גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

חינוך מחדש

רפורמת 'עוז לתמורה' שיוצאת השנה לדרך בבתי הספר עדיין שנויה במחלוקת בקרב ציבור המורים
22/09/11, 14:06
שלמה פיוטרקובסקי


גאולית וייס, רכזת מקצוע תנ"ך בתיכון: גם היום מורים נשארים לצורך ישיבות, טיפול בנושאים שונים והכנת שיעורים. אבל התחושה היא שכולם על קוצים ורוצים לברוח, משום ששעות אלו לא נחשבות לחלק מהעבודה. ברגע שיכריחו את המורים להישאר בבית הספר, כל אותם דברים ייעשו הרבה יותר בנחת

רינה, מורה בתיכון: מדובר בהסכם שמשנה כליל את פני המקצוע ועלול להפוך את המורים לסוג חדש של פקידי עירייה. נדמה שמי שכתב את ההסכם אף פעם לא היה מורה בכיתה, וכלל אינו מבין את מה שמתרחש בין כותלי בית הספר התיכון

רינה, מורה בתיכון: אני באמת לא מצליחה להבין למי אכפת אם אני מכינה את השיעורים ובודקת את המבחנים בשעה שלוש אחר הצהריים או בתשע בערב? מה מקבלת המערכת מלכלוא אותי בין קירותיו של בית הספר בשעה שהילדים הקטנים שלי חוזרים הביתה?

רפורמת 'עוז לתמורה' שיוצאת השנה לדרך בבתי הספר עדיין שנויה במחלוקת בקרב ציבור המורים | מול הטוענים שהרפורמה אינה קשובה להתנהלות השוטפת מול המערכת והתלמידים, סבורים אחרים שהיא תשפר את מקצועיות המורים והם גם מרוצים מתוספות השכר | בישיבות התיכוניות ובאולפנות נמשכים המאמצים לצמצם את הפערים בין יום הלימודים הארוך והתגבור התורני לכללי הרפורמה החדשים 

דומה שאין מי שהצליח להחמיץ במהלך השבועות האחרונים את יו"ר ארגון המורים רן ארז, אשר הכריז בתשדירי הפרסומת בקולו העמוק, "אין לכם מה לדאוג, השנה אין שביתה". אמנם גם בשנתיים האחרונות נפתחה שנת הלימודים ללא שביתות, אולם הפעם באמת היתה לרן ארז סיבה לשמוח. רפורמת 'עוז לתמורה' שהטיף לה במשך שנים רבות קרמה עור וגידים וההסכם הקיבוצי ליישומה נחתם ממש ערב תחילת שנת הלימודים. אם נדמה לכם שמדובר בעוד הסכם קיבוצי אחד מני רבים הנחתמים מדי שנה בישראל, הרי שעיון בהסכם שנחתם מלמד כי מדובר במהפכה, לא פחות, בכל הנוגע לחינוך התיכוני בישראל.

 

התפילה תתוגמל

על פי ההסכם החדש, מורי התיכונים ישהו בבתי הספר חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות (של 60 דקות) בכל יום. שעות העבודה של המורים יתחילו בכל בוקר בשעה שמונה, או מוקדם יותר במקומות שבהם התפילה מתחילה לפני כן (ובכך לראשונה יתוגמלו המורים הדתיים על נוכחות בתפילות). יום העבודה יסתיים בשעה ארבע אחר הצהריים אצל מורים רגילים. מורים שמתחילים מוקדם יותר יסיימו מוקדם יותר, ומורים שייאלצו להשלים שעות היעדרות בימים קצרים יותר, יסיימו לכל המאוחר בשעה חמש.

יחד עם שינוי הגדרת שעות הנוכחות, נכנס שינוי מהותי נוסף, והוא הנהגת "שעון נוכחות". נוכחותם של המורים בבית הספר תיבדק באמצעות החתמת שעון אשר יוצב בכל בית ספר, ומורה שייעדר משטח בית הספר ינוכה סכום מתאים משכרו. 16 השעות שיתווספו למשרת הבסיס בבתי הספר התיכוניים, אשר עמדה עד היום על 24 שעות, יחולקו על פי ההסכם החדש לשש שעות של לימוד פרטני עם תלמידים ולעשר שעות המוגדרות "תומכות הוראה". הללו מיועדות לכל אותן פעילויות שנאלצים מורים לבצע גם היום, אולם אינם מתוגמלים עליהן ישירות. בין השאר מדובר בהכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, ישיבות צוות לסוגיהן השונים, פגישות אישיות עם תלמידים והורים.

