בשבע 465: הפה שאסר והפה שהתיר

העיסקה גלעד שליט תמורת אלף מחבלים חילקה את רבני הציבור הדתי-לאומי לשני מחנות, חלקם תומכים וחלקם מתנגדים בלב כבד

חגית רוטנברג , כ"ט בתשרי תשע"ב


הרב צפניה דרורי: "ההלכה היא חד משמעית בעניין הזה, שאי אפשר לפדות אדם, להציל אותו, ולגרום לכך שאחרים ימותו בגללו. אין פודין שבויין יותר מכדי דמיהן - לא משלמים על שבוי יהודי יותר כסף ממה שמשלמים בעולם על שבוי סתם. זו הלכה ברורה, היא באה למנוע חטיפות כאלה"

הרב זאב קרוב: "ההרגשה היא שיותר ויותר השיקולים הפרטיים במדינה משתלטים על השיקולים הלאומיים, בארגונים דוגמת ארבע אמהות ועוד. העובדה שהשיקולים נהיים יותר פרטיים היא מסוכנת, כי כל חייל שמתגייס, אנו מצפים ממנו לנכונות לסכן עצמו למען הכלל. הפרט בא לשרת את המדינה והצבא, ולא ההיפך"

תא"ל הרב אביחי רונצקי: "אחד המח"טים אמר לי: זה גיבור? אמרתי לקצינים שלי - אוי ואבוי לחייל שייפול בשבי ויילך ברגל כמו ששליט הלך. לשבי הולכים רק מחוסר הכרה או על אלונקה. צריך להיאבק. ועוד קוראים לו גיבור? יש פה משהו רקוב"
העיסקה גלעד שליט תמורת אלף מחבלים חילקה את רבני הציבור הדתי-לאומי לשני מחנות, כשמצד אחד נשמעת התנגדות חריפה לעסקה ומן העבר השני עולה תמיכה - גם אם בלב כבד * בעקבות פרסומים כאילו תמך בעיסקה, הרב יעקב אריאל מבהיר ל'בשבע': "מעולם לא תמכתי בעיסקה, ולא התנגדתי" * והרבצ"ר לשעבר תא"ל אביחי רונצקי קובע כי העיסקה היא טירוף מערכות, ומעיד על עשרות קצינים שהתריעו באוזניו מפני ירידת מוטיבציה דווקא בשל שחרור המחבלים

בערב בו נודע על הוצאת עיסקת שליט אל הפועל, השתתף הרב אביחי רונצקי, עד לא מזמן הרב הצבאי הראשי ובעבר קצין קרבי ביחידה מובחרת, בערב עיון בחטמ"ר שומרון שעסק בסוגיית שחרור חטופים. הרב פרש את המקורות ההלכתיים בנושא פדיון שבויים, ולאחר מכן ביטא את התנגדותו החריפה לביצוע העיסקה. דיון שנפתח בינו לבין עשרות הקצינים שנכחו באולם, החל בשאלה שהפנה אליהם הרב: "האם אכן ישנו חוזה לא כתוב בין החייל למדינה, לפיה היא מחויבת לשחרר אותו בכל מחיר?". הקצינים הגיבו בפליאה: "מה פתאום?". הרב המשיך לברר: "האם נכונה הטענה לפיה חייל שיידע שהמדינה לא תעשה הכל כדי לשחררו מהשבי, המוטיבציה שלו להילחם תיפגע?". הקצינים שוב הגיבו בתימהון. "הם לא הבינו על מה אני מדבר", מספר הרב רונצקי. המח"ט מצדו הגיב לטענה באומרו: "אדרבה. אנחנו עושים מעצרים שכרוכים בהרבה סכנת נפשות. אני חושש דווקא מכך שעכשיו, בזמן ביצוע מעצרים מסכני חיים, החיילים יהססו לבצע את המשימה כי הם יידעו שמחר ישחררו את המחבל שהם עוצרים עכשיו".

"טירוף מערכות של ממש"

הרב רונצקי הוא אדם עדין ושקט בימים כתיקונם. דיבורו רגוע ומתון, והטון שלו כמעט ולא עולה. אבל כשהוא מדבר על עיסקת שליט והשלכותיה, הוא מעיד על עצמו שהוא נסער, חצי מתנצל חצי מסביר את הביטויים החריפים הלא אופייניים לו ואת הכאב והתסכול שממלאים אותו נוכח שחרור מאות המרצחים.

