בשבע 462: עשב שוטה בערוגות השמאל

ליבוביץ', מבני בניו של הוגה השמאל הפרו-ערבי פרופ' ישעיהו ליבוביץ', ירצה לשוב לישראל לאחר תקופת מאסר בכלא האמריקני.

תגיות: משפט
יאיר שפירא, בשבע , א' בתשרי תשע"ב

לאחר הליך ממושך במיוחד של טיעונים לעונש, אנו ממתינים בסבלנות לגזר דינה של ענת קם. אחרי עשרות צעירים דתיים נורמטיביים שנכלאו, לעיתים לתקופות ממושכות, בגלל קטטות עם ערביי יו"ש, חסימת כבישים או התנגדות לפינוי, מעניין יהיה לראות מה יעלה בגורלה של צעירה חילונית שמאלנית מהברנז'ה העיתונאית של תל אביב שהורשעה בריגול חמור ומסירת ידיעה סודית ללא היתר. העונש המרבי על העברות בהן הודתה קם בהסדר הטיעון שנעשה עימה הוא 15 שנות מאסר, וההערכה היא כי בית המשפט לא יוכל לגזור עליה תקופת מאסר פחותה מכזו שתחייב את ריצויה במאסר בפועל ולא בעבודות שירות. אך ספק אם השופטים יעזו לגזור על קם תקופה ארוכה באופן משמעותי מששת החודשים שיבטיחו את ישיבתה בכלא.

אזרח כפול בשירות ה-FBI

אך בשוך סערת קם הצפויה להגיע אלינו בשבועות הקרובים, צפויה עוד פרשה מרתקת לא פחות, והיא האפשרות כי עו"ד שמאי ליבוביץ’ יבקש לשוב לישראל או אפילו לבקר בה. ליבוביץ', מבני בניו של הוגה השמאל הפרו-ערבי פרופ' ישעיהו ליבוביץ', יהיה בעוד שבועות אחדים בן חורין לשוב לישראל לאחר שריצה תקופת מאסר בכלא האמריקני. על פי המסתמן מדיווחים בתקשורת האמריקנית, ליבוביץ' היה שותף לפעולות ריגול שבצעו האמריקנים בין השאר בשגרירות ישראל בוושינגטון. מהפרסומים עולה כי עורך הדין בעל האזרחות הכפולה, אמריקנית-ישראלית, תמלל ותרגם עבור ה-FBI האזנות סתר שנעשו לדיפלומטים ישראלים על מנת לעמוד על היקף פעילותם עם אנשי השלטון בוושינגטון. אלא שליבוביץ' לא הסתפק בעבודה עבור ה-FBI והעביר את תמלילי האזנות הסתר לבלוגר ריצ'ארד סילברסטין, המזוהה עם השמאל הקיצוני בארה"ב, כדי לנסות לסכל מהלכים דיפלומטיים של מדינת ישראל שעסקו בגרעין האירני. הוא נתפס, הועמד לדין ונגזרו עליו ע
על פי המסתמן מדיווחים בתקשורת האמריקנית, ליבוביץ' היה שותף לפעולות ריגול שבצעו האמריקנים בין השאר בשגרירות ישראל בוושינגטון
שרים חודשי מאסר בפועל.

פעילותו של ליבוביץ' מעלה שאלות משפטיות לא פשוטות. האם ניתן להאשים בריגול, או אפילו בבגידה, אדם שפעל נגד המדינה בשירותו של ארגון ביון של מדינה ידידותית שהוא אזרח גם בה? האם מסירת סודותיה של ישראל לידי בלוגר אמריקני הידוע בניסיונותיו החוזרים ונשנים לפגוע בביטחון ישראל, הינה עבירה שיש לתת עליה את הדין, כאשר המסמכים הגיעו לידיו במסגרת פעילותו באותו ארגון ביון והוא כבר נתן את הדין על העברתם? האם יוותרו ארגוני הביון בישראל על חקירותו של ליבוביץ' אם וכאשר יגיע ארצה, בעוד הוא מחזיק במידע חשוב על פעילות הריגול הנגדי האמריקני כנגד ישראל? מכל מקום, אם יוחלט להעמידו לדין, ליבוביץ' יתקשה להתגונן בעזרת טענה כדוגמת זו של קם כי מדובר בכשל חד-פעמי, תמים ולא פוליטי. לליבוביץ' היסטוריה ארוכה ודשנה של פעילות אנטי ישראלית.

