בשבע 463: "לחזק את ההתיישבות בכל המקומות"

השר סילבן שלום לא מתלהב מהמגעים המדיניים, אבל מתנגד ל'שבירת הכלים' ומזכיר שהליכוד תמיד הניף גם את הדגל החברתי

ניצן קידר , ח' בתשרי תשע"ב

השר סילבן שלום לא מתלהב מהמגעים המדיניים, אבל מתנגד ל'שבירת הכלים' ומזכיר שהליכוד תמיד הניף גם את הדגל החברתי * כשר לפיתוח הנגב והגליל הוא מתגאה בהישגי משרדו ומבטיח שההשקעות באזורים הללו לא יבואו על חשבון יו"ש

בתחילת השבוע הנוכחי סערה הממשלה, כשבנימין נתניהו ניסה להביא את המלצות ועדת טרכטנברג להצבעה, חרף התנגדותן של שלוש מסיעות הקואליציה וגם של שניים משרי הליכוד. נתניהו, לבסוף, נאלץ להתקפל אל מול הלחצים – ומי שהוביל את ההתנגדות להצבעה בממשלה, הוא לא אחר מאשר המשנה לנתניהו, השר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום.

"אמרתי לראש הממשלה שהוא עושה כאן שתי טעויות. הראשונה, מבחינה ציבורית - כאשר הוא מתעקש לסכם בדיון אחד דו"ח כזה שישבו עליו 50 ימים מבוקר עד ללילה. הטעות השנייה היא פוליטית – לליכוד יש רק 27 מנדטים. אנחנו עדיין זקוקים לשם קיום קואליציה יציבה לשותפים שלנו, ולא נכון לדעתי לפעול נגד דעתם".

מה לדעתך טעון תיקון בהמלצות של ועדת טרכטנברג?

"הוועדה לא נתנה מענה לשתי סוגיות חשובות: נושא הפריפריה ונושא השכבות החלשות. הבעיה המרכזית היא שההמלצות מתייחסות לאנשים עובדים שמשלמים מס הכנסה. בשכבות החלשות יש לא מעט אנשים שאינם עובדים. בנוסף, אין מענה נכון לסוגיית הפריפריה – אין מענקים לרכישת דירות, אין תמריצים לבעלי מקצועות נדרשים, ובכל זה צריך לטפל.

עד כמה חשוב הטיפול בסוגיה החברתית דווקא כעת?

"הליכוד נשא תמיד שלושה דגלים: דגל מדיני, דגל בטחוני ודגל חברתי-כלכלי. אנחנו במפלגה חייבים להפנים את השינויים שהיו במערכת הפוליטית בעקבות המחאה החברתית. היו בחירות במפלגת העבודה – ולא הגנרלים ניצחו אלא דווקא המנהיגים החברתיים, יחימוביץ' ופרץ. הנושא הכלכלי-חברתי הולך להיות מרכזי בבחירות הבאות, וחייבים לתת לו משקל רב".

"לתת לנתניהו גמישות"

השר שלום, כמו גם שרים אחרים בליכוד, מתמודד מאז נאום בר-אילן עם מציאות שונה מזו שהורגל לה כליכודניק ותיק. כן, אמנם כבר היתה עקירה בתקופת שרון ששלום היה ממתנגדיה, אבל בתקופת נתניהו כראש הממשלה, אימצה לעצמה המערכת המדינית את מתווה "שתי מדינות לשני עמים".

שלום מוטרד, אבל חושב שאין צורך "לשבור את הכלים" בעת הנוכחית, דווקא על בנושא הזה. "ראשי ממשלות זקוקים למנעד רחב של גמישות ואפשרויות. אני לא חושב שכל רגע ורגע צריך ראש הממשלה להביא לאישור הממשלה והמפלגה כל צעד שהוא עושה. צריך להמשיך בניסיונות להשיג שלום, ואי אפשר לכבול את ידיו של ראש הממשלה".

אבל גם ההצהרה הזו לא משנה את התמונה הכוללת, השר סילבן שלום בהחלט לא מתלהב במיוחד מהמגעים המדיניים.

"אני מבהיר בכל עת למנהיגי העולם: נפגשתי בעבר עם אבו מאזן, ורציתי לשמוע ממנו רק משפט אחד – ששיבת הפליטים היא רעיון שאין לו כיום אחיזה במציאות, ונתגמש בעניינים אחרים. מעולם לא שמעתי זאת. הרי אחרי ההצעות מרחיקות הלכת של אהוד ברק ליאסר ערפאת בשנת 2000, שנענו בשלילה, אין מנהיג פלשתיני שיכול לסגת מ'מורשת ערפאת'. ברק אמנם נתן המון, אבל דרש דבר אחד בסיסי: אין יותר תביעות לפלשתינים ויש הכרזה על קץ הסכסוך. ערפאת סירב, ואבו מאזן לא יכול להסכים מבחינה פנימית למה שערפאת דחה. גם הודעת הקוורטט הנוכחית אינה מביאה בשורה".

יש בכלל הסכמה בממשלה בכלל ובליכוד בפרט ל"שתי מדינות לשני עמים"?

"לא, אין החלטת ממשלה ואין החלטת קבינט בנושא. גם מרכז הליכוד מעולם לא הצביע בנושא".

ואתה מעריך שראש הממשלה יביא דבר כזה להצבעה?

