בשבע 464: אסיף אלטרנטיבי

לרגל חג השמחה והאסיף, קבלו את אוסף עשרת האלבומים הטובים של הז'אנר החסידי-אלטרנטיבי

עמנואל שילה , ט"ו בתשרי תשע"ב

הטפטוף הראשוני הפך לזרם מוזיקלי מכובד שמוציא כמה אלבומים טובים בכל שנה * לרגל חג השמחה והאסיף, קבלו את אוסף עשרת האלבומים הטובים של הז'אנר החסידי-אלטרנטיבי

הפרויקט החגיגי הזה צריך להיפתח בשאלה מה זה בכלל הזרם האלטרנטיבי במוזיקה החסידית. מדוע מקובל לומר שאברהם פריד זה מוזיקה חסידית מהמיינסטרים ואהרון רזאל זה חסידי-אלטרנטיבי? איזה קריטריונים מאחדים לז'אנר אחד את המוסיקה העדינה של רזאל עם הרוקנרול הרועש של עדי רן?

אז ככה: ככל הידוע לי טרם התכנס בשום מקום צוות היגוי שהגדיר את חוקי הז'אנר החסידי-אלטרנטיבי. למעשה, 'אלטרנטיבי' זו בעיקר הגדרה על דרך השלילה, כלומר משהו אחר ושונה מהמוזיקה הנפוצה והמוכרת. ובכל זאת ישנם קווים משותפים, שכולם או כמעט כולם מתקיימים אצל היוצרים שאלבומיהם יוזכרו להלן.

מאפיין ראשון: הם שרים בעברית ולא בעבריס, כלומר בהברה ישראלית ולא בהברה האשכנזית השולטת שאותה אימצו אפילו בוגרי בני-עקיבא שביקשו להתקבל למיינסטרים של המוסיקה החסידית.

מאפיין שני: הם אינם זמרים שמבצעים יצירות של אחרים, אלא יוצרים ומלחינים שמבצעים את הלחנים של עצמם (אגב, בחלק מהמקרים השאלת היצירות לזמרים מקושרים ומוכרים היתה עושה חסד עם היוצר ועם היצירה. תחשבו למשל לאן הגיע 'והיא שעמדה' המצוין של יונתן רזאל ואיפה היה נשאר אלמלא נמסר תחילה לביצועו של יעקב שוואקי).

מאפיין שלישי: הטקסטים שלהם אינם רק מילים מהמקורות - אפילו לא ממקורות נידחים ומפתיעים, שזה המקום הכי רחוק שהמוזיקה החסידית הרגילה מוכנה להגיע אליו. כלומר, הם בהחלט מלחינים גם פסוקים ופיוטים, אבל לצידם באותו אלבום מתנגנים שירים שמילותיהם המקוריות נחצבו מחדרי הלב היהודי שלהם. הנועזים שביניהם הלחינו גם שירי משוררים ישראלים שיש בהם ניצוצות של יהדות.

מאפיין רביעי: הסגנון המוזיקלי שלהם שונה מסגנון המיינסטרים, אבל כאמור - כאן המשותף הוא על דרך השלילה, שכן עדי רן, אודי דוידי ויצחק פוקס שונים אמנם מהסגנון המוזיקלי המרכזי של אברהם פריד, יעקב שוואקי ומרדכי בן-דוד, אבל זה לא אומר שהם דומים זה לזה.

ומאפיין חמישי, לצורך רשימה זו בלבד: הקהל העיקרי שבו יש ביקוש ליצירתם הוא הקהל הדתי. מסיבה זו לא ייכלל בפרויקט האלבום המוצלח ביותר שמכל שאר הבחינות ראוי להימנות על הז'אנר - 'נקודה טובה' של שולי רנד, שמלכתחילה יועד והגיע לכלל העם היושב בציון. גם 'שמע קולי' של מאיר בנאי ו'לילה כיום יאיר' של אחיו אביתר בנאי נשארו בחוץ מסיבות דומות.

וכעת, לאחר שהצבנו את הנחות היסוד, ניגש אל הרשימה עצמה. גילוי נאות, לא אספתי חבר שופטים, הבחירה היא אישית-סובייקטיבית שלי, מי שחולק עליי מוזמן בהחלט להכין לעצמו רשימה אלטרנטיבית שתהיה לגיטימית באותה מידה. כמו כן, סדר האלבומים אינו מצביע על דירוג של האיכות - די לי בחוצפה שבעצם הצגת הרשימה. ועוד עיקרון קטן שמתי לעצמי: גם אם ליוצר מסוים יש יותר מאלבום אחד ראוי, הרשימה לא תכלול יותר מאלבום אחד לכל יוצר. יצאנו לדרך.

