בשבע 464: זעזוע סלקטיבי

הכותרות זעקו: ההצתה במסגד בטובא-זנגריה, וריסוס כתובות על בית העלמין המוסלמי ביפו.

הלל גרשוני , ט"ו בתשרי תשע"ב

זעזוע סלקטיבי

שני אירועים העסיקו את התקשורת בימים האחרונים: ההצתה במסגד בטובא-זנגריה, וריסוס כתובות על בית העלמין המוסלמי ביפו. הכותרות זעקו, הפרשנים הזדעזעו, הכתבים נשלחו להביא גינויים מן הגורן ומן היקב, והשמחה רבה.

מהתפרעויות צעירי טובא בעקבות השריפה לא התעלמו כמובן, אבל הדבר התקבל בסלחנות, שהרי זה 'על רקע' חילול קודשי האסלאם. אז בסדר, הם שרפו את בניין המועצה והשחיתו מבני ציבור נוספים, יידו אבנים אל שוטרים וגם ירו באוויר. בסך הכול תגובה נסבלת והגיונית, לא? לא משהו שמצריך גינויים נרחבים מקיר לקיר. נכון, גם הפעולה היהודית, אם בכלל מדובר בפעולה יהודית, באה בתגובה לאירוע 'הזניח' של רצח אשר ויהונתן פלמר, אבל מה אנחנו משווים.

טיפול תקשורתי דומה קיבלו הכתובות בבית העלמין ביפו: אמנם נזרק גם איזה בקבוק תבערה אל עבר בית כנסת בעיר, אבל את מי זה מעניין. בסך הכול מדובר בערבים, הגיוני שיתפרעו ויזרקו בקבוקי תבערה אל בתי כנסת. ונכון, גם קבר יוסף חולל, אבל סוף סוף זה לא שזה קבר שיח' או משהו, סתם קבר של אחד מאבותינו.

יאמר האומר: ברור, הרי עלינו להזדעזע דווקא כשאנשים מתוכנו מגיעים לרמה של אויבינו. אולי. אבל אם כך, לא ברור מדוע כאשר הוצת השבוע בית כנסת בשכונת רמות בירושלים, במסגרת סכסוך בין חרדים לחילונים, לא קמה מהומה רבתי וזעקות 'אשמנו בגדנו' מצד מנהיגי הציבור החילוני. לפיכך נראה שהכיוון הוא בדיוק הפוך: הדוסים-מתנחלים-ימנים הם לא 'אנחנו', זה 'הם', ולכן ראוי להכות על חזותיהם ככל האפשר, כמיטב המסורת של יום הכיפורים האלטרנטיבי.

הלל גרשוני

יום הכיפורים על פי מוזס

אין ספק שנוני מוזס, מו"ל 'ידיעות אחרונות', תורם תרומה נכבדת לכך שכלי התקשורת הגדולים מתנהלים בפועל כראש חץ במאבק התרבותי-דתי על צביונה של מדינת ישראל. כפי שהתבטא פעם עורך בכיר ב'ידיעות' בקורס עורכים, תפקידו של העיתון הוא לשקף את ההוויה החילונית של המדינה. הדרכים לכך מגוונות: הצגת דת ישראל והאוחזים בה כמגוחכים עד מסוכנים, הענקת משמעות מערבית-חילונית לערכים ולחגים היהודים ועוד. איך למשל הוצג יום כיפור השנה? בערב הצום הוצע לקוראים לסעוד סעודה מפסקת על פי מתכון גורמה הכולל בשר וחלב. וגם: "יום כיפור הוא זמן מצוין לעשות קצת סדר וניקיון במחשב ובסמארטפון. אם גם אתם משתעממים, ראיתם כבר את כל הסרטים ועברתם על עיתוני סוף השבוע, תפנקו את המכשירים שמשרתים אתכם יום יום בנאמנות".

ואיך מתכוננים ליום כיפור? מתגייסים למאבק נגד כפרות עם תרנוגלות, ומכינים אופניים: "לצד מיליוני הישראלים שיצומו, רבים ינצלו את יום הכיפורים לרכיבה, וחנויות האופניים בקושי עומדות בעומס דרישות התיקון". תוכן קצת יותר אמיתי אפשר למצוא בפינת הדת, מדור 'יהדות', ובו סקר משותף של 'גשר' ו ynet לפיו 58 אחוז מהציבור מתכוונים לצום. בסקר זה יש התייחסות ראשונה ויחידה למהותו של החג - יום סליחה ומחילה.

ובמוצאי הצום, הכותרת מציגה: "יום כיפור במספרים: 2,168 טופלו בידי צוותי מד"א". מתפללי בתי הכנסת אינם מיוצגים על ידי דובר או גורם יח"צני, ו ynet לא הפעילו את צוות הכתבים שלהם להביא סיקור מהמקומות בהם נכחו מן הסתם מאות אלפים או מיליוני תושבים - בתי הכנסת.