השעות המוגדרות "פרטניות" נועדו לתת מענה לאחת המצוקות הקשות ביותר של המערכת: מתן מענה לתלמידים הזקוקים לתמיכה על מנת "ליישר קו" עם הקבוצה. לא מעט הורים נתקלו בצורך לקחת מדי פעם שיעורים פרטיים כדי לעזור לילד מתקשה לשמור על הקצב. עם החלתה המלאה של הרפורמה, יהיה בידיו של מנהל בית הספר "בנק" של שעות הוראה לתלמיד בודד או קבוצה קטנה (עד שלושה תלמידים), שיאפשר לו לסייע לאותם תלמידים מתקשים.

חלק משמעותי מאוד ברפורמה הוא העלאת שכרם של המורים. בהכללה גסה ניתן לומר כי שכרם הבסיסי של המורים (בלי תוספות משתנות כמו נסיעות) יעלה בכ-50 אחוזים. 42 אחוזים מתוכם בגין כניסתה של רפורמת 'עוז לתמורה' לתוקף, והיתר הוא תוספת שגרתית שנועדה לפצות על שחיקת שכר, הנהוגה מדי תקופה בסקטורים השונים של המגזר הציבורי. כשמנסים לברר כמה זה בשקלים, התמונה מורכבת יותר, משום שהיא תלויה במשתנים רבים. בין השאר מושפע שכרם של מורים מרמת ההשכלה האקדמית, ממספר שנות הוותק, מהמצב המשפחתי (מורה שהיא אֵם מקבלת "תוספת" לאחוזי המשרה), ממספר גמולי ההשתלמות שצברו ומנתונים נוספים.

בנוסף לכך, להסכם 'עוז לתמורה' ישנם שני מסלולי יישום, מסלול אחד מדורג ומסלול שני מיידי. על פי ההסכם, כל בית ספר ש-75 אחוזים מהמורים בו ירצו להצטרף לרפורמת 'עוז לתמורה' יצורף למסלול המדורג, ואילו 50 בתי ספר יחלו כבר השנה ביישום המלא של הרפורמה. משמעות היישום המדורג של הרפורמה היא הוספה של חמש מתוך 16 השעות הנוספות בשנה הנוכחית, חמש שעות נוספות בשנה הבאה, והשלמה של ההצטרפות בשנת הלימודים שלאחריה. בבתי ספר אשר בהם תיושם הרפורמה במלואה כבר השנה, תינתן גם תוספת השכר במלואה השנה. בבתי הספר שבהם היישום יהיה מדורג, תינתן התוספת באופן מדורג גם כן.

בסיוע אתר ארגון המורים, ניסינו לבצע שתי סימולציות שכר על פי שני תרחישים דמיוניים, אשר ימחישו את תוספת השכר למורים המצטרפים להסכם 'עוז לתמורה'. בשני התרחישים מדובר על מורה שאיננו אם, העובד משרה מלאה, זכאי לגמול תעודת הוראה (כפל תואר) ואיננו זכאי לגמולי השתלמות. התרחיש הראשון הוא של מורה שהשכלתו האקדמית היא ברמה של תואר ראשון והוותק הכולל שלו הוא עשר שנים. ללא הרפורמה, יקבל המורה שכר חודשי של 5,646 ש"ח. אם יצטרף ליישום מדורג יעלה שכרו ל-6,507 שקלים, ואם יצטרף לרפורמה המלאה יעמוד שכרו החודשי על 7,929 שקלים. בתרחיש השני בדקנו את שכרו של מורה אשר דרגת השכלתו האקדמית היא תואר שני, והוותק הכולל שלו עומד על עשרים שנה. ללא הרפורמה יעמוד שכרו על 7,271 שקלים לחודש. ביישום חלקי יעמוד שכרו החודשי על 8,377 שקלים ובהצטרפות מלאה לרפורמה יהיה שכרו 10,200 שקלים.

