בשבע 460: טובים השניים

מאבקי הכוח בזוגיות של הדי ויומי שלייפר, זוג מסורתי מארה"ב עם שורשים עמוקים ביהדות, הביאו אותם להשתתף בסדנה בשיטת 'אימגו'.

תגיות: זוגיות
עתיה זר, בשבע , ט"ז באלול תשע"א

כל זוג נשוי יודע לספר על השלבים בקשר שלו. על ההתאהבות הראשונית, הרומנטיקה והאורות, החתונה, וה'היי' שבאיזשהו שלב התחיל להיכנס לשגרה. שגרה המידרדרת לעיתים למריבות וחיכוכים, והרגשה ש'זה לא כל כך ורוד כמו שזה נראה בהתחלה'. לפעמים אף נדמה שבדיוק התכונה שכל כך קסמה לנו בתחילת הקשר, היא זו שהכי מעצבנת עכשיו. מי שחוששים לגורל הזוגיות שלהם בשלב הזה, יכולים להירגע: לפי שיטת 'אימגו' לטיפול והעשרת הזוגיות, זה בדיוק מה שצריך לקרות לכם. ואם יש לכם כלים מתאימים, תוכלו להפוך את הקשיים בזוגיות לדבר מרפא ומצמיח.

לערוך טיול בילדות
הדי ויומי שלייפר הלכו לסדנת אימגו אחרי עשרים ושש שנות נישואין. היא היתה פסיכולוגית קלינית, הוא מהנדס. במסגרת עבודתה טיפלה הדי בזוגות רבים, אך לא הרגישה שהיא מצליחה לעזור להם לבנות את הזוגיות שלהם, וגם לא את הזוגיות שלה עצמה. מאבקי כוח ומתחים היו לחם חוקם של הדי ובעלה, ובהמלצת מכרים פנו להשתתף בסדנת 'אימגו'. הסדנה הלהיבה אותם, והם החליטו שמן הראוי שכמה שיותר אנשים בעולם יכירו את השיטה. הם עצמם דוברים ארבע שפות: אנגלית, עברית, גרמנית וצרפתית, ולכן יכלו להנחיל את השיטה ברחבי העולם.


אצל היהודים יש ערכים של בין אדם לחברו. אצל בודהיסטים יש יותר התכנסות פנימה וריחוק מהעולם.
"שמנו את החלום על האופק", מספרת הדי שלייפר "והיקום ארגן את עצמו כדי שנוכל להגשים את החלום שלנו". מאז, כבר עשרים שנה, עוברים בני הזוג שלייפר ברחבי העולם ומעבירים סדנאות בזוגיות. תחילה היתה זו שיטת אימגו, ועם השנים והניסיון שצברו הם פיתחו אותה והוסיפו לה עוד אלמנטים.

בבסיס שיטת האימגו עומדת המילה אימג' (image) שפירושה דמיון או תמונה. הנחת היסוד של השיטה אומרת כי לכל אחד מאיתנו יש 'תמונת ילדות', איך היתה הילדות שלנו. את בן הזוג אנו בוחרים באופן לא מודע כמי שאמור לספק את מה שהיה חסר לנו, או שהוא מה שרצינו להיות ולא העזנו. "זה בעצם האדם שאמור להיות לנו הכי קשה איתו", אומר יומי "הוא לא מתאים לנו, הוא אפילו ההיפך ממנו לגמרי, אבל הוא זה שיביא אותנו לתיקון, למצב השלם שלנו. ויש כלים שמלמדים אותנו איך לעשות את התיקון הזה". לשיטת אימגו בגרסת שלייפר יש 'שבעה עקרונות ושבעה כלים',  ומי שמכיר אותם ומשתמש בהם, יוכל להצעיד את הזוגיות שלו קדימה.

הנחת היסוד היא כי כל קונפליקט בין בני זוג יושב על משקעים מהעבר, ויש צורך לערוך טיול בילדות של בן הזוג כדי להבין את שורש הקונפליקט. "אחד הקונפליקטים בינינו היה סביב זה שהיו לי המון קשרים חברתיים", מספרת הדי, "וליומי זה מאוד הפריע. הסתבר שזה ישב על משהו מהילדות. יומי היה ילד מאוד בודד , קרו המון דברים בילדות שלו, והוא היה צריך שאתן לו המון תשומת לב ואהבה, שאקבל אותו בחום כשהוא מגיע הביתה. אבל כשהוא היה חוזר, אני הייתי עסוקה בטלפון עם אנשים אחרים. אם לא הייתי מבינה את הרקע הזה, לא הייתי יודעת לעצור את הדבר שהיה לי הכי פשוט וטבעי, שיהיו לי המון קשרים עם המון אנשים". יומי מוסיף עוד קונפליקט שהתמודדו איתו, ומספר כי הוא היה 'האיש הרע בבית': "אני הייתי מטיל משמעת על הילדים. הדי היתה אומרת להם 'כשאבא יבוא הוא יטפל בזה' והיא היתה תמיד רכה וטובה איתם. הרגשתי כאילו יש קנוניה נגדי". גם יומי מספר כי הבנת הרקע של הדי, שהיתה בת להורים ניצולי שואה, שלא יכלו לסבול שום מעשה שובבות, עזרה לו לראות את הבעיה בעיניים אחרות ולהתמודד בצורה טובה יותר. 

