גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

עניין של השקפה

פרויקט משקפת, שהושק לפני כחודשיים, מתכנן להביא חצי מיליון ישראלים לסיורי היכרות עם מרחבי יהודה ושומרון
22/09/11, 14:06
רבקי גולדפינגר


אני לא מצפה שבעקבות הסיורים כולם יהפכו פתאום לימנים. זו לא המטרה שלי. זה לא ריאלי. אני רק אומר 'בואו נכיר, ללא קשר לדעה הפוליטית שלכם ובוודאי לפני שאתם נסגרים על עמדה. בואו לראות ולהתרשם בעצמכם

אנחנו עם אחד ואנחנו צריכים להכיר יותר אחד את השני אבל מבלי להתיפייף. אנחנו לא מטשטשים את מי שאנחנו ואת מה שאנחנו מאמינים בו. אין אדם שמגיע ליהודה ושומרון, רואה את ההתיישבות הפורחת ונשאר אדיש

הציבור הרחב יותר קרוב ותומך ממה שנראה על פני השטח. אנחנו ב'משקפת' דואגים להיפגש עימו ב'מסלול עוקף תקשורת'. התקשורת מציגה בצורה לא חיובית את ההתיישבות. לכן אנחנו מזמינים את עם ישראל להתרשם בעצמו
אחרי העיתונאים, הח"כים ואישי הציבור, מגיע תורם של עמך ישראל: פרויקט משקפת, שהושק לפני כחודשיים, מתכנן להביא חצי מיליון ישראלים לסיורי היכרות עם מרחבי יהודה ושומרון | עד כה אלפים כבר נטלו חלק בסיורי 'משקפת', והמארגנים מספרים על תגובות נפעמות מול נופים מרהיבים, אותם רואים המבקרים לראשונה בחייהם | ומי נתן את ההשראה לרעיון? לא פחות מראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון

מי לא היה שם? דן מרגלית, יאיר לפיד, אברי גלעד, יונית לוי, דני קושמרו, רזי ברקאי, יעל דן ועירית לינור. היו גם מערכות העיתונים של ידיעות-אחרונות, מעריב והארץ, גלי צה"ל, וואלה, חברי כנסת, שרים, סופרים, אנשי אקדמיה, אישי ציבור ועוד רבים נוספים. כולם השתתפו בשנתיים האחרונות ב'סיורי העומק' בשומרון, הנמשכים יום שלם ומיועדים להביא את האח"מים להכרת השטח באופן בלתי אמצעי, אולי לראשונה בחייהם. מערך סיורי האח"מים, המאורגן על ידי היחידה האסטרטגית במועצה האזורית שומרון ובשיתוף עם ועד מתיישבי השומרון, זכה להתעניינות רבה. "זה כבר הפך לטרנד", מחייך יוסי דגן (31), המנוע המרכזי מאחורי הפרויקט. "כשהתחלנו עם זה כולם הרימו גבה ואמרו לי בזלזול שאין סיכוי שמהלך כזה יצליח. עד היום כבר הבאנו לפה מעל לשלוש מאות אח"מים, ועוד רבים מתוכננים להגיע".  מכל הרשימה הארוכה של המוזמנים רק אחד בלבד דחה את ההצעה, מציין דגן. "השדרן נתן זהבי אמר לנו שאם יחליט שהוא רוצה להכיר את השטח, הוא כבר יעשה זאת לבד. אבל הוא יחידי. אנחנו מקבלים מסרים מאנשים מכובדים שכבר מחכים שנזמין אותם. התקווה שלנו היא לחשוף בפני כל אותם גורמים משפיעים וקובעי המדיניות את הגודל, העוצמה והעשייה הציונית בשטח", מסביר דגן בהתלהבות.

להגיע אל 'מעבר להרי החושך'

ואכן, לאור הצלחת סיורי האח"מים, הדרך להחלטה להביא ליש"ע כמה שיותר יהודים, היתה קצרה. לאחר תכנונים והיערכות מקיפה, הושק לפני כחודשיים מיזם הסברה חדש ביהודה ושומרון בשם 'משקפת'.

