בשבע 464: מדושן עונג?

יש אמנם גם יתרונות בעודף משקל, כמו אופי שמח ועור פנים חלק, אבל הם בטלים מול הסכנות, גם לנשים בהריון

חנה קטן , ט"ו בתשרי תשע"ב

יש אמנם גם יתרונות בעודף משקל, כמו אופי שמח ועור פנים חלק, אבל הם בטלים מול הסכנות, גם לנשים בהריון * כמה טריקים, מבית משפחת קטן, להתמודדות עם הפיתויים המתוקים

יש פיתויים שקשה לעמוד בהם. לדוגמה, הלחיים העגלגלות של הנכד המתוק מבית אל שהוכתר לאחרונה בתואר השמנמן שבנכדים (בינתיים). לדאבונו הוא עדיין לא מצליח להתחמק מהצביטות הבלתי-פוסקות שלי, וסובל אותן בשקט כשהוא מסתכל עלי במבט מלא רחמים מתובל בטוב לב...

האמת היא שיש יתרונות רבים לעודף משקל. ידוע ומפורסם למשל שהשמנים נוטלים עימהם בדרך כלל יותר מקורטוב של חוש הומור בריא. הם חייכנים יותר, עליזים יותר ורגועים יותר מעמיתיהם השדופים. נעים לשהות בסביבתו של אדם שלוקח את החיים בקלות ובזרימה חופשית, בלי להשתעבד לתכתיבי הדיאטות למיניהם. זאת ועוד, בכל הרצאה שאני מעבירה בנושא 'גיל המעבר' אני מדגישה שוב ושוב שישנם גם יתרונות לקילוגרמים העודפים ברבות השנים. בדברים אלו אני תמיד מצליחה להעלות חיוך מלא-נחת על פני חלק ניכר מקהל המאזינות המדושנות יותר. כוונתי שאצל נשים שמנות רקמת עור הפנים משובחת יותר, ונדירים אצלן הקמטוטים ושאר המרעין הבישין הפוקדים לעיתים קרובות את פניהן של הנשים הרזות, כנראה עקב העובדה שברקמת השומן התת-עורי שלהן ישנם מאגרים של ההורמון הנשי אסטרוגן, שהוא כל כך חשוב לחיוניות העור.

כמו כן, נשים שמנות עמידות יותר מפני תחלואה ונכות בעקבות אוסטיאופורוזיס (דלדול רקמת העצם, בעיקר מגיל המעבר). לדעתי הסיבה פשוטה מאוד - ידוע ומפורסם שלמניעת אוסטיאופורוזיס ולבריאות העצם מומלצת מאוד התעמלות תוך נשיאת משקל, ואישה שמנה נאלצת מדי יום ביומו לשאת במשך שעות רבות את כובד משקלה, כך שעצמותיה בריאות יותר. נוסף על כך, ה"ריפוד" שיש להן סביב גופן סופג חלק ניכר מהחבטה שהן סופגות בעקבות נפילות - שהן הגורם הראשון במעלה לפגיעה ממשית בעקבות אוסטיאופורוזיס, וכך הוא מונע את שבירת העצמות. בקיצור, אין כמעט תכונה בעולם שאין לה שני צדדים, והחשוב הוא למצוא את האיזון, ולהתרכז במה שמועיל וחשוב יותר.

אך מתברר שלהשמנה יש גם פנים אחרות. השמנת היתר מוגדרת היום כמגפה מספר אחת בעולם המערבי. 50 אחוזים מהאוכלוסייה נמצאים במצב של עודף משקל או השמנה או השמנת יתר, לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. קופות החולים מעודדות מאוד ניתוחים בריאטריים (ניתוחים לטיפול בהשמנה, הן בשיטה רסטריקטיבית - הגבלת קיבולת הקיבה, והן בשיטות המעודדות תת-ספיגה בקיבה), עם אחוזי הצלחה מרשימים ביותר.

גם בתחום רפואת הנשים ניתנת תשומת לב מרובה לנושא, כי הוכח שלנשים שמנות יש סיכון יתר לאי-פריון על רקע הורמונלי, הופעת יתר של תסמונת השחלה הפוליציסטית, יותר הפלות, יותר תמותת עוברים תוך-רחמית, יותר סיבוכי הריון - כגון סכרת הריון, יתר לחץ דם הריוני, רעלת הריון, לידות בניתוח קיסרי, סיבוכי הרדמה וסיבוכים פוסט-ניתוחיים ועוד. ישנה אסכולה, הצוברת תמיכה הולכת וגדלה בציבור רופאי הפריון, הסוברת שאין לאפשר כלל טיפולי פריון לאישה הסובלת מהשמנת יתר, תוך כדי חישובים מדוקדקים של BMI (היחס בין הגובה למשקל בריבוע, בדרך כלל מדובר בנשים עם BMI מעל 35).

אין ספק שקיימת היום מודעות לנושא השמנת היתר יותר מבעבר. קיימים עשרות סוגי דיאטות, מאות ספרים העוסקים בנושא, סדנאות של אימון לירידה במשקל, כולם כדי לצמצם את בעיית השמנת היתר. ידוע לכולם עד כמה חשובה פעילות גופנית מחד והקפדה על דיאטה מאוזנת מאידך, וכל הבעיה היא רק הפיכת הרעיון למעשה, והרצון הטוב – לפעולה טובה. הקב"ה מצרף מחשבה למעשה, אך לנו זה לא תמיד קל. יש לנו תמיד תירוצים. כמה פעמים קיבלתם החלטה להתחיל בדיאטה, כמובן רק לאחר החגים?

ואולם, יש כמה כללי עבודה שניתן להשתמש בהם, לפחות חלקית, ולמנוע מאיתנו ומבני משפחתנו, גדולים וקטנים, להגיע למצב של השמנת יתר. למשל: אחד מבניי התארח לאחר אירוסיו אצל כלתו לעתיד, וחזר נפעם: האֵם, במקור מגוש קטיף שהתברך כידוע בחממות משופעות בירקות עלים כשרים למהדרין, חזרה הביתה בערב לאחר קניות, ומיד עם כניסתה הביתה קראה: 'ילדים, בואו, קניתי לכם ממתק!' כולם התקבצו בהתרגשות סביבה, היא שלפה מהתיק שקית של עלי כרוב, לשמחת כולם, וכל אחד 'חטף' את מנת העלים שלו. זוהי 'גירסא דינקותא', ואכן הרגלים יש להקנות בגיל צעיר. רק לסבא ולסבתא מותר 'לקלקל' את הנכדים עם סוכרייה על מקל מדי פעם...

ויש שזה עובד בכיוון ההפוך: בביתי המעטתי ככל האפשר בצריכת סוכר, וכך ילדיי גדלו על טהרת הסוכרזית (תמיד אמרתי להם שלדאבוני לא למדתי רפואת שיניים, למרות כל העצות שקיבלתי, כך שלא אוכל לטפל בשיניהם שיתקלקלו, ולמה ליפול לחסדיהם של רופאי השיניים; אבל זו לא היתה כמובן הסיבה היחידה). בשנים האלה, לאחר שהגדולים בנו ב"ה את ביתם, ומגישים לי במבט נבוך קפה עם סוכר ('אמאל'ה, אין לנו סוכרזית בבית'), הם מגלים לי אט אט את סודות תעלולי ילדותם, ובין השאר התוודו שכשאמא היתה בתורנות הם נהגו ללקק בשקיקה את הסוכר שהיה שמור במקפיא לצורך אפיית עוגות בלבד... ממש מים גנובים ימתקו!