"אני לא יודע איך רבנים אחרים חושבים אחרת, מדובר פה בטירוף מערכות ממש", הוא אומר על העיסקה "מדינה שלמה השתגעה, התבלבלה". הרב רונצקי מעיד על חבריו, גורמי ביטחון בכירים בצמרת צה"ל, שהשקפתם שונה משלו בדרך כלל, אך בנושא זה הם תמימי דעים איתו. "חבר טוב שלי, שמאלי בעמדותיו, אמר שלדעתו צריך היה לבוא למשפחת שליט כבר בהתחלה, ולומר להם: תראו את הילד שלכם כאילו הוא מת. אם יחזור הביתה - תעשו חגיגה. אבל לכם כמשפחה אין לגיטימציה להפוך את כל המדינה. זה לא לגיטימי שאתם כמשפחה תחלישו את המדינה. אי אפשר להוריד מדינה על הברכיים", קובע הרב. לדבריו, שיחות עם חבריו הקצינים העלו שרבים מהם מתנגדים בחריפות לעיסקה, אך כולם חוששים לבטא בגלוי את עמדתם, מחשש שישלמו על כך מחיר אישי. "אנשים חוששים לומר דעתם בפורומים חשובים כי זה נגד הקונצנזוס, יש פה סתימת פיות", הוא מתריע. "גם במלחמת יום כיפור היה קול מונוליטי אחד, וזה מה שהוביל לקטסטרופה גם שם".
כאמור, הרב רונצקי אינו מבין את פסיקות הרבנים שתמכו בעיסקה. לדבריו, מתוך הכרה אישית שלו את התחום מבפנים, צריך להבין שמדובר בסכנות לאומיות אסטרטגיות העומדות הרבה מעל לדיון ההלכתי של "יותר מכדי דמיהן". "לא מדובר פה בעוד פיגוע או פחות פיגוע. הפגנת חולשה כל כך גדולה במזרח התיכון מול מדינות טרור, משמעותה אובדן כושר ההרתעה. זה נזק אסטרטגי עצום. לא מדובר פה על עוד מאה אנשים שייהרגו, מדובר על מלחמה, ואת זה אומרים גם אנשי המקצוע".

ביחס למישור ההלכתי, דוחה הרב רונצקי את הטענה לפיה ההתקשרות בין חייל למדינתו דומה לזו שבין בעל לאשתו, שחייב לפדותה בכל מחיר. "זה מופרך לחלוטין", הוא קובע "התקשורת עשתה מניפולציה על רגשות האנשים, הלבישו פה דבר מופרך, לשחרר חייל בכל מחיר. אף מפקד לא יגיד דבר כזה. הרי החייל נדרש לסכן חיים כדי להגן על אזרחים, ופה אתה הולך להגן על חייל ולסכן את האזרחים. זה היפוך היוצרות!".

כותרות העיתונים שהכתירו את גלעד שליט כ"גיבור" ששב לביתו קוממו אף הן את הרב רונצקי. "אחד המח"טים אמר לי: זה גיבור? אמרתי לקצינים שלי: אוי ואבוי לחייל שייפול בשבי ויילך ברגל כמו ששליט הלך. לשבי הולכים רק מחוסר הכרה או על אלונקה. צריך להיאבק, ועוד קוראים לו גיבור? יש פה משהו רקוב. כל זה שייך לרוח הלחימה, שהיא מה שמנצח בקרב".

לשמור על כבודה של ישראל

הדיון ההלכתי-רבני סביב עיסקת שליט, שהתעצם סביב מועד ביצועה לפני כשבוע, כלל קולות מגוונים. אולם רבנים בולטים במחנה הדתי לאומי היו שותפים לדעה כי היא אסורה על פי השיקולים ההלכתיים. כך לדוגמה, בגילוי דעת שפרסם הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע, יום לפני שחרורו של שליט: "אין ספק שכניעה לסחטנות של המחבלים, יש בה כדי לסכן בעתיד את אחינו יושבי ארצנו כפי שכבר היה גם בעבר. חלק ניכר מהמחבלים המשוחררים חזרו לסורם, וזה סיכון מוחשי לעם היושב בציון", קבע הרב.

