גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מדינה אחת לעם אחד

מהלך הפנייה הפלשתינית לעצרת האו"ם בסוף השבוע יהיה חסר משמעות בשטח, ומטרתו לסייע לאבו מאזן לצבור נקודות ברחוב הפלשתיני
22/09/11, 14:06
ניצן קידר


ד"ר עידו זלקוביץ': אני חושב שאבו מאזן מכין את הקרקע לקראת כניסה למשא ומתן מואץ, אם יהיה, מתוך הבנה שהוא יידרש לוויתורים קשים, שבעיניים פלשתיניות נתפשים כוויתורים מרחיקי לכת. מכיוון שכך, הוא אומר לעצמו שאין מה להפסיד. הוא מגלה כאן מנהיגות בעיני עמו וצובר נקודות בדעת הקהל
מהלך הפנייה הפלשתינית לעצרת האו"ם בסוף השבוע יהיה חסר משמעות בשטח, ומטרתו לסייע לאבו מאזן לצבור נקודות ברחוב הפלשתיני, מעריכים מומחים | בישראל נערכים, עם זאת, ליום שאחרי ההכרזה, ושרי הליכוד דורשים בתגובה סיפוח שטחים ביו"ש וביטול הסכמי אוסלו | ישראל נערכת גם בחזית ההסברתית, ומודיעה גם על נכונות לחדש את המשא ומתן אולם בתנאים שלה

בתחילת השבוע, במטוס בדרכו לעצרת האו"ם, הכריז יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, כי הוא צופה מצב "קשה מאוד" לעם הפלשתיני ולרשות המנהלת את ענייניו, לאחר הפנייה לאומות המאוחדות. לא מן הנמנע שאמירתו זו של אבו מאזן היתה רק עוד צעד טקטי מחוכם במהלך הכולל של הפנייה לעצרת האו"ם.

במערכת המדינית ובעיקר במשרד החוץ מעריכים שכל מהלך הפנייה לאו"ם לא נעשה במטרה לקבל מדינה, כי הרי לצעד כזה ממילא לא תהיה משמעות ממשית בשטח. מטרתו היא אחת: עוד הישגים וויתורים ישראליים בלחץ אמריקני ואירופי, בתמורה להשעיית המהלך הזה ברגע האחרון. במשרד החוץ מדברים כבר חודשים ארוכים על תוכנית פלשתינית סדורה, שמטרתה להציב את אבו מאזן כמנהיג חזק שעומד על שלו וחוזר אל העם כשבאמתחתו הישגים.

הפלשתינים מבטיחים שקט

ד"ר עידו זלקוביץ', מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, מומחה לחברה ולפוליטיקה הפלשתינית, מחדד את תמונת המצב: "בפועל, לא יקרה כלום אם תהיה הכרה. כל המהלך הזה נועד בעיקר ליצור לגיטימציה, ולהפעיל לחץ על ישראל שתבוא ותשב עם הפלשתינים לשולחן המשא ומתן בכפוף לתנאים שהם מציבים. הפנייה שלו מיועדת בראש ובראשונה לפלשתינים עצמם. אני חושב שאבו מאזן מכין את הקרקע לקראת כניסה למשא ומתן מואץ, אם יהיה, מתוך הבנה שהוא יידרש לוויתורים קשים, שבעיניים פלשתיניות נתפשים כוויתורים מרחיקי לכת. מכיוון שכך, הוא אומר לעצמו שאין מה להפסיד. הוא מגלה כאן מנהיגות בעיני עמו וצובר נקודות בדעת הקהל".

והוא גם משלם מחיר. ראשי הממשל האמריקני החרימו אותו במשך חודשים ארוכים.

"דווקא מנקודת מבט פלשתינית – עצם העובדה שאבו מאזן מראה שפחות אכפת לו ממה שהאמריקנים חושבים, זו טקטיקה נכונה שמציגה אותו כמנהיג חזק. ממילא האמריקנים לא נתפסים כידידותיים במיוחד בעיני הפלשתינים, משום שהם מזוהים עם ישראל. עצם העובדה שאבו מאזן מתריס נגד הדרישות או הרצון האמריקני, מבחינת הפלשתינים זו הוכחה שהוא שומר על האינטרסים שלהם".

הוא לא חושש שישראל לא תרצה להתנהל מולו בעקבות הפנייה לאו"ם?

