בשבע 464: מארבע יוצא... 70 מיליון

שוק ארבעת המינים מגלגל עשרות מיליונים בשנה, על אף שמדובר בעסק שפעיל במשך שבוע אחד בלבד

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ו בתשרי תשע"ב


הגבול בין הסתכלות לצדדים לבין קרטל עובר במקום שבו קיים תיאום מפורש. אם מגדל הדסים שומע שחברו מוכר הדסים במחיר קצת גבוה משלו, ברור שהוא ינסה להעלות במחיר ולהגדיל את הרווח, זו לא עבירה על החוק. ליצור קרטל, שגם יהיה אפקטיבי ויצליח לשמור על השוק ברמות מחירים מסוימות, זה כבר עסק שונה לחלוטין

אלדד עבאדי, משווק: למרות שבטווח הקצר ייתכן שתהיה למחסור בלולבי אל עריש השפעה על השוק, נראה שבטווח הארוך השוק ילמד להסתדר עם התוצרת המקומית. אנחנו תמיד העדפנו למכור כמה שיותר לולבים "כחול לבן" ולהימנע מהוצאת מזומנים מישראל החוצה. ככל הנראה זו תהיה המגמה של כל השוק בעקבות המצב שנוצר

חגי קירשנבוים, אתרוגן: מחירו של אתרוג לצרכן הרגיל נע כיום בין 20 ל-80 שקלים. תמיד תוכל לשמוע סיפורים על הרבי ההוא שקנה אתרוג באלף ש"ח ועל האדמו"ר שחסידו קנה עבורו אתרוג כליל השלמות ב- 2,500 ש"ח, אולם בסופו של דבר מדובר בחלק זניח מאוד של השוק
שוק ארבעת המינים מגלגל עשרות מיליונים בשנה, על אף שמדובר בעסק שפעיל במשך שבוע אחד בלבד | סוחרים ומשווקים מאפיינים את סוגי הלקוחות ('המבינים' ו'החווייתיים') ומסבירים מדוע גם אשכנזים קונים אתרוג תימני | כיצד יתגבר השוק על חסימת מעבר הלולבים השנה מאל עריש, והאם באמת שוק ארבעת המינים מנוהל כקרטל?

"ושמחת בחגך" נצטוו ישראל בחג הסוכות, ונראה שאכן מכל החגים דווקא בסוכות אופפת אווירה של שמחה את מצוות החג השונות. צאו מביתכם באחד מארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות, וגשו לשוק ארבעת המינים הסמוך למקום מגוריכם. מחזה מרהיב ייגלה לנגד עיניכם: מאות ואלפי קונים ומוכרים שמחים המתעסקים בהכשר מצוות נטילת ארבעת המינים. עם זאת, מדובר בשמחה שהיא גם עסק כלכלי מורכב למדי, אשר מתבסס כולו על שבוע אחד בשנה, דבר שהופך אותו לענף עתיר סיכון מחד, אולם בעל סיכוי לרווחים נאים מאוד מאידך. הסכום שמגלגל שוק ארבעת המינים מדי שנה, על פי ההערכות, עומד על כ-70 מיליון שקלים.

היערכות משנה לשנה

אלדד עבאדי מחברת 'לולבי', העוסקת בשיווק ארבעת המינים גם בסיטונאות וגם ללקוחות פרטיים, מציין כי עבורו ועבור חבריו ההיערכות לסוכות היא עניין של שנה שלמה. "ההיערכות מתחילה כבר בימים שלאחר החג, אז אנחנו יושבים ומסכמים את החג שעבר, מנתחים גם את הביקושים למינים השונים ולזניהם וגם את מערך השיווק והשינוע שלנו. על פי הלקחים אנחנו מתחילים לתכנן את השנה הבאה. מדובר במערכת לוגיסטית מורכבת של שיווק ארצי, אשר צריכה להביא את המינים מהמגדל ועד לצרכן. לצורך כך אנו פרושים ברשת ארצית של מפיצים, עם מערך לוגיסטי הכולל מכולות קירור במספר אזורים, ואשר ערוך לתת מענה לביקושים בכל מקום".