ההשלכה ההלכתית למעשה היא שהעיסקה אסורה, פוסק הרב: "לכן אי אפשר להציל אחד ולסכן כמעט בוודאות ציבור שלם. כמו כן למחבלים ישנה מגמה להשפיל את מדינת ישראל וכך מוכח מכל הניהול שלהם עד עצם היום הזה... לכן אין מקום לקבל את דרישותיהם".

במקביל, מציע הרב לנקוט בפעולות מסוג שונה לשחרור החטוף, דוגמת החמרת תנאי האסירים או הפסקת העברת הסיוע לשלטון החמאס בעזה.

גם הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה וראש ישיבת ההסדר במקום, קובע כי מבחינה הלכתית אין מקום לביצוע העיסקה כפי שהיא. "ההלכה היא חד משמעית בעניין הזה, שאי אפשר לפדות אדם, להציל אותו, ולגרום לכך שאחרים ימותו בגללו", אמר הרב בראיון לערוץ 7. "לכמות המשוחררים אין משמעות. המשמעות היא מה ההשלכות לגבי חטיפות נוספות. בזה ההלכה היהודית קבעה דברים מאוד ברורים. אין פודין שבויין יותר מכדי דמיהן - לא משלמים על שבוי יהודי יותר כסף ממה שמשלמים בעולם על שבוי סתם. זו הלכה ברורה, היא באה למנוע חטיפות כאלה.

"לצערי הרב מדינת ישראל לא עשתה זה בפעם הראשונה, והלכה בחוסר הדעת שלה בנושא זה 3-4 פעמים, וגרמה לכך שהמחיר עולה ועולה. אף אחד לא יכול להאשים את הממשלה האחרונה בעוון הזה. זה עוון שנגרר מתוך חוסר תפישה מדינית והלכתית, ואת זה צריך לתקן".

במחשבה קדימה, מציע הרב דרורי, על מנת למנוע הישנות עיסקאות מסוג זה, "לצאת מכאן ולהבא בהצהרה שאומרת שחייל שנופל בשבי אין לנו יותר מחויבות להחזירו, כדי למנוע לחצים דומים".

הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות 'אור עציון' ומרכז ישיבות בני עקיבא, סבור בניגוד לרבים מעמיתיו כי אחרי כל המורכבויות והשיקולים הלא פשוטים סביב העיסקה, נכון היה להוציאה אל הפועל. "במציאות הנוכחית היה צריך לעשות את זה כי זה חשוב מאוד למורל של העם לקראת יציאה למלחמה נוספת, שמי יודע אם היא לא עומדת בפתח. סקר הראה ש-75 אחוז מהציבור תומכים בעיסקה. אמנם דעה של רוב לא הופכת להיות האמת, אבל בעניין הנידון חשובה מאוד התייחסותו של העם במדרגתו הנוכחית לאתגרים הניצבים בפניו".

לצד תמיכתו בעיסקה, קובע הרב דרוקמן כי יש לפקח מקרוב על הרוצחים ומעשיהם, ולרדוף אותם עד חורמה. כמו כן, מציע הרב כי "מן הראוי היום, כשאין שום שבוי, לקבוע כללים וקריטריונים כך שיידעו מראש גם בבית וגם אויבינו מחוץ עד כמה נהיה מוכנים ללכת וכמה לא במקרים דומים".

בתים תמורת מחבלים

הנהלת ארגון רבני 'צהר' הוציאה אף הוא הודעה לתקשורת ביום שקדם לביצוע העיסקה, בו הצהירה על תמיכה בצעד המדובר. "רבני צהר תומכים בלב כבד בעסקה, ומברכים את המשפחה ועם ישראל בשמחת השחרור".

ההודעה קובעת עוד כי ההחלטה אינה מצויה בשדה הרבני הלכתי, אלא בידי אנשי המקצוע: "אנו מדגישים שחשוב גם לזכור כי סוגיית השחרור והמחיר הכבד המשולם עבורה היא מורכבת מאוד וכוללת ערכים רבים, שלא כולם נמצאים בשדה ההלכתי של פדיון שבויים. יש לסמוך על הממשלה וכוחות הביטחון בעניין".

רבני הנהלת 'צהר' הודו כי העיסקה תגבה מחיר בחיי אדם, בעיקר בקרב תושבי יו"ש, ולכן קראו לנתניהו לפצותם בהכשרת בתים: "רבני צהר קוראים לראש הממשלה שבתמורה לשחרור שליט יכשיר מאות בתים לתושבי יהודה ושומרון, שהם הציבור הראשון שעלול לשלם את המחיר בעקבות שחרור רבי המרצחים".

הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר', סבור כי העיסקה היא סוגיה הלכתית מובהקת שרבנים צריכים היו להשמיע בה את דעתם ולהכריע בה. הוא תומך בהודעה שהוציא הארגון, ואף טוען כי נכון היה להוציאה במועד מוקדם יותר. "יש כאן טיעונים הלכתיים מובהקים וזו החלטה הלכתית מובהקת", הוא אומר על העיסקה. באופן אישי, הרב ביגל מעיד על עצמו כי למרות הקושי, הוא תומך בביצוע העיסקה. "ראשית, כיוון שמדובר בפיקוח נפש לא חל הכלל של יותר מכדי דמיהן. שנית, מדובר בחייל ששלחנו אותו ולכן יש לנו מחויבות כלפיו, בשונה מאזרח שהסתבך בארץ אחרת".

הרב ביגל מוסיף כי ליבו של הדיון - הסיכון העתידי הנשקף מהמחבלים שישוחררו - מיועד למומחים ולא לרבנים. "אם אנשי הביטחון אומרים שהנזק צומצם כך שהם יכולים לעמוד בו, צריך לקבל את דעתם. אני הייתי מצביע בעד".

שיחה עם נשיא 'צהר', הרב יעקב אריאל, מעלה כי הוא כלל לא ידע על הודעת התמיכה שיצאה בשם הארגון, והוא אינו שותף לה. "לא הוציאו את ההודעה הזו על דעתי", הוא אומר ל'בשבע' "ייתכן שמדובר בדברים של רב מסוים, שנוהגים לייחס את צוהר אליו או שמייחסים לו דברים של צוהר, אבל בנושא זה לא ידוע לי שצוהר קיבלה החלטה. בכל מקרה, לא נועצו איתי".

הרב אריאל עצמו, מבקש להבהיר ולהדגיש כי בניגוד לפרסומים שונים באמצעי התקשורת, הוא מעולם לא הביע כל עמדה התומכת בעיסקה. "אני לא תומך בעיסקה ולא מתנגד. אמרתי רק שמבחינה הלכתית צריך לראות את התמונה המלאה והצגתי שיקולים הלכתיים שונים. אני לא יודע את הנתונים והעובדות במקרה הזה. לא פסקתי הלכה, לא תמכתי ולא התנגדתי. הסברתי שבהלכה יש מקורות שונים בסוגיה הזו, ושצריך לדעת את כל המקורות וכל הנתונים. להלכה יש כמה מסרים והם מורכבים, לכן ההכרעה ההלכתית היא בהתאם לעובדות".

הרב אריאל סבור כי בסוגיה זו, הכוללת הישענות על מידע ביטחוני מקצועי, אין מקומם של הרבנים להכריע. "פוסק לא יכול להכריע בדבר שהוא לא יודע, למשל האם יש פה סיכון חמור או פחות חמור. את זה רב לא יודע, רק אנשי מקצוע. לכן ההכרעה צריכה להיות בידי שרי ממשלה וגורמי ביטחון שמכריעים".   

הרב זאב קרוב חווה על בשרו סיכון חיים של בן למען המולדת. בנו, סגן אהרון קרוב שחייו ניצלו בנס לאחר פציעה אנושה, יצא למבצע 'עופרת יצוקה' הישר מחופתו. הרב קרוב מספר כי גם הוא הזיל דמעות שמחה כשראה את גלעד נכנס לביתו, אולם העסקה שנרקמה לצורך שחרורו צורמת מאוד מבחינתו בשל השלכותיה הערכיות. "ההרגשה היא שיותר ויותר השיקולים הפרטיים במדינה משתלטים על השיקולים הלאומיים, בארגונים דוגמת ארבע אמהות ועוד. פה טמון שורש הבעיה. יש תחושה חריפה שהשיקולים כאן היו מאוד אישיים, לחצים של משפחה שכואבת. לפי הפרסומים, רה"מ התנגד לעסקה אבל היו עליו לחצים. העובדה שהשיקולים נהיים יותר פרטיים היא מסוכנת, כי כל חייל שמתגייס, אנו מצפים ממנו לנכונות לסכן עצמו למען הכלל. הפרט בא לשרת את המדינה והצבא, ולא ההיפך".