנועה שחרתה על דגלה פגיעה משמעותית בציבור הציוני דתי כציבור איכותי, הנאמן לערכי התורה והעבודה, לתורה ולמדינה, לא"י ולעם ישראל. הקמפיין החל במתקפה על החינוך הדתי ובלחץ מסיבי להורדת שעות לימודי הקודש, וכעת עבר לשלב השני - מלחמה בהפרדה בין בנים לבנות, המקובלת מזה שנים רבות בחינוך הממ"ד, לרוב בכיתות הגבוהות בבי"ס היסודי".

המנהל מתייחס גם למייל להורים הנזכר לעיל, ואומר כי "לצערנו תנועת נאמני תורה ועבודה בחרה להסית ועדי הורים בכל הארץ, כפי שעולה מהמייל שהעבירו לפני כחודש הקורא לכל ועדי ההורים להתערב במערכות הלמידה ולדאוג שחלילה לא יחוזקו לימודי הקודש. בסעיף לאחר מכן הם דורשים את פתיחת הנושא הבא - ההפרדה המגדרית בבתי הספר. ניתן לעקוב באמצעי התקשורת, בעיקר בעיתון הארץ ובאתרי ידיעות ומעריב, אחר פרסומיהם המגמתיים, בלא להסתתר, המובלים בידי מנכ"ל התנועה שמואל שטח".

לדבריו, מדובר ב"מהלך מתוחכם של נאמני תורה ועבודה, שמבקשים לפורר את החינוך הדתי מבפנים ולעממו במימון הקרן החדשה לישראל, ולהראות כאילו הם מייצגים את רוב הציבור הציוני דתי, בעוד לכולם ידוע שהם מיעוט סהרורי".

ניר אורבך, בכובעו כחבר בפורום הממ"דים, טוען כי הפורום שלו מייצג את הרוב המרכזי של הורי הממ"ד. כשהוא בא לנתח את המאבקים האחרונים שהתגלעו בחמ"ד, הוא תולה זאת ב"התרפקות של גורמים מסוימים על מפד"ל ההיסטורית, הלימודים של פעם, הריקודים המעורבים בבני עקיבא. אבל כנראה שלילדינו יש צרכים רוחניים אחרים. החמ"ד הוא בסופו של דבר חינוך ממלכתי דתי ולא ממלכתי, ולכן תוספת של קודש, כל עוד אינה גורעת מהחול, היא תופעה מבורכת". אורבך זועם על ההגדרה 'התחרדלות' לתגבור שעות קודש, ואומר כי "אני שמח על תגבור של קודש. במורשה יש תוספת שעות רצינית גם של חול וגם של קודש, וכל אחד יכול למצוא מענה. המושג התחרדלות הוא מגוחך. אברהם ליפשיץ הוא באמת כלל ישראלי, ולהאשים אותו בדברים כאלה זה פשוט לא נכון. ההצהרה שלו היא להכניס את כולם, להשאיר את הציבור הוותיק והקלאסי של הממ"ד ולצידם להכניס גם כל מיני 'עופות' שלא היו בתקופות מוקדמות של הציונות הדתית, כמו התתמ"דים (תלמודי תורה בממ"ד, ח"ר)".

אורבך סבור כי קבוצות השוליים בממ"ד צריכות לדעת את מקומן, ולא לנסות להוביל ולהשליט את האג'נדות שלהן על כלל ההורים: "יש תנועה מרכזית וברורה של החמ"ד. יש קבוצות אחרות עם תפישות יותר קיצוניות. הן צריכות להישאר בחמ"ד אבל עם יכולת השפעה מוגבלת, הן לא יכולות לשבת בקטר. מי שיוביל היא הקבוצה המרכזית שתורה ודרך ארץ חשובות לה. זו הציונות הדתית הקלאסית. הריקודים המעורבים של ההורים שלנו זה לא הזרם המרכזי של היום. לא צריך לפחד מזה, לא נהיינו חרדים. זה הזרם המרכזי וזה בסדר".   

