בשבע 459: ממשלה הורסת

במגרון מפנים אצבע מאשימה אל ראש הממשלה שלא מנע את הריסת שלושת הבתים ונערכים לקראת המאבק הגדול על היישוב כולו בעוד כחצי שנה.

חגית רוטנברג, בשבע , ט' באלול תשע"א

קבלת הפנים שהוכנה לאנשי מגרון בציונו של יוסף בשכם, היתה חמה. שלט גדול המחזק אותם בעמידתם קידם את פני תושבי ותושבות מגרון, שהיו הראשונים להיכנס להתפלל בציון ביום שלישי בלילה. הרעיון לארגן הסעה מיוחדת ממגרון לתפילה בשכם היה הברקה של רגע, אבל לא נדרשו מאמצים מיוחדים למלא את האוטובוס. אחרי חווית החורבן שהיכתה בהם באשמורת אחרונה של ליל יום ראשון, כולם הבינו את הצורך בתפילה על עתיד היישוב, שחרב ההריסה עתידה להיות מונפת מעליו שוב בעוד כחצי שנה, בגזירת בג"ץ.

סיפורים, תובנות וגם קצת הומור שחור מתרוצצים בחלל האוטובוס. למרות הניסיון לשדר עסקים כרגיל, האנשים הללו, שמנהלים חיים נורמטיביים עם חוט של עדינות ששזור באווירה הכללית של היישוב, עדיין לא מעכלים. שירה ואמירת סליחות משותפת משדרים את האווירה המלוכדת של תושבי מגרון, שבאה לידי ביטוי בעוצמה השבוע. שלוש המשפחות שאיבדו את בתיהן במבצע ההרס, נקלטו מיד בקרוונים, תוך שהשכנים מסייעים בהעברת החפצים ושיקומם, ובחזרה לשגרה מהירה ככל האפשר. 

"פשוט רצו להרוס"
על האוטובוס נמצאת גם משפחת גוטמן, האב אורי וחלק מילדיו. את הבית שלהם, אחד מהשלושה שנהרסו, היה אפשר פשוט להעתיק ממקומו אל שטח אחר ביישוב, "אבל הם פשוט רצו להרוס", אומר אורי. בדיבור שקט, נחבא אל הכלים, הוא משחזר את אירועי הלילה בו חרב ביתו: "הכל היה בהפתעה גמורה, לא ידענו כלום. כשראינו את הכוחות הוצאנו את הילדים, לא רצינו שהם יראו. היס"מניקים כבר הקיפו את הבית. התחלנו לארגן את החפצים שלנו. בשלב מסוים אשתי פשוט התעלפה. הם לא נתנו לנו אפילו להביא רופא, חובש". מה שקומם אותו במיוחד היו המראות שלאחר מכן: "הביאו פועלים ערבים מהמינהל האזרחי שיפנו את החפצים שלנו מהבית. הם פשוט עברו והשחיתו הכל – קירות, מיטות, ארונות. אני הקפדתי שכל העבודות על הבית יהיו בעבודה עברית, בסוף באו הערבים והרסו את כולו", הוא אומר בכאב.

שלמה גוטמן בן ה-10, ילד תוסס ומלא שמחת חיים, יושב על הספסל לצד אביו. הוא ואחיו הוסעו מחוץ למגרון בטרם נהרסו הבתים. לפנות בוקר התקשר לאימו, שבישרה לו על המתרחש. "חשבתי שלא יצליחו להרוס את הבית, זה היה בית מאוד חזק", הוא אומר "לא האמנתי שיהרסו, והייתי עצוב. חשבתי: איפה אגור? אמא אמרה שנבנה בית יותר חזק מאבן, ולא נוותר".
מזרחי אמר לו שזה תרגיל בקלנדיה לקראת ספטמבר. אבל הם היו כוחות שבאו למגרון. כשאלוף פיקוד משקר לראש מועצה, איך הוא אמור להאמין לו מחר?