"האינטרס של ישראל מאוד פשוט: להעדיף להתמודד עם הישן הידוע והמוכר, וזו למעשה גם הגישה בה נוקטת הממשלה – ותמשיך כנראה לנקוט בה, מול אבו מאזן. ישראל לא תיתן לו ליפול, וגם האמריקנים, למרות הפגנת הקרירות בתקופה האחרונה, ינקטו בגישה דומה".

הפלשתינים מתגאים בתקופה האחרונה ביכולתם לשלוט על השטח ביהודה ושומרון ולא להיגרר לעימותים. דובר מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, עדנאן דמירי, טען השבוע כי השקט יישמר גם לאחר חזרתו של אבו מאזן מהאו"ם, ולא יהיו צעדות אלימות או הפגנות שייצאו משליטה. ד"ר זלקוביץ' מאמין גם כן שהשטח הפלשתיני לא יבער, בעיקר כיוון שהדבר נוגד את האינטרס של אבו מאזן.

בימים האחרונים נשמעו לא מעט איומים מצד ראשי ממשלת חמאס בעזה, לדאוג לסכל את התוכניות המדיניות של יושב ראש הרשות. "ביהודה ושומרון אין לאבו מאזן מה לחשוש שהגולם יקום על יוצרו", מבהיר ד"ר זלקוביץ', "וזאת מכמה סיבות: כוחות הביטחון הפלשתיניים באזור מאומנים וחמושים, והם ברמת כשירות גבוהה מאוד. בנוסף לכך, יש כיסוי מודיעיני מצוין הן על ידי הצד הפלשתיני והן על ידי שירותי הביטחון הישראליים, שמסכלים את יכולות החמאס הנמוכות ממילא באזור יהודה ושומרון".

אז מדובר באיומים בעלמא ותו לא?

"חמאס מצוי במלכוד. יש בו פיצול פנימי גדול בין מוקדי כוח מתחרים. האיומים נשמעים מצד ההנהגה בעזה, שהיא פחות מתונה, אבל הנציגות בשטחי הרשות היא פשרנית בהרבה, ועוסקת יותר בהתנהלות פוליטית, ופחות בהתנהלות צבאית או טרוריסטית".

"הכרזה שמנוגדת לדין הבינלאומי"

במערכת המדינית מתכוננים ליום שאחרי הגשת הבקשה למועצת הביטחון של האו"ם. בנימין נתניהו מקפיד לשמור על איפול בנושא, וניסיונות לשוחח עם היועץ לביטחון לאומי שלו, האלוף במיל' יעקב עמידרור, או עם גורמים אחרים במשרדו, נתקלו בחוסר תגובה. אלא שכמה משרי הממשלה כבר מכינים את הקרקע: השר שטייניץ הכריז השבוע כי יש לעכב את כספי המיסים שגובה ישראל עבור הפלשתינים. סגן שר החוץ, דני איילון, טען שיש לנקוט שורה של צעדים, כולל סיפוח גושי ההתיישבות וביטול הסכמי אוסלו. גם המשנה לראש הממשלה השר סילבן שלום, תומך בתגובה חריפה על הצעד החד צדדי שנקטו הפלשתינים בפנייתם לאו"ם.

השר משה יעלון מסכם את העמדה שהופכת להיות רווחת יותר ויותר בין שרי הליכוד. "הפלשתינים בחרו במהלך חד צדדי", הוא אומר, "ונדמה היה להם שהאיום ללכת לאו"ם יפחיד אותנו. לשמחתי לא נבהלנו, וכעת אין להם רוב לאשר הקמת מדינה. המהלך הזה לא ישנה דבר בשטח, אבל אנחנו צריכים להיערך לכל התרחישים ולדעת להגיב להם. אנחנו נעמוד על שלנו. המהלך הזה הוא הפרה בוטה של הסכם אוסלו, ובהתאם למה שהם יביאו לאו"ם, אנחנו נקבל החלטות מה לעשות. העובדה שהם מפרים את אוסלו ובוחרים בדרך חד צדדית, תחייב נקיטת צעדים חד צדדיים מצידנו בהתאם לחומרת פנייתם. יש לא מעט אפשרויות, והפלשתינים מכירים אותן".

ד"ר זלקוביץ' טוען שישראל תיפגע אם תנקוט צעד כמו סיפוח: "אם ישראל מספחת שטחים תוך הפרדה בין זכויות התושבים הישראלים והפלשתינים באותם שטחים, הרשות תנסה ליצור מצג ולפיו ישראל פועלת בשיטת שלטון האפרטהייד. זה יזיק לנו בצורה משמעותית בזירה הבינלאומית".