בפורום 'הורים בעד הממ"ד' מסבירים כי לצד מטרתם לחזק את החינוך הדתי בהנהגת ליפשיץ, ולהוקיע את זרם המיעוט של 'נאמני תורה ועבודה' ניצבת לנגד עיניהם מטרה שלישית. "אנחנו רוצים להוות משקל נגד להיגררות של הפורום המרכזי – פורום הממ"דים, אחרי הלחצים של נאמני תורה ועבודה. אנחנו רוצים להחזיר את הפורום הזה למרכז המפה האידיאולוגית, אל המקום של הנורמה התורנית בממ"ד. לצערנו, הפורום לא מייצג היום כראוי את הורי הממ"ד, בשל היגררותו אחרי אותם גורמים משמאל".

איתי קרמר, יו"ר ועד ההורים בממ"ד 'אורות התורה' בת ים וחבר פורום 'הורים בעד הממ"ד', אומר בשיחה עם 'בשבע' כי הפורום מבקש "לייצב את הממ"ד בכיוון בו הוא הולך כיום. יש מגמה ארוכת שנים בחמ"ד של העצמה תורנית, זה המיינסטרים של המערכת. לא מדובר בקבוצות בודדות של הורים תורניים. אנחנו רואים את המגמה הזאת באולפנות ובישיבות התיכוניות, ואברהם ליפשיץ מעצים אותה. אנשי תורה ועבודה נלחמים לא רק עבור ילדיהם, אלא מבקשים ליצור רוח נגדית לחמ"ד כדי להסיג את כל ההעצמה הזו אחורה".

קרמר מתייחס לפרשת המאבק בשעות הקודש, ואומר כי "כואב לי שלתהליך של העמקה בתורה קוראים התחרדות, ודגל של בורות ועמארצות הופך לדגל של ממ"ד. מבחינתי כהורה, זה פוגע בציפור נפשה של היהדות. מטרת הממ"ד היא לגדל יהודי תלמיד חכם עם עומק תורני, וברור שלשם כך צריך הקצאת שעות מכובדת בהיקף ובתוכן".

אחד משדות הפעולה של הפורום, מסביר קרמר, יהיה בהפעלת משקל נגד על המנהלים, שכאמור נדרשים כעת לתמרן בין תוספת שעות החול והקודש, ונתונים ללחץ כבד מצד גורמים המתנגדים לריבוי שעות קודש במערכת. "אם נותנים למנהל שיקול דעת והוא לא תורני דיו, כשמפעילים עליו הרבה לחצים ומדובר בשמו הטוב לגבי אחוזי ההצלחה במקצועות הליבה בבית ספרו, הוא ייתן לילדים רק מינימום של שעות קודש. הם צריכים לקבל לחץ נגדי מאיתנו". בנוסף, יפנו חברי הפורום גם לרבנים מרכזיים בציונות הדתית, שייתנו דעתם לאופן החינוך הראוי להיות במוסדות החמ"ד.  

נפרד זה אקסקלוסיבי

הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, כלל אינו מבין את דרישותיהם של קבוצות ההורים להפריד את החינוך בממ"ד והסירוב להוסיף שעות קודש. הרב עוד זוכר את עצמו כתלמיד בבתי הספר של הפועל המזרחי לפני קום המדינה, שלמד בכיתות נפרדות. "כל בתי הספר של המזרחי, למעט מקומות בודדים, היו נפרדים. ירושלים, פתח תקווה, תל אביב. רק בקיבוצים או מושבים, שלא היו מספיק ילדים כדי לפתוח בית ספר, לא היתה ברירה ולמדו מעורב. החינוך של 'המזרחי' היה ככלל נפרד, וזה למרות שאז הרמה הדתית היתה נמוכה יותר מאשר היום. זו אקסיומה פשוטה: החינוך הדתי הוא נפרד".

אגב, מציין הרב אריאל, מחקרים בעולם הוכיחו שחינוך נפרד מביא להישגים לימודיים טובים יותר בשל מניעת המתח הקיים בין המינים. "באנגליה, למשל, החינוך הנפרד נחשב לאקסקלוסיבי יותר".