המפגש הוא נס
הדי היא טיפוס אופטימי. שיחתה שזורה בהכרת תודה כמעט על כל דבר, והיא קושרת את תכונתה זו לסיפור הולדתה, שהוא נס בפני עצמו. כשהיתה אמה בהריון, הצליחה להבריח את עצמה ואת אביה של הדי ממחנה ריכוז בצרפת, בזמן מלחמת העולם השניה. הם ברחו דרך ההרים עד לגבול השוויצרי, אך הגבול היה סגור. האם הפילה את עצמה לצידו השני של הגבול, והשוויצרים שראו את האשה ההרה הזדרזו לקחתה לבית חולים. הטיפול המסור שזכתה לו סייע בהולדתה של תינוקת יפה ובריאה. "זה שאני נולדתי זה נס, וכך צריכה להיות הגישה לקשר הנישואין: נס שפגשתי אותך, נס שאנחנו יחד. מתוך כך צריך לצאת לטיפול".

הוריה הגיעו לבלגיה לאחר המלחמה, שם הכירה את יומי דרך חברים משותפים. הוא נולד ברומניה. היחס ליהודים באזור בו התגורר היה סביר יחסית, והם לא גורשו ממנו. הוריו יצאו לפני המלחמה לביקור בארה"ב ולא יכלו לשוב. שנות המלחמה עברו עליו עם אחיו ודודתו. בתום המלחמה הצטרפו הוא ואחיו להוריו. שתי אחיותיו ניסו להגיע ארצה באוניית מעפילים, אך האוניה הוטבעה וכל מי שניסה להינצל נורה בעודו בים. "החיים של ההורים היו מאוד קשים. הם היו נשואים שבעים ושתיים שנים וכיבדו מאוד אחד את השני, אך קשיי החיים השפיעו על הזוגיות שלהם", אומר יומי. הדי מספרת אף היא על הוריה, שהיו חברים טובים אך במצב של מתח מתמיד. "לא היו להם כלים להפוך את המתח למקור של צמיחה".
המשפט 'איש ואשה זכו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתם' הוא בדיוק מאבקי הכוח שאנו מדברים עליהם, שיכולים להביא לצמיחה ולהשראת שכינה בין בני הזוג

לפי שיטתם של בני הזוג שלייפר, אין העתקה של הדפוס הזוגי של ההורים, אלא העתקה של היחסים של כל אחד מבני הזוג עם הוריו. הכלים הניתנים בשיטה זו אמורים לסייע לפתור את הקונפליקטים הנובעים מכך. אחד היסודות עליהם בנויה השיטה הוא מחקרים מתחום המוח, המראים כי המוח הוא התייחסותי - הוא צריך מוח אחר כדי לעשות ויסות של המערכת העצבית בתוך הגוף. "המוח שלנו לא מתפתח טוב בלי אדם נוסף. הוא לא  נותן ויסות פנימי כמו שצריך בלי העיניים של השני. הביקור מעבר לגשר אחד אצל השני, בכל השכונות של האישיות, עוזר להכיר ולהבין טוב יותר זה את זו, וגם כל אחד את עצמו. בן הזוג הוא המרפא הטוב ביותר". 

להדי ויומי יש שני ילדים נשואים המתגוררים בארה"ב, ושנים עשר נכדים. הדי ויומי מקיימים אורח חיים מסורתי, אך שניהם גדלו בבית דתי. הסבים של שניהם היו חסידים. זו הסיבה, כנראה, שהשיטה שלהם מושפעת מאוד מהפילוסופיה של מרטין בובר. ובכלל, הם רואים חשיבות רבה בקדושה ובשמחה בחיי הנישואין  "כל מושג הקדושה אצלנו - של המרחב, של הזמן, זה הכל מהיהדות. כל דבר שאנו מלמדים ניתן למצוא במקורות היהדות: 'לא טוב היות האדם לבדו', 'טובים השניים מן האחד'. כל השמחה שצריכה להיות בחיי הנישואין ובכלל. גם המשפט 'איש ואשה זכו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתם' הוא בדיוק מאבקי הכוח שאנו מדברים עליהם, שיכולים להביא לצמיחה ולהשראת שכינה בין בני הזוג".