את שני התרחישים האלו כינינו דמיוניים, משום שאצל מורים רבים קיימים רכיבים נוספים המשפיעים על שכרם החודשי, רכיבים שגם הם יושפעו מההסכם החדש. דוגמה אחת היא מרכיב גמולי ההשתלמות. אם עד היום יכלו המורים לצבור סכום מקסימלי של 16 גמולי השתלמות, הרי שמעתה יוכלו המורים לצבור שני גמולים נוספים. הדבר ישפיע בעיקר על משכורתם של מורים ותיקים, אשר הספיקו כבר לצבור את מכסת הגמולים המקסימלית. גם גמולי שכר הניתנים עבור מילוי תפקידים בבית הספר כמו רכזי שכבה, רכזי מקצועות וכדומה, עברו שינוי במסגרת ההסכם החדש.

 מי ישלם על שיחות אישיות?

את שלטי החוצות שפרסם ארגון המורים כחלק מהקמפיין להשקת ההסכם החדש, מעטרות פניהם של מורים חייכניים הנראים מאושרים מהשינויים הצפויים. אולם בחדרי המורים ברחבי הארץ התקבל ההסכם החדש ברגשות מעורבים. רינה (שם בדוי), מורה ממרכז הארץ שבית הספר שהיא עובדת בו שואף להצטרף ליישום מלא של הרפורמה, זועמת על ההסכם ועל ארגון המורים שהוביל את חתימתו. "חמש שנים מספרים לנו כמה גרוע הסכם 'אופק חדש' שעליו חתמה הסתדרות המורים, ובסוף חותמים בשמנו על הסכם שנראה גרוע אף יותר ממנו. מדובר בהסכם שמשנה כליל את פני המקצוע ועלול להפוך את המורים לסוג חדש של פקידי עירייה. נדמה שמי שכתב את ההסכם אף פעם לא היה מורה בכיתה, וכלל איננו מבין את מה שמתרחש בין כותלי בית הספר התיכון".

רינה חוששת להזדהות בשמה האמיתי ובכך לפגוע ביחסיה עם מנהל בית הספר, אותו היא לדבריה מעריכה מאוד. לטענתה, ההסכם החדש בנוי על תפישות לא ריאליות לגבי עבודת ההוראה והמציאות בבית הספר, ובפועל כמות השעות הנוספות למורים תהיה גבוהה בהרבה ממה שנקבע בהסכם. "לכאורה מדובר בהסכם מצוין, ודאי שאני מעדיפה לקבל תשלום ברור גם על שעות בדיקת מבחנים, הכנת שיעורים וכדומה. אולם מי שבאמת חושב שאפשר יהיה לעשות את כל אלו בין כותלי בית הספר, הוא תמים ואיננו מבין את אופי העבודה. אחד המאפיינים המרכזיים של המקצוע הוא שישנם שבועות שבהם אני עובדת הרבה יותר מאשר ארבעים שעות, ולעומת זאת ישנם שבועות שבהם העבודה רגועה יותר ואין במה למלא שעות נוספות בין כותלי בית הספר".

מאפיין נוסף של העבודה, אומרת רינה בכובעה כמחנכת, הוא קשר רצוף עם הורי התלמידים, לא רק באסיפות הורים אלא לאורך כל השנה. "הקשר הזה, שחלק הארי שלו הוא טלפוני, לא יכול להתבצע בשעות היום וממילא יידחה לערב. רק השבוע מצאתי את עצמי משוחחת עם הורים זמן מצטבר של למעלה משעתיים, בניסיון לפתור בעיות שונות שצצו עם פתיחת השנה. בהמשך השנה הבעיות משתנות אבל השיחות ממשיכות, ועל הזמן הזה הרי אף אחד לא ישלם לנו".

רינה קובלת גם על שינוי אופי המקצוע בצורה שעלולה לנתק אותה מילדיה ולהפוך אותה ל"אמא של ארוחת ערב". "אחד היתרונות הגדולים של מקצוע ההוראה היה מאז ומתמיד הגמישות בשעות העבודה. גם אם הייתי חייבת לבדוק מאתיים מבחנים בשבוע אחד, וכבר היו לי שבועות כאלו, יכולתי לחזור הביתה בשעה אחת וחצי, ולקבל את פני הילדים החוזרים מהגן ומבית הספר. יכולתי לשהות איתם בכל שעות אחר הצהריים והערב, ולהתחיל את חלקו השני של יום העבודה בשעה שמונה, אחרי שהילדים הלכו לישון. אני באמת לא מצליחה להבין, למי אכפת אם אני מכינה את השיעורים ובודקת את המבחנים בשעה שלוש אחר הצהריים או בתשע בערב? מה מקבלת המערכת מלכלוא אותי בין קירותיו של בית הספר בשעה שהילדים הקטנים שלי חוזרים הביתה? התוצאה הסופית תהיה שאני אכניס את הילדים לצהרון מחוסר ברירה, ואת כל הכסף שארוויח מהרפורמה אשקיע במציאת סידור לילדים באותן השעות".