לקוחות ארבעת המינים, מסביר עבאדי, נחלקים לכמה סוגים, על פי הדרך שבה הם מבצעים את הרכישה. "סוג ראשון ניתן להגדיר כ'מדקדקים במצוות'. מדובר במיעוט קטן יחסית, אשר בקי בהלכות ארבעת המינים וגם יודע היכן לחפש את מבוקשו באיכות הטובה ביותר. לקוחות אלו יודעים בדיוק איזה זן של לולב או אתרוג הם מחפשים, וקניית ארבעת המינים אצלם איננה דבר אקראי. הם עובדים בדרך כלל לאורך שנים עם ספקים מסויימים אשר מכירים אותם וערוכים להציע להם סחורה המתאימה בדיוק לדרישותיהם. מטבע הדברים לקוחות אלו גם משלמים סכומים הנמצאים ברף העליון של סקאלת המחירים המקובלת בשוק, אם לא למעלה מכך".

הסוג השני, לדברי עבאדי, הוא לקוחות אשר רוכשים את ארבעת המינים בשווקים ברחבי הארץ, "על מנת ליהנות גם מהחוויה של בחירת ארבעת המינים. 95 אחוזים מהלקוחות הללו בקיאים בהלכות ארבעת המינים ברובד הבסיסי ביותר שלהן ולא מודעים כלל למורכבות הגדולה. הם מחפשים את החוויה שבבדיקת יושרו של הלולב, צורתו וניקיונו של האתרוג, שילוש ההדסים וכדומה. לקוחות אלו יקנו בדרך כלל את ארבעת המינים בנפרד ולא כסט אחד". הסוג השלישי, אשר הפך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות, הוא לקוחות אשר רוכשים "סטים". גם הסטים מחולקים בדרך כלל לרמות שונות, מסביר עבאדי. "מרבית רוכשי הסטים מעדיפים לקנות סט שנמצא ב'מקום טוב באמצע'. לקוחות אלו לא ירכשו בדרך כלל את הסטים המהודרים ביותר, שמחיריהם גבוהים מאוד, וגם לא את הסטים הפשוטים המוגדרים אצלנו ברמת 'כשר לברכה'. הם יילכו על סט ממוצע במחירו, אשר ייתן להם מחד רמת כשרות נאותה ומאידך לא יכביד עליהם כלכלית. את הסטים המהודרים מאוד קונים בדרך כלל אותם 'מביני עניין' שכבר דיברנו עליהם. הסטים ה'כשרים לברכה' מבוקשים לעיתים לילדים קטנים או על ידי לקוחות שאינם הלקוח הדתי הרגיל".

בימים אלו מתברר סופית כי השנה לא תתיר מצרים יצוא לולבים מסיני לישראל (המכונים בשוק "לולבי אל עריש"). הדבר עלול להקטין מאוד את ההיצע ולייקר במידה ניכרת את הלולבים המוצעים למכירה. עבאדי מציין, כי חלקם של הלולבים המצריים בשוק בשנה רגילה עומד על 50 עד 60 אחוזים, כך שהפסקת היבוא של לולבים מסיני עלולה בהחלט ליצור בעיית אספקה בשוק. "מדובר בבעייה משמעותית מאוד, אולם למרות שבטווח הקצר ייתכן שתהיה לדברים השפעה על השוק, נראה שבטווח הארוך השוק ילמד להסתדר עם התוצרת המקומית. אנחנו תמיד העדפנו למכור כמה שיותר לולבים 'כחול לבן' ולהימנע מהוצאת מזומנים מישראל החוצה. ככל הנראה זו תהיה המגמה של כל השוק בעקבות המצב שנוצר".

