בשבע 462: רגע האמת של המתמחים

מתמחים בבית החולים 'תל השומר' חותמים על מכתבי ההתפטרות. במערכת לא מאמינים שהם ילכו עד הסוף.

שלמה פיוטרקובסקי, בשבע , א' בתשרי תשע"ב

אחרי כמה חודשים של נדנדת אירועים, נראה שמערכת הבריאות מתקרבת לרגע האמת בכל הנוגע למשבר האמון בין חלקים גדולים מציבור הרופאים, לבין המדינה על שלוחותיה ונציגיהם הרשמיים. אולם לפני שנגיע לרגע האמת, ניזכר בתקציר הפרקים הקודמים. לאחר כשמונה חודשים של משא ומתן עקר החליטו הרופאים בראשית חודש אפריל להתחיל בנקיטת 'צעדים ארגוניים' וב-5 באפריל השנה קיימו שביתת אזהרה של יום אחד. מכאן התחיל להתגלגל כדור השלג של שביתות חלקיות מסוגים שונים, חלקן ארציות וחלקן אזוריות, אשר נמשכו לאורך כמעט חמישה חודשים, ואשר שיאן היה בצעדת הרעב שקיים ד"ר ליאוניד אידלמן בגיבויים של עשרות רופאים ותומכים. כבר בראשית חודש אוגוסט, כאשר הסתמן המתווה הראשוני של ההסכם, התברר כי חלקים ניכרים מציבור הרופאים אינם מרוצים ממנו.

קרוב לאלף מתמחים, רובם מבתי חולים באזור המרכז, הגישו באופן מאורגן מכתבי התפטרות לבתי החולים שבהם הם עובדים. במכתביהם הבהירו כי לאור מצבה של המערכת בעקבות ההסכם המסתמן, לא יוכלו להמשיך להיות חלק ממנה. חודש אוגוסט הסתיים, ההסכם הסופי נחתם, ואילו המתמחים המשיכו להיות לא מרוצים ומכתבי ההתפטרות לא נמשכו. והנה, ראשית חודש ספטמבר הגיעה אך נקודת ההכרעה בוששה מלבוא. בית הדין לעבודה הודיע לרופאים המתמחים שהתפטרו, כי המכתבים שעליהם חתמו הם חסרי תוקף, לאור העובדה שמדובר בהתפטרות פיקטיבית ולא בצעד אמיתי. חלק גדול מהרופאים המתמחים לא נואשו, והחליטו לא לוותר על זכותם להתפטר. מכתבים חדשים נכתבו, הפעם בנוסח אישי ובכתב יד, ובעוד כמה ימים יבשילו המכתבים והתפטרותם תיכנס לתוקף.

במשרד הבריאות כבר החלו בהיערכות למשבר, ובהודעה ששיגרו לגורמים הרלוונטיים ציינו כי "בין התאריכים 8-4 באוקטובר ייכנסו מרבית מכתבי ההתפטרות לתוקף, דבר שיביא להתפטרות של מאות מתמחים. כתוצאה מכך תיפגע הפעילות השוטפת בבתי החולים במרכז הארץ, בעיקר במחלקות ילדים, פנימיות, אורתופדיה, כירורגיה, נשים ויולדות". במשרד הבריאות ציינו כי אנשי המשרד נפגשו עם מנהלי בתי החולים "על מנת לתכלל את אופי הפעילות שתתבצע בבתי החולים, במגמה להבטיח שפעילות דחופה ומצילת חיים תתקיים כסדרה".

בכירים במערכת הבריאות מעריכים עם זאת, כי מרבית המתפטרים לא "ילכו עד הסוף" עם מהלך ההתפטרות. "למרבית המתמחים אין אלטרנטיבה. מדובר באנשים צעירים אשר זקוקים למשכורתם ולא יוכלו להתמודד עם כמה חודשים ללא משכורת. בסופו של דבר, מתוך מאות המתמחים אשר הגישו את המכתבים, ישנם כמאה רופאים ומתמחים אשר החליטו באמת לנטוש את המערכת. מדובר אמנם באבדה משמעותית אך לא במכת מוות למערכת".

העם דורש חופש כלכלי

האם ישראל היא מדינה חופשית? תלוי מאיזו זווית מסתכלים. מתברר שבכל הנוגע ל"חופש כלכלי" נמצאת ישראל במקום מאוד לא סימפטי, והיא מידרדרת והולכת במידת החופש הכלכלי שהיא מעניקה לאזרחיה ולאלו המבקשים לעשות עסקים בתחומה. על פי הדירוג המעודכן, שמתפרסם על בסיס נתוני שנת 2009, ישראל נמצאת במקום ה-83 מתוך 141 מדינות. מדובר בירידה של שלושה מקומות לעומת הדירוג בשנה שעברה ובהידרדרות של 35 מקומות לעומת שנת 2005, אז דורגה ישראל לראשונה במסגרת המדד. "הדו"ח מכניס לקונטקסט את מחאות מעמד הביניים על יוקר המחיה", טוענת קורין סאור, מנהלת מכון ירושלים, אשר הציגה את תוצאותיו. "רמת החופש הכלכלי בישראל היא בירידה. עליית יוקר המחיה מקושרת ישירות להיעדר חופש כלכלי ותחרותיות".