תחת כותרת מעט יומרנית: 'פרויקט היכרות לאומי', יצא המיזם לדרך. על פי הצהרת הכוונות של מייסדיו, מתוכננים להצטרף לאותם סיורי עומק ברחבי יהודה ושומרון מספר מרשים של חצי מיליון ישראלים מכל רחבי הארץ, והכול תוך חמש שנים. "ראינו שזה מאוד מדבר לאח"מים, אז אמרנו 'יאללה, בואו נעשה את זה גם לעם ישראל'", מסביר דגן.

עלות הפרויקט נאמדת במיליוני שקלים, שיגויסו מתרומות. הסיורים מיועדים לכולם: ועדי עובדים, תלמידי בית ספר, מתנ"סים, חברי מפלגות, ארגונים חברתיים וכמובן, גם סתם עמך ישראל.

למה שתושב תל אביב ממוצע יסכים להצטרף לסיור?

"אנחנו פתוחים להביא לכאן את כולם. הפרויקט הנוכחי פונה אל כלל הציבור במדינת ישראל, אבל קהל היעד של הפרויקט הוא בעיקר הציבור החילוני והמסורתי", מסביר דגן, יו"ר 'משקפת'. "אנחנו מזמינים אזרחים שאינם מזוהים כימין אידיאולוגי או כשמאל מובהק. הרי כל אזרח ישראלי, בין אם השקפת עולמו ימנית או שמאלית, צריך עוד לפני שהוא מכריע, להכיר מקרוב את המקומות שבלב הסוגיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל".

רכזי 'משקפת' פונים לאנשי קשר בכל רחבי הארץ: במקומות עבודה, יישובים וקהילות, מוסדות חינוך, מכללות ועוד. הם מציעים מגוון מסלולים לאורך שדרת ההר של ישראל, מהשומרון בצפון, דרך בנימין וירושלים במרכז, בקעת הירדן ועד הר חברון בדרום. רכזי משקפת בונים בכל פעם סיור מותאם אישית – לצעירים, למבוגרים, לעולים חדשים, למשפחות ועוד.

הסיורים מודרכים בידי אנשי מקצוע וכוללים שימוש במשקפות טלסקופיות מיוחדות לתצפית על גוש דן וערי החוף. "אין כמו מראה עיניים. פתאום הישראלים נחשפים למצב בשטח כפי שהוא באמת ולא כפי שהוא מוצג בתקשורת. בדרך כלל, מתייחסים ליש"ע כאל מקום מרוחק, מנותק, מעבר להרי החושך, שלא נוגע אליהם. אבל אנחנו חמש דקות מכפר סבא, והקרבה הפיסית ממש מוחשית".

דגן מתאר כיצד בסיור עם העיתונאי והפובליציסט גדעון רייכר, הם עמדו בתצפית והביטו נפעמים לעבר הנוף. "הוא הצביע לאופק ושאל אותי: 'מה זה שם?'. כשעניתי לו 'תל אביב', הוא אמר בשנינות הידועה שלו: 'טוב, הבנתי הכול. אפשר לחזור הביתה'". גם דני קושמרו, כתב החדשות של ערוץ 2, הודה בכתבה שערך לאחר הסיור: "בכל פעם מפתיע לגלות עד כמה זה קרוב. 15 דקות ואנחנו כבר בשומרון".

את דגן מטרידה הגישה העוינת מצד רבים מאזרחי המדינה כלפי ההתיישבות. "אני נתקל שוב ושוב בצרות השקפתית", אומר דגן. "אני זוכר איך באחת מתוכניות האקטואליה היותר מוכרות בטלוויזיה, שאלה מגישת התוכנית בחוסר הבנה את המרואיינים שסיפרו לה שהם מטיילים ביש"ע: 'למה אתם בוחרים לטייל דווקא בשטחי פלשתין?'. מאוחר יותר היא התנצלה, אבל זו נקודת המוצא של רבים וטובים במדינה. אנחנו שואפים להזכיר למבקרים שמדובר בשטחים ששייכים לנו, לעם ישראל".