אחת לשנה מגיעים הדי ויומי לארץ מביתם שבארה"ב. הם שוכרים דירה מרוהטת בתל אביב ויוצאים למרתון של סדנאות. כל סדנה אורכת שלושה ימים. השנה הם קיימו בין השאר גם סדנה לעשרים ושניים רבנים ונשותיהם, וגם יום מרוכז מטעם מרכזי הסיוע של תנועת 'אמונה'. זאת בנוסף לסדנאות לציבור הרחב, שבכל אחת מהן השתתפו קרוב לחמישים זוגות. במהלך שלושת הימים חווים המשתתפים באינטנסיביות את העקרונות והכלים, שלב אחרי שלב. השלב האחרון הוא שלב 'החלום הגדול', בו בני הזוג חולמים חלום משותף ועמלים יחד להגשימו.

לבנות את החלום
ראיון קצר אמנם אינו סדנה בת שלושה ימים, אך בכל זאת פורשים הדי ויומי את השיטה שלהם על רגל אחת. "בין בני זוג ישנם שלושה מקשרים בלתי נראים", מסבירה הדי "המרחב, הגשר והמפגש.  המרחב הוא האווירה בין בני הזוג. משהו שגם אנשים מבחוץ יכולים להרגיש בו. אנחנו מלמדים זוגות להכיר במרחב הזה, ולהפוך אותו למקום טוב". את מושג המרחב למדו בני הזוג שלייפר ממרטין בובר, מי שהשפיע רבות על השיטה הנוכחית אותה הם מלמדים. "בובר אומר שהקשר בין בני הזוג לא חי בתוכם או בדיאלוג שלהם, אלא במרחב, שהוא קדוש. אנחנו מלמדים זוגות להכיר את המרחב ולקדש אותו. לא רק הם חיים במרחב הזה, גם הילדים שלהם. זה מגרש המשחקים של הילדים. אם המרחב טוב, המגרש של הילדים הוא טוב. אם המרחב מזוהם, הילדים חיים במקום מזוהם".  המקשר השני הוא כאמור הגשר: "שני אנשים זה שני עולמות. אם אתה באמת רוצה לדבר עם האדם השני, אתה צריך לעבור בגשר אל העולם שלו. לבוא עם לב פתוח וסקרנות. המקשר השלישי הוא המפגש, מפגש בין הנשמות. זו תחושת קשר עמוק. כל זוג חווה את זה מדי פעם. אבל בני הזוג לא תמיד יודעים איך ליצור את זה בצורה מכוונת, במחשבה תחילה. המטרה של המרחב והגשר היא להגיע למפגש".

איך מתבטאים המקשרים האלה ביום יום?
"את המרחב אפשר לחוש כשיש בין בני הזוג כבוד ואהבה, או מתח, כעס ותחרות. פעם יומי ואני הגענו לטיסה ושידרגו אותנו למחלקה ראשונה, כי היו בטוחים שאנחנו בירח דבש. הרגישו שהמרחב בינינו מאוד חביב. כשזוג לומד לקדש את המרחב, הוא לומד בעצם לקבל את בן הזוג כפי שהוא ממש. שבן הזוג ירגיש נינוח ובטוח להיות מה שהוא. יש כבוד, אהבה, אכפתיות, כל אלה נותנים תחושת ביטחון. הגשר הוא היכולת של בן הזוג להיות קשוב לגמרי לבן הזוג שלו. בלי שיפוטיות או הערות ביניים. פשוט להקשיב. המפגש הוא הרגעים בהם בני הזוג מרגישים קשר עמוק, אחדות, ממש שהשכינה שורה ביניהם".
כשזוג לומד לקדש את המרחב, הוא לומד בעצם לקבל את בן הזוג כפי שהוא ממש
 

