בשבע 458: פעמיים כי-טוב

החל מהשבוע בעז"ה ייצא 'בשבע' במהדורה מורחבת שתחולק לשני חלקים, אקטואלי ומגזיני. בהם תמצאו חידושים רבים, לצד טורים ומדורים

עמנואל שילה , ב' באלול תשע"א

קוראי 'בשבע' היקרים,

גיליון זה הוא ציון דרך בתולדות העיתון שלנו-שלכם. לראשונה מאז יצא לאור לפני תשע שנים כעיתון קטן בן 24 עמודים יחל 'בשבע', החל מהשבוע ובעזרת ה' בכל שבוע, לצאת באופן קבוע בשני חלקים: החלק הראשי הוותיק והמוכר, והמוסף המגזיני 'אתנחתא'. בשני החלקים תמצאו השבוע תכנים מוכרים לכם לצד תכנים חדשים רבים.

בחלק הראשי, שבו יושם מעתה דגש על אקטואליה, פתחנו טור פוליטי-מדיני חדש שייכתב על ידי הפרשן ד"ר עמיאל אונגר, המוכר מכתיבתו רבת השנים בעיתונים 'נקודה', 'מקור ראשון' ו'ג'רוזלם ריפורט'. מדור הכלכלה הוכפל לכדי שני עמודים. בצד עמודי החדשות פתחנו מדור חדש שייוחד לחדשות המגזר הדתי. עוד בחלק זה, לצד הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד והסיפור לשבת של עודד מזרחי, נפרסם החל מהשבוע מדור תורני מורחב ובו מאמרים תורניים אקטואליים וכלליים לצד דברים לפרשת השבוע, שו"ת עם גדולי הרבנים של המגזר הדתי-לא

בכל הנוגע לספרי יהדות, נראה כי הוצאת 'ידיעות ספרים' אינה מבחינה בין דברי תורה לדברי הבאי. כל מה שעוסק ביהדות ראוי לדפוס, בין אם העיסוק הוא מזווית של אמונה ובין אם מזווית של כפירה

ומי, וסקירה של ספרות תורנית חדשה.

את המגזין החדש 'אתנחתא' - הצבעוני, המעוצב והמאוייר, פותח טור אישי חדש מאת העיתונאי והשדרן ידידיה מאיר. לפני שנתיים הוא נבחר על ידינו, ביחד עם רעייתו סיוון רהב-מאיר, לאיש השנה בתקשורת. כעת אנו שמחים לבשר על הצטרפותו לסגל כותבי 'בשבע'. בפתיחת המוסף תמצאו גם את הטור המוכר, השנון והפופולארי של אבי סגל. הטור הנשי-אישי של ד"ר חנה קטן יורחב לכדי עמוד, ובמקביל אליו יחזור להתפרסם אחת לשבועיים הטור 'תכנית אם' מאת אסתי רמתי. את מדור הילדים אנו מחדשים עם סיפור בהמשכים מאת הסופרת הודיה בונן. כתבות בנושאי אישים, חברה ותרבות ימצאו את מקומן הטבעי ב'אתנחתא'. חותם את המוסף המדור 'עניין אישי', שיציג מדי שבוע אישיות ציבורית מוכרת ברשות היחיד שלה.

הגדלה משמעותית של עיתון כרוכה כמובן בהוצאות רבות. בעיתון כמו 'בשבע', שאינו מטיל את הוצאותיו על קוראיו, הדרך לכסות את ההוצאות הנוספות היא באמצעות הכנסות מפרסום. אנשי אגף הכלכלה והמכירות של 'בשבע', בראשות היו"ר דודו סעדה והסמנכ"ל דודי פינקלר, לקחו על עצמם אחריות לספק את הקמח שבאמצעותו נוכל להפיץ יותר תורה. גם לכם, הקוראים, יש חלק במשימה. ככל שהמפרסמים שלנו ייווכחו בהשפעתו הטובה של הפרסום ב'בשבע' על המכירות שלהם, כך נוכל להגדיל את תקציב המערכת ולספק לכם עוד עמודים לקריאה.

אנו ממשיכים בדרכנו ובמאמצינו לפתח תקשורת יהודית נאמנה לאלוקי ישראל ולתורתו, לעמו ולארצו. בעזרת ה' נעשה ונצליח.

 

הוצאות ספרים הרבה

זכורה לי עד היום ההתרגשות שאחזה בי כאשר ראיתי לראשונה את 'אמת מארץ תצמח' - ספר הפרוזה הראשון של הרב חיים סבתו שיצא לאור לפני קרוב ל-15 שנה. זה היה ספר פורץ דרך, גם בזכות היותו אחת התשובות המשכנעות הראשונות שניתנו לשאלתו המתגרה של עמוס עוז בעפרה "איפה הסופרים שלכם", וגם משום שהספר המצוין הזה נכתב דווקא על ידי תלמיד חכם שחלק הארי של זמנו מוקדש לעיסוק בתורה.

גם העובדה שהספר יצא בהוצאת 'ידיעות ספרים' היתה מקור שמחה וגאווה. לא עוד ספרים טובים או בינוניים של כותבים 'משלנו' שיוצאים בהוצאות ספרים קטנות ונשכחות, אלא ספר שאיכותו זכתה להכרה של הוצאת ספרים מהמובילות בארץ, ושיזכה גם לשיווק והפצה כפי שרק הוצאת ספרים גדולה יודעת לעשות.