מטרת הסיורים, אליבא דדגן, הינה להעביר את חשיבות האזור לאו דווקא מההיבט המדיני, אלא בעיקר ברמה הלאומית, ההיסטורית והגיאוגרפית. "פוליטיקה בסיורים היא מחוץ לתחום", הוא מדגיש. "זה הוגדר כפרויקט עצמאי וא-פוליטי, והוא פועל בשיתוף פעולה עם בתי ספר שדה והמדרשות לידיעת הארץ הפועלות באזור".

את פרויקט 'תגלית', המביא ארצה צעירים יהודים מהתפוצות, עדיין לא הצליחו המארגנים לרתום לעניין. "הם הביעו חשש מהמשמעות שעלולה להתפרש מהבאת הצעירים 'ליישובים מעבר לקו הירוק'. בעז"ה, הם עוד יגיעו אלינו", אומר דגן באופטימיות.

'משקפת' פועל בתיאום ובשיתוף פעולה הדוק עם כלל הרשויות והגופים ביש"ע - ראשי העיריות והמועצות ביו"ש, מועצת יש"ע, ועד מתיישבי שומרון וועד מתיישבי בנימין.

בראש 'משקפת' עומדים בני כהן ויוסי דגן. כהן, אשר שימש כמנכ"ל מועצה אזורית מטה בנימין וראש מטה השר לפיתוח הנגב והגליל, משמש כיו"ר וכמנכ"ל הפרויקט. יוסי דגן, מנהל היחידה האסטרטגית ויועץ ראש מועצת שומרון, מכהן אף הוא כיו"ר משותף של הפרויקט. ח"כ אורי אריאל תומך ומסייע בהרצת

הפרויקט. בני כהן מתאר התלהבות גדולה מצד המשתתפים שכבר הגיעו. "התגובות החיוביות והחמות של המשתתפים לנופים ולעשייה הציונית שראו ביו"ש, דברים שרובם בכלל לא ידעו על קיומם, שכנעו אותנו באופן סופי עד כמה הדבר היה נחוץ", אומר כהן.

 לא מגלים להורים

ביום שני שעבר הגיעו חניכי המכינה הקדם צבאית בקיבוץ בית גוברין לסיור בשומרון מטעם 'משקפת'. זו קבוצה של בנים ובנות חילונים, בעלי השקפות עולם מגוונות. הם יושבים באוטובוס, מאזינים לדברי ההסבר, שואלים שאלות ומתעניינים. הצעירים שותים את דברי המדריך בצמא. נמרוד (26), מרכז התוכנית במכינה, מספר כי לקראת הסיור ערכו לתלמידים פעילות הכנה מיוחדת. "היה לנו חשוב שלפני הסיור הם יבינו מבחינה היסטורית וגיאוגרפית לאן הם מגיעים. החבר'ה שלי באו ממקום פתוח של לשמוע ולקבל", הוא אומר גאה.

טל, תלמידת המכינה, מספרת כי דאגה להסתיר מהוריה שהיא מטיילת בשומרון. "אני מראשון לציון וממש מתרגשת לטייל ולהכיר סוף סוף את השומרון, אבל להורים שלי לא סיפרתי לאן נסעתי. מבחינתם, בגלל בעיות ביטחוניות השטחים מעבר לקו הירוק הם מחוץ לתחום. לא רציתי להדאיג אותם", היא מסבירה ומדגישה בחום: "אני תומכת בהתנחלויות בארץ ישראל".

באוטובוס ניכרת התרגשות כשאחד הבחורים שם לב תוך כדי נסיעה לדגלי פלשתין המתנוססים בחלונות הבתים בכפר הערבי הסמוך. "תראו, אני לא מאמין", הוא קורא לחבריו בקול רם, "איזו חוצפה. הם תלו דגלים של פלשתין". חברי הקבוצה מביטים בהשתאות החוצה. בחור אחר פונה למדריך ושואל בחוסר השלמה: "למה אין כאן דגלי ישראל? צריך לתלות דגלי ישראל בכל פינה באזור, אולי ככה הם יבינו שזה שלנו". שאר החברים מהנהנים בראשם בהסכמה.

במסגרת הסיור, נחשפו הצעירים לנופים המרהיבים של יהודה ושומרון. הם ביקרו באתרי המורשת וההיסטוריה היהודית וסיירו בערים, בישובים ובאתרי החקלאות הפורחת באזור, בדגש על יקבי הבוטיק וחוות הגבינות המשובחות. על ידי כך, מקווים המארגנים, הם יתחברו לסיפור היהודי.

