בשבע 462: בחזרה לסיכומי העתיד

מדור אחרון בתשע"א. לסכם את השנה החולפת? כולם עושים את זה, כמה מקורי. לחזות את השנה הקרובה? גם את זה כבר עשו.

תגיות: בשבע
אבי סגל, בשבע , א' בתשרי תשע"ב

בחזרה לסיכומי העתיד

מדור אחרון בתשע"א. לסכם את השנה החולפת? כולם עושים את זה, כמה מקורי. לחזות את השנה הקרובה? גם את זה כבר עשו. ומלבד זאת, אני מכיר את הקוראים שלי – בעוד שנה מהיום הם כבר יזכירו לי את כל הטעויות בתחזית. צריך לכתוב ממרחק של זמן – נגיד, עשר שנים קדימה, כשבקושי נזכור איך קוראים לנו – ואז לסכם את השנה החולפת. זהו, אנחנו בערב ראש השנה תשפ"ב, וזהו תקציר האירועים החשובים שהתרחשו בשנה שלפניה. גזרו ואל תשמרו:

ישראל והפלשתינים חידשו את המו"מ המדיני בלחצו של נשיא ארה"ב, מקולי קאלקין. הנשיא סובל באחרונה מירידה בפופולאריות שלו, והוא יכול כעת לנשום לרווחה. אלא שלא לזמן רב. הפלשתינים מאיימים, כי אם המו"מ ייכשל, הם יכריזו על מדינה פלשתינית עצמאית בפעם החמישית. בתגובה הכריז ראש הממשלה כי ישראל לא תיסוג מדרישתה להגן על גבולותיה. "אני בעד שלוש מדינות לשבעה עמים", אמר נתניהו, "אבל לפחות באחת מהמדינות חייב להיות גם רובע קטן ליהודים. אנחנו לא זרים בארץ הזאת, כפי שאמר אבא שלי כבר לפני יותר מעשור, יומיים לפני שפירק את המאחז ההוא. אני לא בטוח למה הוא התכוון, אבל תשאלו את אחי אבנר, הוא יותר בעניין של התנ"ך ממני".

שלושה פעילים חברתיים הגיעו ל'הפגנת שני הטריליון' שנערכה בכיכר רבין תחת גשם שוטף. כאן במוסף פרסמנו פרקים מהספר האוטוביוגרפי של מנהיגת המחאה, שלכת קוקוס, שנקרא "כך נזרקתי מהפנטהאוז בסביוני אקירוב". הספר עורר סערה תקשורתית, לאחר שקוקוס טענה בו כי לא גויסה לצה"ל בגלל מחלת האמנזיה שבה לקתה, אלא שמאוחר יותר התברר כי היא שירתה בצה"ל ואף הגיעה לדרגת תת-אלוף. יש לציין כי אירועי המחאה לא זכו השנה לפרסום רב, למעט במקומון בעל התפוצה המוגבלת 'ידיעות אחרונות'.

הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה הסתיימו, ויונית לוי היא יו"ר העבודה החדשה. לוי ניצחה בסיבוב הראשון את ארבע המועמדות האחרות - מיקי חיימוביץ', איילה חסון, גאולה אבן ודני קושמרו. בן זוגה של המנצחת, עידו רוזנבלום, הודיע במערכת ישראל-היום כי מעתה יפסיק לפרסם את טורו השבועי, כדי שיהיה לו זמן לסייע ליונית בבחירות הכלליות. וגם כי הוא לא באמת יודע לכתוב. לוי עצמה נשאה נאום ניצחון בן מילה אחת – "מרגש" – ועברה לדבר באנגלית עם העיתונות הזרה.

החרפה נוספת ביחסים בין ישראל לטורקיה: ראש הממשלה הטורקי הודיע על הפסקת ייצוא מוצרי 'דאב' לישראל. בתגובה אמר שר הספורט, אלי אוחנה: "אנחנו מספיק חזקים כדי להתמודד עם הטורקים, ואנחנו נסתדר יופי בלי השמפו שלהם. אני מודה שפעם הייתי מתעצבן מחרמות כאלה, אבל זה היה בתקופה שעוד היה לי שיער".

קבוצת הורי חיילים שלחו מכתב לרמטכ"ל, ובו דרשו לשנות את נוסח ה'יזכור' בטקסי זיכרון. לטענתם, המילים "יזכור עם ישראל" הן גזעניות, משום שהן רומזות לבעיית זיכרון אצל עמים אחרים. ההורים דרשו לשנות את נוסח הטקסט ל"תזכור הגלקסיה את בניה ובנותיה", ובשלב מאוחר יותר לשקול הוספתן של גלקסיות אחרות. הרמטכ"ל ביקש לכנס את המטה הכללי כדי לדון בנושא, אולם אז נזכר שיממה קודם לכן הדיח את כל אלופי צה"ל מתפקידם, לאחר שאלה יצאו מטקס צבאי במהלך הופעה של זמרת.