1. אורי וישעי - צבי זלבסקי (תשמ"ט)

היוצר הפורה והוותיק הזה, מתחרה רציני על תואר מייסד הז'אנר, הוציא עד היום תשעה אלבומים. בשני שביניהם, 'אורי וישעי', שיצא כקלטת לפני למעלה משלושים שנה, היו כבר רוב המאפיינים של המוזיקה המורכבת והאיכותית שלו. 'אורי וישעי' כשמו, מכיל בעיקר לחנים מעולים לפסוקים ופיוטים מתפילות הימים הנוראים (שבהזדמנות זו אמליץ שוב בחום לחזנים להתוודע אליהם ולהטמיע כמה מהם בבתי הכנסת). ובסוף הדיסק - הפתעה: שלושה לחנים מצוינים לשירים של המשורר ש' שלום. בדיסקים הבאים יימצאו גם פזמונים שזלבסקי עצמו כתב את מילותיהם.

רצועה מומלצת במיוחד: "אל תתן ימיי ללכת", למילותיו של ש' שלום.

2. האחרון שבעם - עדי רן (תשנ"ח)

הדיסק הראשון של הרוקר הברסלבי יועד אולי מלכתחילה לאוזניים חילוניות, אבל הטקסטים מתריסי-היהדות שלו כבשו בעיקר את הנוער הדתי. החל משנת תשנ"ח, בה יצא האלבום פורץ-הדרך הזה, אפשר לצרוח במקצב רעשני לא רק "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן" אלא גם "אתה קדוש ושמך קדוש". אפשר להצהיר באוזניו של אב מודאג "נהייתי דוס - זה לא אומר שאתה צריך לכעוס", או סתם לשיר בגאוות יחידה "איזה כיף להיות יהודי". לימים ייקח שולי רנד, בטרם היה בעצמו למוזיקאי ברסלבר, את השיר "ואתה קדוש" לשמש שיר הנושא של סרטו המיתולוגי 'האושפיזין'.

רצועה מומלצת במיוחד: בחירה שאולי תפתיע - "אל תסתכלי אחורה". שיר שקט לשום שינוי, מתוחכם ומנוסח להפליא, שמציג אנלוגיה מרומזת בין נטישת החברה החילונית על ידי החוזר בתשובה לבין בריחתו של לוט מסדום ערב חורבנה.

3. יהושע אנגלמן - אוסף (תשנ"ג)

ותיקי מועדון שוחרי אנגלמן יטענו מן הסתם שהיה עליי לבחור באלבום המצוין 'שיר השירים', שמציג יצירה מוסיקלית וטקסטואלית שלמה וקוהרנטית. אלא שבעיניי מספרם הרב של השירים המצוינים באלבום האוסף, ביניהם גם שני פזמונים שמאוחר יותר ייכללו ב'שיר השירים', מכריע את הכף. כאן תמצאו את "על אהבתך אשתה גביעי" שדווקא בשנים האחרונות כובש את שולחן השבת בישיבות; את "ואני בהשם אצפה" ו"חסדי השם כי לא תמנו" ששרנו בימים שלפני הגירוש, ועוד שפע שירים מצוינים ולא כל כך מוכרים כמו "אליהו הנביא", "אנה הלך דודך", "רחם בחסדך", "המלאך הגואל".

רצועה מומלצת במיוחד: "מעוז צור" בלחן קצבי ויפה שאצלנו בבית הוא המועדף לאחר הדלקת החנוכיה. ללמוד ולהטמיע עד לחנוכה הקרוב.

4. סיני תור - דרשתי קירבתך (תש"ס)

אלבום הביכורים של סיני תור שייך למיעוט האלבומים שבהם שיר הנושא שבשמו נקרא האלבום הוא באמת הבולט ביותר בדיסק. הלחן המתחנן של היוצר הצעיר ("דרשתי קירבתך - אהה! אהה! - בכל ליבי קראתיך") בן קרית ארבע, שהקליט את הדיסק הזה בתחילת שנות העשרים לחייו, מתלבש להפליא על מילותיו העתיקות של המשורר הלאומי רבי יהודה הלוי, וכבש את לב הדור הצעיר המייחל לקרבת אלוקים. הודפס תחילה כניסיון חובבני במאות עותקים בלבד, ועם השנים נמכר ברבבות עותקים והיה לאלבום זהב. לצד אפקטים בהלחנה ובביצוע שבהם ניכר גילו הצעיר של היוצר, אפשר למצוא בדיסק הזה גם לחנים בוגרים ובשלים לחלוטין.