האם מטרת 'משקפת' היא לחבר את הציבור הישראלי ליהודה ושומרון, מעין 'להתנחל בלבבות'?

"אני לא אוהב את הביטוי 'להתנחל', משום שנשמע ממנו כאילו גוף זר צריך להיכנס אל עם ישראל מבחוץ. אנחנו עם אחד ואנחנו צריכים להכיר יותר אחד את השני אבל מבלי להתיפייף. אנחנו לא מטשטשים את מי שאנחנו ואת מה שאנחנו מאמינים בו, אבל משקיעים המון בהיכרות ישירה עם העם. אין אדם שמגיע ליהודה ושומרון, רואה את ההתיישבות הפורחת ונשאר אדיש", פוסק דגן.

מאז תחילת הפרויקט לפני כחודשיים, כבר השתתפו בסיורי 'משקפת' אלפי משתתפים, כשהיעד, כאמור, הוא חצי מיליון אזרחים במהלך חמש השנים הבאות.

כולם מבינים כיום שאמצעי התקשורת הם כלי רב עוצמה לעיצוב דעת הקהל. אולי ההחלטה להשקיע בעם ישראל כל כך הרבה אנרגיות ומשאבים זה למעשה 'פול גז על ניוטרל', ועדיף היה להתמקד בשינוי מהשורש של התקשורת?

"הזירה התקשורתית היא אסטרטגית וחשובה מאוד, ולכן לא אומר שהפרויקט הוא הדבר היחידי ואין בלתו. יש פרויקטים נוספים מרשויות ומועצות אחרות, שכל אחד ואחד תורם את תרומתו הצנועה. אני יודע על מיזמים המעודדים כניסה לתקשורת של צעירים מהמחנה הלאומי בכלל ומהציבור הדתי-לאומי בפרט, כדי שישפיעו מבפנים", אומר דגן. הוא מדגיש כי התקשורת באמת משפיעה וכוחה רב אך מנגד, היא לא 'כל יכולה', כהגדרתו. "הציבור הרחב הוא הרבה יותר קרוב ותומך ממה שנראה על פני השטח. אנחנו ב'משקפת' דואגים להיפגש עימו ב'מסלול עוקף תקשורת'. נכון, התקשורת מדווחת ומציגה בצורה לא חיובית ולפעמים עוינת את ההתיישבות ואת המתנחלים. לכן אנחנו מזמינים את עם ישראל לבוא, לטייל ולהתרשם בעצמו, ללא המסננים של התקשורת".

"איפה כאן גוש קטיף?"

דגן מבהיר כי האויב הגדול ביותר של ההתיישבות הוא הבורות הפושה בכל הרבדים בחברה הישראלית. "הבורות קיימת בכל מקום. אני יכול לספר על שדרן מאוד בכיר בארץ, שהתעקש שאבוא לאסוף אותו כי הוא חשש להגיע לבד 'לסיור בשטחים', כהגדרתו. הסכמתי ואמרתי לו שניפגש בצומת קסם. אותו שדרן נבהל ושאל  בפחד: 'קסם? איפה זה?'. ללמדך, שהבורות נמצאת בכל מקום, גם בקרב אלו שמתיימרים להיות בעלי השקפת עולם משכילה ומלומדת".

הוא מספר גם על אחד מחברי הכנסת מהשמאל, שבעת הסיור הוצג בפניו סרטון קצר על הנעשה בשומרון. "אותו חבר כנסת הצביע על המפה של השומרון ושאל בלי בושה: 'איפה זה גוש קטיף?'. אנחנו בלענו רוק והמשכנו הלאה, אבל המציאות של חוסר היכרות עם השטח ניכרת לעין, והיא מאוד בעייתית", מתריע דגן.    