לא מעטים הם המורים שדעתם כדעתה של רינה, אולם לעומתם ישנם מורים רבים המברכים על ההסכם החדש ורואים בו פתח לשינוי חיובי. אחת המורות הללו היא גאולית וייס, מורה ותיקה לתנ"ך המלמדת בבית הספר המאוחד 'אוולינה דה רוטשילד – תהילה' בירושלים, ומשמשת בו גם כרכזת המקצוע בתנ"ך. בית הספר שבו היא מלמדת צפוי להשתלב כבר השנה ביישום מלא של הרפורמה.

וייס מאמינה שהימצאותם של המורים בין כותלי בית הספר שעות רבות מדי יום, תשפר הן את איכות עבודתם הפרטנית של המורים והן את עבודת הצוות המשותפת. "גם היום מורים נשארים שעות לא מעטות בבית הספר, לצורך ישיבות, לצורך טיפול בנושאים שונים והכנת שיעורים. במצב הקיים היום התחושה היא שכולם על קוצים ורוצים לברוח, משום ששעות אלו לא נחשבות לחלק מהעבודה, איש אינו משלם עליהן ואיש אינו רוצה לעשות אותן. ברגע שיכריחו את המורים להישאר בבית הספר, כל אותם דברים ייעשו הרבה יותר בנחת, יהיה זמן לישיבות צוות, לישיבות מקצועיות ולעבודה עצמאית של מורים. גם השעות הפרטניות שנוספו בהסכם החדש הן בעלות ערך רב, למרות שיישומן ידרוש מחשבה מעמיקה עקב השוני בין המצב בתיכונים ובבתי הספר היסודיים. היכולת לתת לתלמידות מסוימות דחיפה אישית, כזו שתביא אותן למצב לימודי טוב יותר, היא בעלת ערך גבוה מאוד. השאלה היחידה היא כיצד ניתן יהיה לעשות זאת בלי לפגוע במקצועות אחרים".

גם השיפור הכלכלי הוא בעל ערך רב בעיניה של וייס, למרות שלדעתה הוא איננו מספיק. "מדובר בתוספת כספית משמעותית, במיוחד למורה כמוני שכבר יכולה לראות באופק את הפנסיה. התוספת הזאת חשובה במיוחד משום שהיא מתגמלת על פעולות שבעבר עשינו אותן למעשה 'בהתנדבות'. למרות זאת, חשוב לדעת שבפועל שעות העבודה שלנו הוכפלו על פי ההסכם החדש, משום שאורכה של שעת עבודה הוארך מ-45 דקות ל-60 דקות בנוסף לתוספת השעות. העלאת השכר לעומת זאת היתה פחותה, ולכן מן הראוי שבהמשך תינתן למורים עוד תוספת עבור ההסכם".

 הר"מים כמורים לאזרחות

מי שעלולות למצוא את עצמן מול שוקת שבורה עם יישום רפורמת 'עוז לתמורה' הן הישיבות התיכוניות והאולפנות, אשר המבנה הייחודי של פעולתן מסבך מאוד את יישומה של הרפורמה. 'עוז לתמורה' בנויה כך שהמורים אינם מוסיפים שעות הוראה בכיתה, אולם שכרם הכולל עולה כאמור במידה ניכרת. משמעות הדבר היא, שכל שעה של מורה בכיתה עולה למערכת החינוך יותר כסף. בישיבות התיכוניות ובאולפנות מורכבות שעות ההוראה משני סוגים עיקריים, "שעות תקן" ו"שעות מחוץ לתקן". שעות התקן הן שם כולל לכל השעות שאותן מממן משרד החינוך, ואשר עם יישום הרפורמה יממן המשרד גם את תוספת התקציב הנדרשת עבורן. אולם, את השעות שמחוץ לתקן מממנים כיום ההורים, וזהו אחד המרכיבים העיקריים בשכר הלימוד הגבוה שמשלמים ההורים בישיבות התיכוניות. התייקרות משמעותית בעלותן של השעות הללו תכביד מאוד את הנטל על כתפי ההורים, או לחילופין תיצור מצוקה תקציבית קשה בישיבות התיכוניות.