באשר לפגיעה בשעות לימודי הקודש, הרב אריאל מביע זעזוע מהקבוצה שמבקשת למעט באותן שעות, וקובע כי מי שמבקש לקצץ בקודש - "אני לא יודע אם הוא נקרא דתי ויהודי". "א"ב של חינוך דתי הוא לימוד תורה. זה דבר שהוא חובה בכל קהילות ישראל מזה אלפי שנים, מערכת החינוך חייבה את כולם ללמוד תורה וחייב אדם ללמד את בנו תורה. זה לא סותר שצריך גם דברים אחרים, אבל למעט בלימוד התורה זה כריתת הענף עליו אנחנו יושבים. אי אפשר בלי חינוך לתורה וידע תורני ושאיפה להיות תלמיד חכם. גם אם אתה סוחר או מדען, השאיפה היא להיות תלמיד חכם. כל מקצוע שאדם יעסוק בו, קודם כל – תורה בראש. תורה זה ערך, מדעים זה רק צורך. בסיס לתורה חייב להיות, מי שלא מבין את זה, אני לא יודע אם הוא נקרא דתי ויהודי".      

כיצד יש להתייחס לאותה קבוצה המבקשת להסיג לאחור את הרמה התורנית של החמ"ד? הרב אריאל נמנע מלתקוף מפורשות את 'נאמני תורה ועבודה', ממובילי המאבק, אולם בין השורות הוא מעביר ביקורת קשה על הארגון ומגמותיו: "אבי וחותני הם אנשי תורה ועבודה, אני איש תורה ועבודה, חונכתי על ברכי תורה ועבודה, הייתי רב מושב 25 שנה. אני לא מבין איך אפשר לפרש אחרת את 'תורה ועבודה' מאשר זה שהתורה נמצאת בראש, ואחר כך העבודה – הנחוצה מאוד. מנהיגות הפועל המזרחי, בני עקיבא, כל מי שהוביל את הסיסמה של תורה ועבודה, חשבו כך, שה היה פשוט וברור שקודם כל התורה, אני לא מבין מה הוויכוח בזה".

תורמים למען "יהדות פתוחה"

בחזרה לסוגיית ההפרדה ב'מורשה': לאחר עתירה שהגישה קבוצת הורים לבית המשפט נגד החלטת משרד החינוך להפריד את הכיתות, הורה בית המשפט על ביטול ההחלטה, והשבת הסוגיה לדיון חוזר במשרד החינוך. בשנה הבאה תימשך המתכונת הקיימת בממ"ד מורשה – קרי לימודים בכיתות נפרדות, אולם ועדה מיוחדת שהוקמה בחמ"ד, בראשה עומד הרב אבי גיסר, יו"ר מועצת החמ"ד, תתכנס בראשית חודש אלול להכריע בסוגיית עתידו המבני של בית הספר, כמו גם במחלוקות נוספות המתגלעות בתוך בתי הספר הממ"ד. בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב גיסר כי לפתחה של הוועדה יונחו שאלות נוספות, כמו הקמת בתי ספר מתחרים באותה עיר, והאופי אותו יישאו – תורני או פתוח יותר.

הסוגיה הבוערת שתונח על שולחן הוועדה היא שאלת ההפרדה בבית הספר מורשה. מה יהיו שיקוליה המנחים של הוועדה במציאת הפתרון? האם שיקולים הלכתיים, כאשר ברור שעל פי ההלכה החינוך צריך להיות נפרד, או שיקולים חברתיים ואחרים?

"שאלה טובה מאוד. מבחינת השקפת עולמנו ודרכנו לחנך לחיזוק שמירת ההלכה, יש ערך יסודי אחד: דברים לא נעשים בכפייה ובהנחתה מלמעלה על ציבור. דווקא בכובע שלי כרב אני אומר: רב בכל קהילה, השפעתו המבורכת היא רק אם יוכל לגרום לתהליכים ציבוריים שיעלו בקנה אחד עם השאיפות ההלכתיות של כולם. כשיש פער בין הדברים זה מוליד רק מתח, ובמקום חיזוק התורה זה מוליד לעיתים את ההיפך. לכן צריך להיזהר, ולעולם לא יפסע אדם על ראשי עם קודש, אלא רק לפי הליכתם, יד ביד עם התורה וההלכה. יש לכבד כל קבוצה באוכלוסייה שמדברת מתוך רצון לקדש שם שמים".