 לאהוב את האתרוג

חגי קירשנבוים הוא פרדסן אתרוגים ותיק, בן למשפחת פרדסני אתרוגים, אשר פועל בשוק כבר שנים רבות. ימים אלו של טרום סוכות הם עבורו תקופת הלחץ הגדולה של השנה, בה הוא משווק את האתרוגים בישראל. את האתרוגים המיועדים ליצוא ליהודי חו"ל הוא שיווק כבר לפני חודשיים. "חז"ל כבר אמרו כי אחת ממשמעויותיו של "פרי עץ הדר" היא העובדה שלאתרוג, בניגוד לכל הפירות אחרים, יש בכל שנה כמה 'גלים' של פריחה ופירות. כיום, בעזרת שימוש בשיטות מתקדמות והשקייה נכונה, אנחנו יוצרים למעשה שני 'גלים' עיקריים של פריחה ואתרוגים בעצים. האחד שסופו בסביבות החודשים תמוז-אב ואשר האתרוגים הגדלים בו מיועדים ליצוא לחו"ל, וגל שני של אתרוגים שאנו קוטפים ממש בימים אלו, אשר מיועד כולו לשיווק לשוק המקומי, כאן בישראל".

קירשנבוים מציין, כי גידול האתרוגים הוא מלאכה מורכבת אשר דורשת טיפול ספציפי בכל פרי ופרי על מנת שניתן יהיה להגיש לצרכן אתרוג כשר ואף מהודר. "מדובר בעבודה של עשרות פועלים אשר עובדים במשך כל השנה, ומטפלים גם בעצים וגם באתרוגים. החל מהשלבים הראשונים של הצמיחה ועד לקטיף עצמו, אשר מתבצע גם הוא באופן ידני ובזהירות גדולה. אין אף גידול חקלאי שדומה לאתרוג מבחינת ההשקעה הפרטנית בכל פרי ופרי, גם בזמן וממילא גם בכסף. ההשקעות בפרדס אתרוגים הן עצומות, ומהן נגזר גם מחירם של האתרוגים, שאיננו דומה בשום צורה למחיריהם של פירות אחרים".

"הביקוש לאתרוגים", מספר קירשנבוים, "גדל באופן ניכר משנה לשנה. למרות העלייה בביקוש, המחירים דווקא אינם עולים בשנים האחרונות. מחירו של אתרוג לצרכן הרגיל נע כיום בין 20 ל-80 שקלים. מדובר בטווח מחירים אשר כולל את רמות ההידור ואיכויותיהם השונות של מרבית האתרוגים. תמיד תוכל לשמוע סיפורים על הרבי ההוא שקנה אתרוג באלף ש"ח ועל האדמו"ר שחסידו קנה עבורו אתרוג כליל השלמות ב- 2,500 ש"ח, אולם בסופו של דבר מדובר בחלק זניח מאוד של השוק, הנוגע בעיקר ללקוחות ייחודיים. כלל רוכשי ארבעת המינים אינם מושפעים מהדברים הללו".

ברכישת אתרוגים ישנם שני סוגים עיקריים של לקוחות "מבינים". קירשנבוים: "אחת הבעיות הגדולות באתרוגים הן הנקודות השחורות הקטנטנות, אלו שאינן נראות ממבט ראשון, אולם בסקירה מדוקדקת יותר, גם בעין בלתי מזויינת, ניתן בהחלט לראותן. מסיבות שונות, קיימת כיום בכל הארץ בעיה של מזיקים הגורמת לכך שתופעה זו ניכרת באתרוגים מכל הפרדסים. כך ישנם לקוחות, אשר מסוגלים להשקיע זמן רב מאוד בבחירתו של אתרוג הנקי מכל נקודה שחורה, אפילו הקטנטנה ביותר, אולם מקפידים הרבה פחות על מראהו הכללי של האתרוג, צבעו, צורת גידולו, גודלו וכדומה. לעומתם ישנם קונים שהדבר העיקרי שמעניין אותם הוא צורתו ההדורה של האתרוג, צורת גידולו ועוד. ישנם קונים שאלו הפרמטרים שמעניינים אותם ועל פי זה נקבעת מידת השמחה שלהם באתרוג. חז"ל אמרו שהאתרוג דומה ללב, ואתה יכול לראות אצל הרבה מהקונים שהם ממש מתאהבים באתרוג, אתרוג זה דבר שאפשר וצריך לאהוב".

