בשבע 459: לאיזה רופא מותר להתפטר

מי שחשב שחתימתו של ההסכם הקיבוצי החדש בין משרד האוצר להסתדרות הרפואית יהיה סוף פסוק, התבדה בשבועות האחרונים פעם אחר פעם.

תגיות: כלכלה
שלמה פיוטרוקובסקי, בשבע , ט' באלול תשע"א

מי שחשב שחתימתו של ההסכם הקיבוצי החדש בין משרד האוצר להסתדרות הרפואית יהיה סוף פסוק במאבק על תנאי העסקתם של הרופאים, התבדה בשבועות האחרונים פעם אחר פעם. ביום ראשון השבוע הצליחו לרשום הרופאים המתמחים תקדים משפטי על שמם, כאשר הביאו את בית הדין הארצי לעבודה לקבוע כי מהלך ההתפטרות ההמונית בו נקטו איננו חוקי, וכי המתמחים חייבים לשוב לעבודה למרות מכתבי ההתפטרות שהגישו. בית הדין הארצי קבע כי לא מדובר ב"התפטרות אותנטית" שהיא זכות טבעית המוקנית לכל עובד, אלא באמצעי לחץ המופעל כחלק ממאבק על תנאי עבודה. בית הדין סבר, כי אמצעי לחץ שכזה אינו חוקי, משום שאינו זוכה לגיבוי של ההסתדרות הרפואית שהיא הגוף היחיד שרשאי לייצג את הרופאים נכון להיום.

בניסיון להבין את עמדתה של ההלכה בסוגיות אלו, ביקשנו להסתייע ברב יהודה זולדן, מפמ"ר להוראת תלמוד ותושב"ע במשרד החינוך, אשר עסק רבות בסוגיות של יחסי עבודה בהלכה. הרב זולדן מציין, כי ההלכה מכירה באחריותו של עובד, במיוחד בשירות הציבור. אולם, אחריות זאת אינה בלתי מוגבלת וגם לציבור ישנה אחריות כלפי עובד שכזה. הרב זולדן מביא תוספתא מבבא מציעא אשר דנה בעוסקים בצרכי הרבים. "מי שהיה בלן לרבים ספר לרבים נחתום לרבים שולחן לרבים, ואין שם אחר אלא הוא והגיע שעת הרגל ומבקש לילך לתוך ביתו, יכולין לעכב על ידיו עד שיעמיד אחר תחתיו. ואם התנה עמהן בבית דין או שעברו עליו את הדרך, הרשות בידו". לדבריו, התוספתא הזו מבטאת מצד אחד את המחוייבות של אותו ספר, בלן או נחתום שאיננו יכול לנטוש את הציבור בלי להבטיח את המשך אספקת אותם "שירותים חיוניים". מצד שני, התוספתא מבטלת את המחויבות במצב שבו הציבור "עברו עליו את הדרך", כלומר פגעו בזכויותיו הבסיסיות.

הרב זולדן מסביר כי לרופאים ישנה מחויבות לציבור, בדומה למחויבותו של אותו בלן או ספר, והם אינם רשאים להניח את הציבור לנפשו. כל רופא רשאי אמנם להתפטר באופן אישי, כי בימינו אין להתפטרות זו משמעות מבחינת סיפוק הצורך של הציבור בבריאות. אולם, ציבור הרופאים כולו איננו רשאי להפסיק לתת שירות, אלא אם "עברו עליו את הדרך". הלכה זו היא הבסיס לדעתם של חלק מהפוסקים, אשר קבעו כי במצב בו יחסי העבודה הופכים להיות בלתי אפשריים, שביתת רופאים הינה כלי לגיטימי. סיטואציה כמו זו שעמדה בפני בית הדין לעבודה, בה רק חלק מהרופאים התפטרו, מצריכה בחינה מדוקדקת על מנת להבין את כל המשמעויות למערכת, ורק אז ניתן לקבוע מהי עמדת ההלכה בסוגיה.

זהירות, משבר כלכלי
הידרדרות היחסים המדיניים בין ישראל וטורקיה לא עושה טוב לישראל, לא בתחום המדיני ולא בתחום הביטחוני, ולאט לאט מתברר כי ייתכן שמדובר גם בבעיה כלכלית. האירוע במהלכו עוכבה קבוצת אנשי עסקים ישראליים בנמל התעופה אתאטורק באיסטנבול, עשוי להתברר כאפיזודה חסרת משמעות, אולם רבים בישראל חוששים כי הוא מהווה אינדיקציה בעייתית לגורלם של קשרי הסחר ההדוקים בין המדינות. מבין שכנותיה הקרובות יחסית של ישראל, טורקיה היא שותפת הסחר הראשונה במעלה, אשר מהווה מקור למוצרים רבים המיובאים לארץ ושוק משמעותי מאוד למוצרים המיוצרים בישראל. בניגוד ליתר מדינות האזור, אשר כלכלותיהן קטנות, טורקיה נחשבת למשק מפותח בעל אוריינטציה מערבית, אשר פוטנציאל הסחר בינה ובין ישראל הוא גדול.