ראש אמ"ן מרגיע: הגרעין האיראני לא יושלם לפני 2024. כתבנו מוסר כי ראש המודיעין, אלוף בני זריף, דחה בביטול שמועות על ההכנות האיראניות למלחמה, ואמר: "ישראל היום חזקה ובטוחה כפי שלא היתה מעולם". הדברים נאמרו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והח"כים הנוכחים הגיבו עליהם בתשואות. מיד לאחר מכן החליטה הוועדה, כי הכנסת תמשיך לשהות במקום משכנה הזמני, פליקיר בירת מיקרונזיה, רק ליתר ביטחון.

העיתון הנפוץ במדינה, 'עולם קטן', פרסם ראיון נרחב עם הבמאי ואיש הטלוויזיה צדי צרפתי, לרגל יום הולדתו ה-80. צרפתי סיפר על ימיו הגדולים כשופט בתוכנית העבר המצליחה 'כוכב נולד', ואף התייחס לראשונה לנסיבות פרישתה של מירי מסיקה מהשתתפותה בתוכנית. "מירי היתה שופטת מצוינת", אמר צרפתי בצער, "אבל ברגע שהתגלה כי היא ניסתה לאיים על האמרגן שלה באמצעות שליחתה של קרן פלס, זאת כבר היתה חציית כל הקווים האדומים".

ההפיכות במדינות ערב נמשכות זו השנה ה-11. השנה הוחלף השלטון בסוריה, מרוקו, אלג'יריה וכוויית, ועושה רושם שגם איחוד האמירויות בדרך. נשיא המדינה, שמעון פרס, שלח מברקי ברכה לכל השליטים החדשים ואיחל להם הצלחה.

אוזניים לכותל

"תן לי את החוכמה לעשות את מה שנכון וצודק ועשה אותי לכלי לביצוע רצונך" (הפתק שהטמין הסנטור ברק אובמה בכותל המערבי, כשביקר בישראל על תקן מועמד לנשיאות ארה"ב. שלוש שנים אחרי, נכון לזמן כתיבת המדור, עושה רושם שלפחות זמנית זה עבד).

יודע את מקומי

זהו ראש השנה התשיעי שלי ככותב בעיתון זה. אני מניח, מבלי לבדוק, שלפחות פעמיים-שלוש בעבר ליהגתי כאן על החלטות שקיבלתי לכבוד השנה החדשה. אני גם מניח, בלי לבדוק, שאף אחת מהן לא קוימה. אצלי, תוקפן של החלטות אישיות פג באותה מהירות שבה שאול מופז פורש ממפלגה ומיד חוזר. ובכל זאת, אני מתכוון לחזור על הטריק, לערוך לעצמי רשימת החלטות מכובדת חדשה, לפני שאעבור אל האלטרנטיבה החביבה אך חסרת התוחלת של הייאוש.

כדי לערוך רשימה כזו, צריך להפיק את לקחי הכישלונות מהשנים הקודמות. ראשית, ההחלטות חייבות להיות ריאליות. לקום למניין ראשון מדי בוקר – זה אולי נחשב ריאלי בספרטה, אבל לא באזור חדר השינה שלי. ובינינו, זה לא ההבדל היחיד בין תושבי ספרטה לביני. הלקח השני זו מחיקת המילה "יותר" מהחלטותיי. אין דבר כזה "ללמוד יותר", "לכתוב יותר", "לחבק את הילד יותר", לא רק משום שחיבוקים נוספים לילד כנראה יפצלו אותו לשניים, אלא גם משום שהחלטה חייבת להיות ברורה, חד-משמעית, ניתנת לכימות ולמדידה. בהקשר זה, 'פחות' או 'יותר' הן מילים חסרות משמעות, פחות או יותר.

מכיוון שמספר ההחלטות שאקבל אינו בלתי מוגבל, בעיקר אם אני מתכוון לקיים חלק מהן, הן צריכות לנגוע בנקודות שהן קריטיות אצלי, שבעזרתן אוכל לשנות את חיי. זה מוציא מהרשימה את ההחלטה לקבוע שיא חדש באנגרי בירדס. שזה דווקא טוב, כי מעולם לא שיחקתי אנגרי בירדס, וזה די טיפשי לנסות להשיג שיא חדש במשחק שאין לי בו שיא ישן. לעומת זאת, "להוריד עשרה קילו" זו משימה ראויה, סעיף מספר 1 ברשימה שלי. אם אצליח לעמוד בה, ואני מתכוון להצליח, אוכל סוף-סוף להירדם בלילה עם הכרית מתחת לראש במקום מתחת לבטן, ומה נקרא לשנות את חיי יותר מזה.

הקריטריון האחרון להחלטות לשנה חדשה, והחשוב מכולם להצלחתן, זו הנכונות לשתף בהן את הסביבה. כפי שמלמדים בכל פורום העצמה אישית: שיתוף אינו רק דרך זולה להשיג לייקים בפייסבוק, אלא גם דרך להפוך החלטות להתחייבות של ממש. אז על משקלי העודף אין לי בעיה לדבר, כי לפחות כשאני מדבר - האחרים שותקים. אבל מה עם נושאים אחרים, שבהם לא אוכל לשתף את הציבור, הרחב והצר? האם אצליח לטפל בהם עד ראש השנה הבא? אנסח זאת כך: אם בעוד שנה אכתוב כאן על הצלחותיי או כישלונותיי בקיום החלטות, זה יהיה סימן שלפחות החלטה אחת לא קוימה. שנה טובה.