זכות הראשונים הזאת שמורה גם לדב אייכנוולד, מנכ"ל 'ידיעות ספרים' סרוג-הכיפה, שהאמין לא רק בספר הספציפי של הרב חיים סבתו אלא בפוטנציאל היצירתי של המגזר הדתי בכללותו. בריאיון ל'בשבע' שנערך לפני ארבע שנים הוא שחרר, כמדומני לראשונה, את קביעתו כי "עמוס עוז הבא יהיה הסדרניק". בשנים שחלפו מאז הפכה הוצאת 'ידיעות' לבית פתוח ששאב אליו את מרבית היצירה הנכתבת במגזר הדתי-לאומי. בנוסף ל'תיאום כוונות' המצוין ויתר ספריו החדשים של הרב סבתו, יצאו בהוצאת 'ידיעות' ספרי פרוזה למבוגרים ולנוער של מיכאל שיינפלד, גילית חומסקי, חיותה דויטש, אבי סגל, רונית לוינשטיין-מלץ, הרב חיים נבון ועוד יודעי-כתוב רבים. לעיתים נדמה אפילו שבהוצאת 'ידיעות' יש פתיחות מוגזמת כלפי כותבים דתיים, שמביאה לפרסום גם של יצירות בינוניות ברמתן. ככלות הכול, אין ספק שהתמיכה הזאת העניקה תנופה משמעותית להעזתם של בני המגזר הדתי לשבת ולכתוב, ובתוך הכמות מוצאים גם את האיכות.

ולא רק יצירות פרוזה, גם יצירות תורניות חדשות וגם ספרי היסטוריה, אקטואליה וביוגרפיה יוצאים ממכבש הדפוס כשהלוגו של 'ידיעות ספרים' על גב כריכתם. אך ככל שהדומיננטיות המוחלטת של 'ידיעות ספרים' בשוק הספרות המגזרית הולכת ומתבלטת, כך מתעוררת גם נימה מסוימת של אי-נוחות. ולא רק משום שמונופול הוא דבר רע בכל תחום כמעט, אלא גם בגלל כמה היבטים שעם הזמן צפים וניכרים במדיניות ההוצאה-לאור של אייכנוולד וצוותו.

בעיית הגישה המסחרית משאירה טעם רע במיוחד כאשר שיטות פעולה מקובלות בשוק הפרסום הזול והצעקני ננקטות לצורך שיווק אגרסיבי של ספרות חדשה שיוצאת מתוך בית המדרש. לאחרונה מתפרסמות מטעם 'ידיעות תקשורת' מודעות המבשרות על צאתו לאור של "ספר ההגות החשוב ביותר מאז הרב סולובייצ'יק". עוד לא זכיתי לקרוא את הספר, אך בזכות אישיותם הדגולה של שני הרבנים החשובים שמתוך שיחתם הוא נכתב, אין לי ספק שאכן מדובר בספר חשוב, אפילו חשוב מאוד. ועדיין בטוחני שמידת הענווה ומידת האמת שלהם לא ישאירו אותם שווי נפש למראה הפרסום הזה. מי יכול לקבוע שזהו אכן "ספר ההגות החשוב ביותר" בתקופתנו? האם מנסח המודעה למד לעומק את שאר ספרי ההגות שיצאו מאז הרב סולובייצ'יק כדי שיוכל לצאת בקביעה הזאת? האם לא נכון יותר שקביעות כאלה ייאמרו על ידי מומחים אובייקטיביים, ולא על ידי חברת הוצאה לאור המעידה על ספריה כנחתום שמעיד על עיסתו? תאמרו, מי לא יודע ששוק הפרסום רחוק מן האמת כרחוק מגדלי עזריאלי מהכותל המערבי. אכן, אך יהיה חבל מאוד אם סגנון השיווק הגוזמני וקל-הדעת הזה ימצא לו אחיזה בספרות התורנית.

בעייה נוספת היא השפעת הנטייה האידיאולוגית האישית של המו"ל על עיצוב דמותה של הספרות המגזרית. לא במקרה תמכה הוצאת 'ידיעות' בהוצאת ביוגרפיה של הרב עמיטל זצ"ל ולא, נניח, של הרצי"ה קוק.  דב אייכנוולד קרוב בדעותיו למימד, וזו זכותו כמובן. אך היעדרם של מו"לים חזקים בעלי דעות הקרובות יותר לאלו הרווחות בציונות הדתית גורם לכך שמושם דגש-יתר על ספרים בעלי קו 'מתון'.

ולבסוף, בכל הנוגע לספרי יהדות נראה כי הוצאת 'ידיעות ספרים' אינה מבחינה בין דברי תורה לדברי הבאי. כל מה שעוסק ביהדות ראוי לדפוס, בין אם העיסוק הוא מזווית של אמונה ובין אם מזווית של כפירה.

על כן, בצד דברי השבח הראויים לאייכנוולד ולהוצאתו על הדברים הטובים שהם עשו ועושים, יש לקוות שעוד מו"לים יצליחו לבסס עסקים משגשגים על פוטנציאל היצירה ופוטנציאל הצריכה שקיים במגזר הדתי. בעקבות שבירת המונופול הברוכה של העיתון 'ידיעות אחרונות' על ידי מתחרהו 'ישראל היום', יש לקוות שגם בשוק הספרים המגזרי נזכה למגוון רחב יותר של גופים הפועלים מתוך גישות אידיאולוגיות שונות.