נושא נוסף המשפיע על מחיריהם של האתרוגים הוא הזנים השונים. קירשנבוים מציין, כי הבעיה הגדולה ביותר בנושא הזנים - שאלת האתרוגים המורכבים - איננה קיימת יותר בארץ ישראל כלל. "כיום אין בישראל פרדסים של אתרוגים מורכבים, וכל האתרוגים שנמכרים בארץ הם בחזקת בלתי מורכבים. מבחינה זו ישנה דווקא 'עליית הדורות' עם השנים. מה שבעבר היה בעיית הכשרות העיקרית באתרוגים, ירד כיום מעל הפרק". כיום ישנם כאלו המדקדקים לקנות דווקא זנים ספציפיים של אתרוגים, ומבין כל הזנים זוכה לעדנה בשנים האחרונות האתרוג התימני. "אם פעם אתרוג תימני היה עניין לתימנים, כיום אפשר לראות ספרדים רבים שרוכשים אתרוג תימני ואפילו חלק מהאשכנזים, במיוחד כאלה שנוהגים את חומרות 'בריסק'. בנוסף לכך ניתן לראות שליטאים מקפידים לקנות אתרוגים המכונים 'זן חזון איש' וגם לחסידים ישנם הזנים המקובלים דווקא עליהם".

גונבים בשיתוף פעולה

הלכה ידועה היא, כי "לולב הגזול פסול", אולם תופעת הסחורה הגנובה בשוק ארבעת המינים לא פוחתת עם השנים. משה גזי, תושב קיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח, בעל מטע תמרים, גילה לפני ימים אחדים שעשרות מהעצים שלו הושחתו במטרה לגנוב מהם את הלולבים. "השחיתו לי כחמישים עצים", סיפר גזי לערוץ 7 ותיאר כיצד טיפסו השודדים על סולם ועקרו את כל מרכזו של העץ כדי להגיע אל הלולב. "הם השמידו את מרכז העץ, ויש מקרים שהדבר יביא להרג מוחלט של העץ". גזי מציין שלא כל העצים במטעו מיועדים ללולבים, שכן מדובר במטע שתכליתו התמרים, ומתחת לכל לולב קיים פוטנציאל לאשכול פרי. משום כך לולבים נלקחים רק מחלק מסוים של העצים, חלק שאינו מיועד לפרות. את השיקולים הללו לא לקחו, כמובן, הגנבים בחשבון. גזי הוסיף וציין כי כל אשכול תמרים מניב כארבעה קילוגרם של פרי וכל אשכול משמעו ארבעים עד חמישים שקלים. זאת בעוד הרווח לחקלאי מלולב הוא מקסימום עשרה שקלים, ומכאן ברור ההפסד הגדול שבאירוע גניבה שכזה. זאת כמובן מעבר לסוגיה ההלכתית של 'לולב הגזול' הפסול לברכה.

לגזי ישנם חשדות ברורים בנוגע לזהותם של הגנבים. "סוף סוף יש שיתוף פעולה ערבי יהודי", הוא אומר בחיוך מריר. להערכתו ולמיטב ידיעתו ממקרים קודמים, מדובר בערבים שמגיעים מיריחו וסביבותיה, גונבים את הלולבים ומוכרים אותם לסוחרים יהודים שיפיצו אותם בשווקים. גזי הגיש אמנם תלונה במשטרה, אך בהכירו את המציאות בשטח הוא אינו תולה תקוות רבות בטיפול שיביא ללכידתם. עם זאת הוא מביע תקווה שהמשטרה תציב מחסומים בדרכים כדי לנסות וללכוד סוחרי לולבים גזולים. "כל השנה אנחנו סובלים מגניבות והשחתות של פרי ושל ציוד. בדרך כלל זה מגיע מיריחו", הוא מוסיף. ולשאלה מה צריך לעשות מי שמבקש לרכוש לולב כשר (לא גזול), עונה גזי כי כל מי שרוכש לולב צריך לבדוק מול איזה סוחר הוא עומד. כבר כעת לאורך כביש הבקעה מיקמו ערבים תחנות למכירת לולבים. גזי נזהר שלא להכליל ולקבוע שכולם גזולים, שכן רבים מערביי האזור נטעו מטעי דקלים והם מוכרים את תוצרתם, אך יש לשער שחלק מהלולבים אכן "בעייתי".

