בשבע 460: חובשי כיפות, לא ילדי כאפות

הפגנת חולשה חושפת את המגזר הדתי-לאומי להתעמרות מצד פוליטיקאים, קציני צבא, אמנים ושחקנים. הגיע הזמן להפסיק להיות ילדי כאפות.

עמנואל שילה, בשבע , ט"ז באלול תשע"א

1. הצגת היחיד 'פולארד' של התיאטרון הקאמרי, בביצועו של השחקן רמי ברוך, רצה כבר מספר חודשים ברחבי הארץ. לא בדקתי באופן שיטתי, אבל אני משוכנע לחלוטין שבקרב הקהל הצופה בה יש ייצוג-יתר לציבור הדתי-לאומי, הרבה מעבר לחלקו היחסי באוכלוסיית ישראל. בטוחני שחובשי כיפה רבים (וחובשות מטפחת רבות), שבדרך-כלל מוותרים על התיאטרון הישראלי בגלל תכנים מעצבנים ובעיות צניעות, קפצו על ההזדמנות לצפות בהצגה שאין בה בעיות כאלה, ואשר תורמת להעמקת המודעות לנושא בעל חשיבות לאומית ואנושית.

לאחרונה הודיע רמי ברוך כי הוא מסרב להופיע עם ההצגה הזו בהיכל התרבות החדש שנחנך לאחרונה בקרית ארבע. מכיוון שברוך כבר הופיע עם ההצגה בעפרה ובקדומים, בגוש עציון ובאריאל, לא ברור האם ההחרמה דווקא של קרית ארבע נועדה לתפוש כותרת ולקבל צומי, או שהיא נובעת מדעות קדומות ושנאה ממוקדת כלפי יישוב שנתפש כ'קיצוני' יותר מאחרים.

שחקן טוב הוא לא בהכרח חכם גדול, אבל אפילו על חמור אמר הנביא ישעיהו שהוא יודע אבוס בעליו, כלומר מזהה מי מפרנס אותו. העובדה שרמי ברוך מרשה לעצמו להחרים חלק מקבוצת אוכלוסייה חשובה שהפכה את ההצגה שלו למצליחה, מלמדת בעיקר עד כמה חובשי הכיפות הפכו לילדי כאפות. אם למגזר הדתי-לאומי יש מעט כבוד עצמי או לפחות יצר הישרדות, התגובה המיידית צריכה להיות - למרבה הצער, כי זו הצגה חשובה - החרמה מוחלטת של ההצגה בביצועו של רמי ברוך כל עוד הוא לא הופיע איתה בקרית ארבע. אגב, בטוחני שיהונתן פולארד לא רק שלא יסכים עם הצעד המקומם של השחקן הלובש את דמותו אלא גם ייפגע ממנו קשות. אין שום אוכלוסייה שבה זוכה פולארד לאהבה, תמיכה והזדהות כמו במגזר הדתי בכלל והמתנחלי בפרט, והאיש שלנו בכלא האמריקני יודע זאת היטב.

2. גם בקורס קצינים יש לציבור הדתי-לאומי ייצוג הרבה מעבר לחלקו היחסי באוכלוסיית ישראל. זה לא הפריע למפקד בה"ד 1 ערן ניב ולמג"ד עוזי קליגר לרדת לחייהם של תשעה צוערים דתיים בקורס, להדיח ארבעה מהם ולהשפיל את חמשת הנוספים רק משום שביקשו להקפיד על הלכה, ובאופן שלא אמור להפריע לאיש.

בניגוד למה שאפשר להבין מחלק מהפרסומים, הופעת הזמרות לא היתה חלק מטקס צבאי שנטישתו באמצע מפרה, רחמנא ליצלן, את אווירת ההוד הטקסית. זו היתה בסך הכול אתנחתא מוזיקלית בין הרצאה להרצאה ביום לימודים על לקחי מבצע 'עופרת יצוקה'. המג"ד עוזי קליגר טען לפגיעה ברגשותיהן של הזמרות. נו, באמת. האם רצונה של חיילת להופיע כזמרת ראוי לכבוד יותר מדבקותם של יהודים דתיים בהלכה, או משאיפתם של לוחמים מסורים לשרת את עמם ומולדתם כקצינים? האם החיילת הזאת ישנה טוב בלילה כשהיא יודעת שארבעה לוחמים שכבר ראו את קו הסיום נזרקו מקורס קצינים בשם הדאגה לכבוד שלה? ובכלל, איזה אמן רוצה להופיע בפני קהל שכפו עליו לצפ
כמו במקרים דומים בעבר, גם בפרשה הזאת מצטייר דפוס פעולה של הענשת שעירים לעזאזל למען ישמעו וייראו
ות בו? ואולי לא לכבודן של החיילות דאג המג"ד, אלא לכבודו שלו? כל הפרשה הזאת מדיפה ריח מצחין של עוינות בסיסית כלפי הציבור הדתי ויומרה לחנך, לאלף, להשפיל ולהכניע.

