בשבע 459: הצרות של יו"ר האופוזיציה

על סיעת קדימה שמקרטעת ומדשדשת בסקרים, והכיסא של ציפי לבני מתחיל להתנדנד ועל הנוצרים שמבקשים את ידידותנו מול ההתפשטות האסלאם.

עמיאל אונגר, בשבע , ט' באלול תשע"א

ציפי לבני, בינתיים יו"ר האופוזיציה, הזדרזה להגיע לאולפן הערוץ השני על מנת לברך על הפגנת הששים ריבוא, ולהסביר את היעדרותם של החרדים והמתנחלים בכך ש"המפגינים הערב באים ממגזר שלא זוכה להטבות מצד הממשלה ובאים ממצוקה אמיתית".

יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ (כצלה), יעץ ללבני בתגובה: "ככל שתבססי את קמפיין הבחירות שלך על שנאת יהודים, מתנחלים וחרדים, סיכוייך להיות ראש ממשלה יילכו ויפחתו". ח"כ מיכאל בן ארי תלה את דברי לבני בייאוש ממצבה הפוליטי. שני הח"כים צודקים בהערכותיהם. כעת כבר ברור שקדימה לא נבנית מההפגנות. להיפך, בסקר של 'שווקים פנורמה' שפורסם ברשת ב' ביום חמישי שעבר, קדימה צונחת ל-18 מנדטים מול 27 לליכוד. מדובר רק בסקר, אבל כזה שמצטרף לסקרים אחרים המעידים שקדימה מאבדת גובה או דורכת במקום.

למעשה, קדימה לא בנויה לתפקד כמפלגת אופוזיציה. היא טרם התאוששה מאובדן השלטון. ידוע שקשה מאוד לשר-לשעבר לחזור ולתפקד כחבר כנסת מן השורה. באופן טבעי, כאשר מפלגה מפסידה את השלטון, הוותיקים פורשים מן החיים הציבוריים ומפנים מקום לצעירים חדורי רוח קרב שמוכנים לנהל מלחמת גרילה פרלמנטרית. הצרה של קדימה היא שבבחירות האחרונות היא כביכול ניצחה, ולכן לא קמה דרישה שמישהו בצמרת ישלם את מחיר ההפסד. גם לאחר שאנשי קדימה עיכלו שנתניהו מרכיב ממשלה, הם ניחמו את עצמם שהקואליציה לא תחזיק מעמד מול שילוב של לחצים פנימיים וחיצוניים. כך יוצא שמבחינת ממוצע הגיל, סיעת קדימה מבוגרת בהשוואה לסיעות אחרות ששהו באופוזיציה בתקווה לחזור לשלטון.

וכך אוזל לו השעון הביולוגי והקרייריסטי לנבחרי קדימה, וכאשר לבני אינה מסוגלת לבלום את המגמה בסקרים - הכיסא שלה מתנדנד. מצבה יחמיר עוד יותר אם שלי יחימוביץ תזכה בראשות העבודה, תחזיר את העבודה למרכז המפה הפוליטית ותתפוש את מקומה של קדימה באותה משבצת. לעומת לבני הקפואה, ליחימוביץ' הנמרצת והתקשורתית ישנם הנתונים הדרושים כדי להתבלט באופוזיציה. לבני גם תאבד במקרה כזה את היתרון האחרון אולי שעוד נותר לה: היותה אישה המנהיגה מפלגה גדולה.

בין עצרת לעצרת
כאשר החליט ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג להפוך את עיריית ניו יורק לסוגרת ומסוגרת מפני ההוריקן איירין, הוא הסביר לבני עירו שאיתני הטבע גדולים מאיתנו. ישראל צריכה לנקוט יחס דומה לצונאמי הצפוי של ספטמבר.

