בשבע 462: מי רוצה להיות רב אלוף?

במרוצת השבועות שלאחר חשיפת מסמך גלנט התברר כי מדובר במסמך מזויף שיצא מתחת ידיו של בועז הרפז. פרוייקט אנשי השנה של בשבע.

תגיות: מסמך גלנט
הלל גרשוני, בשבע , א' בתשרי תשע"ב

הפארסה של השנה מתחילה בכלל בשנה שעברה, כשלאורך אלול תש"ע התגלגל בתקשורת 'מסמך גלנט'. המסמך יצא כביכול מסביבתו של האלוף יואב גלנט, המועמד המוביל לרמטכ"לות, ונרשמו בו אסטרטגיות להכפשת המועמדים האחרים ולזכייה במינוי הנכסף. במרוצת השבועות שלאחר החשיפה התברר כי מדובר במסמך מזויף שיצא מתחת ידיו של בועז הרפז, מקורבו של הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי. שמו של גלנט טוהר בהקשר זה; המינוי עבר גם את ועדת טירקל למינוי בכירים, שפטרה כלאחר יד חשיפה של עיתונאי 'מעריב' קלמן ליבסקינד שנתיים קודם לכן, על התנהלות בעייתית של האלוף בהשתלטות על קרקעות שלא כדין במושב עמיקם.

לקראת ראש השנה תשע"א אישרה הממשלה את המינוי, חרף מחאותיו של השר מיכאל איתן, שטען שאין למנות רמטכ"ל עם פגמים מעין אלה בהתנהלותו. אך בימינו, כידוע, הממשלה אף פעם אינה התחנה האחרונה. התנועה הירוקה עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את המינוי, בטענה שוועדת טירקל לא דנה כראוי בחשדות נגד גלנט. בג"ץ דרש מהיועץ המשפטי לממשלה הסברים, ובינתיים החליט מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לבדוק את הנושא. בדיקתו העלתה שגלנט פלש לשטחים שלא כדין, ואף חתם על תצהירים כוזבים. לאור זאת הגיש היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין את תשובתו לבג"ץ, שלפיה קשה יהיה להגן על סבירות ההחלטה למנות את גלנט לרמטכ"ל. נתניהו וברק הבינו את הרמז, והודיעו על ביטול המינוי בסוף שבט תשע"א; וכך, ימים לא רבים לפני סיום כהונתו של אשכנזי, היה צורך למצוא בבהילות מועמד מתאים שיחליף את הרמטכ"ל הפורש. ברק הרי לא ממש סימפט את אשכנזי, ולא רצה לתת לו אפילו יום אחד בתפקיד לאחר תום כהונתו.

על הפרק עלה רעיון יצירתי: רמטכ"ל זמני, שישמש בתפקיד עד שיוחלט בהליך מסודר על הרמטכ"ל הבא. המועמד היה האלוף יאיר נוה, גיבור ההתנתקות ומי שנחת זמן לא רב לפני כן מן האזרחות על כס סגן הרמטכ"ל, לאחר ששימש כמנכ"ל חברת סיטי-פס, מקימת הרכבת הקלה בירושלים. בינתיים התברר כי לא קלה דרכו של נוה, וכי בעצם אין דבר כזה בחוק 'רמטכ"ל זמני'. אם ירצו למנות את הרמטכ"ל הדתי הראשון כרמטכ"ל זמני, יהיה צורך למנותו לרמטכ"ל לכל דבר ואז להדיח אותו. וכרגיל, שוב בג"ץ היה מעורב בעניין: ארגוני שמאל מיהרו לעתור נגד מינויו לסגן הרמטכ"ל, בשל התבטאות שבה אמר "עזוב אותי מהנחיית בג"ץ". בג"ץ נזף בנוה על חילול הקודש, אך דחה את העתירה. בסוף החליטו ברק ונתניהו שבעצם הרעיון של רמטכ"ל זמני לא נראה להם, ובמהלך בזק הגישו לממשלה את מועמדותו של בני גנץ, שאושרה כדת וכדין, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, עד הפארסה הבאה.