אורי הוצא מהבית בכוח, לפני ההריסה. בימים אלו הוא ומשפחתו מסתגלים לקרוון החדש במגרון, אוספים את הריהוט שנשאר ולא מתכננים יותר מדי לטווח הרחוק. "זה קשה", הוא אומר על אובדן הבית, שהשקיע בו את מיטב כספו "אבל אני מאמין שעשינו דבר גדול. גם הציבור נותן לנו הרגשה שעשינו דבר גדול. אנחנו נתגבר ונקווה שנוכל לבנות פה שוב".

גוטמן, כמו גם חבריו ליישוב, מבקרים בחריפות את התנהלות ראשי הצבא מולם בכל מהלך האירוע. שיחות עם תושבים מעלות האשמות של שקרים מצד מח"ט בנימין ואלוף הפיקוד, אבי מזרחי. "הבטיחו לנו שיודיעו לנו חודש מראש, שנוכל להתארגן, לא רצינו שהילדים יהיו", אומר גוטמן "הם שיקרו לנו. לא היינו מוכנים בכלל. כולם היו בפיג'מות". משבר האמון הגיע גם לצמרת: ראש מועצת בנימין, אבי רואה, הרגיש גם הוא כי הצבא לא אמר לו את האמת. פגישת עבודה שנערכה אתמול (ד') בין ראשי מועצת יש"ע וראשי המועצות עם אלוף הפיקוד, הוחרמה על ידי רואה בשל אותו משבר אמון באירועי מגרון.

"נתניהו הסיט את האש אל המתנחלים"
שוקי סט, מזכיר היישוב מגרון, חש כעס ואכזבה לא רק מהצבא, אלא גם מפוליטיקאים ואישי ציבור שנעלמו במפתיע בשעה שהתושבים נזקקו נואשות לעזרתם בשעות הלילה הקריטיות. "הכעס הוא לא רק על כוחות הביטחון ואלוף הפיקוד, אלא גם על כל השרים והח"כים שהבטיחו שיסייעו לנו למנוע את הדבר הזה, ולא היו זמינים באותו לילה. הם דאגו שהפלאפון יהיה מכובה וישנו חזק". סט מספר על השיח בין אלוף הפיקוד מזרחי לראש מועצת בנימין באותו לילה. "אלוף הפיקוד שיקר בריש גלי. אבי רואה התקשר לשאול מה זה הכוחות הגדולים שנעים בשטח. מזרחי אמר לו שזה תרגיל בקלנדיה לקראת ספטמבר. אבל הם היו כוחות שבאו למגרון. כשאלוף פיקוד משקר לראש מועצה, איך הוא אמור להאמין לו מחר? אמורה להיות ביניהם זרימת תקשורת. מעבר לזה, משפחת גוטמן נפגשה איתו וביקשה שיודיעו לה כמה שעות קודם, שיוכלו להוציא את הילדים. היתה הסכמה, ואחר כך הוא חזר בו, כי אמר שצריך את גורם ההפתעה. אפילו למינימום של למנוע מהילדים את הטראומה לא זכינו. האויב של צה"ל הוא ילדי משפחת גוטמן".

במגרון ממשיכים קדימה, הן בגיוס כספים ותרומות למשפחות שאיבדו את בתיהן, והן במאבק על עתידו של כלל היישוב, שכאמור תאריך ההרס שנקבע לו יחול בעוד כחצי שנה (מרץ 2012).

מי מבחינתך נושא באחריות למה שהתרחש כאן?
"ראש הממשלה נתניהו בכבודו ובעצמו נושא באחריות בלעדית. זה שבייניש עזרה ודחפה ככל שביכולתה, לא מוריד את האחריות מראש הפירמידה, שידע וארגן ודאג, ויכול היה גם לגמור את זה אחרת. הבית של הרוצח ממרכז הרב עדיין עומד על תילו, כלומר שאם רוצים שבית יישאר – זה אפשרי. היה בכוחו למנוע את זה. כנראה שהיה עליו הרבה לחץ תקשורתי מה'ישראלים החדשים'", הוא רומז למחאת הדיור "ולכן החליט להילחם ב'ישראלים הישנים', אלה שמשרתים בצה"ל. המתנחלים בתקשורת הם הרי בשר תותחים, עדיף לכוון את האש לשם".  

