גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הקרב על הוועד - תכל'ס

סכסוך העבודה ברכבת ישראל, מעלה על פני השטח את אחת הדילמות המשמעותיות ביותר בכל הנוגע לאספקת שירותים
22/09/11, 14:06
שלמה פיוטרקובסקי

סכסוך העבודה ברכבת ישראל, אשר נדמה כי לא יגיע לפתרונו בלי שביתה כואבת שתעיב על חייהם של עשרות אלפי משתמשים מדי יום, מעלה על פני השטח את אחת הדילמות המשמעותיות ביותר בכל הנוגע לאספקת שירותים. כל מי שניהל אי פעם ארגון כלשהו, קטן כגדול, נתקל בהתלבטות שכותרתה: מתי כדאי לקנות שירותים מסוימים מספק חיצוני ומתי לספק את אותו השירות על ידי הארגון עצמו. מדובר בשאלה שהתשובה עליה אינה מובנת מאליה, כל מקרה שונה מחברו, ואין נוסחה פשוטה שתספק אינדיקטורים ברורים להחלטה בכל מקרה ספציפי.

אם ניקח את מקרה הרכבת כמשל, הוויכוח בין ההנהלה והאוצר לוועד העובדים נסוב סביב שאלת תחזוקת הקרונות החדשים. מדובר בחוזה המקובל בעולם העסקי, שכולל גם פרק נפרד אשר במסגרתו החברה המספקת את המוצרים אחראית גם לתחזוקתם. ההיגיון בחוזים אלו הוא פשוט, ומבוסס על ההנחה שמי שמחזיק בידיו את הידע והיכולת הנדרשים לתחזוקה השוטפת הוא בראש ובראשונה היצרן. לאור זאת ביקשו באוצר ובהנהלת הרכב לקבוע כי המכרז לאספקת הקרונות החדשים לרכבת ישראל, בו זכתה חברת 'בומברדיה' הקנדית, יכלול גם את תחזוקתם של אותם הקרונות.

"רכישת ציוד עם חבילת אחזקה היא נוהג מקובל והכרחי", הסבירו במשרד האוצר. "אחזקת הציוד על ידי היצרן מעלה את רמת התחזוקה ולרוב מביאה גם לחיסכון בעלויות. כ-85 אחוזים מחברות הרכבות הממשלתיות במערב אירופה החלו בתהליך של הוצאת תחזוקת הציוד הנייד. כיום, רמת אחזקת הציוד הנייד על ידי הרכבת אינה עומדת בנדרש על פי הוראות היצרן, כאשר מתבצעים רק 55 אחוזים מכמות הבדקים העמוקים. על כן, אין כל הצדקה לשיבוש כוחני של פעילות הרכבות על ידי ועד עובדי הרכבת, דבר שעלול לפגוע בעשרות אלפי לקוחות החברה". באוצר ובהנהלת רכבת ישראל ציינו בנוסף כי בכל מקרה לא מדובר על פיטורי עובדים, ובסופו של דבר משמעותו של החוזה היא עיבויו של מערך התחזוקה.

בוועד העובדים ובאיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות טוענים מנגד כי משמעות המהלך שמבקשים האוצר וההנהלה לקדם היא "שבירת העבודה המאורגנת ברכבת ישראל", לא פחות. לטענתם, הם הציעו פעם אחר פעם להנהלה לבצע את כל פעולות האחזקה הנדרשות בעצמם, בדיוק בעלויות שנדרשת המדינה לשלם לחברת 'בומברדיה'. "יצא המרצע מן השק. האוצר אינו מוכן להיענות להצעותינו, זאת למרות ההסכמות שהגענו אליהן רק לאחרונה בכל הנוגע לנושא הבטיחות ברכבת. המשמעות היא אחת בלבד: האוצר מעוניין להפריט את נושא התחזוקה ברכבת ולשבור את העבודה המאורגנת, ועל זה לא יהיה משא ומתן", אמרו בוועד.

למה הבורסה עצבנית?

הטלטלה הקשה שעובר העולם הפיננסי בשבועות האחרונים משפיעה באופן ניכר על שוק ההון הישראלי ומכניסה אותו לסחרור נדנדתי. מדי יום משתנה המגמה בבורסה והנכסים הפיננסיים שבידי הציבור מאבדים מערכם. על שוק ההון המקומי משפיעה הטלטלה שעובר האיחוד האירופי והמדינות החברות בשוק האירו, בין השאר עקב פשיטת הרגל הקרבה ביוון והחשש לגורלן של מדינות נוספות, ביניהן איטליה, פורטוגל, אירלנד ועוד.

השבוע נתנה סוכנות הדירוג S&P ביטוי לחששות סביב הנעשה בכלכלה האיטלקית, כאשר הורידה את דירוג האשראי שלה בדרגה אחת. הדירוג של איטליה הורד מ-A פלוס ל-A מינוס, ובמקביל לכך הותירה הסוכנות את תחזית הדירוג של איטליה שלילית - צעד שפירושו כי הורדות דירוג נוספות עשויות להגיע בחודשים הקרובים.