הורים בחמ"ד אומרים כי הקבוצה הנאבקת בהפרדה היא רק בגדר מיעוט קולני. האם דבר זה יילקח בחשבון בדיוני הוועדה, או שהלחצים שאותה קבוצה מפעילה יהוו גורם משפיע?

"צריך להימנע מלקבוע קביעות בשאלה מי הרוב ומי המיעוט, האם הוא רעשני או שקט. צריך להכיר היטב את הסוגיה. כשיש רוב ומיעוט, יש דרכים בהלכה איך מכריעים ביניהם. הצעדים הנכונים הם לא כפייה על הרוב ולא כפייה של מיעוט על הרוב".  

מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה', שמואל שטח, דוחה את הטענות הרבות שהופנו נגדו על ידי הפורומים השונים של הממ"ד, וקובע כי לא תנועתו היא זו שמלבה את הסכסוכים והמחלוקות. "אנחנו בעד שימור המצב הקיים, הן בנושא לימודי החול והן בנושא ההפרדה. חזקת הליבוי היא על אלה שמנסים לשנות. אני לא בא להוריד מלימודי הקודש, אלא להותיר על כנה את המציאות כפי שאנו גדלנו בה. מוזר לי שמאשימים אותנו, אנחנו רוצים בהשארת המצב הקיים".

שטח טוען כי תנועתו קיבלה פניות מהורים בבתי הספר, לאחר שהללו פנו לחמ"ד בעניין הורדת שעות החול, ולא נענו. פנייה של תנועתו באותו נושא לא נענתה גם היא. "כשאין עם מי לדבר, הדברים יוצאים החוצה", הוא מנמק את הקמפיין התקשורתי. שטח מדגיש כי הוא אינו מייצג את ההורים ב'מורשה', אולם גם שם ההתערבות הגיעה לאחר שההורים חשו שאין התייחסות לטענותיהם נגד ההפרדה מצד הגורמים האחראיים.

ההתחזקות התורנית היא המגמה הכללית בחמ"ד. למה אתם נלחמים בה?

"אני דתי כמו כולם ורוצה להגיע לחיי קדושה כמו אחרים. אני יוצא נגד החלוקה של מי שבעד לימודי חול הוא חפיפניק שמחפש חיים טובים, זה ממש לא מהמקום הזה. מציגים אותנו כחבורה של דתיים לייט וזה לא נכון. מבחינתנו, מדובר באידיאל של שילוב, לגדל תלמידי חכמים שמעורים בקודש ובחול יחדיו".

מה לגבי המאבק שלכם נגד הפרדה בבתי ספר? מה האידיאל בחינוך מעורב?

"אני לא מהמקום של רוצה לרקוד מעורב בנים ובנות. אבל ילדים בגיל נמוך שיהיו יחד עם בנות, זה יחסן אותם בהמשך. הם יידעו לדבר ולשחק עם ילדה, וזה יהיה יותר בריא עבורם לעתיד. יש פה דעות שונות ואפשר לחלוק, אבל זה לא בא אצלנו ממקום של להיות מתירנים ולחזור למעגלים מעורבים".

התנועה שלך ממומנת מכספי הקרן החדשה לישראל. האם אתם למעשה שליחי הקרן להחדרת מגמות אנטי הלכתיות לתוך המחנה הדתי?

"זה פשוט מגוחך. אני אדם ימני לחלוטין. בחודש האחרון עסקתי בפעילות ציונית בחו"ל. מעולם לא דיברתי עם נעמי חזן (יו"ר הקרן החדשה), לא קיבלתי מהם טלפונים מה לעשות. זה כל כך לא שם. מגוחך ועצוב שמנסים להסיט את הדיון. אנחנו נתמכים ב-11 אחוז על ידי הקרן החדשה, אבל זה דרך קופה אחרת ותורמים אחרים מאלה שתורמים שם למה שמכונה 'זכויות אדם'. התורמים שלנו רוצים לחזק את הצדדים היותר פתוחים של היהדות בא"י".