מה אתם מתכוונים לעשות הלאה? המערכה על שלושת הבתים הסתיימה בהפסד, איך נערכים למאבק על כלל בתי היישוב?
"ברור שהמאמץ היום צריך להיות במישור הפוליטי. צריך ליצור לחץ ציבורי כזה, שראש הממשלה יידע שיש לו מה להפסיד. הכסא שלו לא יציב כמו שהוא חושב. הוא צריך לדעת שנאמניו הם אנשי ההתיישבות, ואם הוא יפגע בהם, הוא לא יישאר. בשנה הבאה יש פריימריז. אנחנו נפעיל לחץ על ח"כים ושרים שיידעו שמי שלא יעשה כל מאמץ למען מגרון – ייתן על כך את הדין".

המאבק המשפטי על מגרון הוא סאגה רבת שנים. ארגוני השמאל הקיצוני טוענים בעתירותיהם כי בתי היישוב עומדים על קרקע פרטית. לפני כשלוש שנים, בתקופת שלטון אולמרט, קידמה מועצת יש"ע הסכם העתקה, לפיו יועברו בתי היישוב מהקרקע הנוכחית אל קרקע סמוך ליישוב אדם. ההסכם עורר ביקורת רבה בקרב גורמים ביו"ש, שסברו כי מדובר בהסכמה לפינוי מרצון שמובילה מועצת יש"ע ומהווה תקדים מסוכן. בסופו של דבר, ההסכם לא יצא אל הפועל.
קבוצת תושבי מיגרון חתמה על עצומה הקוראת לחיילים לסרב לפקודת גירוש: "לאור הפיכתו של צבא ההגנה לישראל לצבא פוליטי, תוך פגיעה קשה בזכויות אדם ואזרח, לאור הפגיעה הקשה בנו תושבי מגרון, אנו קוראים לכל חייל שלא לבצע את פקודת הגירוש, שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל ופשע".

דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע -  לאחר הרס בתי מגרון השבוע, האם הנכונות להסכם העתקה לא היתה טעות?
"צריך לזכור שהיה אז תאריך יעד לפינוי מגרון, אוגוסט 2008. לולי ההסכם, לא היינו מגיעים לתאריך של מרץ 2012 (תאריך היעד הבא לעקירת היישוב). מגרון היתה נהרסת. לדעתי, אם היתה התנהלות אחרת של כל הצדדים, ואני מעדיף לא להיכנס לפרטים, מגרון יכולה להישאר גם אחרי מרץ 2012. לכן, אני משוכנע שעשינו דבר נכון בהסכם, הוא מנע את הפינוי ב-2008. אני לא מתחרט על כך שיישוב יהודי קיים עוד ארבע שנים".

אחת המטרות בהסכם היתה למשוך זמן, בתקווה לחילופי שלטון אולמרט. מסתבר שבסופו של דבר מי שהורס הוא דווקא הליכוד.

"אחת התקוות שנכזבה היתה שממשלת הליכוד תהיה יותר ציונית ויותר לאומית ממה שהיא. זה תסריט שחשבנו עליו אז. אבל לא נשכח שמגרון עדיין קיימת, יש חודשים בהם הממשלה עדיין יכולה להוכיח שיש לה עמוד שדרה. אני לא אומר נואש. זה קשה, אך לא בלתי אפשרי".

גם דיין תולה את מלוא האחריות להרס בנתניהו: "היתה לו דרך למנוע את זה. היו מגעים אינטנסיביים עם שרים, שגם יידעו אותו. המגמה היתה להשאיר את שלושת הבתים בסטטוס של מגרון כולה. ראש הממשלה לא עשה את המצופה ממנו. אני לא יודע אם זה בגלל שהוא נכנע לפרקליטות ולשר הביטחון, ואין לו מספיק כוח עמידה מולם, אבל זה רק מגביר את חומרת המעשה שלו. לא רק שהוא לא מקבל החלטות נכונות, הוא גם לא חזק מספיק כדי לא להיות מתומרן".