בנוסף לבעיה התקציבית, ישנם שני מכשולים עיקריים נוספים הקשורים ברפורמה ובישיבות התיכוניות. המכשול הראשון נוגע לכך שעל פי ההסכם החדש, מורים שאינם עובדים בימי שישי יסיימו את עבודתם לכל המאוחר בשעה ארבע אחר הצהריים. אם הם נוכחים בתפילה שמתחילה לפני השעה שמונה, יום העבודה שלהם מסתיים אף מוקדם יותר. בישיבות התיכוניות וגם באולפנות רבות, יום הלימודים מסתיים מאוחר הרבה יותר, והמשך המצב הקיים מחייב את התאמת ההסכם למציאות זו.

בעיה שנייה, קשה יותר, נוגעת לסגל המורים. רבים ממורי מקצועות החול בישיבות התיכוניות עובדים ביותר מאשר משרה אחת. מורים אלו עובדים בדרך כלל בשעות הבוקר בבית ספר תיכון כלשהו, ובשעות אחר הצהריים מגיעים ללמד במשרה נוספת בישיבה התיכונית. עם יישומה של הרפורמה הוגבלה האפשרות הזו, גם בהוראה מפורשת אולם בעיקר באופן מעשי. מורה שמסיים את עבודתו בבית הספר בשעה ארבע אחר הצהריים יתקשה ללמד במשרה נוספת בישיבה תיכונית. שינוי זה עלול ליצור מחסור במורים למקצועות חול בישיבות התיכוניות, ולהעמיד את המערכת בפני בעיה כבר בזמן הקרוב.

הרב אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, אומר בשיחה עם 'בשבע' כי הבעיות העולות מן ההסכם החדש מוכרות לכל הגורמים. "הבעיות שהזכרת הן אכן בעיות קשות וכל הגורמים העוסקים בדבר מודעים להן. אנחנו נמצאים בעיצומו של מו"מ אינטנסיבי ששותפים לו משרד החינוך, ארגון המורים ונציגי מוסדות החינוך. יש נכונות ויש הבנה של כל הצדדים שצריך למצוא פתרון לבעיות הללו. אני מקווה שה' יצליח את דרכנו והדברים יסתדרו כך שהרפורמה תהפוך מקושי להזדמנות לשיפור המצב הקיים. בימים אלו אני ממנה ועדה שתגבש מתווה להתאמת הרפורמה לצרכים הייחודיים של החינוך הדתי, ואם ירצה ה' בתוך זמן קצר יחסית נגיע לפתרון מוסכם על כל הצדדים".

מי שכבר החלו בגיבוש הצעת מתווה לפתרון הבעיה הם אנשי מרכז ישיבות בני עקיבא, ובתוכם שמואל ביבר, סמנכ"ל המרכז. בשיחה עם 'בשבע' מציין ביבר, כי כל פתרון יהיה חייב להתבסס על שני עקרונות יסוד. עיקרון ראשון הוא "חזרה לבית המדרש", ובמילים פשוטות יותר - החזרת ה"סדרים" לישיבות התיכוניות והגדרתם כשעות פרטניות של הר"מים, דבר שיפחית את מספרן של אותן שעות יקרות שמחוץ לתקן. "על פי ההצעה הזו", מסביר ביבר, "ההורים אמנם ישלמו יותר על כל שעה, אולם כמות השעות שעליהן הם משלמים תרד. מנגד, היכולת להביא לבית המדרש ר"מים רבים ולאפשר להם להכין את הסדר כראוי, תאפשר להשיב ל"סדר" את קרנו אשר ירדה מאוד בעשורים האחרונים".

העיקרון השני אשר אמור לתת מענה גם להשלמת משרותיהם של הר"מים וגם למצוקת כוח האדם שתיווצר, הוא הכשרתם של הר"מים להוראת מקצוע נוסף. "אין שום סיבה שלא נקדיש את השנים הקרובות, עד כניסת הרפורמה לתוקף באופן סופי, להכשרת הר"מים להוראת מקצועות נוספים כמו אזרחות, היסטוריה, תנ"ך, כל ר"מ לפי נטייתו. כבר שנים מדברים על הצורך לחבר בין שני חלקי היום בישיבה התיכונית. אולי ההכרח שמציבה בפנינו הרפורמה יביא סוף סוף לשיפור המצב גם בתחום זה".