בשנת 2010 עמד היצוא הישראלי לטורקיה על פי נתוני הלמ"ס על 1.31 מיליארד דולר, והיבוא מטורקיה לישראל עמד על 1.8 מיליארד דולר. בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2011 נמשכה מגמת העלייה בקשרי הסחר בין המדינות, כך שהנתונים בשנת 2011 צפויים לכאורה להיות אף גבוהים יותר. על מנת להעמיד את הסכומים הללו בפרופורציה מתאימה, נציין כי כלל היצוא ממדינת ישראל עמד בשנת 2010 על 58.4 מיליארד דולר, ואילו היבוא עמד על 59.1 מיליארד דולר. חלקו של היצוא לטורקיה מכלל היצוא הישראלי עומד על 2.2% ואילו היבוא מטורקיה מהווה כ-3% מכלל היבוא לישראל. בין המוצרים המיובאים ארצה מטורקיה ניתן למצוא מכוניות, מוצרי חשמל ושורה ארוכה של מוצרי צריכה מגוונים, יחד עם תשומות תעשייתיות מסוגים שונים. ישראל מייצאת לטורקיה מוצרים רבים, במיוחד כאלו שמקורם בענף הטכנולוגיה העילית (הייטק), אשר הכלכלה הטורקית המתפתחת מהווה עבורם שוק משמעותי.

אחד השותפים לחששות מההיבטים הכלכליים של הידרדרות היחסים בין ישראל וטורקיה הוא נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. פישר ניצל נאום שנשא בוועידה לשיתוף פעולה אזורי שהתכנסה השבוע בתל אביב, על מנת להדגיש את הצורך בשמירה על קשרי הסחר בין המדינות. לדבריו, כלכלת ישראל אומנם גדולה מזו של רוב הכלכלות השכנות לה, אולם טורקיה, עם תוצר של מעל 700 מיליארד דולר, הינה הכלכלה הגדולה באזור והיא מתקרבת להיות כלכלה גדולה גם במושגים עולמיים. פישר ציין כי בשנים האחרונות בונה טורקיה מחדש את מעמדה כגורם מרכזי בסחר האזורי, הן מול מדינות אסיה, הן מול אירופה והן במזרח התיכון. "טורקיה היא שותפת סחר משמעותית של ישראל, וההשלכות של פגיעה בסחר עם טורקיה יהיו חמורות מבחינתנו", טען פישר. לחששות אלו הצטרף גם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, המכהן גם כקונסול כבוד של טורקיה בישראל. ברוש ציין, כי פרנסתם של ישראלים רבים תלויה בסחר עם טורקיה, וכי יש לפעול ליישוב המשבר עם טורקיה על מנת למנוע פגיעה בתעשייה ובעולם העסקים הישראלי.

תעשיו"ש

טעם אחר
חברת 'טעמן' משווקת בישראל מוצרים מזון איכותיים מחו"ל, בכשרות מהודרת ובמחיר זול אל המרכז הלוגיסטי הגדול של חברת המזון טעמן באזור התעשייה מישור אדומים, עושות דרכן מדי יום משאיות רבות, עמוסות מוצרי מזון, המגיעות דרך נמלי ישראל, מעשרות מדינות ברחבי העולם. מכאן מועברים המוצרים אל המרכזים הלוגיסטיים של רשתות השיווק ולמאות נקודות מכירה בכל רחבי הארץ.

טעמן, חברת שיווק בתחום המזון, הוקמה לפני כ-12 שנה ומייבאת כיום מגוון רחב של מוצרי מזון איכותיים בכשרות מהודרת. היא משווקת ללמעלה מ-1200 נקודות מכירה. המוצרים מיוצרים במפעלים מובילים בתחומם בכ-70-80 מדינות בעולם. מוצרי טעמן מיוצרים ע"י מיטב היצרנים הגדולים בארץ ובעולם, בסטנדרטים הגבוהים ביותר ועל-פי תקני איכות בינלאומיים. טעמן שמה דגש על מוצרים בריאים ואיכותיים, במיוחד לתינוקות וילדים.

 מנהלי המפעלים בחו"ל יודעים לכבד את הדרישות של טעמן לא רק בתחום איכות המוצר, אלא גם בתחום הכשרות המהודרת. "יש מפעלים שסוגרים בשבילנו בשבת", אומר שלום חיים, מנכ"ל טעמן, "אנו שולחים משגיחי כשרות מהארץ ולעיתים אף מעבירים חומרי גלם מישראל".

טעמן היא גם יצואנית גדולה ועל לקוחותיה נמנות קהילות יהודיות ברחבי העולם. החברה מובילה, למעשה, במוצרים מזון מיובאים, את השוק החרדי בארץ ושומר הכשרות בקהילות יהודיות בעולם, בקטגוריות רבות: שמן זית, שמנים, פסטה, שימורי פירות, שימורי פטריות ועוד.

"תהליך בחירת המוצר נמשך כשנה ולעיתים אף שנתיים", מגלה המנכ"ל, שלום חיים, "אנחנו מבקרים בתערוכות מזון ומחפשים מפעלים שונים ברחבי העולם. מוצרי טעמן נבחרים בקפידה לאחר בדיקות מחמירות ביותר של המרכיבים, הטעם, האיכות והכשרות המהודרת".

יתרון נוסף של טעמן הוא המחיר. "טעמן שמה לה למטרה להוזיל את מחיר סל המזון למשפחה. מוצרי טעמן זולים משמעותית מהמתחרים".