הניסיון להתמודד עם העצרת הכללית של האו"ם הוא מקרה אבוד. אבא אבן בשעתו טען שאם היתה מוגשת הצעת החלטה אנטי ישראלית הקובעת שהעולם הוא שטוח, היא היתה עוברת בעצרת ברוב מוחץ. המצב השתנה לטובה רק לתקופה קצרה, בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. גוש המדינות הבלתי מזדהות נחלש אז בעקבות הפלישה הסובייטית לאפגניסטן והפילוג שחל בתוכו כתוצאה מכך. ברית המועצות קרסה, ופרשנים סברו לתומם שהגענו לקץ ההיסטוריה ולניצחונם המוחלט והסופי של הרעיונות הדמוקרטים-ליברלים על גרסאות שונות של עריצות. התחושה הזאת התחזקה לאחר ניצחונה של ארצות הברית על סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה.
כאשר עברה באו"ם ההחלטה המשווה בין גזענות לציונות, האופוזיציה בראשות בגין לא העלתה על דעתה להאשים את הממשלה המכהנת בשמץ של אחריות להצבעה הזאת. היום קיימת בתוכנו קבוצה די רחבה שתראה בהצבעה עונש מוצדק על "היעדר אופק מדיני"
באווירה הבינלאומית הזאת הצליחה ארה"ב להשיג את ביטול ההחלטה המשווה בין ציונות לגזענות. מאז המערכת הבינלאומית שוב שינתה את פניה לרעה. ארה"ב נחלשה כלכלית, ומה שיותר חמור -מבחינת הלכידות הפנימית המצב בה מתקרב למה שהיה לאחר התבוסה במלחמת וייטנאם. רוסיה שיקמה את כוחה, וביחד עם סין היא מספקת אלטרנטיבה הנהגתית לארה"ב ואירופה, בייחוד לאור המצב הכלכלי הטוב יחסית בשתי מעצמות המזרח.

מצבנו המדיני כעת אינו אופטימי כמו בשנות התשעים, אבל עדיין פחות גרוע משהיה בשנות השבעים. שלא כמו אז - ברית המועצות, סין והודו ועוד שורה של מדינות מקיימות איתנו כיום קשרים דיפלומטיים מלאים. אין מעצמת-על הפועלת להכחדתנו כפי שהיה בימי ברית המועצות. גם כלכלת ישראל חזקה הרבה משהיתה לאחר מלחמת יום הכיפורים.

לכן קשה להבין את הבהלה שאחזה בחוגים מסוימים. לאחר שהוטבע על מצחנו אות הקין של גזענים לא נשברנו, ותלינו את הגזענות דווקא ברוב המדינות שהצביעו נגדנו בעצרת האו"ם. כלומר, יש חיים אחרי תבוסה בעצרת האו"ם. מה שהשתנה לרעה מאז הוא תוצאה של מחדלים ישראלים ואובדן האמונה הישראלית בצדקת הדרך. ברשימת המחדלים ניתן לרשום את הנסיגה מכל סיני, החרבת חבלת ימית, הסכם אוסלו וההתנתקות. כאשר עברה באו"ם ההחלטה המשווה בין גזענות לציונות, האופוזיציה בראשות בגין לא העלתה על דעתה להאשים את הממשלה המכהנת בשמץ של אחריות להצבעה הזאת. היום קיימת בתוכנו קבוצה די רחבה שתראה בהצבעה עונש מוצדק על "היעדר אופק מדיני". כאילו הפרטנר לא הריץ החלטות אנטי ישראליות בכל פורום בינלאומי גם כאשר שרר כביכול אופק מדיני וישראל "יזמה". שוב מצייצת ציפורה לבני בוועידה לשיתוף פעולה אזורי (יש בכלל דבר כזה, או רק משרד ממשלתי ושר הנושא בתפקיד?) שרק כאשר ישראל משכנעת שהיא באמת רוצה בשלום לא יכבלו את צעדיה הצבאיים. לבני הרי היתה שרת החוץ בממשלת השלום של קדימה, שנאלצה להיכנס לעזה במסגרת מבצע 'עופרת יצוקה'. למרות עומק הוויתורים שהוצעו לפלשתינים - עד שלבני, לטענתה, נאלצה להסתייג מהם - ישראל היוזמת זכתה לגינויים ולוועדת חקירה בינלאומית.