סטיגמות ודעות קדומות הן קושי נוסף עימם נאלצים להתמודד מדריכי 'משקפת'. "התדמית של המתנחל היא שלילית", אומר קותי בן-דוד, מדריך. "אם תשאלי סתם אדם מהרחוב הוא יתאר לך 'מתנחל' כאדם עם כיפה גדולה ופאות עבות שפוגע בערבים במסיק הזיתים, כורת ושורף עצים, מתפרע, אחראי לתג מחיר וכמובן, מחזיק ביד שלו אם 16. לא הרבה יודעים שביו"ש גר ציבור מאוד מגוון של דתיים-לאומיים מכל הסוגים, חרדים וחילונים וכן, יש אצלנו אפילו מצביעי שמאל", הוא צוחק.

רבים מהמבקרים, מסתבר, משוכנעים טרם יציאתם לסיור כי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מסתכמת בכמה קרוונים ומאחזים בלתי חוקיים על ראש גבעה. "להרבה מאוד זו הפעם הראשונה ביו"ש. בסיורים הם מגלים להפתעתם הרבה, שמדובר באלפי משפחות שחיות כאן חיים שוקקים ומלאים. הם נחשפים למפעלים עתירי ידע וטכנולוגיה, מבני ציבור, בתי ספר, מרכזי קניות. הם קולטים שזה לא כל כך פשטני כמו שחשבו קודם", אומר בן דוד ומסביר שגם לטבע ישנה אמירה. "אני נתקל בהרבה מבקרים שעומדים נפעמים מול הנוף. הם אומרים לנו 'וואו, איזה יפה כאן. פסטורלי. עוצר נשימה'. הם עומדים בשקט ומתבוננים סביבם. בפעם הראשונה בחייהם הם מגלים אזור חדש ויפהפה בארץ, ואני מאמין שהם ייקחו מהחוויה הזו הביתה. כמדריך טיולים, אני מאמין בכל ליבי ש'מי שדורך - אוהב'. הם מגיעים, מטיילים, מתרשמים וזה כבר הופך למשהו ששייך גם להם".

דגן מצידו פונה בבקשה לציבור הדתי-לאומי המקושר במסגרות שונות בחייו לציבור הכללי, לקחת חלק בהצלחת 'משקפת'. "אני מבקש מכל אחד מאיתנו, שישים לב בסביבה הקרובה לו את מי הוא יכול להזמין לסיורים. אתה עובד בחברת החשמל, מצוין. תדאג לדבר עם ועד העובדים ותציע להם יום טיול ביו"ש. אתה בעל חברה לראיית חשבון? או.קיי, קח את העובדים שלך ליום התאווררות עם 'משקפת'. כולם מוזמנים", אומר דגן.    

האם זו לא תמימות לחשוב שאחרי ביקור בן יום אחד ישנו המבקרים את דעתם, וגם בעלי השקפת עולם שמאלית יהפכו פתאום לתומכי התיישבות נלהבים?

"תתפלאי, אדם מגיע לשטח וכבר מהרגע הראשון מתקלפת לו השכבה העליונה של הניכור והעוינות. אני מאמין שזה משפיע. בן אדם שהיה בהתחלה מתנגד הופך למכבד, אדיש הופך לתומך. אצל כל אחד מהמבקרים חל שינוי כלשהו, תזוזה".

דגן מביא כדוגמה את מגיש החדשות בערוץ 2, דני קושמרו. "דני הצהיר לאחר הביקור בשומרון שלא חווה שום שינוי בהשקפת עולמו. מה שכן, לשאלה מה צופן העתיד, הוא משיב עכשיו, ואני מצטט מדבריו בכתבה, ש'במארג ההתיישבות שיצרו המתנחלים, במספרים הגדולים, פתרון הסכסוך נראה רחוק מתמיד'. מבחינתי, זה נהדר. הצלחנו להעביר לו את העוצמה", הוא אומר בסיפוק.

"שיהיה ברור, אני לא מצפה שבעקבות הסיורים כולם יהפכו פתאום לימנים. זו לא המטרה שלי. זה לא ריאלי. אני רק אומר 'בואו נכיר, ללא קשר לדעה הפוליטית שלכם ובוודאי לפני שאתם נסגרים על עמדה. בואו לראות ולהתרשם בעצמכם".

לסיורים, כך מסתבר, יש במקרים שונים השפעה לא מועטה. אברי גלעד, לדוגמה, התוודה לאחר הסיור שחווה 'מהפך תודעתי'. מנחם בן העתיק את מקום מגוריו לשומרון. עירית לינור הצהירה שהשתכנעה כי אין לפנות יישובים.