הוא נולד בחיפה לאלחנן ליבוביץ’, בנו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ’. בילדותו עברה המשפחה לבאר שבע לאחר שהאב, מתמטיקאי במקצועו, קיבל באוניברסיטת באר שבע תקן הוראה. את שנותיו הראשונות במערכת החינוך העביר בבית ספר ממלכתי דתי רגיל. אך כשבגר מעט החליט אביו לאתגר את הילד במערכת חינוכית מורכבת יותר, והוא נשלח לבית ספר ממלכתי חילוני בבקרים, ולהשלמת לימודי קודש בישיבה בשעות אחר הצהריים. הדרך החינוכית שהתווה האב צלחה במובנים מסוימים, וליבוביץ' הגיע לישיבת ההסדר הר-עציון עם נפש מורכבת ועם נטייה בולטת להפגין את מורכבותו ברבים. ויכוחים פוליטיים אינסופיים עם חבריו לספסלי בית המדרש לא הדירו את מנוחתו של איש. אך הוא לא הסתפק בפולמוס הפנימי שעורר, וכשפרסם מכתב לעיתון יומי בו צידד בחלוקת הארץ ציין בחתימתו שהוא תלמיד הר עציון. ראשי הישבה דאז, שניסו לעצב אומנם ישיבה פלורליסטית אך חששו מאוד מהדבקת תווית שמאלנית על המקום, קראו אותו לסדר. הוא התגייס לתקופת השירות הצבאי הראשון (מבין שתי תקופות שהיו נהוגות אז בישיבות) ובין השאר הוצבה היחידה בה שירת ביו"ש. כשחזר מהשירות החל לדבר על סרבנות - דבר שהעלה שוב את חששם של ראשי הישיבה מפרובוקציה שתזיק למקום. סמוך ליציאתו לתקופת שירות נוספת נפטר אביו בעטיה של הרדמה לא מוצלחת בבית החולים. הוא התאבל על אביו ולא שובץ ליחידתו המקורית. כך פסחה לה פרשת סרבנותו על הר עציון. היא נעורה כמעט עשור מאוחר יותר.

המתמחה נגד השופטת

ליבוביץ' סיים את חוק לימודיו בישיבה, השתחרר ופנה ללימודי משפטים. הוא התקבל לקדם-התמחות אצל שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב סביונה רוטלוי, ועד מהרה הסתבך בשערורייה ראשונה. הכול התחיל כששלח מכתב ארוך לנשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, ובו התלונן כי השופטת הביעה באוזניו את דעתה השלילית על נאשם שנשפט בפניה. הוא ביקש לפסול את השופטת רוטלוי, וזו הגיבה במכתב חריף שסיפר סיפור אחר לגמרי. היא טענה כי ליבוביץ' הצעיר מתנקם בה משום שהפסיקה את עבודתו אצלה לאחר שגילתה מספר כשלים אתיים בהתנהגותו ובשל הפרת אמון. לדבריה, היא גילתה שליבוביץ' קל הלשון פטפט על ראיות בתיק עם מתמחה של תובעת שהופיעה באולמה. היא חשדה כי ליבוביץ' שלח את חברתו לדבר על התיק עם אחותו של הנאשם. בבירור שנערך בפני נשיאות בית המשפט המחוזי הודה ליבוביץ' כי שוחח אודות התיק עם עורך דין אמריקני שהכירה לו דודתו, יסכה ליבוביץ', שהיתה אז פרקליטת מחוז דרום. אהרון ברק הכריע אז לטובתה של רוטלוי וקבע כי ליבוביץ' הפר אמון. הפרשה לא הועילה לקריירה של עורך הדין הצעיר, והוא מצא עצמו פותח משרד זוטר העוסק בייצוג עברות תעבורה.