במועצת יש"ע מתכוונים להמשיך בגיבוש מתווה משפטי, יחד עם תושבי מגרון, אותו יוכלו להציג בבתי המשפט בדיונים על חוקיות הקרקע, מה שלא ניתן להם עד כה. "הקרקע מעולם לא הוכחה כפרטית", מדגיש שוקי סט "במקרה הטוב מדובר באדמות נפקדים, והדברים מעולם לא התבררו בבית משפט. מעולם לא הוצגו מסמכים של העותרים שהם בעלי הקרקע. שלום עכשיו ידעו שהם משקרים במצח נחושה, אבל אם יש הזדמנות להרוס בתים ביו"ש – לא מחמיצים אותה".

מה היתה עמדתכם לגבי הסכם ההעתקה בשעתו?
"חד משמעית, היישוב היה מאז ומעולם נגד הפשרה", סט נחרץ "זה הסכם רע שמזיק למאבק של מגרון. יצאנו בכל במה אפשרית נגד. עשינו כל מה שניתן כדי למנוע אותו. זה שהוא לא עבר בסוף במליאת מועצת בנימין, זה בגלל הלחץ שהפעלנו על האנשים והרבנים".

"מחטף בריוני"
המערכת הפוליטית אמנם לא סיפקה את הסחורה מבחינת תושבי מגרון, אך התגובות החריפות לאחר ההרס לא איחרו להגיע. "אני רואה את האירוע כחמור ביותר", אומר ח"כ דני דנון "אמנם הלהט הוא של ברק, אבל ראש הממשלה איפשר לו את המחטף הבריוני הזה". דנון אומר עליו ועל חבריו בליכוד כי "אנו צריכים להפעיל את הכוח שלנו מול ראש הממשלה, כפי שמנענו את חידוש ההקפאה. צריך להפעיל כוח כדי לעצור את התכניות של ברק, שנמנע מלטפל בהפרות בניה של ערבים ובדואים, אבל בהתיישבות אין לו בעיה לפגוע".

דנון מגלה כי בכוונתו להביא אלפי חברי ליכוד למגרון בחג הסוכות הקרוב. "אנחנו מסתכלים על המאבק הזה כמרתון ולא נוק אאוט. למרות המכה הקשה, נמשיך לצבור נקודות במאבק למען ההתיישבות".

יו"ר סיעת הבית היהודי, השר דניאל הרשקוביץ, אמר לאחר הרס הבתים כי "הרס הבתים במיגרון הוא שיא נוסף של אכיפה סלקטיבית. בזמן שלממשלה מוגש דו"ח הנותן הכשר להשתלטות פיראטית של בדואים על קרקעות הנגב באמצעות עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים, מערכת האכיפה להוטה להרים את זרועה על שלושה מבנים ביו"ש".

בעקבות ההתנהלות הברוטלית באישון לילה של הכוחות שהגיעו למגרון, הגיש ח"כ יעקב כץ הצעת חוק, לפיה צו הריסה מנהלי לא יבוצע בין השעות שש בערב לשמונה בבוקר למחרת. כמו כן, בעת ביצוע הצו יינתן לבעל הנכס לפנות את מיטלטליו. ההצעה מבקשת לקבוע בנוסף, כי אם הצו בוצע שלא על פי הוראות אלו, יהיה זכאי בעל הנכס לפיצוי על נזקים שנגרמו לו.

גם במועצה לשלום הילד מתחו ביקורת על התנהלות הכוחות במגרון, שפגעה לדבריהם בילדים שבתיהם נהרסו. בעקבות פניה בנושא של הפורום המשפטי למען א"י, כתב יו"ר המועצה, ד"ר יצחק קדמן, כי "אנו סבורים שרשויות אכיפת החוק בבואם למלא את תפקידם, מחויבים גם הם בשמירת החוק, ומעבר לכך מחויבים לגלות רגישות מירבית כדי למזער, אם לא למנוע, עד כמה שניתן את הפגיעה הישירה והעקיפה בילדים". קדמן מזכיר דיון שנערך לפני כשנה בוועדת הפנים של הכנסת, בו סוכם עם המשטרה על נהלים בנושא ילדים במהלך פינוי יישובים. קדמן הבטיח לבדוק האם הנהלים התקיימו גם במקרה זה.