ח"כ איתן כבל, שהינו הסמן השמאלי במפלגת העבודה, ביקר אף הוא בשטחי יהודה ושומרון. "בתחילת היום הוא הבהיר לנו שהוא לא עובר את הקו הירוק חוץ מהשירות הצבאי כמילואימניק. אחרי הסיור, הוא החל לתקוף את אהוד ברק על כך שהוא פוגע בגני ילדים בשומרון", מספר דגן. "זה לימד אותי שהוא הגיע לרמה שהוא מכבד את ההתיישבות. נכון, לא נראה לי שהוא יהיה בעתיד הקרוב תומך שלנו, אבל לפחות הוא פחות אנטי מבעבר".

האסימון נפל בגירוש

את ההשראה ל'משקפת' שאבו המייסדים דווקא ממי שהגה וביצע לפני שש שנים את הגירוש מגוש קטיף, ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. כשכיהן כשר החקלאות בממשלת בגין הראשונה, בשנת 1981, הוביל שרון את הפרויקט "אנחנו על המפה". במסגרתו, הגיעו עשרות אלפי אזרחים ישראלים לסיורים ברחבי יהודה ושומרון, מתוך מגמה לחולל תנועה לאומית להיכרות עם האזור. יש הגורסים כי המבצע של שרון היה אחד הגורמים המרכזיים לניצחון המחנה הלאומי בבחירות ההן.

דגן עצמו גורש לפני שש שנים עם משפחתו מהיישוב שא נור שבצפון השומרון. טראומת הגירוש, הוא מעיד, היא המניע המרכזי מבחינתו למפעל הסיורים ברחבי השומרון. "אני והמשפחה שלי גורשנו משא נור. אחרי הגירוש ירד לי האסימון. אם באותה תקופה היו מכירים ויודעים באמת על מה מדובר, אולי כל זה לא היה קורה. הבנתי שצריך לפתח את תחום התודעה וההסברה בחברה הישראלית. בסופו של יום, מדובר במאבק על התודעה הציבורית", הוא אומר.

"אזרחי ישראל צריכים לראות את הגודל, את האמונה, את העוצמה, ולהבין ולהפנים שאנחנו עברנו את נקודת האל-חזור בנוגע לגירוש יהודים מכאן. לא עוד", הוא אומר בביטחון.

דגן וחבריו לא נחים על זרי הדפנה, ובימים אלו הם כבר עמלים על הדבר הבא. "המציאות לא מאפשרת לנו להיות שאננים. יחד עם בני כהן, אנחנו פועלים בכל הכוח להצלחת 'משקפת'. כבר הקמנו צוותי חשיבה לבחון את ביסוס והמשך הקשר עם אלפי המבקרים שהשתתפו בסיורים מטעם 'משקפת'. זה עדיין בשלב ראשוני,  אבל אני יכול להעיד שיש לנו בקנה כמה תוכניות מאוד רציניות. המטרה שלנו בגדול היא ליצור חיבור עם אלפי המבקרים שכבר סיירו בשטח והתרשמו, ולמנף את הקשר שכבר נוצר".

בד בבד עם האפשרות להכרזה על מדינה פלשתינית באו"ם, עול‎ה על סדר היום הציבורי האפשרות לגירוש יהודים משטחי יהודה ושומרון. האם יש את הזמן לכל אותם מיזמים ארוכי טווח?

"אני חושב שכן. הציבור בישראל הוא ציבור בריא בנפשו. כל הסקרים והמחקרים מצביעים על עם בעל ערכים ציוניים שמזדהה ברובו עם ערך ההתיישבות בארץ ישראל. מצד שני, יש את התקשורת שמלבה שנאה והסתה. יש כאן קרב גדול על התודעה. בשנים הראשונות היינו עסוקים בבפנים, בבנייה, אחר כך התמודדנו עם פיגועים, הקפאות ועוד... כיום הגענו להבנה שצריך להתייחס לעוד דברים ולהקים גוף שעוסק לא רק במה שדחוף אלא גם במה שחשוב. בעזרת ה', הציבור איתנו".

rivki@besheva.co.il