רצועה מומלצת במיוחד: "דרשתי קרבתך" כמובן, אבל גם "וארסתיך לי לעולם" המצוין שהולך וכובש לעצמו מקום בחופות, בין טבעת הקידושין לשבע ברכות הנישואין.

5. משפחת ואך - פיסת חיים (תשס"ו)

הייתי מכליל את האלבום הזה ברשימה רק בזכות "קדוש" המופלא, שחבל על כל בית כנסת שעדיין לא אימץ אותו לתפילת ראש השנה. "קדוש" פתח לאורך חודשים ארוכים את התכנית השבועית 'הפוגה' (עליה השלום) של דודו אלהרר בגלי צה"ל, ובהמשך כיכב במשך זמן רב ב'התעוררות' של ידידיה מאיר ברדיו קול-חי. הדיסק המוצלח והמגוון הזה מכיל טקסטים מקוריים שופעי אהבת הארץ, האומה והמשפחה, לחנים חדשים לפסוקים ופיוטים, ואפילו מארש-חיילים מלא מסירות נפש למען האומה שהתאים מלחין הבית סא"ל (נכון להיום) גולן ואך למילים של אורי צבי גרינברג.

רצועה מומלצת במיוחד: מלבד "קדוש" הנ"ל – "אחותינו". שיר חתונה אולטימטיבי לאחים המלווים לחופה את אחותם, אשר מחבר את ברכת הנישואין שקיבלה רבקה בלכתה להינשא ליצחק עם זו שקיבל בועז כשנשא את רות.

6. יצחק פוקס - שירין ורחשין (תשס"ז)

למה דווקא 'שירין ורחשין' ולא למשל 'באנו ביחד' או 'מלך'? אני מודה שההכרעה לא קלה, אבל כמדומני שבאלבום האחרון שיצא מתחת ידיו של המוזיקאי והצורף, אמן הגיטרה והאפקטים הקוליים, יש אחוז גבוה במיוחד של שירים טובים. ועוד משהו: יצחק פוקס איבד את קולו בגלל חשיפה לחומרים כימיים במלאכת הצורפות, ולאחר טיפול ממושך זכה לשוב ולשיר בקול באס צרוד במקצת. ההבדל בקול ניכר בין שני אלבומיו הראשונים לשני האחרונים, ובעיני עדיפה גירסת הקול המחודשת.

רצועה מומלצת במיוחד: 'עד מתי' (עוזך בשבי ותפארתך ביד צר) - שיר כיסופים אל הקודש והמקדש שמתמקדים - כיאה לצורף - באבני החושן, ששמותיהן נמנים אחד לאחד בניגון רווי סערת נפש וגעגועים.

7. אהרון רזאל - להיות מחובר (תשס"ז)

באלבום החמישי מבין ששת אלבומי רזאל שיצאו עד כה אין להיטים כמו "הגיע זמן הגאולה", אבל נפרשת בו יריעה רחבה ומגוונת מלחניו של המוזיקאי המוכשר והסימפטי, ונכללו בו מגוון טקסטים שהוא כתב גם את מילותיהם. ראויים לציון מיוחד שני פזמונים נוגים שנכתבו בעקבות שהייתו של רזאל ביישוב 'שירת הים' בימי הגירוש. חוש ההומור של אהרון רזאל, גם במובן המוזיקלי, בא לידי ביטוי מובהק בשיר 'קרמבו', שמציג מזווית משעשעת סוגיה במלאכת 'בורר' בשבת. את חוויותיו הרוחניות מתקופת לימוד, בירור והתעלות בצפת אפשר לשמוע ברצועה המצוינת "בדרך חדשה".

רצועה מומלצת במיוחד: 'יום שבתון', מזמירות יום השבת, מולחן בסגנון מזרחי - אך משום מה מבוצע דווקא בהברה אשכנזית. אצלנו בשולחן השבת זהו אחד הלחנים המועדפים לשירו העתיק של ריה"ל.