הסיבות להורדת הדירוג באיטליה דומות במידה מסוימת לאלו שבגללן הורד דירוג האשראי של ארה"ב. S&P ציינה בהודעתה כי תחזית הצמיחה של איטליה מחמירה, וכי ממשלת המרכז-ימין של סילביו ברלוסקוני, הסובלת מפילוג, תתקשה להגיב לבעיות אלו באפקטיביות. ממשלת ברלוסקוני העבירה בשבוע שעבר תוכנית צנע בהיקף 29.8 מיליארד יורו בפרלמנט, והתחייבה לאזן את התקציב שלה עד 2013, על רקע חוב בהיקף 1.9 טריליון יורו, שבמסגרת משבר החובות באירופה מלחיץ משקיעים. אולם החשש הוא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד.

גורם נוסף אשר תורם לאווירה העצבנית בבורסה הישראלית הוא החשש מהשפעת האירועים הפוליטיים בישראל על שווי השוק של החברות. בין השאר חוששים המשקיעים מהשפעת המלצותיה העתידיות של ועדת טרכטנברג ומהמלצות ועדת הריכוזיות שכבר פורסמו.

הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר הפורש, חיים שני, הגישה ביום שני את מסקנות הביניים שלה, וכבר מהן עולה כי השפעתן על כמה מהקבוצות העסקיות הגדולות במשק הישראלי תהיה משמעותית. בין השאר ממליצה הוועדה על מנגנון שיחייב הפרדה בין החזקות 'ריאליות' והחזקות 'פיננסיות', כך שגוף אחד לא יוכל להחזיק מצד אחד חברה שהיא בגדר 'מלווה גדול' ומנגד בחברה שהיא 'לווה גדול'.

המלצה נוספת תפעל לדילול כוחם של בעלי שליטה בפירמידות בחברות ה'נכדות'. המטרה היא לפעול לכך שבמקרה שבו מבנה הפירמידה נותן לבעלי השליטה כוח גדול יותר מחלקם האמיתי בהון תשקפנה זכויות ההצבעה בחברה את החלק בהון ולא את הרוב הטכני. ההמלצה הזו, אשר תגרום לדילול כוחם של טייקונים כמו נוחי דנקנר, יצחק תשובה ולב לבייב בחברות עסקיות אשר בהן החזיקו עד היום שליטה מלאה, מדאיגה את שוק ההון וגרמה לירידות משמעותיות מאוד במניות החברות שהם מחזיקים בהן. בשלב זה עדיין לא ברור אם הבורסה נכנסה לתקופה קשה נוספת או שמדובר רק במשבר קטן וחולף, אולם המשקיעים מודאגים והתנודתיות ממשיכה להיות רבה.


 

תעשיו"ש

 פרופיל של מפעל

 ב'אקסטל' שבמישור אדומים מייצרים פרופילי אלומיניום לבניית מגדלי העסקים של ישראל

תשלובת 'אקסטל' לייצור מוצרי אלומיניום הוקמה בשנת 1988 באזור התעשייה מישור אדומים על ידי שני יזמים ישראלים ושני אנשי עסקים יהודים משוויץ, אשר ביקשו כחלק מחזון ציוני-ישראלי לתרום לפיתוח הכלכלה והתעשייה הישראלית.

מאז פרשו מהתשלובת שני היזמים הישראלים ונפטר אחד מאנשי העסקים השוויצריים, והבעלות עליה נותרה בידיו של איש עסקים יהודי שוויצרי, ניצול שואה, אשר שרד את התופת במחנות ריכוז שונים והחליט להשקיע מהונו ומאונו בפיתוח התעשייה הישראלית.

תשלובת 'אקסטל' התחילה במפעל ל'שיחול' ובלעז אקסטרוזיה של פרופילי אלומיניום, תהליך שבו מעבדים גושים גדולים של חומר הגלם והופכים אותו לפרופילי אלומיניום מוכנים לשימוש בענף הבנייה. בין השאר מייצר מפעל השיחול חלונות, דלתות וקירות מסך המשמשים לבניית מגדלי משרדים במרכזי העסקים של ישראל. מדובר במפעל המודרני ביותר בישראל לשיחול אלומיניום, אשר מוצריו משמשים את הפרויקטים המשמעותיים ביותר בתחום הזה בארץ.

תחום נוסף שבו פועלת התשלובת כיום הוא systemhouse, אשר במסגרתו מפעילה התשלובת מפעל לייצור מערכות אלומיניום לתעשייה. מדובר במערכות המתוכננות חלקן במפעל וחלקן על ידי הלקוחות ואשר נועדו להפעלה במפעלי תעשייה שונים.

תחום שלישי שאליו נכנסה התשלובת, ואשר גם בו הגיעה לדרגת מומחיות גבוהה ולהתקדמות טכנולוגית משמעותית, הוא תחום הציפויים. מפעל הציפויים עוסק בעיקר בציפוי של פרופילי אלומיניום מסוגים שונים והוא המוביל בתחומו מבחינה טכנולוגית במזרח התיכון.

מפעלי תשלובת 'אקסטל' ממוקמים כאמור באזור התעשייה במישור אדומים ומעסיקים למעלה מ-200 עובדים, 140 מתוכם פלשתינים תושבי האזור אשר מוצאים את פרנסתם במקום. למרות זאת נתקלת התשלובת, אשר חלק מתוצרתה מיועד לייצוא לחו"ל, בקשיים עקב הימצאותו בשטחי יו"ש. בין השאר התשלובת אינה נהנית מההטבות שמעניק הסכם הסחר החופשי שנחתם בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, אשר פוטר מוצרים ישראלים ממכס במדינות אלו.