מי שחולק על הגישה הזאת הוא הד"ר אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ ושגריר ישראל בקנדה. "ישראל יכולה לנקוט בכמה דרכים", אומר בייקר, "העיקרון של משא ומתן מלווה את תהליך השלום מאז ומתמיד. ברגע שהפלשתינים אומרים - גמרנו עם המשא ומתן, אנחנו הולכים לאו"ם כדי לקבל קביעה חד צדדית, ניתן לראות כאן הפרה מרכזית ומשמעותית של הסכמי אוסלו, וזאת על פי הדינים הבינלאומיים. אנחנו שומעים בימים האחרונים התבטאויות של בכירים ישראלים שיש לשקול את ביטול הסכמי אוסלו וסיפוח והרחבת הריבונות של ישראל ביהודה ושומרון. זו אופציה קיצונית, שבירת כלים שאפשר להאשים בה את הפלשתינים, אם אכן תצא אל הפועל".

לטענת בייקר יש שורה של צעדים שישראל יכולה לנקוט, ויהיו קשים פחות מסיפוח או ביטול הסכמים, לפחות בעיני העולם: "אל מול הצעדים הקיצוניים יותר, אפשר גם לא לייחס חשיבות למהלך ולומר שהוא ממילא לא משנה דבר בשטח. בין לבין יש לא מעט צעדים מתונים יותר – כמו השעיית העברת הכספים לרשות, מניעת שיתופי פעולה שונים בתחומים שבהם הפלשתינים תלויים בנו. זאת פונקציה של החלטת ממשלה, מה הם ירצו לעשות".

יש בסיס משפטי לטענה שמדובר בפגיעה משמעותית בסיכומים שהושגו באוסלו?

"יש פה חריגה מכל ההסכמים בינינו לבין הפלשתינים, וגם מהחלטות האו"ם. מה שכתוב בהסכם אוסלו מ-1995 זה שאסור לכל צד לשנות את מעמד השטח. הואיל וההחלטה של האו"ם לא משנה דבר בפועל, אני לא בטוח שיש כאן הפרה מלאה. מצד שני, זניחת דרך המשא ומתן בניגוד לסיכומים, ופנייה חד צדדית לאו"ם, יש בה פגיעה רצינית בתהליך המדיני והיא מהווה שבירת כלים".

הן ד"ר בייקר והן ד"ר זלקוביץ' מסכימים שבעוד אבו מאזן עשה כאן מהלך מבריק יחסית, ישראל הגיבה באיחור רב. "הפלשתינים עשו דבר מאוד חכם", אומר ד"ר בייקר. "הם פשוט לא יכולים להפסיד כאן מבחינה ציבורית. הם יוצאים עם הישג, כי גם אם לא יזכו בהכרה, הלחץ שיופעל עליהם יניב הישגים אחרים". מצד שני הוא מדגיש כי ממילא "האו"ם לא יכול לכונן מדינות. לא מועצת הביטחון ולא העצרת הכללית. מדובר בצעד הצהרתי שלא מביא לשום שינוי בשטח. למשפט הבינלאומי יש קריטריונים מאוד ברורים לגבי זהות של מדינה. זה מחייב יכולת לשלוט על כל השטח ולקיים התחייבויות בינלאומיות, וברור שלפלשתינים אין יכולות כאלה".

ד"ר זלקוביץ' טוען כי ישראל עשתה בשנים האחרונות מספר טעויות שהביאו אותה למצב הזה. "רואים כאן את הטעות הישראלית. הפסיביות בזמן שהפלשתינים יזמו, יוזמים וממשיכים להוביל את ישראל, וגוררים אותה בהתאם לאינטרסים שלהם".

אז מה נותר לממשלה לעשות ביום שאחרי המהלך הזה?

"הדבר הכי נכון הוא להכיר בזכות לקיים מדינה ריבונית. השאלה היא מה תהיה אותה מדינה ריבונית. ראש הממשלה כבר ממילא התחייב לפיתרון שתי המדינות. כעת על ישראל יהיה לומר: אנחנו מכירים בכם, אבל לא נסבול מהלכים חד צדדיים. נתניהו צריך לדרוש מאבו מאזן לשבת למשא ומתן ללא שום תנאים, תחת חסות בינלאומית, שיתקיים בהליך מואץ, ויבטיח אינטרסים של שני הצדדים – מדינה ריבונית לפלשתינים, וביטחון מלא למדינת ישראל כולל יכולת התרעה וגיבוי מבחוץ".