"בסופו של דבר ראש הממשלה הוא גם יו"ר תנועת הליכוד, ותנועה מקבלת החלטות במוסדות שלה. זה לא שתמיד הלכו לפי החלטת המוסדות, עיין ערך אריאל שרון וההתנתקות, אבל המוסדות קיימים, ולא מדובר בעניין פורמלי בלבד אלא מהותי ביותר. אנחנו כתנועה מחויבים להחלטות של המוסדות שלנו. כשתגיע החלטה בסדר גודל של הקמת מדינה פלשתינית זה אמור לעלות להכרעת מוסדות הליכוד".

ואתה מעריך שמרכז הליכוד יאשר הסכם שיכלול הקמת מדינה פלשתינית?

"אם אתה שואל אותי תשובתי היא - לא".

קשה להעריך אם המשנה לראש הממשלה חי בשלום עם העובדה שבממשלה הנוכחית הוא אינו יושב בצמתים הרגישים, כמו הקשר למשא ומתן המדיני, וגם הוועדה המטפלת במאחזים – נושא שקרוב לליבו, כמו כל ההתיישבות ביהודה ושומרון.

"אני לא בוועדת השרים הזו", אומר השר שלום כשאנחנו עוברים לדבר על החיפזון של ממשלת נתניהו לפנות מאחזים בתקופה האחרונה, ובקולו נשמעת נימה של ביקורת.

נראה שהממשלה נחושה לפגוע בתושבי המאחזים. לפחות 200 בתים נמצאים כרגע בסכנת הריסה, הן בשל החלטות של שרי ממשלה והן בשל החלטות בג"ץ.

"אני מאמין שכל דבר צריך להיעשות בהידברות. צריך מצד אחד לזכור שאנחנו מדינת חוק ואם יש החלטות של הגופים המוסמכים צריך לדבוק בהן, אבל גם צריך לחבק את המתיישבים. אין צורך להגיע למצבים מסוג זה, ואנחנו כתנועת הליכוד צריכים להניף את דגל ההתיישבות ולא לקפל אותו. צריך להגיע להידברות ולהסכמות בנושא הזה, ולא הייתי רוצה לראות שדווקא מול המתיישבים נוהגים בצורה אחרת".

עם הפנים לנגב ולגליל

שלום מחזיק היום בשני משרדים – המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, ולמי שחשב שמאחורי שמדובר בתארים של כבוד, השר שלום מציג שורה של הישגים – כשהמרכזי בהם הוא הובלת תוכנית התיישבות של מאות אלפי ישראלים בנגב ובגליל.

"כשנכנסתי למשרד הצבתי לעצמי יעד: להביא בתוך עשר שנים 300 אלף תושבים חדשים לנגב ומספר דומה לגליל. אמרו לי שמדובר ביעד גבוה מדי, אבל אני מאמין בו".

כדי להגיע ליעד הזה מפעיל המשרד שורה של פרויקטים שיפתו את אנשי המרכז להעביר את חייהם לאזורים הללו. מיד לאחר שהראיון מסתיים, שלום ממהר לצפת שם ייחנך בקרוב בית הספר לרפואה, אחד הפרויקטים עליו הוא עמל.

"בית הספר לרפואה בצפת היה פיל לבן במשך הרבה מאוד שנים. למי שאומר לי שיש הרבה תסכול בפוליטיקה, אני עונה שהכל שווה בשביל רגעים כמו פתיחת בית הספר הזה. ב-30 באוקטובר נפתחת שנת הלימודים, והמוסד הולך לשנות את פני האזור".

שלום גם מתגאה בשורה של השקעות בנגב ובגליל בתחומים אחרים. "דאגנו להארכת כביש 6 הן בצפון והן בדרום, אנחנו אמונים על החלק האזרחי של העברת עיר הבה"דים בכל הקשר למתן סיוע לרכישת דירות לאנשי הקבע. בנוסף, השקענו רבות בתחום החינוך, הן בתשתיות והן במגרשי ספורט. כל זה נועד לייצר עוד ועוד עוגנים שיגרמו לאנשים לעבור לנגב ולגליל".

באחרונה ניכר שאתם עושים מאמצים לא קטנים להביא את הציבור הדתי לאזור, אולי אפילו כאלטרנטיבה להתיישבות ביהודה ושומרון?

"הקמתי מנהלת התיישבות במשרד, ובראשה העמדתי את פנחס ולרשטיין, עם הניסיון העצום שלו ביהודה ושומרון. היום יש משימה ציונית לא פחות חשובה מההתיישבות ביהודה ושומרון, להתיישב בנגב ובגליל, ופנחס נענה להצעה. אנחנו פועלים במשותף, גם עם גרעינים חילוניים וגם עם גרעיניים תורניים, הכל במטרה להביא עוד ועוד תושבים לאזור. אין כאן פנייה לציבור מסוים דווקא".

באמצע חודש אוקטובר יתקיים בנמל תל אביב יריד ענק למתעניינים במגורים בנגב ובגליל. שלום מבטיח הנחות משמעותיות ברכישת הקרקעות ובמחירי הפיתוח, ונראה כי דווקא הממשלה הנוכחית, עושה הכל כדי להפוך את הנגב והגליל לאלטרנטיבה התיישבותית. שלום לא מכחיש. "לדעתי צריך לחזק את ההתיישבות בכל המקומות – והליכוד דוגל בכך", הוא חותם את הראיון.