פרקליטו של ברגותי

אך אז הגיעו פיגועי הדמים של האינתיפאדה השנייה, וצה"ל יצא לפעולות בתוככי הערים הערביות. עד מהרה הופיעה גם עצומת סרבנים. ליבוביץ', יחד עם אחיו עקיבא, היה בין חותמיה. עם החתימה הגיעו כתבות מפרגנות בתקשורת והסומק חזר ללחייו של האיש. הוא התנדב גם לכתוב עצות משפטיות לסרבנים מתחילים באחד מאתרי הסרבנות שהחלו לצוץ אז, ובין השאר יעץ להם "צטטו מאמרים ותוסיפו לזה פסוקים מהתנ"ך, דעות של חז"ל וכל העקרונות של היהדות אשר אוסרים לקיים שלטון קולוניאלי מובהק". החיבור שבין השם ליבוביץ', יהדות ושמאל קיצוני התגלה כקלף מנצח. ליבוביץ' ניסה למנף את העניין ולקח הכול צעד אחד קדימה.
בין השאר הוצבה היחידה בה שירת ביו"ש. כשחזר מהשירות החל לדבר על סרבנות

חודשיים לאחר שליבוביץ' התפרסם כסרבן, נתפס ראש התנזים מרואן ברגותי והואשם באחריות לרציחתם של עשרות ישראלים. לצד עורכי דין ערבים בולטים שהתגייסו לצוות ההגנה ובראשם ג'ואד בולוס, הופיע גם ליבוביץ'. המדינה הגישה את כתב האישום וביקשה מעצר עד תום ההליכים. בבית המשפט גייסו בולוס וחבריו טיעונים משפטיים ופוליטיים נגד מעצרו של ברגותי. ליבוביץ' הרחיק לכת והשווה את רב המחבלים למשה רבינו. הפרובוקציה לא הרשימה את השופטים, שסירבו להתרגש וביקשו מליבוביץ' לטעון טיעונים משפטיים ולא לבלבל את המח. גם התקשורת הישראלית לא מילאה את ציפיותיו של עורך הדין הצעיר וסירבה לתגמל אותו כראוי. גם אנשיו של ברגותי הבינו כי האטרקציה מיותרת, ועד מהרה חדל ליבוביץ’ להופיע בבית המשפט.

היחידים שהתרגשו מהפרובוקציה היו שכניו של עורך הדין הדתי בגבעת שמואל. ביום שישי, למחרת הופעתו בבית המשפט, הם ביקשו ממנו שלא להופיע יותר בבית הכנסת. ליבוביץ' התעקש והגיע, והציבור הותיר אותו לבדו ויצא לקבל את השבת תחת כיפת השמים. קבלת פנים דומה חיכתה לו גם בבתי כנסת אחרים. הוא פנה לראשון לציון דאז, הרב בקשי דורון, בבקשה לפסוק כי אין לגרשו מהתפילה בבושת פנים, אך זה לא נענה לו. בצר לו, כשסביבתו הדתית עוינת אותו והתקשורת אינה מפצה בתשומת לב ראויה, יצא ליבוביץ' לעת ליל חמוש בידיד ובתרסיס צבע. על פי תלונה שהגיש למשטרה תושב גבעת שמואל, הוא הבחין בשניים כשהם מעידים על עיסתם ומרססים על קירות את הכתובת "שמאי ליבוביץ' - פרקליט אמיץ". ניידת שהוזעקה למקום החרימה מהשניים את תרסיס הצבע.

מפלט בחסות הקרן החדשה

ככול הידוע נסגר התיק וליבוביץ' חמק מהסתבכות פלילית, אך בין כה וכה מצבו הציבורי והמקצועי היה עגום. הישועה הגיעה, לא במפתיע, מהקרן החדשה לישראל. זו צרפה את ליבוביץ’ לתוכנית המשפטנים שהיא מנהלת כמעט שלושה עשורים. במסגרת התוכנית היא שולחת משפטנים, ערבים ויהודים, להשתלמות בארה"ב בנושאי זכויות אדם. לאחר חזרתם ארצה הם משתלבים בעבודה בעמותות השמאל בשלב ראשון, ומאוחר יותר אפילו בפרקליטות או כשופטים. ב-2004 נשלח ליבוביץ’ לוושינגטון במימון הקרן, וכעבור מספר חודשים כבר היה פעיל בתנועת החרם על ישראל. הוא פרסם מאמר ברוח זו בעיתון מקומי בו גם קרא להעמיד לדין קציני צה"ל על פשעי מלחמה, וראשי הקרן נדרשו להסברים על ידי תורמים ציוניים בחו"ל. לא פחות מחששה של ישבת 'הר עציון' להיחשב כשמאלנית, חששה הקרן החדשה להצטייר כאנטי-ישראלית. היא נהגה בליבוביץ’ בפחות אורך רוח מראשי ישיבת הגוש, ואף על פי שהתנצל פומבית, הוא נאלץ לעזוב את התוכנית והמלגה שקיבל בוטלה.