8. אודי דוידי - חוזר אליך (תשס"ז)

עד לאלבום הזה, רועה הצאן מהר חברון שכותב את שיריו ביחד עם אשתו לילך היה עוד יוצר מוכשר שמנסה לפרוץ. בעקבותיו הוא הפך לכוכב במגזר הדתי-לאומי, בדרך אל הפריצה למיינסטרים הישראלי ואל הפלייליסט של גלגל"צ. זה קרה בזכות להיטים כמו הימנון החתונות 'איזה טוב השם', 'התנערי' שנכתב בעקבות הגירוש, 'לך א-לי' ועוד. האלבום הפך לשלאגר די מהר, ופתח תקופה ארוכה שבה הופעה של אודי דוידי הפכה למרכיב חובה בכל כינוס של נוער דתי-לאומי.

רצועה מומלצת במיוחד: עם כל הכבוד ללהיטים הפופולאריים, בעיני השיר הטוב ביותר בדיסק הוא דווקא 'דיינו' מההגדה של פסח שדוידי הלחין ומבצע במקצב מזרחי.

9. המדרגות - שואף (תשס"ז)

אלבום פיוטים שחלק מלחניו ומהטקסטים שלו ידועים ומוכרים. ובכל זאת, הוד דיין ואילן דמרי הצליחו להוציא דיסק מהוקצע ומושך לב שלחנים מקוריים לצד עיבודים חדשניים ללחנים מוכרים מעניקים לפיוטיו טעם חדש. בין השאר תמצאו כאן ביצועים יפים של 'אגדלך' (אלוקי כל נשמה) ושל 'עזרני' (א-ל חי להכניע/ את יצר המפתה המריע), ואת 'שפל רוח' של רבי שלמה אבן גבירול בלחן יפהפה של אילן דמרי, שנתיים לפני שברי סחרוף ורע מוכיח יוציאו אותו בלחן שונה לגמרי משלהם.

רצועה מומלצת במיוחד: 'אשורר לך שיר'. פיוט מפתיע וצעיר יחסית על מעמד הר סיני, שרבי יצחק אבוחצירא ('בבא חאקי'), רב העיר רמלה ואחיו של הבבא-סאלי, חיבר לא רק את מילותיו היפות אלא גם את הלחן המצוין שלו.

10. ביני לנדאו - מעבר לגבולות (תשס"ט)

שיריו היפים והנוגעים של היוצר הצעיר הזה עברו מפה לאוזן במאחזים ובגבעות הרבה לפני שכונסו לאלבום. כדי להמחיש את ההבדל הטקסטואלי בין הז'אנר החסידי הרגיל לחסידי-אלטרנטיבי נצטט מה שנכתב על מלך המשיח בשירו 'מתוך הפיכה': "ואם יבואו אליו אנשים/ יאמרו אנחנו לך לא מאמינים/ יאמר להם תראו אתכם/ שאור אלוקי זרח עליכם". השורות הללו מתוך הפזמון החסידי-אלטרנטיבי של ביני לנדאו הן עיבוד חופשי לדברי חז"ל שנוסחם המקורי הולחן כלשונו על ידי יוסי גרין בשיר החסידי המפורסם והמצוין 'ענווים': "ואם אין אתם מאמינים - ראו באורי שזורח".

רצועה מומלצת במיוחד: 'רסיסי לילה'. ריבונו של עולם מספר לכנסת ישראל איך הוא מלווה אותה גם בהיותה בגלות: "וזה יהיה לך האות/ שמעולם לא רחקתי ממך/ שלחי ידך אל ראשי וראי/ כמה רטוב הוא מטל/ וקווצותיי מלאים רסיסים/ של הלילה//

לא נחתום את הפרויקט בלי להזכיר את שמות האלבומים שנותרו בחוץ רק בגלל ההגבלה המספרית שגזרנו על עצמנו: "אין עוד מלבדו" של שיבי קלר, שלחניו הנפלאים ראויים לעיבוד והקלטה מושקעים ומהוקצעים יותר, "קחו עמכם דברים" של ירמיהו (פיחה), "השביל המיוחד שלי" של האשכנזי הממוזרח מרדכי (בוימל) יצהרי, "בגן עדן מקדם" של איש משרד המשפטים ד"ר מיכאל ויגודה, ו"סימנים בדרך" עתיק היומין של יוסף קרדונר (שעוד נקרא גלעד קרדוניס כשהוציא אותו) עם "שיר למעלות" שחזר כלהיט של 'כוכב נולד'.

שיהיה לכם חג סוכות שמח עם הרבה ריקודי בית השואבה, ושנזכה במהרה בימינו לרקוד את מיטב פזמוני מלחינינו ומשוררינו במקום הנכון - בבית המקדש שעל הר הבית.