בשבע 464: שאלת השבוע

האם פרסי הנובל של השנים האחרונות מוכיחים שהתיאורים הקודרים של מצב המחקר האקדמי והמדעי בארץ מוגזמים?

עורך: ירעם נתניהו , ט"ו בתשרי תשע"ב

שאלת השבוע: האם פרסי הנובל של השנים האחרונות מוכיחים שהתיאורים הקודרים של מצב המחקר האקדמי והמדעי בארץ מוגזמים?

אין מדע בלי תורה | ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים ('יהדות התורה')

כש'יהדות התורה' היתה בקואליציה, תקציבי החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה לא רק שלא קטנו אלא גדלו. ואילו כשיהדות התורה היתה באופוזיציה הם קטנו, כמו שקרה כשמפלגת שינוי היתה מרכיב בקואליציה ואז היו 17 קיצוצים בחינוך. אני ויוסי שריד תקפנו יום-יום את הממשלה על הקיצוצים.

אני מכיר את תקציב המדינה ודנתי ב-22 תקציבי מדינה. החרדים לא משחקים כאן תפקיד. לומר שהחרדים מקבלים כסף על חשבון המחקר שווה ערך לאמירה שהמדינה נותנת כסף לתיאטרון וזה מונע מחקר.

היום יש תוכנית חומש לאוניברסיטאות, ואני שומע מראשיהן שהם מרוצים מכך. ברור שיש מה לשפר בנושא רופאים, מדענים וחוקרים, וכשם שאנו דואגים שמפעלים יהיו בארץ ולא בחו"ל כך עלינו למנוע בריחת מוחות, אבל המצב טוב יותר. פרופ' שכטמן עצמו אמר שהיתה תקופה שלא יכלו לשלם משכורות והיתה השפלה של החוקרים, ואילו בשנה האחרונה המצב השתפר לאין ערוך. כך שהמחקר האקדמי והמדעי בארץ הוא במצב טוב, אבל אפשר לשפר.

הנקודה היא שיהודים מקבלים פרסי נובל מעבר לחלקם היחסי בעולם וזה אומר שיהודים שונים ביכולת האינטלקטואלית. ומה מייחד אותנו? הרי אוניברסיטאות יש בכל מקום. התשובה לכך היא התורה, ותורה יש רק בישראל. ולא משנה אם אדם שאינו דתי זוכה בפרס, כי יש כאן מסורת, מורשת ורוח אחרת באוויר. בלי תורה תהיה פגיעה גם במדע וגם ביכולות האינטלקטואליות של העם היהודי.

 

לא לשקוט על השמרים | הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה

ראשית, צריך לדעת שמדינת ישראל היא כיום מעצמה מדעית וטכנולוגית בקנה מידה עולמי, ובתחום זה יש לנו סיבות טובות לגאווה.

פרסי נובל שהוענקו בשנים האחרונות בתחום המדעים הם קודם כל פירות עמלם של החוקרים מלפני 30 שנה, ולכן קשה להסיק מהם על העתיד. ואולם אין לי ספק שיש בארץ פוטנציאל מצוין לעוד פרסי נובל בשנים הבאות. תשתיות המחקר היום טובות לאין ערוך מאלו שהיו בארץ לפני 30 שנה, והמדענים הצעירים של היום אינם מביישים את הדור הקודם.

אך עם זאת אסור לשקוט על השמרים. ההשקעה בהשכלה גבוהה ובמחקר ופיתוח היא בבחינת דברים שאין להם שיעור. אף על פי שבשנתיים האחרונות העלתה ממשלת ישראל את ההשקעות הללו, עדיין הן קטנות יחסית לרוב מדינות המערב ולכל מדינות המזרח הרחוק. המדענים הישראלים בולטים בהישגיהם בעיקר בזכות המחשבה המקורית שמאפיינת את העם היהודי, היצירתיות והיציאה 'מחוץ לקופסה'. לכן גם אם היום כמעט שאין תקדים עולמי להישגי מדינת ישראל בתחום המדע - בוודאי כאשר מביאים בחשבון את כמות הזוכים בנובל ביחס לגודל האוכלוסייה - הרי בשל ההשקעה העודפת של אותן מדינות הפערים הקיימים היום לטובתנו עלולים להצטמצם.

אני מסכים עם הצהרתו של פרופ' שכטמן כי יש לקדם ולמקצע את תחום המדע בבתי הספר היסודיים. המורים שמלמדים היום מדעים חייבים להיות מומחים גדולים בתחומם, ועליהם לחנך את הדור כך שבעתיד כל אזרח יבין - ולו ברמה הבסיסית - מהי מהות המחקר החשוב שזכה בנובל.