חני לוז

אשמנו, בגדנו, פרסמנו

מכיוון ששערי תשובה טרם ננעלו סופית, נציין כמה דוגמאות שראויות לפחות לתשובה אתית:

ספרו החשוב של משה נגבי, 'חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל', זכה לביקורת מחבקת ב'מוסף הספרים' של עיתון 'הארץ' ביום 14.9. הרשימה התחילה בעמוד הראשי והמשיכה בשני עמודים שלמים פנימיים. ברשימה תמצאו את הקביעה-הזוכה-לאהדה של הנגבי כי "מה שמכתיב כיום את התנהגות התקשורת... איננו בהכרח או בעיקר האינטרס הציבורי, אלא בראש וראשונה הרצון של בעליה-שליטיה למקסם רווחיהם". ומי כתב את הרשימה?  אילנה דיין. כן, ההיא שנגדה פסק בית משפט. הנה הכותרת מעיתון 'הארץ' מיום 7.12.09: "ביהמ"ש המחוזי בי-ם: על אילנה דיין וטלעד לשלם פיצויים בסך 300 אלף ש' לסרן ר' בשל תחקיר עובדה".  מילא ש'הארץ' הזמין אותה לכתוב, אבל למה הסכימה דיין להצעה? אני מקווה, לכל הפחות, שהיא לא קיבלה עליה שכר סופרים.

ביום פטירתו של חנן פורת ז"ל, הוזמנו אורי אליצור וניסן סלומיאנסקי לאולפן 'ערב חדש'. המנחה עידן קוולר העיר כי "על אף אדיקותו הימנית של חנן פורת  היה בו הרבה מן המוסר", כאילו אין אפשרות שאיש ימין יהיה מוסרי. לפחות מיד קמו עליו שני המרואיינים וגם אראל סג"ל, שותפו להנחייה.

ותודה לגדעון לוי. בכתבה על פירוק אוהלי רוטשילד ביום שני לפני שבוע, בנוסף למלים יפות כגון "מה יפו האוהלים הללו" ושאלה נוקבת (מדוע לא נכחו דפני וסתיו ואיציק ורגב? אגב, מישהו יודע איפה דפני גרה כעת?), הוא גם הביא ציטוטים מהשטח, כולל אחד מפי "בודדים.  חסרי ישע ומופקרים לגורלם... חלשי החלשים, מקופחי המקופחים...".  ואחד מאלה אמר: "שיקרה לכם מה שקרה לאריק שרון... ברברים אתם, חיות אדם... אתם לא יהודים - אתם נאצים".  אז מסתבר שלא רק חרדים או נערי גבעות משתמשים במטבע הלשון המגונה הזה.

ודוגמה אחרונה מהעיתונות הזרה. ביום חמישי, יצאה 'רויטרס' בכותרת: "מסע הצתת המסגדים של המתנחלים התרחב לתוך ישראל". נכון, נעצר חשוד יהודי, אבל בעבר היו רבים שנעצרו ושוחררו. האם אין אתיקה מקצועית ושמירה על העקרון של "חפות מפשע עד להכרעת דין" גם באחת מסוכנויות הידיעות הגדולות בעולם?  או שמא רק כאשר העניין נוגע לארצנו הקטנה מתעוררות בעיות אתיות?

ישראל מידד

 

דירקטוריון חדשות 10 אישר השבוע את חתימת החוזה בין חדשות 10 ואולפני ג.ג, במסגרתו תעבור חברת חדשות 10 לשדר ממתחם האולפנים בנווה אילן. בית המשפט דחה לפני מספר ימים את עתירתם של עובדי חדשות 10 נגד המעבר לבירה.

דירקטוריון מעריב אישר בשבוע שעבר עסקה במסגרתה יקבל העיתון הלוואה של 50 מיליון שקלים מחברת דיסקונט השקעות שבשליטת נוחי דנקנר, שרכש את העיתון לפני ארבעה חודשים. מאז הרכישה השקיע דנקנר כ-180 מיליון שקלים בעיתון. כך דיווח דה-מרקר.

מנכ"ל הרשות השנייה מנשה סמירה הודיע במכתב תשובה לתנועת אומ"ץ על הקמת צוות בדיקה מיוחד לבחינת תופעת התשלומים תמורת השתתפות  בתוכניות הבוקר.

במכתב ששלחה אומ"ץ לרשות נטען כי זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 גובות לכאורה סכומי כסף נכבדים ממרואיינים כתנאי להשתתפות בתוכניות הבוקר. כך דיווח אתר news1.

 

בזכות האמונה

(פרופ' דן שכטמן, מאמר בעמוד הראשון של הארץ)

צריך כנראה לזכות בנובל כדי שהארץ יפרסם את המילה 'אמונה' בהקשר חיובי בשער שלו

 

ישיבות במקום נובל. ישראל בחרה להתאבד

רון אהרוני, מאמר ב-ynet

אפשר אולי להפנות אותו לשיחה עם אחד, ישראל אומן?

 

מספר שיא של תקריות ידוי אבנים בגדה בספטמבר

(הארץ)

מועמד רציני לפרס הכותרת הסטרילית של החודש על שם זלמן שוקן