בשבע 463: זהבית הולכת הביתה

הודעתה הדרמטית של זהבית כהן, על התפטרותה מתפקידיה כיו"ר תנובה ויו"ר בית ההשקעות 'פסגות' הינה פרק חשוב במחאה הצרכנית

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ח' בתשרי תשע"ב

הודעתה הדרמטית של זהבית כהן, מנכ"לית השלוחה הישראלית של קרן אייפקס, על התפטרותה מתפקידיה כיו"ר תנובה ויו"ר בית ההשקעות 'פסגות', היא ללא כל ספק אחד הפרקים המשמעותיים ביותר במחאה הצרכנית של קיץ 2011 בישראל. אמנם הנימוק הרשמי להתפטרותה ביום ראשון היה כמעט פורמלי, רצון להמתין עד לסיום חקירת רשות ההגבלים שנפתחה בין השאר גם נגדה, אולם אין כל ספק כי הזרע הקטן שהוביל להתפטרות נטמן באדמה כבר בחודש יוני. איציק אלרוב, איש צעיר מבני ברק שנקעה נפשו ממחירי גבינת הקוטג' שהוא אוהב, פתח בחודש יוני קבוצת פייסבוק על מנת להכריח את החברות להוריד את מחירה. פתיחתה של קבוצת הפייסבוק, והרוח הגבית שהעניקו לה כל אמצעי התקשורת, הזיזה משהו לא רק אצל המחלבות הגדולות ורשתות השיווק אלא גם אצל הרגולטור, רשות ההגבלים העסקיים. במקביל לכך חל גם שינוי משמעותי בציבור, אשר הבין אולי לראשונה את כוחה של מחאה צרכנית.

הזרקור התקשורתי שהופנה לשוק מוצרי החלב הביא גורמים ממשלתיים שונים לנסות וליצור שינוי בשוק זה. במקביל לבדיקה שקיימה ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, אשר התמקדה במבנה שוק החלב ואשר מסקנותיה היו הורדת מחיר המטרה והקלה על יבוא מוצרי חלב, פתח גם הממונה על ההגבלים העסקיים בבדיקה משל עצמו. החשד שהוביל את בדיקת הממונה היה כי שלוש השחקניות בשוק מוצרי החלב, ובמיוחד תנובה הגדולה אשר הוכרזה כמונופול כבר לפני שנים, מנצלות את הכוח הייחודי המצוי בידיהן על מנת להפקיע מחירים. כדי לבצע את הבדיקה דרש הממונה, כחלק מסמכותו, לקבל מחברת תנובה מסמכים ונתונים, אך נענה על פי החשד בשיתוף פעולה חלקי בלבד. בין המסמכים שדרש הממונה היה ככל הנראה דו"ח שחיברה חברת הייעוץ מקינזי עבור קרן אייפקס ערב רכישת תנובה. בדו"ח פורטה רשימה של מוצרים אשר הביקוש להם קשיח ועל כן ניתן להעלות את מחירם באופן ניכר. לאחר ששיתוף הפעולה שקיבל לא היה לרוחו, פתח הממונה בחקירה נגד תנובה וראשיה בחשד להסתרת נתונים.

כאמור, הנימוק הרשמי להתפטרותה של זהבית כהן מתפקידה היה החקירה שנפתחה נגדה, אולם כבר כמה שעות לאחר ההתפטרות התברר כי התמונה מורכבת יותר. ברקע ההתפטרות עומד גם החרם שהטילו הסטודנטים על מוצרי החברה, ואת זאת ניתן היה להבין מצירוף ההודעה על ההתפטרות להודעתה של תנובה על הוזלה קבועה של 15 אחוזים בשורה ארוכה של מוצרים שהיא משווקת. בנוסף לכך, השפיע כנראה גם חוסר שביעות רצון בקרן אייפקס מתפקודה של כהן בראשות תנובה בתקופה האחרונה, חוסר שביעות רצון שבא לידי ביטוי בציון הצורך ביו"ר במשרה מלאה, עם ההודעה על מינוי היו"ר החדש, שלמה רודב.

 ממינוס לפלוס

ארגון 'פעמונים', אשר פרץ לתודעה הציבורית לפני כתשע שנים, עוסק כידוע בליווי משפחות בתהליך הבראה כלכלית. פעולותיו של 'פעמונים' מוכרות וידועות, אולם מי שלא עבר בעצמו תהליך שכזה בסיוע הארגון מתקשה פעמים רבות להבין מה משמעותו. נתונים שאספו ב'פעמונים' כחלק ממחקר בקרב המשפחות שהארגון מסייע להן, עשויים לשפוך אור על משמעותו של התהליך, ולרגל השנה החדשה לתת לרבים קריאת כיוון להתחלה חדשה.

במהלך התהליך שעוברת כל משפחה עם מלווה אישי של 'פעמונים', היא לומדת כיצד להתנהל עם הבנקים, חברות הסלולר, איך לעשות קנייה חכמה, ובכלל איך מאזנים את תקציב ההוצאות. מהנתונים שנאספו עולה כי משפחה חוסכת בממוצע כ-500 שקלים בחודש בעקבות הייעוץ של 'פעמונים': 200 במזון, 70 בביגוד, 50 בסלולרי, 60 בדלק, 50 בהוצאות בנקאיות ועוד 70 ב'שונות'. כמו כן, מתוך הנתונים עולה כי היועצים התעסוקתיים של 'פעמונים' הצליחו להגדיל את היקף ההכנסות המשפחתיות ב-1,500 שקלים בממוצע בחודש, באופן שהעביר את רוב המשפחות ממינוס לפלוס. עוד בן זוג עובד ומכניס, משרה נוספת, בקשת העלאה מהבוס או החזרים שונים מהעבודה: נסיעות, ארוחות ועוד, שעות נוספות, שילוב נכון בין סטטוס 'שכיר' ל'עצמאי' במשכורת, שיעורים פרטיים ועוד. השילוב בין החיסכון להגדלת ההכנסות מפנה למשפחה בממוצע 2,000 שקלים בחודש, המוקדשים כולם להבראתה הכלכלית.