יש מקום שבו הפלשתינים יכולים לוותר? הרי בשל דרישותיהם המשא ומתן נתקע לא פעם.

"יש את מה שקרוי 'זכות השיבה'. הפלשתינים חייבים להבין שאחרי שפנו לאו"ם אין דבר כזה. יש זרם שלם בציבור הפלשתיני שמדבר בתקופה האחרונה על כך שבמצב הנוכחי זכות השיבה צריכה להיות לתחומי הרשות הפלשתינית ולא לתוך הקו הירוק, וזה פתרון שישראל יכולה לחיות איתו בשלום. יש צירים בפתח' שמבקשים לתת הגדרות חדשות לדרישות ישנות, וזה צעד שיכול לעורר הרבה מאוד ביקורת על אבו מאזן, אך הוא בלתי נמנע.

"אגב, אם מדברים על טעויות שישראל עשתה בעבר, אחת מהן היא השימוש בטרמינולוגיה של 'זכות השיבה'. כשאתה מדבר על זכות, אתה בעצם מכיר בזכותו של הצד השני. אני הייתי מציע לדבר על 'תביעת השיבה'. נכון, היתה מלחמה, והיו פליטים – זכותם לתבוע לשוב, וזכותי כמדינה להחליט אם אני נענה לתביעה או מבטל אותה על הסף. צריך למחוק את ההגדרה הזו מסדר היום".

"התבטאויות מהתעמולה הנאצית"

מישור נוסף שבו בדרך כלל ישראל הפגינה חולשה, והפעם היא מקווה לצאת ממנו כשידה על העליונה, הוא המישור ההסברתי.

שר ההסברה יולי אדלשטיין אומר בשיחה עם 'בשבע', שעה קלה לפני צאתו לארצות הברית, כי הפעם התכוננה מערכת ההסברה הישראלית זמן רב והיא ערוכה להתמודדות עם כל התפתחות שתצא מעצרת האו"ם. "אנחנו עדיין לא יודעים איך מסיימים או אם מסיימים את פרשת העצרת הכללית בימים הקרובים. בהתאם לזה, ישראל צריכה להיערך לתגובות. אם הכל יסתיים בקול ענות חלושה, יש לעבור לסדר היום ולפעול בעיקר במישור ההסברתי. אנחנו נצטרך להבהיר עד כמה הפלשתינים מסרבים להגיע לשולחן המשא ומתן, עד כמה הם מתנגדים לפשרות. נצטרך לחשוף את הרטוריקה שבה הם השתמשו בתקופה האחרונה, כולל אבו מאזן עצמו שטען שאנחנו משסים כלבים וחזירי בר באוכלוסייה הפלשתינית. אין לי מה לומר מעבר לכך שאלו ביטויים שמזכירים את התעמולה הנאצית, וגם התבטאות נוספת של אחד הבכירים שאמר שיש צורך במדינה 'נקייה מיהודים'. את כל זה צריך להסביר לעולם. אם הפלשתינים יילכו לצעדים קיצוניים יותר, או להכרה מצד העצרת או מועצת הביטחון, אסור שישראל תשב בחיבוק ידיים ולא תגיב כלל. צריכה לבוא תגובה שתתמודד עם המציאות החדשה".

מצד שני קורא אדלשטיין, שמייצג את עמדת ראש הממשלה, לחדש את המשא ומתן, מתוך הערכה שמהלך ההכרה באו"ם יירד מסדר היום אולי כבר בסוף השבוע הקרוב. "אני לא רואה שום דבר פסול בלחזור לשולחן המשא ומתן, אך ללא תנאים מוקדמים, ומתוך הבנה שהכל על השולחן. ברור שזה ייקח תקופה ארוכה, משום שיש כאן סוגיות קשות. אבל כדי ליצור אמון בין הצדדים, יש סוגיות פשוטות יותר שניתן להסכים עליהן וליצור את האמון הבסיסי. עד היום גם עבור הדברים הללו הפלשתינים דרשו תמורה גדולה פי כמה, וזה משהו שלא מקובל עלינו. אנחנו מבקשים לבנות פלטפורמה למשא ומתן הגיוני, ואני מאמין שיש לזה סיכוי, ורק הזמן יעשה את שלו".