כמו במקרים דומים בעבר, גם בפרשה הזאת מצטייר דפוס פעולה של הענשת שעירים לעזאזל למען ישמעו וייראו. הדחת תשעה צוערים טובים היתה יוצרת חלל גדול ומאלצת להסמיך תחתיהם יותר מדי קצינים פחות מוצלחים. צה"ל זקוק לקצינים הדתיים, אבל הוא יודע שהם ימשיכו להגיע למרות הפגיעה הזאת, כי חובשי הכיפות הם ילדי כאפות. שלא כמו החרדים, או הערבים או החד-מיניים, פגיעה בהם עוברת בשתיקה. הם צדיקים יותר מהאפיפיור ודואגים לצה"ל יותר מהרמטכ"ל, ולכן לא יותירו את בה"ד 1 ומפקדו מיותמים. מובילי מהלך ההתגייסות ההמונית של הדתיים לקצונה מעדיפים לעקוף כל עימות כדי להשיג את מטרתם - כיבוש עמדות מפתח בצה"ל בידי חניכיהם. אבל אנשים מסוגם של ערן ניב ועוזי קליגר נמצאים שם בדיוק כדי לדאוג שגם בעתיד יגיעו לעמדות בכירות רק אותם קצינים דתיים שהם בני-דמותם של אלעזר שטרן, יאיר נווה ואביחי מנדלבליט.

3. גם במערכת הפוליטית נחשבים חובשי הכיפות לילדי כאפות. שר הביטחון מצדו ומערכת המשפט מצדה מתעללים במתיישבי יו"ש בכל דרך אפשרית - מהקפאת בנייה ביישובים ועד להרס מאחזים והפקעת קרקעות חקלאיות תוך אפליה משפטית בוטה. כל זה מתרחש תחת שלטונו של בנימין נתניהו, בקואליציה ימנית-דתית מובהקת, ואין עומד בפרץ.

הפוליטיקאים הדתיים נוהגים לתרץ שכוחם דל מדי באשמתו של הציבור שלא הצביע עבורם בהמוניו. אבל האמת היא שנתניהו יתקשה מאוד לתפקד ללא שלושת הח"כים של 'הבית היהודי' בקואליציה שלו, וללא האצבעות של ח"כי 'האיחוד הלאומי' שאותן הוא מקבל מפעם לפעם בהצבעות חשובות. נתניהו יודע שכאשר הקואליציה שלו תתחיל להתפורר התהליך עלול לצאת משליטה. טוב עשה ח"כ אורי אורבך, יו"ר סיעת 'הבית היהודי', כאשר בעקבות ביקורו במגרון כתב השבוע לנתניהו כי "שותפותנו בממשלה יקרה לנו, אבל איננה אוטומטית", ודרש מראש הממשלה לקחת אחריות ולמצוא פתרון שימנע את הריסת היישוב. יש לקוות שאורבך וסיעתו יידעו לעמוד מאחורי הדברים במקרה וחלילה הפנייה הזאת לא תיענה.

4. סקר של פרופ' קמיל פוקס שפורסם השבוע מסמן לראשונה עלייה בכוחה של מפלגה דתית-לאומית מאוחדת ומעניק לה 9 מנדטים. יש להמתין ולראות אם סקרים נוספים יצביעו על מגמה דומה, אך בכל מקרה צריך לשאוף להרבה יותר מזה.

מאז נאום בר-אילן, שהפך את חזון המדינה הפלשתינית למדיניותה של ממשלת הליכוד, רק מפלגות הציונות הדתית מ
אם למגזר הדתי-לאומי יש מעט כבוד עצמי או לפחות יצר הישרדות, התגובה המיידית צריכה להיות החרמה מוחלטת של ההצגה 'פולארד' בביצועו של רמי ברוך כל עוד הוא לא הופיע איתה בקרית ארבע
חזיקות בקו מדיני של התנגדות חד-משמעית למדינה פלשתינית. אבל הפיצול והשותפות בקואליציה פוגעים ביכולת להצטייר כאלטרנטיבה. לאחר שיושלמו סוף סוף תהליכי האיחוד בין המפלגות, אפשר יהיה לצאת בקמפיין משותף נגד חזון הפיכת יהודה ושומרון לפלשתין, ולכרסם בכוחן של מפלגות הקואליציה - הליכוד, ש"ס, וישראל ביתנו - המתיימרות להיות ימניות, אבל נותנות את ידן לתהליכים שסופם חורבן ההתיישבות.

אין עוד ציבור בארץ כמו הציבור הדתי-לאומי אשר חלק כה מרכזי של יישוביו ומפעליו נתון תחת סכנה של הכחדה על פי תקדים גוש קטיף. מערכת המשפט בשירות 'שלום עכשיו' העבירה הילוך ומבקשת לקצוב זמנים לחורבנם של מאחזים גדולים ובהם כ-150 משפחות כבר בחודשים הקרובים. מפעלי חקלאות משגשגים שניטעו בעמל רב נתונים לאיום משפטי של ביטול החזקה היהודית עליהם. ומעל לכל מרחף צילה המאיים של המדינה הפלשתינית ותכניות הטרנספר של למעלה ממאה אלף יהודים.

מול כל אלה אסור לנו לעמוד כילדי כאפות. עלינו להתנער ולהתחזק, לדעת לאסוף כוח ולדעת גם להשתמש בו. יידע כל אמן המבקש להחרים, כל קצין בכיר שרוצה להתעמר וכל פוליטיקאי הדורס ברגל גסה כי ימצא מולו ציבור דרוך ונחוש שיודע להחזיר כאפה תחת כאפה.