מצבו שב להיות עגום. עברו בארץ לא הבטיח עתיד מקצועי ראוי, וליבוביץ’ נשאר בארה"ב בחסות אזרחותו האמריקנית. לפני כארבע שנים הוא החל בהליכי מיון ל-FBI. על פי הפרסומים בארה"ב, ליבוביץ’ עסק שם בהדרכת סוכנים, בתרגום לעברית ובתמלול של האזנות סתר לדוברי עברית. הוא עבד בסוכנות מספר חודשים, אך גם בה התקשה לשמור אמונים. אפילו השופט ששלח אותו לתקופת מאסר של חודשים ארוכים לא נחשף למהות המסמכים אותם העביר ליבוביץ’. אך הבלוגר סילברסטין, שקיבל את המסמכים, ידע לספר לניו יורק טיימס שהיו אלו כ-200 עמודים שנראו כתמלילי האזנות מהשגרירות הישראלית. העיתון ניתח את הפוסטים שפרסם סילברסטין במהלך התקופה בה קיבל את המסמכים מליבוביץ’ עד למועד ששרף אותם לאחר שנודע לו כי ליבוביץ’ נתפס ונחקר. על פי העיתון, ליבוביץ’ איפשר לסלברסטין גישה לחומר המודיעיני שעקב אחר השתדלנות הישראלית בוושינגטון, ובעיקר אחר ניסיונותיה של ישראל לקבל לגיטימציה אמריקנית לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.  על פי הדברים המעטים שפורסמו בעת משפטו של ליבוביץ’, הוא טען כי החומרים בהם עסק גרמו לו לחששות והוא ביקש מהממונים עליו לפעול בנושא. משלא נענו לו, העביר את החומר הרגיש לבלוגר.

לצד עבודתו בסוכנות האמריקנית פרסם ליבוביץ’ בלוגים גלויים בעברית ובאנגלית. משעשע להיווכח שגם בהם הוא התקשה שלא לעסוק בפומבי בנושאים שעמדו במרכז עיסוקו החשאי. כך בבלוג העברי הוא עוסק בנושאי תרגום, בנושאי השתדלנות היהודית למען הטלת  סנקציות על איראן, ובהכנות האמריקניות לתקיפה אפשרית באיראן. הבלוג האחרון שפרסם מתוארך לערב מעצרו על ידי ה-FBI.

ביזיון

לפני קצת יותר משנה צעדו אל בית הסוהר עשרות גברים חרדים, הורים לבנות 'המגמה החסידית' בבית הספר בעמנואל. הם נשלחו למאסר על פי פרשנות בעייתית של שופטי בית המשפט העליון לפקודת בזיון בית המשפט. על פי הלכה שהתקבלה שנים קודם לכן בבית המשפט העליון, פקודת בזיון בית המשפט חלה גם על מי שמסכל בהתנהגותו פסק דין של בית המשפט, על אף שלא השתתף כצד בדיון. על פי פרשנות השופטים, ההורים שסירבו לשלוח את בנותיהם לבית הספר סיכלו את כוונת השופט אדמונד לוי לביטול ההפרדה בין המגמות בבית הספר, ולפיכך נענשו.

השבוע ביזו עובדי הרכבת, יחד עם ועד העובדים שלהם בראשותה של גילה אדרי, פעם אחר פעם את צווי בתי הדין לעבודה. הם נצטוו להפעיל את הרכבת כרגיל, אך בפועל שיבשו את פעולת הרכבת עד כי לא היתה כל משמעות להפעלתה. במקרה הזה בית המשפט לא זקוק לפרשנות משפטית פתלתלה כדי לקנוס את נהגי הקטרים שעצרו שוב ושוב באמצע נסיעות, או כדי להשליך את הגברת אדרי אל מאחורי סורג ובריח. אך מה שאפשר לעשות לקבוצת חרדים מתנחלים, אי אפשר לדמיין אפילו שייעשה לוועד עובדים - מושחת ובוטה ככול שיהיה.