כאשר טורקיה בחרה להשפיל את הישראלים באיסטנבול, רוב התגובות סערו על הפגיעה בכבוד הישראלי והיהודי. אך רזי ברקאי העדיף להעלות את ד"ר אחמד טיבי, על מנת להוכיח אותנו בנוסח "על דאטפך אטפוך" - הגיע הזמן שהישראלים יטעמו את ההשפלות שהם עורכים בבדיקות הביטחוניות לאחרים. גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התפנה מעיסוקיו המשפטיים כדי ללמד סנגוריה על ארדואן, כאילו שאותו ארדואן לא שטף בפומבי את הנשיא פרס בז'נווה עוד בימי ממשלת קדימה.

שוב מדובר במדיניות טורקית יזומה, שישראל אינה יכולה לשלוט בה. כאשר השתכנע ארדואן שהדלת לאירופה נעולה, הוא החליט לחדור למזרח התיכון. המטבע האנטי-ישראלי מהווה דמי כניסה וגם חטיף למפלגה האסלאמית שלו. בהתחלה התנהלה מפלגת 'הצדק והקידמה' ברכות, על מנת להרדים את יריביה ולשכנע את האמריקנים שמדובר באסלאם מתון, שאולי ניתן יהיה לייצא אותו ליתר ארצות האסלאם. לאחר השלב המתון מעבירים הטורקים הילוך, גם ביחסי חוץ וגם ביחסי פנים. הטיפול בתיירים הישראלים היה מביש, אבל הקצינים הטורקים העצורים כבר תקופה ממושכת על עלילות דברים היו ודאי מתחלפים איתם ברצון. קול ישראל בערבית ראיין את היועץ המשפטי התורכי, שחזר על דרישות הטורקים: התנצלות, פיצויים וכמובן - הסרת המצור על עזה. בעבר הציבוריות הישראלית היתה סוגרת שורות מול חוצפה כזאת. היום כבר לא. פעם הבינו בישראל שהדרך להתמודד עם צונאמי איננה פתיחת חלונות או צמצום המדינה למישור החוף.

הדת הנרדפת
ביקורו של גלן בק, איש התקשורת ואהוב הנוצרים הפונדמנטליסיטים, חולל ויכוח בתוך שורותינו האם בעלי ברית נוצרים כמו בק רצויים לנו. אלו טוענים שכאשר כוחות האסלאם מתכוונים להשמידנו אסור לנו לברור את ידידנו. אחרים משיבים שהמטרה הסופית של הנוצרים היא להעביר את היהודים על דתם, ומה שלא הספיקו בנחלי דם הם מנסים לבצע היום מתוך נופת צופים.

ראשית כול יש להעיר שפעילותם של בק וחבריו עדיפה על פעילותם של נוצרים ערבים ותומכיהם, אשר טוענים כי איבדנו את זכותנו על ארץ ישראל מעצם הסירוב להכיר באותו האיש. האם אנו מעדיפים אוטובוס תיירים שבו משמשים אוהדי ישראל מורי דרך בכל המובנים, או שמא אוטובוס ממזרח ירושלים ונצרת עם דברי הסבר שונים?

זאת ועוד: הדיון התמקד במצבנו וזה טבעי ונכון, אבל שני הצדדים לוויכוח התעלמו ממצבה של הנצרות, שבמידה רבה הפכה מדת רודפת לדת נרדפת. הכנסייה מרגישה כיום נרדפת - במיוחד על ידי האסלאם בארצות כגון פקיסטן, אבל גם במדינות נוצריות - על ידי החילון.

כולנו זוכרים את שלטון הכנסייה בספרד ואת המחיר ששילם העם היהודי על שליטה זו. היום בספרד מגיע האפיפיור לביקור והשמאל מרשה לעצמו לערוך הפגנה גדולה נגדו. בבריטניה הכנסייה האנגליקנית הרשמית טוענת במידה של צדק שהרשויות מפלות אותה לרעה בהשוואה לאסלאם. במערב אירופה כנסיות מתרוקנות ומסגדים הולכים ונבנים. אפילו במוסקבה ופטרבורג התפללו רבבות מוסלמים בחוצות לרגל רמאדן ואיד אל פיטר.

כך שלא רק אצלנו לא בוררים ידידים - הדבר נכון גם אצל הנוצרים.