ומה בנוגע לשמועות החוזרות מדי שנה אודות קרטלים שונים ומשונים בשוק ארבעת המינים? כאן תלויה התשובה בשאלה מי הוא המשיב. הפעם היחידה שבה הוכח מעבר לכל ספק קיומו של קרטל בנושא ארבעת המינים אירעה בחג הסוכות תשנ"ט. מי שהביא אז לחשיפת המקרה היה חבר הכנסת המנוח אברהם רביץ, אשר בעקבות שמועות עקשניות שהגיעו לאוזניו על קרטל בין יבואני הלולבים ממצרים, פנה בתלונה לרשות להגבלים עסקיים. בעקבות התלונה פתחו חוקרי הרשות בחקירת שוק הלולבים, אשר ממנה עלה כי היבואנים תיאמו ביניהם את מחירי הלולבים בדרך של אחסון ושיווק משותף. הלולבים חולקו לסוחרים בצורה מבוקרת על ידי חברי הקרטל. בעקבות החקירה החליטה המחלקה המשפטית ברשות על הגשת כתב אישום ובחודש נובמבר 2005, כשבע שנים לאחר ביצוע העבירות, הורשעו שני יבואני לולבים מרכזיים בעבירה של קיום הסדר כובל. השופט יהונתן עדיאל קבע אז, כי הוכח שבשנת תשנ"ט מחירי הלולבים של הקרטל היו גבוהים במידה ניכרת ביחס למחירם בשנה הקודמת, וביחס למחיר שנקבע בראשית העונה באותה שנה. השופט הוסיף וקבע, כי העלאת מחירי הלולבים לא היתה מקרית, אלא נבעה מהחלטה מכוונת ומחושבת של השותפים לקרטל. חודשיים מאוחר יותר נגזרו על השניים שלושה חודשי עבירות שירות וקנס בסך 30 אלף ש"ח, עונש בלתי מרתיע לכל הדעות, בהתחשב בשנים הרבות שחלפו מביצוע העבירה ועד לביצוע העונש.

מאז שנת תשנ"ט ועד היום נשמעות מדי שנה טענות על קרטלים בשוק, אולם אלי, סיטונאי גדול בתחום ארבעת המינים, טוען כי כיום התופעה כמעט שאיננה קיימת: "הגבול בין הסתכלות לצדדים לבין קרטל עובר במקום שבו קיים תיאום מפורש. אם מגדל הדסים שומע שחברו מוכר הדסים וסוגר עסקאות במחיר קצת גבוה משלו, ברור שהוא ינסה להעלות קצת את המחיר ולהגדיל את הרווח, זו לא עבירה על החוק. ליצור קרטל, שגם יהיה אפקטיבי ויצליח לשמור על השוק ברמות מחירים מסוימות, זה כבר עסק שונה לחלוטין".

אלי מציין, כי "שרשרת השיווק" של ארבעת המינים כוללת ארבע חוליות: מגדל או יבואן, סיטונאי, קמעונאי ולקוח. "קרטל יכול להיווצר באותו שלב בשרשרת שבו יש מספר מועט של 'שחקנים'. בשנים שבהן חלקם של הלולבים המיובאים הוא גדול, קיים פוטנציאל לקרטל, משום שהיבוא מרוכז בדרך כלל בידי קבוצה מצומצמת של יבואנים המקיימת קשרים על השלטונות המצריים והבדואיים בסיני. אותו חלק של השוק המוחזק בידי מגדלים מקומיים הוא מבוזר לחלוטין ומספר ה'שחקנים' בו רב מאוד. קשה מאוד ליצור קרטל אפקטיבי במצב כזה משום שהסיכון בו רב והסיכוי מועט. התחושה שלי היא שמקורן של חלק מהשמועות נובע מחוסר הבנה של חוקי הביקוש וההיצע, המשפיעים גם על שוק זה של ארבעת המינים. כשהביקוש עולה על ההיצע - המחירים יעלו גם עם קרטל וגם בלעדיו. בשנים שבהן ההיצע קיים והביקוש איננו גדול ניתן באמת לראות ירידה במחירים, גם אם היא אינה גדולה. השנה לדוגמה ניתן במקומות רבים להשיג סטים ברמה יפה מאוד במחירים שלא ראינו כבר שנים רבות, זאת למרות מחסור מסוים הצפוי בגזרת הלולבים".