לפני כשנתיים יזמתי במשרד המדע והטכנולוגיה תוכנית שנועדה להגביר את החשיפה למדע בקרב אוכלוסיות שנחשפות פחות לנושא. הפעילות היא במסגרת לימוד לא פורמלית: חוגים, שיעורים במתנ"סים ועוד מיזמים. המטרה שלנו היא להביא את המדע גם לפריפריה, כי אולי באחת מכיתות הלימוד שם יושב היום איש הנובל הישראלי הבא.

 

ישראל כמודל לחיקוי | פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל, האוניברסיטה העברית

בקצרה – כן, התיאורים מוגזמים. הם נועדו בעיקר כדי למלא את העיתון. אמנם שמענו אנשי אקדמיה שהתבטאו בעניין, אבל אסור לשכוח שהעיתונאים הם אלה שמדובבים אותם. האם מישהו יגיד שיש לו מספיק כסף? הרי יהודי לעולם לא יאמר דבר כזה.

אסייג במקצת את דבריי – יש משהו בזה שצריך לתת יותר תקציבים, אבל לא מדובר במצב קודר כמו שמתארים. כמו כן, יש בריחת מוחות מהארץ, אבל אסור לשכוח שזה קרה גם בעבר. בריחת המוחות הגדולה ביותר היתה בשנות ה-50, ופרופ' שכטמן ערך את מחקרו בשנות ה-70 ה-80. צריך להבין שאנחנו לא יכולים להתחרות בחו"ל גם מבחינת תקציבי המחקר וגם מבחינת הכסף האישי, כלומר המשכורת, וגם מבחינת תנאי החיים. אחרי הכל קשה לחיות פה בגלל המלחמות וכדומה. ואם אין למישהו הרגשה שהוא רוצה לחיות בארץ אז הפיתוי לרדת הוא גדול, ואני לא חושב שאנחנו יכולים להחזיק אנשים בארץ כך שלא יעזבו. ועובדה היא שאנשים שאינם ציוניים בכל זאת נשארים בארץ כי הם גדלו פה וכי הם מדברים עברית טוב יותר מכל שפה אחרת וגם כי יש להם משפחה וחברים כאן. ברור שאם הפיתוי גדול הם ילכו, אבל בסך הכל נראה לי שהמצב בארץ לא יותר גרוע ממה שהיה מעולם.

איני מומחה לתקציבים כדי לדעת אם בפועל חלה בהם הרעה, אבל ההתרשמות שלי היא שמצב המדע בארץ הוא טוב, ואפילו מצוין. יש מדע פורה ופורח, ובעולם רואים בישראל מודל לחיקוי מבחינת הכושר המדעי.

 

תשובות הגולשים

פוטנציאל לא ממומש

מצב המחקר האקדמי בארץ יכול להיות טוב יותר, והודות לסיוע הממשלתי שגדל בשנים האחרונות יש סיכוי שהוא בהחלט ישתפר. יש באקדמיה סטודנטים מעולים, רק שהאוניברסיטאות מתקשות תקציבית לנצל את הפוטנציאל האנושי לצורכי מחקר. לכן מנמיכים ציפיות, והרמה הבינונית נשארת על כנה והואיל וכך לא צפויה איזו תפנית בכיוון החיובי.

זה מאוד מצער, כי יש סטודנטים שיכולים להיות מבין אלו שיקבלו פרס נובל בעתיד. אך לצערנו, כוח אדם טוב נושר כבר בתחילת הדרך בגלל שהמדינה לא נותנת מספיק כלים לנצל אותו כראוי.

איתמר ליברמן, בית אל

 

מקום לשיפור

מן הסגולות של עם ישראל הן הביקורת העצמית והתובענות הרבה מעצמנו. סגולות חיוביות כשלעצמן, אף שלעיתים הן חורגות מן המידה הנכונה.
תכונות אלו שלנו הוציאו רבים לרחובות במחאה האחרונה, ומאידך סימאו את עיניהם של רבים מלראות את חצי הכוס המלאה. הרב ישראלי זצ"ל טוען שביקורת עצמית גדולה מעידה על הנשמה היתרה שבקרבנו, ומהווה "כוח דוחף ומחיה לעלייה גדולה ולהתקדמות יותר נעלה."
מסקנה: אם מצבנו רע, יכול להיות פחות רע; ואם טוב – יכול להיות יותר טוב...

אריק קרמר, ירושלים