סיפורה של גילה (שם בדוי), גרושה עם שני ילדים בגילאי גן ויסודי ממרכז הארץ העוסקת בהוראה ועובדת בנוסף לכך במחסן קוסמטיקה, הוא דוגמה לתהליך מעין זה. גילה התחילה מנקודת פתיחה בעייתית: הכנסות של 7,360 שקלים בחודש, ומנגד הוצאות בסך 10,155 שקלים. פער של 2,795 שקלים שהביא אותה לחובות בסך 53,500 שקלים – לבנק, למשפחה ולחברים, לכרטיסי האשראי ולחברה למימון רכב. התהליך שעברה גילה הורכב גם משינוי התנהגותי וגם מהגדלת הכנסות ומיצוי זכויות. בין השאר עברה גילה להתנהל רק במזומן, באמצעות 'מעטפות תקציב', דבר שהביא להקטנה ניכרת בהוצאות. צמצום נוסף הגיע ממיצוי זכותה להנחות בארנונה ובגן לילד.

גילה תכננה מחדש את השילוב בין מקומות העבודה השונים, ביקשה העלאת שכר באחד וצמצמה משרה בשני, כך שבסופו של דבר הכנסתה הקבועה עלתה בכ-1,000 שקלים בחודש. אלה התווספו לעבודות מזדמנות שעשתה לזמן קצר, כדי להגדיל את היתרה לטובת החזרת החובות. בסיום הליווי הגיעו הכנסותיה של גילה ל-9,660 שקלים בחודש, הוצאותיה ירדו ל-6,403 שקלים, ונוצרה יתרה של 3,257 שקלים המוקדשת כולה להחזר החובות, אשר אמור להסתיים בתוך שנתיים.

אוריאל לדרברג, מנכ"ל 'פעמונים', מציין כי "בסוף שנת תשע"א, נושא יוקר המחייה עלה לסדר היום אצל כל אזרחי מדינת ישראל. בנוסף לדרישה הצודקת לשינוי מצד הממשלה וכן לדרישה הצודקת לרשתות השיווק וספקים נוספים לגילוי אחריות חברתית, יש צורך במהפך משמעותי אצל המשפחות בנושא ניהול משק הבית, אשר בלעדיו השינוי המיוחל לא יתרחש".

 

תעשיו"ש

משחקים ברצינות

קרוסלות, נדנדות, מתקני משחק לגנים וריהוט רחוב – 'מתקני פסגות' מייצרת את כולם וחושפת בפני לקוחות מכל המגזרים את העשייה הברוכה ביו"ש

חברת 'מתקני פסגות' הפועלת ביישוב פסגות שבבנימין הצליחה לכבוש מקום של כבוד בשוק מתקני המשחק בישראל. החברה, אשר הוקמה לפני 14 שנה על ידי אריה פלס, תושב פסגות, התחילה כחברה להתקנת מתקני משחקים שייצרה חברה ישראלית שלא היתה מוכנה לפעול בשטחי יהודה ושומרון.

אולם עד מהרה החלה החברה בייצור עצמי של מוצריה, וכיום היא פועלת בכל שלבי שרשרת הייצור וההתקנה, החל מקליטת חומרי הגלם ועד להצבתם של מתקני המשחקים במקומות להם הם מיועדים. המתקנים שמייצרת החברה, אשר מיועדים להצבה בגני משחקים ציבוריים ובגני ילדים, פזורים כיום בכל רחבי הארץ, מאילת שבדרום ועד קריית שמונה שבצפון.

מגוון המוצרים שמייצרת החברה רחב, וכולל את כל סוגי מתקני המשחקים, קרוסלות, נדנדות, מגדלים וכדומה. בנוסף לכך מייצרת החברה גם ריהוט רחוב לסוגיו השונים, כגון ספסלי רחוב ופרגולות. החברה מייצרת את מוצריה בהתאם לדרישות התקן הישראלי, ובמרבית המוצרים גם בהתאם לדרישות התקן האירופאי המחמיר. מוצרי החברה נמצאים כולם תחת פיקוח שוטף של מכון התקנים הישראלי. מחלקת ההתקנות של החברה ומחלקות התחזוקה והשיפוצים נותנות מענה מלא להקמת גני משחקים חדשים ולתחזוקה ושינויים בגני משחקים קיימים.

לחברה קשרים עסקיים עם מגוון גדול של לקוחות מכל חלקי החברה הישראלית, וככזו היא מהווה שגרירה של ההתיישבות ביש"ע ושל התעשייה ביש"ע בקרב מגזרים שהיכרותם עם האזור מועטה. למפעל מגיעים ספקים ולקוחות אשר מכירים כך לראשונה את אזור בנימין ויישובי יש"ע, דרך התעשייה והייצור במקום.

בחברה מועסקים כחמישים עובדים, מחציתם יהודים תושבי יישובי בנימין וכמחציתם ערבים המתגוררים באזור.