בשטח נרשמו תגובות מחאה שונות בימים שלאחר הרס הבתים במגרון. ועדי המתיישבים בשומרון ובנימין, באמצעות שלטים שהציבו, מיקדו את הביקורת הן בנתניהו והן בנשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, אשר קידמה במרץ את ההחלטה על הרס הבתים ומגרון בכלל. במגרון עצמה התגבשה קבוצת תושבים שחתמה על עצומה הקוראת לחיילים לסרב לפקודת גירוש והרס: "לאור הפיכתו של צבא ההגנה לישראל לצבא פוליטי, תוך פגיעה קשה בזכויות אדם ואזרח, לאור הפגיעה הקשה בנו תושבי מגרון, אנו קוראים לכל חייל שלא לבצע את פקודת הגירוש, שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל ופשע", נאמר בעצומה.

פעולות מחאה מסוג שונה, שעוררו הד תקשורתי נרחב יותר, החלו בריסוס כתובות על מסגד בכפר קוצרא, סמוך לשילה. המסגד הוצת למחרת ההרס במגרון ורוססה עליו הכתובת "עלי עין ומיגרון – צדק חברתי". עליית מדרגה נוספת נרשמה בבוקר יום ד', כאשר התגלה כי אלמונים חיבלו בכלי רכב צה"ליים בחטיבת בנימין. האירוע התרחש במהלך הלילה הקודם במתחם החימוש שנמצא בתוך בסיס חטיבת בנימין בסמוך לישוב בית אל. מקורות צבאיים דיווחו לכתב 'הקול היהודי' כי צמיגיהם של אחד עשר כלי רכב צבאיים נוקבו, ובנוסף נחתכו חוטים במנועי כלי הרכב. על כלי הרכב רוססו כתובות בגנות ההרס במגרון, אותו ביצעו חטיבת בנימין והמנהל האזרחי, בשיתוף משטרת ישראל.

החבלה בבסיס צה"ל גררה כצפוי גינויים חריפים במערכת הפוליטית והביטחונית, אולם גם בתוך המחנה המתנחלי. ממועצת יש"ע נמסר בתגובה כי "מועצת יש"ע מגנה בחריפות את הפעולה החבלנית שנעשתה בכלי רכב צבאיים מבצעיים בשטח בסיס אוגדת יהודה ושומרון. על מבצעי הפשע להסגיר את עצמם מיד לידי המשטרה, ועל כוחות הביטחון לפעול בנחרצות כדי לעקור מן השורש את התופעה הנלוזה הזו".

עוד קובעים במועצה כי המעשה הוא "פשע מוסרי מהסוג החמור ביותר, שמסב נזק אדיר להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ומנוגד לערכיהם ומצפונם של מאות אלפי הישראלים החיים באזור, הכואבים לא פחות מהפושעים את הרס שלושת המבנים השבוע במגרון". 

תגובה מסוג אחר לאירוע, יצאה מטעם תנועת קוממיות, לפיה "תנועת קוממיות מצרה על אירועי הימים האחרונים ביחסי צה"ל וההתיישבות. אל מול המבחנים הלאומיים שנכונו לנו לקראת אירועי ספטמבר, עם ישראל זקוק לאחדות וללכידות חברתית שתחזק את כושר העמידה שלנו מול אויבים ולחצים מבית ומחוץ.

"חבל שיש מי שמוצאים לנכון דווקא בימים אלו לחרחר ריב ומדון בין אחים, ולשלוח כ- 1,400 שוטרים להתעמת עם המתיישבים החלוצים ולהחריב את בתיהם. האחריות לכלל האירועים מוטלת על כתפי מי שנתן את הוראת ההרס ועל כתפי מי שביצע אותו באטימות ובאכזריות. אנו קוראים לדרג המדיני ולשלטונות צה"ל לנהוג באחריות ולא לדרדר את המצב עוד יותר".