אחד התחומים שבהם מורגש מאוד מה שמגדירים במכון "היעדר חופש כלכלי", הוא תשלומי המכס על מוצרים מיובאים מסוגים שונים, תת קטגוריה שבה מדורגת ישראל במקום ה-121 הבלתי מחמיא בעליל. כדוגמה מציינים במכון את הנטל שחש כל ישראלי אשר רוכש מכונית. מיסים על כלי רכב מיובאים גבוהים פי חמישה בישראל מאשר ברוב המדינות באירופה. המיסים הגבוהים ומגבלות הייבוא פירושם שכמעט אין תחרות בשוק הרכב, כך שהישראלים משלמים יותר ונהנים מפחות אפשרויות מאשר בשוק תחרותי.

עוד מציינים במכון, כי שווקים שבהם קיימת בישראל רגולציה כבדה וחסמי כניסה גבוהים הופכים בהכרח לבלתי תחרותיים ומי שמשלם את המחיר הוא הצרכן. דוגמה לשוק כזה בישראל הוא שוק הבנקאות. "מגבלות כניסה לבנקים חדשים, בין אם מקומיים או בינלאומיים, והנטל הרגולטורי המוטל על הבנקים, מובילים ליצירת קרטלים ומחירים גבוהים", טוענים במכון. התחום שבו מקבלת ישראל את הניקוד הנמוך ביותר בסולם החופש הכלכלי הוא גודל הממשלה, עליו קיבלה ישראל ניקוד של 4.6 מתוך 10 (מדורגת במקום ה-127). הניקוד בקטגוריה הזו מבוסס על אחוז מס שולי, שיעור תשלומי העברה ביחס לתמ"ג ובעלות ממשלתית על חברות והשקעות.

במכון דוחים את הטענה שחופש כלכלי קשור בטבורו דווקא לתפישת עולם קפיטליסטית, ומציינים כי גם מדינות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות כמו מדינות סקנדינביה, נהנות מחופש כלכלי גבוה יותר. ישראל קיבלה ציון של 6.0 (דירוג במקום 53) על המערכת המשפטית והגנה על זכויות קניין, זאת לעומת המדינות הסקנדינביות המדורגות בחמישה מתוך שבעה המקומות הראשונים בקטגוריה זו.

'מכון ירושלים לחקר שווקים', גוף מחקר כלכלי בעל נטיות ימניות-קפיטליסטיות, שותף מזה כשבע שנים בכתיבת הדירוג, אותו מוביל מכון פרייזר הקנדי בשיתוף עם מוסדות עצמאיים ב-85 מדינות. מדובר במדד הבודק שורה ארוכה של פרמטרים הנוגעים לתחומי חיים שונים המשיקים לתחום הכלכלי, ואשר נוצר על ידי חתן פרס נובל מילטון פרידמן ופרופ' פול ווקר בשנות ה-70. לאורך השנים, המחקר הראה כי אנשים שמתגוררים במדינות עם חופש כלכלי גבוה, נהנים מרמות גבוהות יותר של שגשוג, חירות אישית גבוהה יותר ותוחלת חיים ארוכה.

 

תעשיו"ש

מהדרין בתפילין

ב'תפילין בית אל' לא מייצרים רק תפילין ותפידניות, אלא קובעים את תקן ההידור

מפעל 'תפילין בית אל' הוקם ביישוב בית אל בארץ בנימין לפני למעלה מ-30 שנה על ידי הרב ישי באב"ד, סופר סת"ם אשר עבר לגור ביישוב זמן קצר קודם לכן. בהקמת המפעל ביקש הרב באב"ד להגשים שתי מטרות: הידור ושקיפות בייצור התפילין ויצירת מקומות עבודה ביישובים, אשר באותן השנים זכו לכינוי הגנאי 'ערי שינה'.

בתקופה שבה הוקם המפעל נחשבה עשיית בתי התפילין למלאכה סודית, אשר נעשתה בכמה בתי מלאכה בשכונת מאה שערים, השייכים למשפחות מסוימות שזו מלאכתן. לצורך הקמת המפעל גייס הרב באב"ד עובדים שהכירו שלבים שונים של מהלך הייצור, ובראשם הרב שבתאי קרוטהימר אשר הוביל את הייצור במפעל עד הימים האחרונים שהלך לעולמו.

עם הקמתו של המפעל ועל מנת לבטא את שינוי התפישה, הוזמנו אליו רבנים מכל קצות הקשת על מנת שיתרשמו באופן בלתי אמצעי מתהליך הייצור ויחוו את דעתם עליו. מתוך שורה מכובדת של רבנים אשר הגיעה למפעל נותרו אנשיו בקשר לאורך השנים עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל אשר הורה למפעל את דרכו ההלכתית.

החידוש העיקרי שהובילו אנשי המפעל היה יצירת 'תו תקן הלכתי', אשר מגדיר לראשונה באופן ברור מה כוללת המילה 'מהודר'. תו התקן נשען על שלושה אדנים: הידור הלכתי, נוי ואיכות, אשר שלושתם נוגעים הן לבתים והן לפרשיות התפילין המוכנסות לתוכם.

במשך השנים ועם התפתחותו של המפעל החל שיווקם של מוצרים נלווים. המוצר הראשון הוא ה'תפידנית' המפורסמת, אשר הושקה לפני למעלה מעשור בגרסתה הראשונה וזכתה לעיצוב מחודש ושדרוג לפני כשנתיים. עם השנים נוספו עליה קופסאות התפילין הייחודיות אשר יוצרו על פי הנחיותיו של הרב אליהו בכל הנוגע למבנה וצורת הכריכות, ובקרוב יצטרף לקו המוצרים גם כיסוי חדשני וייחודי לתפילין של יד, אשר יחליף את הכיסוי הקשיח המוכר לכולנו.