בין העקרונות בשיטתם של הדי ויומי ניתן למצוא את עקרון הילדות המשפיע על הקשר; עקרון התגובתיות, שהוא דפוס התגובה שהתפתח עם השנים בין בני הזוג; צעקה קיומית המשפיעה על ההתנהגות; תסכול שיכול להביא למתנה כפולה; השמחה ו'החלום הגדול'. השיטה נותנת שבעה כלים, כלי לכל עיקרון, כדי ליישם את העקרונות הללו. הכלי הראשוני והחשוב ביותר, שמשתמשים באמצעותו בכל הכלים האחרים, הוא כלי 'הביקור מעבר לגשר'. כל הטיפול: הטענות, הרעיונות, ביטויי הכעס והחיבה, כולם קורים כאשר אחד מבני הזוג מגיע לבקר את השני. יש 'אורח' ויש 'מארח'. האורח מגיע לביקור באחת השכונות של המארח, והמארח מספר לבן הזוג על השכונה בה הוא מבקר. אם זו שכונת הילדות, הוא מספר לו על הילדות שלו, בשכונת ההורות - המארח מספר על עצמו כהורה. בן הזוג מקשיב ואף משקף את מה שהוא שומע. אם בן הזוג שלך, המארח, יאמר: "קשה לי שאתה מגיע הביתה ומיד אתה ניגש לעיסוקים שלך", האורח יאמר "אני שומע שקשה לך כשאני מגיע הביתה ומיד ניגש לעיסוקים שלי". שיטה זו מונעת מצב הקורה לעיתים בטיפול, בו בני הזוג מיד שוטחים את טענותיהם זו על זה, בלי לשמוע את השני. לפי שיטה זו, הם חייבים להקשיב לבן הזוג ולמה שיש לו לומר, בלי לענות או לשפוט.

באמצעות הביקור מתוודעים בני הזוג לכלי נוסף הנקרא 'פתחי מילוט'. בכלי זה הם  מתוודעים לדפוס התגובה שאימצו לעצמם במצבים של מתח. יש כאלה שפותחים טלוויזיה או שוקעים בעיתון, אחרים מוצאים נחמה באוכל. המודעות לדפוס התגובה מאפשרת להיות במצב של בחירה בפעם הבאה שמתעורר קונפליקט. עוד כלי הוא 'הפיכת  התסכול למתנה כפולה'. הדי:  "כשפתרנו את הקונפליקט שלנו, שאני הייתי הרבה עם חברים ויומי הרגיש בודד, הרווחנו שנינו: יומי הרוויח אישה המקבלת אותו בברכה כשהוא מגיע הביתה ונמצאת איתו יותר, ואני קיבלתי התנהגות טובה יותר לזוגיות שלנו, הבנתי יותר את הגבולות שלי".

כלי חשוב נוסף הוא השמחה, להעניק שמחה אחד לשני. "צריך לתת הערכה לגמרי חיובית לבן הזוג: הערכה של כל התכונות של בן הזוג, פיזית, רוחנית, רגשית, מעשית. מחקרים מראים שאצל זוגות מאושרים היחס בין התנהגויות חיוביות לשליליות הוא חמש לאחד". חוץ מהסדנאות מטפלת הדי בזוגות גם באופן פרטני. "מגיעים זוגות שיש קושי בזוגיות שלהם. לפעמים על סף גירושין. בטיפול הפרטני אני מתחילה עם החלום של כל אחד עליו ועל בת הזוג  שלו. ההתחלה הזו נותנת אווירה אחרת לכל הטיפול". החלום מעניק לדבריה אופטימיות להמשך הקשר.

מאמריקה עד אפריקה
השלב האחרון בשיטת אימגו של שלייפר היא, כאמור, החלום המשותף הגדול. לשלב הזה מגיע הזוג לאחר שלמד והתנסה בכל הכלים של השיטה. בסדנה רגילה זה קורה בסיומם של שלושת ימי הסדנה. "בעזרת דמיון מודרך צריך כל זוג צריך לשים על האופק חלום גדול, אותו הוא רוצה להגשים", מסבירה יומי "וכשהוא מגשים את החלום, הוא מתקדם אל החלום הבא".

המדינה הבאה בתור לסדנאות של הדי ויומי היא שוויץ. בין השאר הם ביקרו במדינות בדרום אמריקה ובצפונה, במערב אירופה ובמזרחה, והגיעו אף למלזיה, סינגפור ואינדונזיה.

האם יש הבדל בזוגיות בעמים השונים?
"אצל כולם יש אותם קונפליקטים על אותם דברים. זה אוניברסלי. הסינים אולי יותר מנומסים מהישראלים, מתייחסים יותר בכבוד למורה בסדנה, מגיעים בזמן ולא שואלים שאלות, אבל בזוגיות זה אותו הדבר. יש הבדל בערכים. אצל היהודים יש ערכים שאין לעמים אחרים. רוחניות יהודית היא אחרת מרוחניות בודהיסטית. אצל היהודים יש ערכים של בין אדם לחברו. אצל בודהיסטים יש יותר התכנסות פנימה וריחוק מהעולם. אבל גם אם הרוחניות אחרת, הקונפליקטים בזוגיות הם אותם קונפליקטים".